הלמן אלדובי: האופטימיות עשויה לתמוך בהמשך עליית מחירי המניות בטווח הקצר
בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על החלטתו להמשיך להפחית את הריבית כך שהריבית לחודש אפריל תרד ב-0.25% לרמה של 0.5%. "החלטה צפויה זו עולה בקנה אחד עם ההערכה כי מגמת הפחתת הריבית בארץ תיעצר ברמה של 0.25% בלבד, בדומה למהלך שבוצע בארה"ב. הפחתת הריבית תורמת להחלשות השקל (חיזוק ליצוא) ולהקלת תנאי האשראי במשק וזאת בשוק ממותן ללא חשש מהתפרצות של אינפלציה. יתרה מזו, עידוד האינפלציה על ידי הפחתת הריבית בשלב זה עשוי להיות חיובי.
"יחד עם זאת, תהליך זה קרוב למיצוי וכן נחלשה השפעתו על הפחתת הריביות הארוכות כך שבנק ישראל החל לרכוש אג"ח ממשלתיות, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם." כך אומרים היום בסקירה השבועית של קבוצת הלמן-אלדובי.
בשבוע שחלף בנק ישראל הודיע כי פעילותו המינורית עד כה ברכישת אג"ח ממשלתיות תתרחב משמעותית. בעוד בחודש פברואר 2009 היקף פעילותו בשוק איגרות החוב הממשלתיות הסתכם ב-263 מיליון שקל, החל מיום חמישי האחרון, בנק ישראל ירכוש כ-200 מיליון ש"ח אג"ח ממשלתיות בממוצע ליום עד סביבות חודש אוגוסט, תוך יעד של 20-15 מיליארד שקל.
בהודעת בנק ישראל עוד נמסר כי קצב רכישות המט"ח לא ישתנה והוא ימשיך לרכוש 100 מיליון דולר בממוצע ליום. בעוד בטווח הקצר הרכישה המוגברת של אגרות ממשלתיות צפויה להצליח להפחית את הריבית הארוכות, "יש לשים לב כי יכולת השפעתו של בנק ישראל על שוק המט"ח חזקה מאשר יכולת השפעתו על שוק אגרות החוב וכי, להערכתנו, למהלכים אלו תהא בהמשך השנה השפעה על האינפלציה." אומר ירון זר, אנליסט ראשי בהלמן אלדובי.
בשבוע שעבר העניקה חברת מכתשים אגן זריקת עידוד לשוק ההנפקות המיובש על ידי גיוס ענק בסך של כ-1.2 מיליארד שקל. הנפקה זו סללה את הדרך לגיוסי ענק נוספים שבדרך על ידי חברות גדולות ויציבות כגון, כי"ל, שטראוס, פז והבנקים.
כמו כן, חברות נוספות החלו "לנער את האבק" מעל טיוטות של תשקיפי מדף. הורדות הדירוג לאפריקה ולחברת החשמל ודוחות כספיים שליליים שפורסמו לא פגמו באופטימיות למרות שהגופים הפיננסים המובילים דיווחו על הפסדים כבדים (דוגמת בנק הפועלים וכלל ביטוח). לדברי זר, ביום שני הקרוב צפויים להתפרסם דוחות של כי"ל ושל אפריקה וביום שלישי צפויים דוחות הבנקים לאומי ודיסקונט. דוחות אלו צפויים להציג תוצאות גרועות אך בסך הכל צפויות.
בשבוע שעבר הואצה מגמת ההתאוששות במדדי המניות, ומדד ת"א 25 עלה בשיעור של 10.2%. מדד ת"א 25 כבר השלים עליה של 26% מאז נקודת השפל (592 נק') שרשם ביום 23/11/08 עת קרס סיטי בנק. מנקודת השפל מדד ת"א 25 עלה כבר שלוש פעמים מעל רמת ה - 700 נק' אך נפל חזרה לרמות של כ-630 נק', ואילו בשבוע שחלף זינק לרמה של 744 נק'. שאר מדדי המניות השלימו עליות חדות מנקודת השפל כאשר מדד יתר 50 עלה בשיעור של 58% ומדד הנדל"ן עלה בשיעור של 45%.
בארה"ב פורסמו בשבוע שחלף נתוני מאקרו מעודדים בעיקר משוק הדיור הבעייתי, כשבין השאר מדד מחירי הבתים עלה בשיעור של 1.7% לעומת צפי לירידה של 0.9%. הסיפור העיקרי של השבוע היה תוכנית החילוץ החדשה לייצוב המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים רעילים בסך של עד 1 טריליון דולר. תוכנית זו תרמה לעליות בבורסות בעולם אך מנגד העלתה ביקורת חריפה בטענה שלא תמנע את הלאמת הבנקים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
