ליאו ליידרמן מוטרד: "מדינות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך אומר ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.
"מדובר כאן על משהו שונה ממיתון רגיל, זה יותר מבני ועמוק. קורים דברים מבניים כמו ההעלמות של בר סטרנס, ליהמן ברדרס והחזרה של הממשלות לשוק ההון ולכלכלה הפרטית. מדובר ברגרסיה, מהפכה ולכן לא מדובר בדבר הנמצא במחזור העסקים הרגיל", אומר ליידרמן.
ליידרמן סקר בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג את תחומי המשבר ואמר, כי התחומים העיקריים הם התחום הפיננסי והתחום הריאלי שבו אנחנו רואים בחודשים האחרונים הידרדרות קשה מאוד וחמורה מאוד.
"נכון, הודו וסין עדיין צומחות בקצב יפה אבל גם שם יש סיכונים", אמר ליידרמן. "אך, אנגליה שנראתה עד לפני כמה חודשים במצב מאוד טוב, פתאום נכנסה למיתון עמוק".
"בתחום הפיננסי הדעה שלנו היא שהרע ביותר עדיין לא מאחורינו. נכון, יצאו מהארון שלדים מאוד מכוערים כמו ליהמן ברדרס וקשה לחשוב על השלד הגדול הבא שיצטרכו להציל אותו. מצד שני, אי הודאות והתנודתיות עדיין נמצאים בעיצומם", אומר ליידרמן.
"מדינות כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"מדינות מרכזיות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל. זו סוגיה נוספת שתדרוש מקורות ממשלתיים", אמר ליידרמן והוסיף שכנראה תחום כרטיסי האשראי זה אחד התחומים שבו עוד לא ראינו את המילה האחרונה. כמו כן, בנדל"ן המסחרי אנחנו צפויים לראות החמרה בקרוב. בקיצור, "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו", אמר ליידרמן.
"מדד התנודתיות עלה לאחרונה לשיאים חדשים. הרצנו בדיקה היסטורית של המדד וראינו שבמשברים קודמים הוא עלה לרמה של 30-40, אולם בחודשים האחרונים הוא זינק מאוד", אמר ליידרמן. "כנראה שלא היו צריכים לתת לליהמן ברדרס ליפול, אך כעת שמדד התנודתיות נמצא ברמה של 50-60 ויותר זה אומר דבר אחד: פאניקה, פאניקה, פאניקה".
"אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".
בתחום החוב רואים את הזינוק במרווחים של האגרות הקונצרניות מול האגרות של הממשל, מרמה של 0.6 אחוז ב-2006 לרמה של 4-5 אחוזים היום. הדירוגים של היום זה לא מה שהיה פעם, אמר ליידרמן וסיכם ואמר כי בקטע הפיננסי, אנחנו עדיין בתוך תקופה של פחד ופאניקה ורואים את זה גם במחירי הסחורות והנפט שנפלו לרמות לא הגיוניות.
"צפויה ירידה של עוד 12%-15% במחירי הנדל"ן בארה"ב
לדבריו של ליידרמן, "הערכה היא שבשוק הנדל"ן האמריקני צפוי מיתון של עוד שנה לפחות עם ירידת מחירים נוספת של 12%-15%" אך בתוך כך הוא המוסיף, כי "למרות שהמיתון קשה ועמוק יותר, בגלל התגובה של קובעי המדיניות בארה"ב הוא יימשך רק שנה וחצי עד שנתיים ולא עשר שני".
בעניין מצב הנזילות בשווקים, אומר ליידרמן, כי "ברננקי פועל כל הזמן על מנת להוסיף נזילות למערכת, אבל בבוקר שאחרי המשבר לא נחזור בדיוק למצב שלפני המשבר אלא בעולם שבו הממשלות הלאימו חלק גדול מהפעילות, הגרעונות גדולים מאוד. זה עולם שבו העליה של האינפלציה אחרי הדפסות הכסף וההזרמות יכולה להיות אלימה מאוד".
"מדינות כמו רוסיה נמצאות במקום אחר לגמרי"
יש מדינה שנחשבה לכוכבת בשווקים המתעוררים וזו רוסיה אבל בחודשים האחרונים היא קיבלה כמה מכות כמו נפילת מחירי הנפט, בריחה של משקיעים זרים והמלחמה בגיאורגיה ולכן היום היא כבר במקום אחר לגמרי"
"הצמיחה בארה"ב ב-2009 תהיה שלילית, (ירידה של 1%). באנגליה, אירופה ויפן גם כן צמיחה שלילית של 1-2 אחוזים. לגבי העולם המתעורר המצב טוב יותר שם צופיה צמיחה של 5 וחצי אחוז".
לגבי ישראל אומר ליידרמן, כי "המשבר תפס את המשק המקומי במצב טוב יחסית ברמת המאקרו ולכן יש לנו סיכוי להפגע כמה שפחות מהמשבר העולמי. בכל זאת תהיה פגיעה והצמיחה בכלכלת ישראל תסתכם כנראה ב-2009 בכ-1.2%-1.5% בלבד".
"רשת הביטחון זה כאילו מסר חברתי אבל יכול מאוד להיות שלא תעלה שקל לממשלה"
לגבי רשת הבטחון, אומר ליידרמן, כי "אין כאן הרבה חדש. לעם ישראל ולמשק הישראלי למעשה יש כבר רשת בטחון ואלה אגרות החוב של ממשלת ישראל. מי שרוצה לחסוך ל-10 שנים יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות או לא צמודות שנותנות תשואות אטרקטיבות".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
