מיזוג 'גנדן תיירות' לקבוצת אידיבי גוררת התפטרויות: מנכ"לי צבר ו'עידן חדש' מתפטרים
עיסקת מיזוג 'גנדן תיירות' לקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר אושרה לפני כשבועיים ברוב גדול של בעלי העניין באי.די.בי - 77.59% מבעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בהחלטה.
היום (ה') משה הוכמן מנכ"ל 'צבר תיירות ונופש' ואריק שכטר מנכ"ל 'עידן חדש' הודיעו על התפטרותם, עקב המיזוג שמתרחש בענף התיירות, מיזוג 'גנדן תיירות' לקבוצת IDB. הסיבה להתפטרות, "אנחנו לא רואים את עצמנו משתלבים במהלך זה וזו הסיבה להתפטרותנו". השניים יעזבו את הניהול, אך יש לציין כי הם נשארים בעלי מניות.
במסגרת העסקה נוחי דנקנר מכר את 'גנדן תיירות' שבשליטתו הפרטית (המחזיקה במותגים צבר, נתור, יוניטל ועוד) לחברת אי.די.בי אחזקות ובכך הוא למעשה מכניס את עסקי התיירות הפרטיים שלו לתוך הבורסה. כלומר, אי.די.בי תרכוש את הבעלות המלאה בחברת גנדן תיירות - המחזיקה בחברת ישראייר - תמורת 1.2 מיליון דולר מידי נוחי דנקנר (47%) יו"ר אי.די.בי פיתוח, אבי פישר המשנה ליו"ר אי.די.בי פתוח (33%), משפחת שימל (15%) וצורי דבוש (5%). מלבד הסכום הזה, שהוא לכאורה נמוך מאוד, אי.די.בי תיקח על עצמה שירות של חובות בהיקף של יותר מ-130 מיליון דולר של גנדן תיירות.
נזכיר כי אחת השאלות שעלתה מהמיזוג היא שאין זה ברור מדוע אי.די.בי רוכשת חברת התעופה 'ישראייר' שהפסידה סכום מצטבר של 109 מיליון דולר מאז הקמתה וסובלת מגירעון של 79 מיליון דולר בהונה העצמי ובמסגרת העסקה עוברת 'ישראייר' מהאחזקה הפרטית של דנקנר לאחזקתו הציבורית.
כחלק מטענות המתנגדים לעסקה נשאלה השאלה, איזו הצדקה יש לעסקה כזו? ונטען כי "העסקה הזו משרתת את בעלי ההון ולא את הציבור. טרם אישור העסקה היו לה מתנגדים כאשר ממוביליהם הייתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' אשר קראה למשקיעים המוסדיים לגלות אומץ לב ואחריות כלפי המשקיעים ולהצביע נגד העסקה אשר גורמת נזק לציבור.
יחימוביץ טענה, כי "גנדן מהווה דוגמה קלאסית, מעין מיקרו-קוסמוס של מציאות בה בעל שליטה עושה מה שטוב לו באמצעות עסקאות שמעוררות סימני שאלה. מדובר בסיפור מקומם, שכן אדם פרטי מבקש לרכוש חברה פרטית מפסידה ולהעביר אותה לחברה ציבורית כדי לגלגל את ההפסדים לציבור. העסקה הזו מובילה למסקנה אחת - דנקנר לא רוצה לשאת בחובות ורוצה לגלגל את החוב", אמרה יחימוביץ'.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
