הכל על כפית סוכר: האם נוצרה פה הזדמנות?

אריה גורן, אנליסט הסחורות של אתר Bizportal, מסביר איך ניתן להשקיע בסוכר בארץ ובארה"ב.
אריה גורן |

המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעליות מרשימות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-3.83%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-44.6% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-31.2% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בסחורות החקלאיות ובמתכות התעשייתיות, מלבד בפלדה: הניקל והאבץ עלו שניהם ב-10.4% והנחושת ב-6.7%. הסויה עלתה ב-8.9%, התירס ב-8.6% ורכז התפוזים עלה אף הוא ב-17.1%. לעומתם ירד מחיר הפלדה ב-7.8% והסוכר ירד ב-10.7%, אבל על הסוכר עוד בהמשך.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע שעבר ב-14.34% ל-2,695 נקודות. המדד נמוך כיום ב-37.2% מהפסגה הזמנית, 4,291 נקודות, שנרשמה ב-3 ביוני השנה, אם כי הוא עדיין גבוה ב-306% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008.

גם במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות נכבדות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-4.51% ל-1,071.49 נקודות. המדד נמוך כיום ב-32.0% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-60.7% מהשפל שאליו צנח ב-6 במארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-4.45% ל-2,139.28 נקודות. המדד נמוך כיום ב-25.2% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-69.0% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-4.68% ל-1,139.84 נקודות. המדד נמוך כיום ב-32.3% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-66.6% מהשפל שאליו צנח ב-9 במארס השנה.

הדולר הוסיף להיחלש ביחס לאירו בשבוע שעבר ב-1.04% ל-1.473 דולר לאירו, ביחס לין היפני כמעט לא היה שינוי ומחירו האחרון היה 89.75 ין לדולר. הדולר נחלש ביחס לשקל בסיכום שבועי ב-0.77% ושערו היציג האחרון היה 3.737 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.

סוכר

לאחר עלייה דרמטית במחיר הסוכר ממחיר של 12.47 סנט לפאונד בסוף שנת 2008 ל-25.85 סנט לפאונד ב-31 באוגוסט השנה, עלייה של 107%, ירד מחיר הסוכר בשבועות האחרונים והגיע ל-21.24 סנט לפאונד ביום שישי שעבר, ירידה של 17.8%. מאחר שבשנה הבאה צפוי המשך מאזן סוכר שלילי (עודף צריכה על הייצור), המומחים במסחר בסחורות רואים בירידה אחרונה זו הזדמנות טובה להשקעה בסוכר.

הודו, צרכנית הסוכר הגדולה בעולם, תצטרך לייבא סוכר הן השנה והן בשנת 2010. בשנת הגידול הנוכחית 2009-2008 (שנת גידול לסוכר אורכת מאוקטובר עד ספטמבר) הקטינה הודו את שטח גידול קנה הסוכר בעקבות מחירו הנמוך בשנה שעברה, ונוסף על כך סבלו היבולים שם מפגעי מזג האוויר. לכן צפויה ירידה דרמטית בייצור הסוכר בהודו השנה ל-14.5 מיליון טון בלבד, ירידה בשיעור של כ-45% בהשוואה לשנה הקודמת. ההערכה האחרונה של משרד החקלאות האמריקאי היא שהודו תיאלץ לייבא 6 מיליון טון סוכר בעונת 2010-2009, מכיוון שהיא צפויה לייצר רק כ-17 מיליון טון באותה עונה.

ארגון הסוכר העולמי, ISO, פרסם ב-2 בספטמבר הערכה שייצור הסוכר בעונת 2009-2008 יסתכם ב-148 מיליון טון, ב-10.4 מיליון טון פחות מהצריכה, ובעונת 2010-2009 יגיע הייצור לכ-160 מיליון טון, ב-8.4 מיליון טון פחות מהצריכה. מלאי הסוכר העולמי ירד בסוף העונה הנוכחית ל-32 מיליון טון, יחס המלאי העולמי לצריכה הנוכחי 20% הוא הנמוך ביותר ב-16 השנים האחרונות.

כיום מופק 70% מהסוכר העולמי מקנה סוכר, הגדל בארצות חמות, ו-30% מהכמות מופקת מסלק סוכר, הגדל בארצות אירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר נמוכה מעלות הפקתו מסלק סוכר. כיום כ-70% מייצור הסוכר בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו, והיתר נסחר בשוקי העולם. חמש יצואניות הסוכר העיקריות - ברזיל, האיחוד האירופי, אוסטרליה, תאילנד וארגון ארצות אפריקה - מספקות כ-76% מכלל יצוא הסוכר העולמי. ברזיל לבדה מספקת כ-38% מכלל יצוא הסוכר העולמי. עלות ייצור הסוכר בברזיל היא גם הנמוכה מבין יצרניות הסוכר.

צריכת הסוכר הממוצעת הגבוהה ביותר, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, נמדדה בארצות הבאות: ברזיל - 59, אוסטרליה - 50, האיחוד האירופי - 39, תאילנד - 38, אפריקה הדרומית - 35 וארצות הברית - 32 ק"ג לנפש לשנה.

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו בפיקוח מחירים ממשלתי או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. הסוכר שאינו נכלל בהסדרים האלו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים. לכן שוק הסוכר הוא שוק "שארית" ? שוק שרק חלק קטן מהסוכר המופק בעולם נסחר בו. מכיוון שהשוק הזה כולל רק 25%-20% מהייצור העולמי, שינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר מתורגם מיד לשינוי גדול הרבה יותר בהיצע הסוכר בשוק העולמי החופשי. השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הגדולה במחירים של הסוכר כיום ובעבר.

הארצות המתועשות הן צרכניות הסוכר הגדולות ביותר. כמה מארצות האיחוד האירופי, רוסיה, ארצות הברית, סין ויפן הן בין יבואניות הסוכר הגדולות בעולם. גורמים נוספים המשפיעים על הביקוש לסוכר ועל מחירו הם פעילות מזקקות הסוכר; הכנסות הצרכנים; מכירות מאפים וממתקים; שינויים בהרגלי האכילה והשימוש בסוכר לייצור אתנול כדלק למכוניות.

איך משקיעים בסוכר בישראל?

כלל-פורקס

בחשבון מסחר בכלל-פורקס ניתן להשקיע השקעה ישירה בכל סכום במחיר הסוכר בשני הכיוונים, קנייה ומכירה, בחדר עסקאות בין-לאומי הפועל 24 שעות ביממה וזמין לכל הסוחרים. ההשקעה בסוכר באמצעות כלל פורקס היא הנוחה ביותר, אבל יש להיזהר משימוש במינוף הנדיב שהחברה מאפשרת לבעלי החשבונות אצלה. שימוש במינוף גדול מאפשר להשיג רווחים גדולים אם קולעים למטרה, אבל יכול לגרום למחיקת כל ההשקעה אם ינוע בתחילה מחיר הסוכר בכיוון ההפוך. שימוש בהון העצמי או במינוף נמוך מאפשר אורכה וניצול של ההזדמנות למכור ברווח בזמן המתאים.

קישור לחברה

תעודת סל בארצות הברית

תעודת הסל לסוכר iPath DJ AIG Sugar TR Sub-Idx ETN נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SGG, דמי הניהול 0.75% לשנה, והתעודה נסחרה בפרמיה של 0.44% ביום שישי האחרון.

קישור לאתר החברה

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של סוכר, תעודת סל או כל סחורה שהיא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.