הלמן אלדובי: האופטימיות עשויה לתמוך בהמשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר

ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן-אלדובי: בשוק האג"ח כדאי לשמור על תיק ממשלתיות במח"מ בינוני בעדיפות לצמוד על פני השקלי
קובי ישעיהו |

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על החלטתו להמשיך להפחית את הריבית כך שהריבית לחודש אפריל תרד ב-0.25% לרמה של 0.5%. "החלטה צפויה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה כי מגמת הפחתת הריבית בארץ תיעצר ברמה של 0.25% בלבד, בדומה למהלך שבוצע בארה"ב. הפחתת הריבית תורמת להחלשות השקל (חיזוק ליצוא) ולהקלת תנאי האשראי במשק וזאת בשוק ממותן ללא חשש מהתפרצות של אינפלציה. יתרה מזו, עידוד האינפלציה על ידי הפחתת הריבית בשלב זה עשוי להיות חיובי.

"יחד עם זאת, תהליך זה קרוב למיצוי וכן נחלשה השפעתו על הפחתת הריביות הארוכות כך שבנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם." כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי.

בשבוע שחלף בנק ישראל הודיע כי פעילותו המינורית עד כה ברכישת אג"ח ממשלתיות תתרחב משמעותית. בעוד בחודש פברואר 2009 היקף פעילותו בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכם ב-263 מיליון שקל, החל מיום חמישי האחרון, בנק ישראל ירכוש כ-200 מיליון ש"ח אג"ח ממשלתיות בממוצע ליום עד סביבות חודש אוגוסט, תוך יעד של 20-15 מיליארד שקל.

בהודעת בנק ישראל עוד נמסר כי קצב רכישות המט"ח לא ישתנה והוא ימשיך לרכוש 100 מיליון דולר בממוצע ליום. בעוד בטווח הקצר הרכישה המוגברת של אגרות ממשלתיות צפויה להצליח להפחית את הריבית הארוכות, "יש לשים לב כי יכולת השפעתו של בנק ישראל על שוק המט"ח חזקה מאשר יכולת השפעתו על שוק אגרות החוב וכי, להערכתנו, למהלכים אלו תהא בהמשך השנה השפעה על האינפלציה." אומר ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן אלדובי.

בשבוע שעבר העניקה חברת מכתשים אגן זריקת עידוד לשוק ההנפקות המיובש על ידי גיוס ענק בסך של כ-1.2 מיליארד שקל. הנפקה זו סללה את הדרך לגיוסי ענק נוספים שבדרך על ידי חברות גדולות ויציבות כגון, כי"ל, שטראוס, פז והבנקים.

כמו כן, חברות נוספות החלו "לנער את האבק" מעל טיוטות של תשקיפי מדף. הורדות הדירוג לאפריקה ולחברת החשמל ודוחות כספיים שליליים שפורסמו לא פגמו באופטימיות למרות שהגופים הפיננסים המובילים דיווחו על הפסדים כבדים (דוגמת בנק הפועלים וכלל ביטוח). לדברי זר, ביום שני הקרוב צפויים להתפרסם דוחות של כי"ל ושל אפריקה וביום שלישי צפויים דוחות הבנקים לאומי ודיסקונט. דוחות אלו צפויים להציג תוצאות גרועות אך בסך הכל צפויות.

בשבוע שעבר הואצה מגמת ההתאוששות במדדי המניות, ומדד ת"א 25 עלה בשיעור של 10.2%. מדד ת"א 25 כבר השלים עליה של 26% מאז נקודת השפל (592 נק') שרשם ביום 23/11/08 עת קרס סיטי בנק. מנקודת השפל מדד ת"א 25 עלה כבר שלוש פעמים מעל רמת ה - 700 נק' אך נפל חזרה לרמות של כ-630 נק', ואילו בשבוע שחלף זינק לרמה של 744 נק'. שאר מדדי המניות השלימו עליות חדות מנקודת השפל כאשר מדד יתר 50 עלה בשיעור של 58% ומדד הנדל"ן עלה בשיעור של 45%.

בארה"ב פורסמו בשבוע שחלף נתוני מאקרו מעודדים בעיקר משוק הדיור הבעייתי, כשבין השאר מדד מחירי הבתים עלה בשיעור של 1.7% לעומת צפי לירידה של 0.9%. הסיפור העיקרי של השבוע היה תוכנית החילוץ החדשה לייצוב המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים רעילים בסך של עד 1 טריליון דולר. תוכנית זו תרמה לעליות בבורסות בעולם אך מנגד העלתה ביקורת חריפה בטענה שלא תמנע את הלאמת הבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.