דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash
שער הדולר

אחרי היחלשות בשער הדולר - האם המגמה תתהפך?

הדולר-שקל הוא 'חרב פיפיות': כשהשקל מתחזק עלויות הייבוא יורדות והצריכה מוזלת גם מרחב התמרון של בנק ישראל במאבק באינפלציה גדל, מצד שני זה כואב להיי-טק גם מקשה עליו להתחרות וגם פוגע במשכורות שנקובות בדולר - מה מניע את המגמה ועד מתי היא תימשך?

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה דולר

שער הדולר מול השקל דולר שקל רציף 1%   הוא אחד המדדים הכלכליים הכי חשובים בישראל, כזה שמשפיע על כל אחד מאיתנו, מהמחירים בסופר ועד לשכר של עובדי ההייטק. כשהשקל מתחזק, היבוא נהיה זול יותר, יוקר המחיה יורד ובנק ישראל יכול לתמרן במאבק באינפלציה. אבל בצד השני, זה מכה בתעשיית ההייטק, שמתחרה בשווקים העולמיים ומשלמת לעיתים משכורות בדולרים. בשנה האחרונה, שער הדולר-שקל התנדנד כמו רכבת הרים, מושפע מגורמים מקומיים כמו התאוששות ההייטק וגורמים עולמיים כמו מדיניות המכסים של טראמפ. מה מניע את השינויים האלה, איך הדולר התנהג בשנה האחרונה מול השקל ומטבעות אחרים, ועד מתי זה יימשך?


הסיכויים והסיכונים


ב-9 באפריל יצרנו שיא בדולר/שקל הדולר שהגיע ל-3.83 שקל, מאז אנחנו בירידה רציפה של 8.4% שהגיע לשפל ל-3.51 שקל, ואנחנו מתקרבים לרמות שפל אותן ראינו בתחילת שנת 2023. היום הדולר מתחזק ב-0.5% ל-3.54. למרות התחזקות השקל מול הדולר בתקופה האחרונה, ירידה של כ-8.4% מאז השיא באפריל, מ-3.83 שקלים לדולר לשפל של 3.51, השוק אינו רגוע, ומתחילים לעלות סימני שאלה בנוגע ליכולת של ישראל לשמר את יתרונותיה הכלכליים בטווח הארוך, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות.


בצד הסיכון, מתרבים הדיווחים על אפשרות של בידוד כלכלי גובר של ישראל. האיחוד האירופי דן בביטול הסכם הסחר החופשי עם ישראל, בעקבות החששות מאי-העברת סיוע הומניטרי לעזה. מדובר בצעד שדורש את הסכמת כל 27 המדינות החברות, אך עצם העלאתו לשולחן מלמדת על שינוי מגמה מדיני. גם בריטניה, שאינה חלק מהאיחוד, הודיעה בינתיים על הקפאת מגעים להרחבת הסכם הסחר עם ישראל. אם צעדים אלו יבשילו לפעולות בפועל, תיתכן ירידה בהיקף הסחר, פגיעה ביצוא והאטה בזרימת דולרים לשוק המקומי, דבר שעלול להחליש את השקל ולהחזיר מגמה של פיחות.


לכך מצטרפת האפשרות להסלמה צבאית מול איראן. דיווחים בתקשורת האמריקאית מצביעים על היערכות ישראלית למהלך תקיפה, לרבות תרגילים אוויריים והעברת תחמושת. תגובה איראנית אפשרית, כמו חסימת מצרי הורמוז או פגיעה במתקני נפט במפרץ, עלולה להקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם, ליצור תנודתיות חדה בשווקים, ולהבריח משקיעים מהשקל לנכסים בטוחים יותר. במצב כזה, לא רק שהשקל ייחלש, גם יצואנים ישראלים יתקשו לתפקד בסביבה של סנקציות, לחצים פוליטיים וביטול הסכמים.


מנגד, בצד הסיכוי, קיימת אפשרות שהמשק יחזור למסלול של יציבות, במיוחד אם תיווצר הפסקת אש או הסדרה מדינית בצפון ובדרום. במצב כזה, ישראל עשויה לחזור למעמדה הקלאסי-אידאלי, כלכלה חזקה, הייטק חזק, עם גירעון נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. המשקיעים הזרים ימשיכו להזרים הון, ייצוא השירותים יתחזק, וחברות ימשיכו להמיר דולרים לשקלים,  כל אלו תומכים בהמשך התחזקות השקל, ואולי אף חזרה לטווחים שנראו בתחילת 2023.



השער של הדולר מול השקל מושפע ממגוון כוחות שפועלים יחד. בישראל, הכלכלה מראה חוסן מרשים, בעיקר בזכות תעשיית ההייטק שמביאה זרם קבוע של דולרים מהשקעות זרות, הנפקות וייצוא שירותים. כשחברות כמו סטארט-אפים או ענקיות טכנולוגיה מוכרות שירותים בחו"ל, הן מקבלות דולרים, ואת הכסף הזה הן מחליפות לשקלים, מה שמחזק את השקל. גם ייצוא הגז הטבעי והתעשייה הביטחונית תורמים לעודף במאזן התשלומים, כלומר יותר כסף זר נכנס לישראל מאשר יוצא ממנה, וזה דוחף את השקל כלפי מעלה. בנק ישראל לא נשאר בצד, הוא מתערב בשוק כשצריך, קונה דולרים כדי למנוע מהשקל להתחזק יותר מדי, כי שקל חזק מדי עלול לפגוע בייצוא. ב-2023, למשל, הבנק השקיע 8 מיליארד דולר כדי לייצב את השקל אחרי פרוץ המלחמה, וגם ב-2025 הוא ממשיך לעקוב מקרוב ולפעול כשצריך.


גם הגופים הגדולים, כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל, משחקים תפקיד חשוב. כשהשווקים בעולם חוטפים מכה, כמו ירידות במניות בארצות הברית, המוסדיים קונים דולרים כדי להגן על ההשקעות שלהם, וזה מחזק את הדולר מול השקל לזמן קצר. הריבית בישראל, שעומדת על 4.5% ב-2025, גבוהה יחסית לארצות הברית, שצפויה להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. זה מושך משקיעים זרים לשקל, כי הם יכולים להרוויח יותר על השקעות בישראל, מה שתומך בהתחזקות השקל. אבל לא הכל תלוי בנו, המצב הביטחוני משפיע לא פחות. כשהמתיחות בצפון או בעזה גוברת, כמו שהיה ב-2023-2024, המשקיעים נרעשים, והשקל נחלש כי הסיכון לעשות עסקים בישראל עולה. לעומת זאת, כשיש סימנים להפסקת אש או הסדרים מדיניים, השקל מתחזק בחזרה.

קיראו עוד ב"בארץ"



גם בעולם הדולר עובר תקופה לא פשוטה. מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, שהטיל מכסים כבדים על סחורות מיובאות לארצות הברית, גרמה לחולשה של הדולר מול מטבעות כמו האירו והליש"ט. מדד הדולר, שמודד את הדולר מול סל של מטבעות מרכזיים, צנח ב-11% מתחילת השנה והגיע לשפל של שלוש שנים. האיומים של טראמפ לפטר את נגיד הבנק המרכזי האמריקאי הוסיפו לאי-הוודאות, וגרמו למשקיעים לפנות לנכסים בטוחים כמו זהב או מטבעות אחרים, כמו היואן. ובכל זאת, מול השקל, הדולר לפעמים התחזק בגלל פעילות המוסדיים בישראל והסיכונים הביטחוניים, שגרמו לזרימה של דולרים לשוק המקומי.


השפעות השער הזה מורגשות בכל פינה במשק. כשהשקל מתחזק, מוצרים מיובאים כמו דלק, טלפונים ומוצרי מזון נהיים זולים יותר, וזה מוריד את הלחץ על המחירים. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אמר שכל אחוז התחזקות בשקל מפחית את האינפלציה בכ-0.2% מה שעוזר לשמור על יציבות המחירים ואפשר גם להבין זה שההתחזקות בשקל מאפשרת לנגיד הרבה יותר מרחב תמרון. אבל מצד שני, שקל חזק פוגע בחברות הייטק שמוכרות שירותים בחו"ל, כי הן מקבלות פחות שקלים על אותם דולרים. זה גם מקשה עליהן להתחרות עם חברות זרות, ומייקר את המשכורות של עובדים שמקבלים שכר בדולרים. לעומת זאת, כשהשקל נחלש, היבוא מתייקר, והצרכנים מרגישים את זה בכיס, אבל היצואנים נהנים מרווחיות גבוהה יותר.


האם המגמה תתהפך?

לגבי מה יהיה הלאה - האם מגמת ההיחלשות השנתית של הדולר תמשך או שדווקא ההתחזקות היום בשער הרציף ב-0.6% תסמן תחתית זה תלוי בכמה דברים. ההייטק ממשיך להתאושש, וזה מחזק את השקל, כי יותר דולרים זורמים לישראל. גם התקוות להסדרים מדיניים, כמו הפסקת האש אותה השגנו בצפון שעזרה בזמנו להרגיע את השווקים ולתמוך בשקל אפשר להניח שהסדרה בעזה עשויה בהחלט לחזק את המטבע המקומי. בנוסף, הריבית הגבוהה בישראל מושכת משקיעים זרים, וזה עוד סימן להתחזקות השקל.

אבל לצד אלה, יש גם לא מעט כוחות שיכולים לדחוף את הדולר למעלה ולשנות את הכיוון הנוכחי. הסלמה ביטחונית בישראל ופתיחת חזיתות ישנות-חדשות  תעלה את פרמיית הסיכון על השקעות בישראל ותבריח משקיעים. האיומים ששמענו מאירופה במידה ויתממשו יכולים לגרום לנו לאבד הסכמי סחר עם בריטניה או להקטין את היקף הסחר עם מדינות מהאיחוד וזה עלול לפגוע ביצוא ולהחליש את השקל. גם חזרה של הפד' למדיניות ריבית נוקשה בארה״ב או המשך חוסר הוודאות הכלכלית בארה"ב יכולים לחזק את הדולר שעל פי רוב מתנהג בקורולציה הפוכה לשווקי המניות וככה גם להשפיע על השער מול השקל.

שער הדולר-שקל הוא סיפור של משחקי כוחות, מקומיים כמו ההייטק והבנק המרכזי, ועולמיים כמו מדיניות טראמפ והריבית בארצות הברית. הוא משפיע על כולנו, מהמחירים בסופר ועד לרווחים של חברות ענק. השנה האחרונה הראתה שהשקל חזק, אבל הדולר לא נרדם, והתנודות ממשיכות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תודה על הכתבה המיקצועית עוזר לקבל החלטות מושכלות (ל"ת)
    העורב 21/05/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השקל זאת הונאת פונזי שהנדלן יקרוס השקל יקרוס בועת נדלן זה מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל (ל"ת)
    רועי 21/05/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 21/05/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    הנבדקים בישראל ברווחי שיא ואין פוצה פה ומצפצף
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.