דו"חות מירלנד: ההכנסות ירדו, ההפסד ברבעון השלישי הצטמצם

משה מורג, מנכ"ל מירלנד: "החברה פעלה להשלמת פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה מתקדמים ולצמצום משמעותי בהיקף ההשקעה בפרויקטים אחרים, זאת בצד פעילות נרחבת לחסכון ולצמצום ניכר בהוצאות"
עינת פז-פרנקל |

חברת הנדל"ן מירלנד פיתוח, שבשליטת אליעזר פישמן, מדווחת היום (יום ד') על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של 2009.

החברה, הפעילה ברוסיה, צמצמה את ההפסד ברבעון השלישי של שנת 2009 ל- 2.7 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 41.4 מיליון דולר שנרשם ברבעון המקביל אשתקד. "ההפסד נבע מירידה בשווי של נדל"ן להשקעה בסך 6.9 מיליון דולר וקוזז בחלקו על ידי רווחי מימון כתוצאה מייסוף של הרובל הרוסי ביחס לדולר", נמסר מהחברה.

הכנסות החברה ירדו מ-5.4 מיליון דולרים ברבעון השלישי של 2008 ל-4.47 מיליון דולרים ברבעון השלישי של 2009.

משה מורג, מנכ"ל מירלנד, מסר: "במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2009, נקטה החברה בצעדים המתחייבים מהאקלים הכלכלי והסביבה העסקית. החברה פעלה להשלמת פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה מתקדמים ולצמצום משמעותי בהיקף ההשקעה בפרויקטים אחרים, זאת בצד פעילות נרחבת לחסכון ולצמצום ניכר בהוצאות".

לדברי מורג, "היערכות החברה, כאמור, בצד סימני ההתייצבות שמאפיינים לאחרונה את הכלכלה הרוסית, והפשרתו ההדרגתית הצפויה של שוק האשראי, מציבים את החברה בעמדה נכונה לחידוש צמיחתה וליכולתה להוציא לפועל את תוכניותיה האסטרטגיות בשוק הנדל"ן הרוסי בעיתוי המתאים".

ההון העצמי של החברה הסתכם ליום 30 בספטמבר 2009 לכ- 327 מיליון דולר ומהווה כ- 55% מהמאזן של החברה, גידול של 10.2 מיליון דולר בהשוואה לסוף הרבעון השני 2009. סך מאזן החברה ליום 30 בספטמבר 2009 הסתכם בכ- 590 מיליון דולר, לעומת כ- 530 מיליון דולר ליום 31 בדצמבר 2008.

בתוך כך, מדווחת החברה על קבלת 36 מיליון דולר למימון המרכז המסחרי בסראטוב במסגרת הסכם הלוואה על סך של 48.5 מיליון דולר שנחתם עם בנק EBRD. יתרת ההלוואה צפויה להתקבל עד סוף שנת 2009.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.