מסתכלים על צים? תראו מה קורה במחירי ההובלה הימית
המסחר בסחורות בשבוע האחרון התאפיין בעיקר בעליות, אם כי מתונות. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, עלה בסיכום שבועי ב-1.43%. מדד הסחורות נמוך כיום ב-47.0% ממחיר השיא שלו, שנקבע ב-3 ביולי 2008, אך גבוה ב-25.5% ממחיר השפל, שאליו צנח ב-24 בפברואר השנה. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר בגז הטבעי, שעלה ב-8.5%, בקקאו שעלה ב-4.7% ובתירס שעלה ב-4.4%. לעומתם ירד מחיר העופרת ב-6.5% והאורז ירד ב-4.5%. הנפט עלה בסיכום שבועי ב-1.9% ל-69.29 דולר לחבית.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, עלה בשבוע שעבר ב-2.19% ל-2,468 נקודות. מהפסגה הזמנית 4,291 נקודות, שנרשמה ב-3 ביוני השנה, כבר ירד המדד ב-42.5%, אם כי הוא עדיין גבוה ב-272% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008, אבל על מחירי ההובלה הימית, בהקשר של צים, בהמשך.
במסחר במניות בארצות הברית ובעולם נרשמו עליות בשבוע שעבר. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה ב-2.59% ל-1,042.73 נקודות, המדד נמוך כיום ב-33.8% מהפסגה שנרשמה ב-11 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-56.4% מהשפל שאליו צנח ב-6 למארס השנה. מדד מניות הנאסד"ק עלה בשבוע שעבר ב-3.08% ל-2,080.90 נקודות, המדד נמוך כיום ב-27.8% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-64.4% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה. מדד המניות העולמיMSCI World עלה בשבוע שעבר ב-4.07% ל-1,119.23 נקודות, המדד נמוך כיום ב-33.5% מהפסגה שנרשמה ב-31 באוקטובר 2007, אבל גבוה ב-63.6% מהשפל שאליו צנח ב-9 למארס השנה.
הדולר הוסיף להיחלש בשבוע שעבר; ב-1.90% ביחס לאירו ל-1.457 דולר לאירו, ערכו הנמוך ביותר מאז ספטמבר 2008, וב-2.46% ביחס לין היפני ל-90.70 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-0.53% ושערו היציג האחרון היה 3.782 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו הצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו הרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.
מחירי ההובלה הימית
בעקבות הודעת חברת צים בשבוע שעבר שאינה יכולה לעמוד בהחזר חובותיה לפי המתוכנן והיא מבקשת להגיע להסדר עם בעלי החוב, נבדוק מה קרה למחירי ההובלה הימית לאחרונה ואת השפעתם על תוצאות חברות ספנות גדולות אחרות.
מחיר הובלה ימית, בדיוק כמחירה של כל סחורה, אינו קבוע והוא נקבע על ידי ההיצע והביקוש. מדד מחירי ההובלה הימית, (Baltic Dry Index (BDI, נקבע מדי יום מאז 1998 בבורסת Baltic, שמושבה בלונדון. המדד מראה את העלות הממוצעת של הובלת סחורות יבשות בתפזורת, דוגמת פחם, עפרת ברזל וגרעינים,- ב-26 נתיבי השיט העיקריים בעולם. באמצעות מעקב אחר ערכי המדד מתקבלת תמונה של הביקוש לסחורות ושל צריכתן ברחבי העולם.
במדד מחירי ההובלה הימית נרשם שיא של כל הזמנים, 11,793 נקודות ב-20 במאי 2008; בעקבות המשבר הכלכלי העולמי חלה ירידה גדולה בביקוש לסחורות, והמדד צנח בצורה תלולה ביותר וב-5 בדצמבר 2008 נרשם מחירו הנמוך ביותר מאז 1999, 663 נקודות, כלומר ירידה של 94.4% בשישה וחצי חודשים; לאחר מכן עלה המדד ב-547% לפסגה זמנית של 4,291 ב-3 ביוני השנה, ומשם שב לרדת ב-42.5% ל-2,468 נקודות ביום שישי שעבר.
מכיוון שאניות צים הן בעיקר אניות מכולות, מובא להלן גרף מדד מחירי ההובלה במכולות. בניגוד למדד BDI, במדד זה לא נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, והמדד מראה על הכפלה במחירי ההובלה במכולות מאז התחתית בחודש מארס השנה.
חברות ספנות גדולות
בטבלה שלהלן מפורטים נתונים לגבי עשר חברות ספנות גדולות שמניותיהן נסחרות בבורסות ארצות הברית:
תעודת סל לחברות הובלה ימית
תעודת הסל Claymore/Delta Global Shipping Index ETF נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SEA החל ב-25 באוגוסט 2008. התעודה משקיעה במניות חברות ספנות בעולם כולו, דמי הניהול 0.65% לשנה, והתעודה נסחרה ביום שישי האחרון בהנחה של 0.69%.
האחזקות העיקריות של תעודת הסל:
גרף יומי של תעודת הסל SEA מיום השקתה:
ברצוני לנצל הזדמנות זאת לברך את כל קוראי המדור בברכת שנה טובה ומבורכת.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
