שער הדולר

אחרי היחלשות בשער הדולר - האם המגמה תתהפך?

הדולר-שקל הוא 'חרב פיפיות': כשהשקל מתחזק עלויות הייבוא יורדות והצריכה מוזלת גם מרחב התמרון של בנק ישראל במאבק באינפלציה גדל, מצד שני זה כואב להיי-טק גם מקשה עליו להתחרות וגם פוגע במשכורות שנקובות בדולר - מה מניע את המגמה ועד מתי היא תימשך?

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה דולר

שער הדולר מול השקל דולר שקל רציף -0.51%   הוא אחד המדדים הכלכליים הכי חשובים בישראל, כזה שמשפיע על כל אחד מאיתנו, מהמחירים בסופר ועד לשכר של עובדי ההייטק. כשהשקל מתחזק, היבוא נהיה זול יותר, יוקר המחיה יורד ובנק ישראל יכול לתמרן במאבק באינפלציה. אבל בצד השני, זה מכה בתעשיית ההייטק, שמתחרה בשווקים העולמיים ומשלמת לעיתים משכורות בדולרים. בשנה האחרונה, שער הדולר-שקל התנדנד כמו רכבת הרים, מושפע מגורמים מקומיים כמו התאוששות ההייטק וגורמים עולמיים כמו מדיניות המכסים של טראמפ. מה מניע את השינויים האלה, איך הדולר התנהג בשנה האחרונה מול השקל ומטבעות אחרים, ועד מתי זה יימשך?


הסיכויים והסיכונים


ב-9 באפריל יצרנו שיא בדולר/שקל הדולר שהגיע ל-3.83 שקל, מאז אנחנו בירידה רציפה של 8.4% שהגיע לשפל ל-3.51 שקל, ואנחנו מתקרבים לרמות שפל אותן ראינו בתחילת שנת 2023. היום הדולר מתחזק ב-0.5% ל-3.54. למרות התחזקות השקל מול הדולר בתקופה האחרונה, ירידה של כ-8.4% מאז השיא באפריל, מ-3.83 שקלים לדולר לשפל של 3.51, השוק אינו רגוע, ומתחילים לעלות סימני שאלה בנוגע ליכולת של ישראל לשמר את יתרונותיה הכלכליים בטווח הארוך, במיוחד לנוכח ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות.


בצד הסיכון, מתרבים הדיווחים על אפשרות של בידוד כלכלי גובר של ישראל. האיחוד האירופי דן בביטול הסכם הסחר החופשי עם ישראל, בעקבות החששות מאי-העברת סיוע הומניטרי לעזה. מדובר בצעד שדורש את הסכמת כל 27 המדינות החברות, אך עצם העלאתו לשולחן מלמדת על שינוי מגמה מדיני. גם בריטניה, שאינה חלק מהאיחוד, הודיעה בינתיים על הקפאת מגעים להרחבת הסכם הסחר עם ישראל. אם צעדים אלו יבשילו לפעולות בפועל, תיתכן ירידה בהיקף הסחר, פגיעה ביצוא והאטה בזרימת דולרים לשוק המקומי, דבר שעלול להחליש את השקל ולהחזיר מגמה של פיחות.


לכך מצטרפת האפשרות להסלמה צבאית מול איראן. דיווחים בתקשורת האמריקאית מצביעים על היערכות ישראלית למהלך תקיפה, לרבות תרגילים אוויריים והעברת תחמושת. תגובה איראנית אפשרית, כמו חסימת מצרי הורמוז או פגיעה במתקני נפט במפרץ, עלולה להקפיץ את מחירי האנרגיה בעולם, ליצור תנודתיות חדה בשווקים, ולהבריח משקיעים מהשקל לנכסים בטוחים יותר. במצב כזה, לא רק שהשקל ייחלש, גם יצואנים ישראלים יתקשו לתפקד בסביבה של סנקציות, לחצים פוליטיים וביטול הסכמים.


מנגד, בצד הסיכוי, קיימת אפשרות שהמשק יחזור למסלול של יציבות, במיוחד אם תיווצר הפסקת אש או הסדרה מדינית בצפון ובדרום. במצב כזה, ישראל עשויה לחזור למעמדה הקלאסי-אידאלי, כלכלה חזקה, הייטק חזק, עם גירעון נמוך ויתרות מט"ח גבוהות. המשקיעים הזרים ימשיכו להזרים הון, ייצוא השירותים יתחזק, וחברות ימשיכו להמיר דולרים לשקלים,  כל אלו תומכים בהמשך התחזקות השקל, ואולי אף חזרה לטווחים שנראו בתחילת 2023.



השער של הדולר מול השקל מושפע ממגוון כוחות שפועלים יחד. בישראל, הכלכלה מראה חוסן מרשים, בעיקר בזכות תעשיית ההייטק שמביאה זרם קבוע של דולרים מהשקעות זרות, הנפקות וייצוא שירותים. כשחברות כמו סטארט-אפים או ענקיות טכנולוגיה מוכרות שירותים בחו"ל, הן מקבלות דולרים, ואת הכסף הזה הן מחליפות לשקלים, מה שמחזק את השקל. גם ייצוא הגז הטבעי והתעשייה הביטחונית תורמים לעודף במאזן התשלומים, כלומר יותר כסף זר נכנס לישראל מאשר יוצא ממנה, וזה דוחף את השקל כלפי מעלה. בנק ישראל לא נשאר בצד, הוא מתערב בשוק כשצריך, קונה דולרים כדי למנוע מהשקל להתחזק יותר מדי, כי שקל חזק מדי עלול לפגוע בייצוא. ב-2023, למשל, הבנק השקיע 8 מיליארד דולר כדי לייצב את השקל אחרי פרוץ המלחמה, וגם ב-2025 הוא ממשיך לעקוב מקרוב ולפעול כשצריך.


גם הגופים הגדולים, כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל, משחקים תפקיד חשוב. כשהשווקים בעולם חוטפים מכה, כמו ירידות במניות בארצות הברית, המוסדיים קונים דולרים כדי להגן על ההשקעות שלהם, וזה מחזק את הדולר מול השקל לזמן קצר. הריבית בישראל, שעומדת על 4.5% ב-2025, גבוהה יחסית לארצות הברית, שצפויה להוריד את הריבית בחודשים הקרובים. זה מושך משקיעים זרים לשקל, כי הם יכולים להרוויח יותר על השקעות בישראל, מה שתומך בהתחזקות השקל. אבל לא הכל תלוי בנו, המצב הביטחוני משפיע לא פחות. כשהמתיחות בצפון או בעזה גוברת, כמו שהיה ב-2023-2024, המשקיעים נרעשים, והשקל נחלש כי הסיכון לעשות עסקים בישראל עולה. לעומת זאת, כשיש סימנים להפסקת אש או הסדרים מדיניים, השקל מתחזק בחזרה.

קיראו עוד ב"בארץ"



גם בעולם הדולר עובר תקופה לא פשוטה. מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, שהטיל מכסים כבדים על סחורות מיובאות לארצות הברית, גרמה לחולשה של הדולר מול מטבעות כמו האירו והליש"ט. מדד הדולר, שמודד את הדולר מול סל של מטבעות מרכזיים, צנח ב-11% מתחילת השנה והגיע לשפל של שלוש שנים. האיומים של טראמפ לפטר את נגיד הבנק המרכזי האמריקאי הוסיפו לאי-הוודאות, וגרמו למשקיעים לפנות לנכסים בטוחים כמו זהב או מטבעות אחרים, כמו היואן. ובכל זאת, מול השקל, הדולר לפעמים התחזק בגלל פעילות המוסדיים בישראל והסיכונים הביטחוניים, שגרמו לזרימה של דולרים לשוק המקומי.


השפעות השער הזה מורגשות בכל פינה במשק. כשהשקל מתחזק, מוצרים מיובאים כמו דלק, טלפונים ומוצרי מזון נהיים זולים יותר, וזה מוריד את הלחץ על המחירים. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, אמר שכל אחוז התחזקות בשקל מפחית את האינפלציה בכ-0.2% מה שעוזר לשמור על יציבות המחירים ואפשר גם להבין זה שההתחזקות בשקל מאפשרת לנגיד הרבה יותר מרחב תמרון. אבל מצד שני, שקל חזק פוגע בחברות הייטק שמוכרות שירותים בחו"ל, כי הן מקבלות פחות שקלים על אותם דולרים. זה גם מקשה עליהן להתחרות עם חברות זרות, ומייקר את המשכורות של עובדים שמקבלים שכר בדולרים. לעומת זאת, כשהשקל נחלש, היבוא מתייקר, והצרכנים מרגישים את זה בכיס, אבל היצואנים נהנים מרווחיות גבוהה יותר.


האם המגמה תתהפך?

לגבי מה יהיה הלאה - האם מגמת ההיחלשות השנתית של הדולר תמשך או שדווקא ההתחזקות היום בשער הרציף ב-0.6% תסמן תחתית זה תלוי בכמה דברים. ההייטק ממשיך להתאושש, וזה מחזק את השקל, כי יותר דולרים זורמים לישראל. גם התקוות להסדרים מדיניים, כמו הפסקת האש אותה השגנו בצפון שעזרה בזמנו להרגיע את השווקים ולתמוך בשקל אפשר להניח שהסדרה בעזה עשויה בהחלט לחזק את המטבע המקומי. בנוסף, הריבית הגבוהה בישראל מושכת משקיעים זרים, וזה עוד סימן להתחזקות השקל.

אבל לצד אלה, יש גם לא מעט כוחות שיכולים לדחוף את הדולר למעלה ולשנות את הכיוון הנוכחי. הסלמה ביטחונית בישראל ופתיחת חזיתות ישנות-חדשות  תעלה את פרמיית הסיכון על השקעות בישראל ותבריח משקיעים. האיומים ששמענו מאירופה במידה ויתממשו יכולים לגרום לנו לאבד הסכמי סחר עם בריטניה או להקטין את היקף הסחר עם מדינות מהאיחוד וזה עלול לפגוע ביצוא ולהחליש את השקל. גם חזרה של הפד' למדיניות ריבית נוקשה בארה״ב או המשך חוסר הוודאות הכלכלית בארה"ב יכולים לחזק את הדולר שעל פי רוב מתנהג בקורולציה הפוכה לשווקי המניות וככה גם להשפיע על השער מול השקל.

שער הדולר-שקל הוא סיפור של משחקי כוחות, מקומיים כמו ההייטק והבנק המרכזי, ועולמיים כמו מדיניות טראמפ והריבית בארצות הברית. הוא משפיע על כולנו, מהמחירים בסופר ועד לרווחים של חברות ענק. השנה האחרונה הראתה שהשקל חזק, אבל הדולר לא נרדם, והתנודות ממשיכות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תודה על הכתבה המיקצועית עוזר לקבל החלטות מושכלות (ל"ת)
    העורב 21/05/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השקל זאת הונאת פונזי שהנדלן יקרוס השקל יקרוס בועת נדלן זה מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל (ל"ת)
    רועי 21/05/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 21/05/2025 11:59
    הגב לתגובה זו
    הנבדקים בישראל ברווחי שיא ואין פוצה פה ומצפצף
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".