ליאו ליידרמן מוטרד: "מדינות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"

הכלכלן הראשי של בנק פועלים בכנס פורום שוק החוב של מידרוג: "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו והרע ביותר עוד יגיע. בארה"ב צפויה ירידת מחירי נדל"ן של עוד 12%-15%"
קובי ישעיהו |

"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך אומר ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.

"מדובר כאן על משהו שונה ממיתון רגיל, זה יותר מבני ועמוק. קורים דברים מבניים כמו ההעלמות של בר סטרנס, ליהמן ברדרס והחזרה של הממשלות לשוק ההון ולכלכלה הפרטית. מדובר ברגרסיה, מהפכה ולכן לא מדובר בדבר הנמצא במחזור העסקים הרגיל", אומר ליידרמן.

ליידרמן סקר בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג את תחומי המשבר ואמר, כי התחומים העיקריים הם התחום הפיננסי והתחום הריאלי שבו אנחנו רואים בחודשים האחרונים הידרדרות קשה מאוד וחמורה מאוד.

"נכון, הודו וסין עדיין צומחות בקצב יפה אבל גם שם יש סיכונים", אמר ליידרמן. "אך, אנגליה שנראתה עד לפני כמה חודשים במצב מאוד טוב, פתאום נכנסה למיתון עמוק".

"בתחום הפיננסי הדעה שלנו היא שהרע ביותר עדיין לא מאחורינו. נכון, יצאו מהארון שלדים מאוד מכוערים כמו ליהמן ברדרס וקשה לחשוב על השלד הגדול הבא שיצטרכו להציל אותו. מצד שני, אי הודאות והתנודתיות עדיין נמצאים בעיצומם", אומר ליידרמן.

"מדינות כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"

"מדינות מרכזיות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל. זו סוגיה נוספת שתדרוש מקורות ממשלתיים", אמר ליידרמן והוסיף שכנראה תחום כרטיסי האשראי זה אחד התחומים שבו עוד לא ראינו את המילה האחרונה. כמו כן, בנדל"ן המסחרי אנחנו צפויים לראות החמרה בקרוב. בקיצור, "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו", אמר ליידרמן.

"מדד התנודתיות עלה לאחרונה לשיאים חדשים. הרצנו בדיקה היסטורית של המדד וראינו שבמשברים קודמים הוא עלה לרמה של 30-40, אולם בחודשים האחרונים הוא זינק מאוד", אמר ליידרמן. "כנראה שלא היו צריכים לתת לליהמן ברדרס ליפול, אך כעת שמדד התנודתיות נמצא ברמה של 50-60 ויותר זה אומר דבר אחד: פאניקה, פאניקה, פאניקה".

"אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".

בתחום החוב רואים את הזינוק במרווחים של האגרות הקונצרניות מול האגרות של הממשל, מרמה של 0.6 אחוז ב-2006 לרמה של 4-5 אחוזים היום. הדירוגים של היום זה לא מה שהיה פעם, אמר ליידרמן וסיכם ואמר כי בקטע הפיננסי, אנחנו עדיין בתוך תקופה של פחד ופאניקה ורואים את זה גם במחירי הסחורות והנפט שנפלו לרמות לא הגיוניות.

"צפויה ירידה של עוד 12%-15% במחירי הנדל"ן בארה"ב

לדבריו של ליידרמן, "הערכה היא שבשוק הנדל"ן האמריקני צפוי מיתון של עוד שנה לפחות עם ירידת מחירים נוספת של 12%-15%" אך בתוך כך הוא המוסיף, כי "למרות שהמיתון קשה ועמוק יותר, בגלל התגובה של קובעי המדיניות בארה"ב הוא יימשך רק שנה וחצי עד שנתיים ולא עשר שני".

בעניין מצב הנזילות בשווקים, אומר ליידרמן, כי "ברננקי פועל כל הזמן על מנת להוסיף נזילות למערכת, אבל בבוקר שאחרי המשבר לא נחזור בדיוק למצב שלפני המשבר אלא בעולם שבו הממשלות הלאימו חלק גדול מהפעילות, הגרעונות גדולים מאוד. זה עולם שבו העליה של האינפלציה אחרי הדפסות הכסף וההזרמות יכולה להיות אלימה מאוד".

"מדינות כמו רוסיה נמצאות במקום אחר לגמרי"

יש מדינה שנחשבה לכוכבת בשווקים המתעוררים וזו רוסיה אבל בחודשים האחרונים היא קיבלה כמה מכות כמו נפילת מחירי הנפט, בריחה של משקיעים זרים והמלחמה בגיאורגיה ולכן היום היא כבר במקום אחר לגמרי"

"הצמיחה בארה"ב ב-2009 תהיה שלילית, (ירידה של 1%). באנגליה, אירופה ויפן גם כן צמיחה שלילית של 1-2 אחוזים. לגבי העולם המתעורר המצב טוב יותר שם צופיה צמיחה של 5 וחצי אחוז".

לגבי ישראל אומר ליידרמן, כי "המשבר תפס את המשק המקומי במצב טוב יחסית ברמת המאקרו ולכן יש לנו סיכוי להפגע כמה שפחות מהמשבר העולמי. בכל זאת תהיה פגיעה והצמיחה בכלכלת ישראל תסתכם כנראה ב-2009 בכ-1.2%-1.5% בלבד".

"רשת הביטחון זה כאילו מסר חברתי אבל יכול מאוד להיות שלא תעלה שקל לממשלה"

לגבי רשת הבטחון, אומר ליידרמן, כי "אין כאן הרבה חדש. לעם ישראל ולמשק הישראלי למעשה יש כבר רשת בטחון ואלה אגרות החוב של ממשלת ישראל. מי שרוצה לחסוך ל-10 שנים יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות או לא צמודות שנותנות תשואות אטרקטיבות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".