הלמן אלדובי: האופטימיות עשויה לתמוך בהמשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר
בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על החלטתו להמשיך להפחית את הריבית כך שהריבית לחודש אפריל תרד ב-0.25% לרמה של 0.5%. "החלטה צפויה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה כי מגמת הפחתת הריבית בארץ תיעצר ברמה של 0.25% בלבד, בדומה למהלך שבוצע בארה"ב. הפחתת הריבית תורמת להחלשות השקל (חיזוק ליצוא) ולהקלת תנאי האשראי במשק וזאת בשוק ממותן ללא חשש מהתפרצות של אינפלציה. יתרה מזו, עידוד האינפלציה על ידי הפחתת הריבית בשלב זה עשוי להיות חיובי.
"יחד עם זאת, תהליך זה קרוב למיצוי וכן נחלשה השפעתו על הפחתת הריביות הארוכות כך שבנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם." כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי.
בשבוע שחלף בנק ישראל הודיע כי פעילותו המינורית עד כה ברכישת אג"ח ממשלתיות תתרחב משמעותית. בעוד בחודש פברואר 2009 היקף פעילותו בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכם ב-263 מיליון שקל, החל מיום חמישי האחרון, בנק ישראל ירכוש כ-200 מיליון ש"ח אג"ח ממשלתיות בממוצע ליום עד סביבות חודש אוגוסט, תוך יעד של 20-15 מיליארד שקל.
בהודעת בנק ישראל עוד נמסר כי קצב רכישות המט"ח לא ישתנה והוא ימשיך לרכוש 100 מיליון דולר בממוצע ליום. בעוד בטווח הקצר הרכישה המוגברת של אגרות ממשלתיות צפויה להצליח להפחית את הריבית הארוכות, "יש לשים לב כי יכולת השפעתו של בנק ישראל על שוק המט"ח חזקה מאשר יכולת השפעתו על שוק אגרות החוב וכי, להערכתנו, למהלכים אלו תהא בהמשך השנה השפעה על האינפלציה." אומר ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן אלדובי.
בשבוע שעבר העניקה חברת מכתשים אגן זריקת עידוד לשוק ההנפקות המיובש על ידי גיוס ענק בסך של כ-1.2 מיליארד שקל. הנפקה זו סללה את הדרך לגיוסי ענק נוספים שבדרך על ידי חברות גדולות ויציבות כגון, כי"ל, שטראוס, פז והבנקים.
כמו כן, חברות נוספות החלו "לנער את האבק" מעל טיוטות של תשקיפי מדף. הורדות הדירוג לאפריקה ולחברת החשמל ודוחות כספיים שליליים שפורסמו לא פגמו באופטימיות למרות שהגופים הפיננסים המובילים דיווחו על הפסדים כבדים (דוגמת בנק הפועלים וכלל ביטוח). לדברי זר, ביום שני הקרוב צפויים להתפרסם דוחות של כי"ל ושל אפריקה וביום שלישי צפויים דוחות הבנקים לאומי ודיסקונט. דוחות אלו צפויים להציג תוצאות גרועות אך בסך הכל צפויות.
בשבוע שעבר הואצה מגמת ההתאוששות במדדי המניות, ומדד ת"א 25 עלה בשיעור של 10.2%. מדד ת"א 25 כבר השלים עליה של 26% מאז נקודת השפל (592 נק') שרשם ביום 23/11/08 עת קרס סיטי בנק. מנקודת השפל מדד ת"א 25 עלה כבר שלוש פעמים מעל רמת ה - 700 נק' אך נפל חזרה לרמות של כ-630 נק', ואילו בשבוע שחלף זינק לרמה של 744 נק'. שאר מדדי המניות השלימו עליות חדות מנקודת השפל כאשר מדד יתר 50 עלה בשיעור של 58% ומדד הנדל"ן עלה בשיעור של 45%.
בארה"ב פורסמו בשבוע שחלף נתוני מאקרו מעודדים בעיקר משוק הדיור הבעייתי, כשבין השאר מדד מחירי הבתים עלה בשיעור של 1.7% לעומת צפי לירידה של 0.9%. הסיפור העיקרי של השבוע היה תוכנית החילוץ החדשה לייצוב המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים רעילים בסך של עד 1 טריליון דולר. תוכנית זו תרמה לעליות בבורסות בעולם אך מנגד העלתה ביקורת חריפה בטענה שלא תמנע את הלאמת הבנקים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
