אירופה סיימה בירידות: הפוטסי מלונדון איבד 0.2%, הקאק מפריס צנח 1.2%
המדדים המובילים בבורסות אירופה סיימו את היום בירידות, לאחר שהבוקר נרשמו עליות בבורסות אסיה לאחר סיום חזק בוול סטריט אמש. הכבידו על הסנטימנט פיאט ונוקיה. את היום פתחה אירופה דווקא בעליות, אך תוצאות מאכזבות ופתיחה שלילית בוול סטריט העיבו.
מניית חברת הטלקום נוקיה איבדה היום 9.1%. תוצאות מאכזבות של ענקית התוכנה האמריקנית מיקרוסופט אף הן תרמו לירידות במגזר הטכנולוגיה. מלבד התוצאות הגרועות, החברה הודיעה כי תפטר 5,000 עובדים ב-18 חודשים הקרובים, מהם 1,400 באופן מיידי.
"מה שאובאמה עושה יתרום להקלת הכאב והמכה הקשה. האם אנחנו נצא יותר מהר מהמיתון ? צריך להמתין ולראות. אנחנו עדיין בשלב של לחכות להתפתחויות", אמר לבלומברג ריצ'רד ווילסון, מנהל השקעות בלונדון.
"לסחור בבורסות היום זה כמו להמר בלוטו. אין לדעת מה ילד יום. כמובן שהפעולות של הממשלות והבנקים המרכזיים עוזרות לחברות ולכן גם למשקיעים אולם מנגד נמשך הזרם החזק של חדשות שליליות ברמת המאקרו והמיקרו כך שהכל ייתכן בטווח הקצר", אמר לבלומברג טרוי אנגוס, מנהל השקעות מסידני.
בלונדון רשם מדד הפוטסי ירידה של 0.19%, מדד דאקס איבד 0.98%, ומדד הקאק ירד ב-1.24% בפרנקפורט ובפריס.
המדד הפאן אירופי, ה-Dow Jones Stoxx 600 איבד 0.9% והגיע לרמה הנמוכה מזה חודשיים. המדד צנח ב-7.8% מתחילת השנה האזרחית, בעוד שחברות כמו אלקואה, דויטשה בנק ואינטל הראו ירידה ברווחיות.
למרות שהתוכנית לחילוץ סקטור הבנקאות בארה"ב עדיין לא פורסמה באופן רישמי, ההערכות בוול סטריט הן כי היא תכלול הקצאת יותר מ- 50 מיליארד דולר לבלימת שטף העיקולים של בתים. הזרמת כסף ישירות לבנקים, או כהלוואה בתנאים נוחים או דרך רכישת מניות (הלאמה חלקית), התמודדות עם הנכסים הרעילים שמכבידים על מאזני הבנקים ויוצרים אי ודאות גבוהה המונעת את הזרמת האשראי למשק.
"להערכתנו, עם בחירת אובמה גברו הסיכויים ליישום התוכנית ואנו מאמינים שהוא יפעל ליישם אותה בהקדם האפשרי, עם זאת, יש לזכור שהתוכניות הקודמות התעכבו ושונו מספר פעמים מה שאולי מעיד גם על ישום התוכניות העתידיות. אנו מאמינים כי מדובר בתוכנית חילוץ מצויינת, וכי יש סיכוי סביר שהיא תצליח להקל על מאזני הבנקים ואלה יפתחו מעט את ברזי האשראי ויאפשרו את המשך ניפוח בועת האשראי האמריקאית. מה יהיה אח"כ ? לא בטוח שפיצוץ, יש גם סיכוי שבהמשך יוציאו את האויר בצורה מבוקרת".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
