חברת חשמל השלימה גיוס של חצי מיליארד ש': תשלם 6.85% פלוס מדד

חברת חשמל ביצעה הנפקה פרטית של אג"ח לא סחירות צמודות מדד מסדרה "חשמל צמוד 2020", בריבית של 6.85% לגופים מוסדיים בישראל
אריאל אטיאס |

לאחר שהשלימה גיוס ענק בחו"ל חברת החשמל ממשיכה ומודיעה היום על השלמת גיוס של חצי מיליארד שקל באגרות חוב גם בישראל. ההבדל הקטן הוא שיעור הריבית אותו מקבלים המשקיעים בהנפקות.

חברת חשמל ביצעה הנפקה פרטית של אג"ח לא סחירות צמודות מדד מסדרה "חשמל צמוד 2020", בריבית של 6.85% לגופים מוסדיים בישראל, בהיקף של 500 מליון שקל. החברה מסרה, שסך כל הביקושים היה גבוה במאות מיליוני שקלים מההקצאה שנקבעה בהנפקה, שבוצעה באמצעות לידר שוקי הון. רוב האג"ח נרכשו ע"י חברות הביטוח הראל ומגדל.

מדובר בסדרת אג"ח שחברת הדרוג מעלות הכניסה אתמול לרשימת מעקב עם השלכות שליליות, בשל הסיכון הכרוך בהחזר חוב המוטל על החברה ונזילותה הנמוכה. נזכיר, כי מעלות סיפקה לאיגרות החוב העתידיות דירוג של AA+ עם השלכות שליליות.

הנפקה זו מצטרפת להנפקה שהחברה ביצעה לפני כשלושה שבועות בשווקים הבינלאומיים (ארה"ב, אנגליה, שוויץ ומדינות אירופאיות אחרות), בהיקף הקצאה של 500 מיליון דולר לפירעון ב- 2020 כשסך כל הביקושים היה פי 4 מהיקף ההקצאה שנקבע.

לקראת סוף חודש ינואר השלימה חברת החשמל גיוס של 500 מיליון דולר בהנפקת אג"ח לפירעון ב- 2020 למשקיעים מוסדיים (בארה"ב, אנגליה, שוויץ ומדינות אירופאיות אחרות). ההפקה, נסגרה בריבית דולרית חסרת תקדים של 9.375%. הריבית הגבוהה נקבעה בין היתר, לאור העובדה כי חלק מאגרות החוב של החברה (סדרה 2019) נסחרו סביב 8.8%.

לדברי חברת חשמל, תוצאות ההנפקות שביצעה בחו"ל ובישראל, משקפות את אמון המשקיעים בחברה ואת יכולתה לגייס כספים בהיקפים משמעותיים, חרף המשבר העמוק השורר כיום בשווקים הפיננסיים בעולם והשלכותיו השליליות על האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.44%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.