דו"חות מירלנד: ההכנסות ירדו, ההפסד ברבעון השלישי הצטמצם

משה מורג, מנכ"ל מירלנד: "החברה פעלה להשלמת פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה מתקדמים ולצמצום משמעותי בהיקף ההשקעה בפרויקטים אחרים, זאת בצד פעילות נרחבת לחסכון ולצמצום ניכר בהוצאות"
עינת פז-פרנקל |

חברת הנדל"ן מירלנד פיתוח, שבשליטת אליעזר פישמן, מדווחת היום (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2009.

החברה, הפעילה ברוסיה, צמצמה את ההפסד ברבעון השלישי של שנת 2009 ל- 2.7 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 41.4 מיליון דולר שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. "ההפסד נבע מירידה בשווי של נדל"ן להשקעה בסך 6.9 מיליון דולר וקוזז בחלקו על ידי רווחי מימון כתוצאה מייסוף של הרובל הרוסי ביחס לדולר", נמסר מהחברה.

הכנסות החברה ירדו מ-5.4 מיליון דולרים ברבעון השלישי של 2008 ל-4.47 מיליון דולרים ברבעון השלישי של 2009.

משה מורג, מנכ"ל מירלנד, מסר: "במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2009, נקטה החברה בצעדים המתחייבים מהאקלים הכלכלי והסביבה העסקית. החברה פעלה להשלמת פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה מתקדמים ולצמצום משמעותי בהיקף ההשקעה בפרויקטים אחרים, זאת בצד פעילות נרחבת לחסכון ולצמצום ניכר בהוצאות".

לדברי מורג, "היערכות החברה, כאמור, בצד סימני ההתייצבות שמאפיינים לאחרונה את הכלכלה הרוסית, והפשרתו ההדרגתית הצפויה של שוק האשראי, מציבים את החברה בעמדה נכונה לחידוש צמיחתה וליכולתה להוציא לפועל את תוכניותיה האסטרטגיות בשוק הנדל"ן הרוסי בעיתוי המתאים".

ההון העצמי של החברה הסתכם ליום 30 בספטמבר 2009 לכ- 327 מיליון דולר ומהווה כ- 55% מהמאזן של החברה, גידול של 10.2 מיליון דולר בהשוואה לסוף הרבעון השני 2009. סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2009 הסתכם בכ- 590 מיליון דולר, לעומת כ- 530 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2008.

בתוך כך, מדווחת החברה על קבלת 36 מיליון דולר למימון המרכז המסחרי בסראטוב במסגרת הסכם הלוואה על סך של 48.5 מיליון דולר שנחתם עם בנק EBRD. יתרת ההלוואה צפויה להתקבל עד סוף שנת 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

כטב"ם איתן (חיל אוויר)כטב"ם איתן (חיל אוויר)

גרמניה רוכשת שלושה כטב"מים מישראל ב-1.2 מיליארד דולר

העסקה הביטחונית הגדולה מתקדמת למרות המתיחות הדיפלומטית באירופה



עמית בר |

גרמניה עומדת לפני חתימה על עסקת רכש ביטחונית משמעותית עם ישראל. מדובר ברכישת שלושה כטב"מים מדגם Heron TP של התעשייה האווירית בסכום כולל של 1.2 מיליארד דולר. העסקה צפויה לקבל אישור מהפרלמנט הגרמני עד סוף השנה, והכלים אמורים להיכנס לשירות מבצעי ב-2028.

החוזה כולל לא רק את הכטב"מים עצמם אלא חבילה מלאה של שירותים נלווים. אספקת חלפים, הדרכות מקיפות לצוותים הגרמניים ותחזוקה שוטפת עד 2034. משרד הביטחון הישראלי משמש כקבלן הראשי בעסקה, כשהתעשייה האווירית אחראית על הייצור וההטמעה.

הרכישה הזו היא חלק מתוכנית רחבה של גרמניה לחיזוק יכולותיה הצבאיות. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, ברלין שינתה כיוון ומשקיעה באופן חסר תקדים בתחום הביטחון. הוקמה קרן מיוחדת של 100 מיליארד יורו למודרניזציה צבאית, ותקציב ההגנה השנתי צפוי להכפיל עצמו ולהגיע ל-162 מיליארד יורו עד 2029. העסקה עם ישראל היא אחת מיותר מ-80 הזמנות רכש צבאיות שגרמניה מתכננת להגיש לאישור הפרלמנט בחודשים הקרובים.

הטכנולוגיה מאחורי העסקה

ה-Heron TP, המכונה גם "איתן", נחשב לאחד הכטב"מים המתקדמים בעולם. הכלי מסוגל לטוס בגובה של 45,000 רגל ולהישאר באוויר יותר מ-30 שעות רצופות. יכולת הנשיאה שלו מרשימה - עד 2.7 טון של ציוד, כולל חיישנים מתקדמים, מצלמות רבות עוצמה ומערכות מכ"ם. הכטב"ם הוכיח את יעילותו במשימות מבצעיות רבות, החל מסיורי גבול ועד איסוף מודיעין בזמן אמת.

גרמניה אינה זרה לטכנולוגיה הזו. מאז 2018 היא מפעילה חמישה כטב"מים מאותו דגם בהסכם ליסינג שעלה כמיליארד יורו. ההחלטה לרכוש שלושה כלים נוספים ולעבור מליסינג לבעלות מלאה משקפת שביעות רצון מהביצועים ורצון לחסוך בעלויות לטווח ארוך. עם השלמת העסקה, הצי הגרמני יגדל לשמונה כטב"מים, מה שיאפשר גמישות מבצעית רבה יותר.