בן אליעזר: "פרויקט הרכב החשמלי עשוי לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל"
בהמשך להחלטת הממשלה מנובמבר 2007 לעידוד תחבורה ללא דלק, ולדיונים שנערכו בעניין הרכב החשמלי במשרד התשתיות, נפגש הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר עם מנכ"ל חברת "Better Place ישראל", משה קפלינסקי. בדיון השתתף גם מ"מ מינהל החשמל במשרד התשתיות, יורם רונדשטיין.
בדיון נדונה השפעת פרויקט הרכב החשמלי על המקטעים השונים של משק החשמל: ייצור, מסירה (הולכה והשנאה) וחלוקה. בנוסף, הוצג סקר היתכנות לפרויקט הרכב החשמלי שבוצע ע"י חברת החשמל בהזמנת "Better Place ישראל", ולפי דרישת משרד התשתיות הלאומיות. הסקר בחן את השפעות המיזם לאורך ציר הזמן (בשנים 2011, 2015 ו-2020) בשלושה תרחישים שונים: טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית אקראית, טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית רציונאלית ותרחיש טעינה מנוהלת.
לפי התרחיש הראשון, אין גורם מרכזי השולט על תזמון הטעינה ולמעשה טעינת הרכב תתחיל ברגע שבעליו חיבר אותו למקור מתח ותימשך עד לסיום טעינת המצבר או לניתוק הרכב ממקור המתח, המוקדם מן השניים. לפי תרחיש זה, עיקר הטעינה צפויה בשני פרקי זמן עיקריים, עם הגעת כלי הרכב למקום עבודת בעליו בבוקר ועם הגעת כלי הרכב למקום מגורי בעליו (בדומה לצריכת שיא של מזגנים בחורף בשעות הערב).
לפני התרחיש השני, גם כאן אין גורם מרכזי השולט פיזית על תזמון הטעינה, אך קיימים תרחישים כלכליים בדמות תעריפים. 30% מבעלי הרכבים יתאימו את שעות הטעינה לתעריפים המוזלים, בעוד ש-70% מבעלי הרכב יטענו את הרכבים מיד עם חנייתם.
בתרחיש השלישי קיימת לכלי רכב טעינה אופטימאלית המביאה בחשבון הן את מצב המצבר, הן את מרחק הנסיעה הצפוי של הרכב עד לנקודת הטעינה הבאה והן את מצב מערכת החשמל הלוקאלית והארצית.
מודגש בדוח, כי ביחס לתרחישים אלו לא התבצעה סבירות התרחישים, הערכה של המניעים לאופייני התנהגות הלקוחות ואף לא נידונו הכלים או האמצעים אשר עשויים להבטיח התנהגות כזו או אחרת שלהם ואשר מהווים תנאי הכרחי למימוש תרחיש מספר שלוש.
מהסקר של חברת החשמל עולה כי בתרחיש הראשון תידרש עד שנת 2020 הקמה של 7 יחידות ייצור חדשות במחזור משולב של 356 מגה-וואט וטורבינת גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השני תידרש הקמה של 4 יחידות ייצור מחזור משולב של 365 מגה-וואט, ו-2 טורבינות גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות כלשהן לייצור.
במקטע ההולכה וההשנאה, יחייב התרחיש הראשון הקמת תחנת מיתוג חדשה, 10 תחנות משנה ותוספת של 18 שנאים בתחנות משנה קיימות עד שנת 2020. התרחיש השני יחייב הקמת תחנת מיתוג חדשה, 7 תחנות משנה חדשות ותוספת של 13 שנאים בתחנות משנה קיימות עד אותה שנה. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות חדשות כלשהן.
בתחום החלוקה, יחויבו כל התרחישים תוספת תשתיות של שנאי חלוקה וכבלי מתח גבוה ונמוך. ברם, כמויות התשתיות בתרחיש השלישי נמוכות משמעותית מאלו של התרחיש הראשון והשני. כך למשל, יידרשו בשנת 2020 בתרחיש הראשון 2,158 ק"מ של כבלי מתח גבוה לעומת 1,581 ק"מ שידרשו בתרחיש השני ו-287 ק"מ בלבד שידרשו בתרחיש השלישי בשנה זו.
שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר כי יש חשיבות רבה בפרויקט הרכב החשמלי לאיכות החיים של תושבי ישראל, ולהפחתת תלותה של ישראל בדלקים פוסיליים. השר הנחה כי במהלך השבועות הקרובים תושלם עבודת מטה במשרד שתקדם את שינויי החקיקה הנדרשים בחוק משק החשמל ותבטיח כי טעינת רכבים חשמליים, בין אם על ידי החברה המציגה ובין אם על ידי חברה אחרת, תיעשה בצורה בטוחה מבוקרת ומנוהלת.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
