הלמן אלדובי: האופטימיות עשויה לתמוך בהמשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר

ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן-אלדובי: בשוק האג"ח כדאי לשמור על תיק ממשלתיות במח"מ בינוני בעדיפות לצמוד על פני השקלי
קובי ישעיהו |

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על החלטתו להמשיך להפחית את הריבית כך שהריבית לחודש אפריל תרד ב-0.25% לרמה של 0.5%. "החלטה צפויה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה כי מגמת הפחתת הריבית בארץ תיעצר ברמה של 0.25% בלבד, בדומה למהלך שבוצע בארה"ב. הפחתת הריבית תורמת להחלשות השקל (חיזוק ליצוא) ולהקלת תנאי האשראי במשק וזאת בשוק ממותן ללא חשש מהתפרצות של אינפלציה. יתרה מזו, עידוד האינפלציה על ידי הפחתת הריבית בשלב זה עשוי להיות חיובי.

"יחד עם זאת, תהליך זה קרוב למיצוי וכן נחלשה השפעתו על הפחתת הריביות הארוכות כך שבנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם." כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי.

בשבוע שחלף בנק ישראל הודיע כי פעילותו המינורית עד כה ברכישת אג"ח ממשלתיות תתרחב משמעותית. בעוד בחודש פברואר 2009 היקף פעילותו בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכם ב-263 מיליון שקל, החל מיום חמישי האחרון, בנק ישראל ירכוש כ-200 מיליון ש"ח אג"ח ממשלתיות בממוצע ליום עד סביבות חודש אוגוסט, תוך יעד של 20-15 מיליארד שקל.

בהודעת בנק ישראל עוד נמסר כי קצב רכישות המט"ח לא ישתנה והוא ימשיך לרכוש 100 מיליון דולר בממוצע ליום. בעוד בטווח הקצר הרכישה המוגברת של אגרות ממשלתיות צפויה להצליח להפחית את הריבית הארוכות, "יש לשים לב כי יכולת השפעתו של בנק ישראל על שוק המט"ח חזקה מאשר יכולת השפעתו על שוק אגרות החוב וכי, להערכתנו, למהלכים אלו תהא בהמשך השנה השפעה על האינפלציה." אומר ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן אלדובי.

בשבוע שעבר העניקה חברת מכתשים אגן זריקת עידוד לשוק ההנפקות המיובש על ידי גיוס ענק בסך של כ-1.2 מיליארד שקל. הנפקה זו סללה את הדרך לגיוסי ענק נוספים שבדרך על ידי חברות גדולות ויציבות כגון, כי"ל, שטראוס, פז והבנקים.

כמו כן, חברות נוספות החלו "לנער את האבק" מעל טיוטות של תשקיפי מדף. הורדות הדירוג לאפריקה ולחברת החשמל ודוחות כספיים שליליים שפורסמו לא פגמו באופטימיות למרות שהגופים הפיננסים המובילים דיווחו על הפסדים כבדים (דוגמת בנק הפועלים וכלל ביטוח). לדברי זר, ביום שני הקרוב צפויים להתפרסם דוחות של כי"ל ושל אפריקה וביום שלישי צפויים דוחות הבנקים לאומי ודיסקונט. דוחות אלו צפויים להציג תוצאות גרועות אך בסך הכל צפויות.

בשבוע שעבר הואצה מגמת ההתאוששות במדדי המניות, ומדד ת"א 25 עלה בשיעור של 10.2%. מדד ת"א 25 כבר השלים עליה של 26% מאז נקודת השפל (592 נק') שרשם ביום 23/11/08 עת קרס סיטי בנק. מנקודת השפל מדד ת"א 25 עלה כבר שלוש פעמים מעל רמת ה - 700 נק' אך נפל חזרה לרמות של כ-630 נק', ואילו בשבוע שחלף זינק לרמה של 744 נק'. שאר מדדי המניות השלימו עליות חדות מנקודת השפל כאשר מדד יתר 50 עלה בשיעור של 58% ומדד הנדל"ן עלה בשיעור של 45%.

בארה"ב פורסמו בשבוע שחלף נתוני מאקרו מעודדים בעיקר משוק הדיור הבעייתי, כשבין השאר מדד מחירי הבתים עלה בשיעור של 1.7% לעומת צפי לירידה של 0.9%. הסיפור העיקרי של השבוע היה תוכנית החילוץ החדשה לייצוב המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים רעילים בסך של עד 1 טריליון דולר. תוכנית זו תרמה לעליות בבורסות בעולם אך מנגד העלתה ביקורת חריפה בטענה שלא תמנע את הלאמת הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.