בן אליעזר: "פרויקט הרכב החשמלי עשוי לתרום להקלת העומס על מערכת החשמל"
בהמשך להחלטת הממשלה מנובמבר 2007 לעידוד תחבורה ללא דלק, ולדיונים שנערכו בעניין הרכב החשמלי במשרד התשתיות, נפגש הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר עם מנכ"ל חברת "Better Place ישראל", משה קפלינסקי. בדיון השתתף גם מ"מ מינהל החשמל במשרד התשתיות, יורם רונדשטיין.
בדיון נדונה השפעת פרויקט הרכב החשמלי על המקטעים השונים של משק החשמל: ייצור, מסירה (הולכה והשנאה) וחלוקה. בנוסף, הוצג סקר היתכנות לפרויקט הרכב החשמלי שבוצע ע"י חברת החשמל בהזמנת "Better Place ישראל", ולפי דרישת משרד התשתיות הלאומיות. הסקר בחן את השפעות המיזם לאורך ציר הזמן (בשנים 2011, 2015 ו-2020) בשלושה תרחישים שונים: טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית אקראית, טעינה לא מנוהלת והתנהגות צרכנית רציונאלית ותרחיש טעינה מנוהלת.
לפי התרחיש הראשון, אין גורם מרכזי השולט על תזמון הטעינה ולמעשה טעינת הרכב תתחיל ברגע שבעליו חיבר אותו למקור מתח ותימשך עד לסיום טעינת המצבר או לניתוק הרכב ממקור המתח, המוקדם מן השניים. לפי תרחיש זה, עיקר הטעינה צפויה בשני פרקי זמן עיקריים, עם הגעת כלי הרכב למקום עבודת בעליו בבוקר ועם הגעת כלי הרכב למקום מגורי בעליו (בדומה לצריכת שיא של מזגנים בחורף בשעות הערב).
לפני התרחיש השני, גם כאן אין גורם מרכזי השולט פיזית על תזמון הטעינה, אך קיימים תרחישים כלכליים בדמות תעריפים. 30% מבעלי הרכבים יתאימו את שעות הטעינה לתעריפים המוזלים, בעוד ש-70% מבעלי הרכב יטענו את הרכבים מיד עם חנייתם.
בתרחיש השלישי קיימת לכלי רכב טעינה אופטימאלית המביאה בחשבון הן את מצב המצבר, הן את מרחק הנסיעה הצפוי של הרכב עד לנקודת הטעינה הבאה והן את מצב מערכת החשמל הלוקאלית והארצית.
מודגש בדוח, כי ביחס לתרחישים אלו לא התבצעה סבירות התרחישים, הערכה של המניעים לאופייני התנהגות הלקוחות ואף לא נידונו הכלים או האמצעים אשר עשויים להבטיח התנהגות כזו או אחרת שלהם ואשר מהווים תנאי הכרחי למימוש תרחיש מספר שלוש.
מהסקר של חברת החשמל עולה כי בתרחיש הראשון תידרש עד שנת 2020 הקמה של 7 יחידות ייצור חדשות במחזור משולב של 356 מגה-וואט וטורבינת גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השני תידרש הקמה של 4 יחידות ייצור מחזור משולב של 365 מגה-וואט, ו-2 טורבינות גז של 155 מגה-וואט. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות כלשהן לייצור.
במקטע ההולכה וההשנאה, יחייב התרחיש הראשון הקמת תחנת מיתוג חדשה, 10 תחנות משנה ותוספת של 18 שנאים בתחנות משנה קיימות עד שנת 2020. התרחיש השני יחייב הקמת תחנת מיתוג חדשה, 7 תחנות משנה חדשות ותוספת של 13 שנאים בתחנות משנה קיימות עד אותה שנה. בתרחיש השלישי לא תידרש הקמת תשתיות חדשות כלשהן.
בתחום החלוקה, יחויבו כל התרחישים תוספת תשתיות של שנאי חלוקה וכבלי מתח גבוה ונמוך. ברם, כמויות התשתיות בתרחיש השלישי נמוכות משמעותית מאלו של התרחיש הראשון והשני. כך למשל, יידרשו בשנת 2020 בתרחיש הראשון 2,158 ק"מ של כבלי מתח גבוה לעומת 1,581 ק"מ שידרשו בתרחיש השני ו-287 ק"מ בלבד שידרשו בתרחיש השלישי בשנה זו.
שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר כי יש חשיבות רבה בפרויקט הרכב החשמלי לאיכות החיים של תושבי ישראל, ולהפחתת תלותה של ישראל בדלקים פוסיליים. השר הנחה כי במהלך השבועות הקרובים תושלם עבודת מטה במשרד שתקדם את שינויי החקיקה הנדרשים בחוק משק החשמל ותבטיח כי טעינת רכבים חשמליים, בין אם על ידי החברה המציגה ובין אם על ידי חברה אחרת, תיעשה בצורה בטוחה מבוקרת ומנוהלת.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
