בשוק המעו"ף: אסטרטגיות אפשריות בשוק הנוכחי
קפיצה נחשונית של השוק מרמות ה-935 בשבוע וחצי האחרון למדד המעוף.
דלילות מחזורי מסחר על ה-1.5 מיליארד שקל ואף פחות מאפשרים למדד המעוף להיות תנודתי, על טווח מסחר מדשדש החודש בין 935 ל-990.
יממה לפני פקיעת האופ' לספטמבר המגנט של מדד 980 שהיווה מוקד משיכה לכתיבת אוכפים החודש, עבד היטב וסימן בעצם את הקוו המוביל החודש עליו כתבתי בסקירות.
אם נאפיין את מדד המעוף בחודשיים האחרונים ניראה שיש לנו טווח מסחר עם ירידה במחזורים, בין 920 ל-1005 כאשר ככל שיעבור זמן בתוך הטווח הזה, ההתפרצות החוצה תהיה אלימה יותר ורבת משמעות לכמה חודשים.
שני מיקרים כאלה חווינו בשנים האחרונות,ושניהם דוקא הובילו לעליות שערים, מה שלא מבטיח שזה המיקרה הנוכחי, אבל נזכיר אותם:
1.בשנת 2004 לאחר גל עליות לעבר ה540 נקודות,שהה המעוף כ10 חודשים בין 500 ל560. מותו של ערפאת הוציא את השוק לזיק של תיקוה והוא עלה דאז בכמה חודשים ל850 נק'.
2. ב-2008 דישדוש בין 630 ל-710 הנק', הוציא גל עליות ל-1000 הנק' תוך מס' חודשים. גם כאן ארך הדישדוש כ-5 חודשים משלהי 2007 למרץ 2008.
דישדושים לאורך ההסטוריה הם מנת חלקו של כל שוק, וזה אומר שכוח הקונים וכוח המוכרים זהה באותו מעמד, ושיוויון כוחות מאפיין את המסחר, כאשר בסופו של דבר צד הקונים או המוכרים גובר, וכולם מצטרפים לכיוון שנוצר. מכאן אומר שפריצה כלפי מעלה יכולה להוביל את המדד לשיא כל הזמנים ב-1248. שבירת מדד המעוף מטה יכולה להניב מהלך לרמת ה-600-700 חזרה, כמובן לא ביום אחד, אלא בתקופת זמן.
לטווח הקצר רשמתי שבוע שעבר שרמת ה-960 תמיכה ומעליה שוק חיובי.
כעת זה משתנה אל מעל רמת ה-980 שמעליה יחשב כחיובי עם פוטנציאל עליות שערים כאשר הגעה ל-1000 תצריך בחינה מחדש של המדד כגבול עליון לטווח הדישדוש שאם יפרץ יהפוך אותה לרבת משמעות להמשך עליות שערים.
אופציות מעו"ף:
סטיית התקן בשוק ירדה לסטיה שלפני המשבר, כלומר הפחד והפניקה שמאפיינים את ירידות השערים וחוסר הביטחון של הסוחרים התחלפו לתחושת ביטחון ורוגע יחסי, עם תנודות לא חזקות במסחר.
בירידות שערים חדות שהן מפולת, התנודות יכולות להניב לא פעם 5 אחוז ירידה, ועל כן הסטיה עשויה להגיע גם ל-50 כמו שראינו ב-2008, אבל בשוק במגמת עליה, הסטיה בדרך כלל יורדת ומתכנסת לאזור ה-20. בשיא העליות של 2006-7 ראינו גם סטיה 12, שזה ביטחון שיא, כחלק ממאפייני התקופה.
בספטמבר בוצעו גילגולים של הסוחרים לחודש אוק', כאשר מצבת הכתיבת לאוק' עומדת על אזור 970. עבור כתיבת אוכף לאוק' 970 מקבל הכותב כרגע כ-6000 שקל.
לספטמבר זה השתלם, מדד המעוף נימצא באזור האוכפים ב-980 , וכל אוכף שנכתב דאז ב-6,000 שקל, השיל מחירו ל-1,730 כרגע. הגנות מוצעות למי שמבצע הן בקול 1,020 ופוט 920, ולסולידים קול 1,000 ופוט 940. אין זה אומר שבחודש הבא כותבי האוכפים ינצחו על המלאכה כמו החודש וירוויחו, אך שווה לנסות.
פריצה של מדד ה-1,000 תאפשר לסוחרי מגמה להיכנס למירווחים עולים לאוק', בהנחה שהשוק ימשיך בכיוון עליה. למשל קניה של קול 1,050 וכתיבה של קול 1,060.
לספטמבר הפקיעה בפתח, השוק עולה מעל רמת ה-989 כרגע, רמה שהיוותה התנגדות חודשית, ולכן הפקיעה כבר לא בשליטת כותבי אוכף 980 הבלעדית, פקיעה בין 980 למדד 1000 תטיב איתם, ותכניס כסף רב לכיסם.
לחולמי פקיעה מעל 1000, אפשר לקנות קול 1000, וקול 1020 ולכתוב כ-2 קול 1010, בעלות של 130 שקל. כל פקיעה בין 1001.3 ל-1018.7 תניב רווח. נק' הבול היא ב-1010 עם רווח של 870 שקל.
מאת: יונתן קריספין (דוביד), מרצה לאופציות מעו"ף במכללת מגמות ומנהל פורום מעו"ף ב'תפוז'
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
