בן אליעזר: "פרויקט הרכב החשמלי עשוי לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל"

בהמשך להחלטת הממשלה מנובמבר 2007 לעידוד תחבורה ללא דלק, ולדיונים שנערכו בעניין הרכב החשמלי במשרד התשתיות, נפגש הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר עם מנכ"ל חברת "Better Place ישראל", משה קפלינסקי. בדיון השתתף גם מ"מ מינהל החשמל במשרד התשתיות, יורם רונדשטיין.

בדיון נדונה השפעת פרויקט הרכב החשמלי על המקטעים השונים של משק החשמל: ייצור, מסירה (הולכה והשנאה) וחלוקה. בנוסף, הוצג סקר היתכנות לפרויקט הרכב החשמלי שבוצע ע"י חברת החשמל בהזמנת "Better Place ישראל", ולפי דרישת משרד התשתיות הלאומיות. הסקר בחן את השפעות המיזם לאורך ציר הזמן (בשנים 2011, 2015 ו-2020) בשלושה תרחישים שונים: טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית אקראית, טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית רציונאלית ותרחיש טעינה מנוהלת.

לפי התרחיש הראשון, אין גורם מרכזי השולט על תזמון הטעינה ולמעשה טעינת הרכב תתחיל ברגע שבעליו חיבר אותו למקור מתח ותימשך עד לסיום טעינת המצבר או לניתוק הרכב ממקור המתח, המוקדם מן השניים. לפי תרחיש זה, עיקר הטעינה צפויה בשני פרקי זמן עיקריים, עם הגעת כלי הרכב למקום עבודת בעליו בבוקר ועם הגעת כלי הרכב למקום מגורי בעליו (בדומה לצריכת שיא של מזגנים בחורף בשעות הערב).

לפני התרחיש השני, גם כאן אין גורם מרכזי השולט פיזית על תזמון הטעינה, אך קיימים תרחישים כלכליים בדמות תעריפים. 30% מבעלי הרכבים יתאימו את שעות הטעינה לתעריפים המוזלים, בעוד ש-70% מבעלי הרכב יטענו את הרכבים מיד עם חנייתם.

בתרחיש השלישי קיימת לכלי רכב טעינה אופטימאלית המביאה בחשבון הן את מצב המצבר, הן את מרחק הנסיעה הצפוי של הרכב עד לנקודת הטעינה הבאה והן את מצב מערכת החשמל הלוקאלית והארצית.

מודגש בדוח, כי ביחס לתרחישים אלו לא התבצעה סבירות התרחישים, הערכה של המניעים לאופייני התנהגות הלקוחות ואף לא נידונו הכלים או האמצעים אשר עשויים להבטיח התנהגות כזו או אחרת שלהם ואשר מהווים תנאי הכרחי למימוש תרחיש מספר שלוש.

מהסקר של חברת החשמל עולה כי בתרחיש הראשון תידרש עד שנת 2020 הקמה של 7 יחידות ייצור חדשות במחזור משולב של 356 מגה-וואט וטורבינת גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השני תידרש הקמה של 4 יחידות ייצור מחזור משולב של 365 מגה-וואט, ו-2 טורבינות גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות כלשהן לייצור.

במקטע ההולכה וההשנאה, יחייב התרחיש הראשון הקמת תחנת מיתוג חדשה, 10 תחנות משנה ותוספת של 18 שנאים בתחנות משנה קיימות עד שנת 2020. התרחיש השני יחייב הקמת תחנת מיתוג חדשה, 7 תחנות משנה חדשות ותוספת של 13 שנאים בתחנות משנה קיימות עד אותה שנה. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות חדשות כלשהן.

בתחום החלוקה, יחויבו כל התרחישים תוספת תשתיות של שנאי חלוקה וכבלי מתח גבוה ונמוך. ברם, כמויות התשתיות בתרחיש השלישי נמוכות משמעותית מאלו של התרחיש הראשון והשני. כך למשל, יידרשו בשנת 2020 בתרחיש הראשון 2,158 ק"מ של כבלי מתח גבוה לעומת 1,581 ק"מ שידרשו בתרחיש השני ו-287 ק"מ בלבד שידרשו בתרחיש השלישי בשנה זו.

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר כי יש חשיבות רבה בפרויקט הרכב החשמלי לאיכות החיים של תושבי ישראל, ולהפחתת תלותה של ישראל בדלקים פוסיליים. השר הנחה כי במהלך השבועות הקרובים תושלם עבודת מטה במשרד שתקדם את שינויי החקיקה הנדרשים בחוק משק החשמל ותבטיח כי טעינת רכבים חשמליים, בין אם על ידי החברה המציגה ובין אם על ידי חברה אחרת, תיעשה בצורה בטוחה מבוקרת ומנוהלת.

"אם פרויקט הרכב החשמלי יבוסס על טעינה מנוהלת הוא יוכל לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל, ולא יצריך השקעות משמעותיות על משק החשמל".