שיאני שכר במגזר הציבורי: חבר הנהלה בבנק ישראל מרוויח 58,000 שקל
הממונה על השכר והסכמי עבודה, אילן לוין, פרסם היום (ד') את דו"ח הוצאות השכר של הגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2007 ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2008. הדו"ח מתייחס לכ-700 גופים ציבוריים המחולקים ל-7 קבוצות: רשויות מקומיות, חברות עירוניות, איגודי ערים, חברות ממשלתיות, מועצות דתיות, תאגידים, גופים נתמכים. סה"כ מדובר בכ-280,886 עובדים.
שיאני השכר במשק מתחלקים לקטגוריות שונות, אך לפי הדו"ח ניתן לראות שבכל אחד מהמגזרים חגיגת השכר שמחה מתמיד. חבר הנהלה בבנק ישראל מרוויח כ-58,000 שקל. מנהל מפעל הפיס מרוויח כ-57,000 שקל. ברשות השנייה נציב תלונות הציבור משתכר 28,908 שקל בחודש. בין החברות הממשלתיות החורגות בשכר ב-2007 ניתן למנות את נתיבי איילון, חברת חשמל, רכבת ישראל, החברה למתנ"סים, רפאל ועוד.
חגיגה בתאגידים הממשלתיים: שכר ממוצע של 36,843 שקל
שכר הברוטו (הגבוה) הממוצע בחברות ממשלתיות עמד ב-2007 על 25,462 שקל. בחברות העירוניות עמד השכר על כ-19,811 שקל. ביגודי הערים עמד השכר הממוצע על 20,139 שקל. בחברות הממשלתיות הרף עולה גבוה והשכר הממוצע עומד על 36,144 שקל. במועצות הדתיות עמד הסכום על 16,855 שקל. במגזר התאגידים השיאים חוגגים עם שכר ברוטו ממוצע שעומד על 36,843 שקל. בגופים הנתמכים השכר הממוצע עמד על 33,950 שקל.
ההיקף הכולל של עלויות ההעסקה בקרב הגופים המדווחים מסתכם בשנת 2007 בכ-44 מיליארד שקל (מהם כ-32 מיליארד שקל תשלומי שכר והוצאות ישירות ללא עלויות מעביד, תשלומים רטרואקטיביים ותשלומי פרישה).
החריגות הבולטות: דווקא במוסדות להשכלה גבוהה
ב-20% מכלל הגופים נמצאו חריגות שכר לכאורה. למרות שהרטוריקה המובילה של המוסדות הקדמיים בארץ סובבת סביב קשיי מימון ועליות מגלה הדו"ח כי, שיעור חריגות השכר לכאורה הגבוה ביותר נמצא בקבוצת הגופים הנתמכים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה. בנוסף אליהם נרשמו חריגות בולטות גם בקופות החולים.
הממונה על השכר, אילן לוין, ציין כי "פרסום הנתונים מבטיח שקיפות של תנאי השכר במגזר הציבורי והוא עשוי לתרום לשמירת טוהר ההליכים בגופים הציבוריים ולרכישת אמון הציבור ברשויות".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
