הלמן אלדובי: האופטימיות עשויה לתמוך בהמשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר
בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על החלטתו להמשיך להפחית את הריבית כך שהריבית לחודש אפריל תרד ב-0.25% לרמה של 0.5%. "החלטה צפויה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה כי מגמת הפחתת הריבית בארץ תיעצר ברמה של 0.25% בלבד, בדומה למהלך שבוצע בארה"ב. הפחתת הריבית תורמת להחלשות השקל (חיזוק ליצוא) ולהקלת תנאי האשראי במשק וזאת בשוק ממותן ללא חשש מהתפרצות של אינפלציה. יתרה מזו, עידוד האינפלציה על ידי הפחתת הריבית בשלב זה עשוי להיות חיובי.
"יחד עם זאת, תהליך זה קרוב למיצוי וכן נחלשה השפעתו על הפחתת הריביות הארוכות כך שבנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם." כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי.
בשבוע שחלף בנק ישראל הודיע כי פעילותו המינורית עד כה ברכישת אג"ח ממשלתיות תתרחב משמעותית. בעוד בחודש פברואר 2009 היקף פעילותו בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכם ב-263 מיליון שקל, החל מיום חמישי האחרון, בנק ישראל ירכוש כ-200 מיליון ש"ח אג"ח ממשלתיות בממוצע ליום עד סביבות חודש אוגוסט, תוך יעד של 20-15 מיליארד שקל.
בהודעת בנק ישראל עוד נמסר כי קצב רכישות המט"ח לא ישתנה והוא ימשיך לרכוש 100 מיליון דולר בממוצע ליום. בעוד בטווח הקצר הרכישה המוגברת של אגרות ממשלתיות צפויה להצליח להפחית את הריבית הארוכות, "יש לשים לב כי יכולת השפעתו של בנק ישראל על שוק המט"ח חזקה מאשר יכולת השפעתו על שוק אגרות החוב וכי, להערכתנו, למהלכים אלו תהא בהמשך השנה השפעה על האינפלציה." אומר ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן אלדובי.
בשבוע שעבר העניקה חברת מכתשים אגן זריקת עידוד לשוק ההנפקות המיובש על ידי גיוס ענק בסך של כ-1.2 מיליארד שקל. הנפקה זו סללה את הדרך לגיוסי ענק נוספים שבדרך על ידי חברות גדולות ויציבות כגון, כי"ל, שטראוס, פז והבנקים.
כמו כן, חברות נוספות החלו "לנער את האבק" מעל טיוטות של תשקיפי מדף. הורדות הדירוג לאפריקה ולחברת החשמל ודוחות כספיים שליליים שפורסמו לא פגמו באופטימיות למרות שהגופים הפיננסים המובילים דיווחו על הפסדים כבדים (דוגמת בנק הפועלים וכלל ביטוח). לדברי זר, ביום שני הקרוב צפויים להתפרסם דוחות של כי"ל ושל אפריקה וביום שלישי צפויים דוחות הבנקים לאומי ודיסקונט. דוחות אלו צפויים להציג תוצאות גרועות אך בסך הכל צפויות.
בשבוע שעבר הואצה מגמת ההתאוששות במדדי המניות, ומדד ת"א 25 עלה בשיעור של 10.2%. מדד ת"א 25 כבר השלים עליה של 26% מאז נקודת השפל (592 נק') שרשם ביום 23/11/08 עת קרס סיטי בנק. מנקודת השפל מדד ת"א 25 עלה כבר שלוש פעמים מעל רמת ה - 700 נק' אך נפל חזרה לרמות של כ-630 נק', ואילו בשבוע שחלף זינק לרמה של 744 נק'. שאר מדדי המניות השלימו עליות חדות מנקודת השפל כאשר מדד יתר 50 עלה בשיעור של 58% ומדד הנדל"ן עלה בשיעור של 45%.
בארה"ב פורסמו בשבוע שחלף נתוני מאקרו מעודדים בעיקר משוק הדיור הבעייתי, כשבין השאר מדד מחירי הבתים עלה בשיעור של 1.7% לעומת צפי לירידה של 0.9%. הסיפור העיקרי של השבוע היה תוכנית החילוץ החדשה לייצוב המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים רעילים בסך של עד 1 טריליון דולר. תוכנית זו תרמה לעליות בבורסות בעולם אך מנגד העלתה ביקורת חריפה בטענה שלא תמנע את הלאמת הבנקים.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
