ליאו ליידרמן מוטרד: "מדינות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך אומר ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.
"מדובר כאן על משהו שונה ממיתון רגיל, זה יותר מבני ועמוק. קורים דברים מבניים כמו ההעלמות של בר סטרנס, ליהמן ברדרס והחזרה של הממשלות לשוק ההון ולכלכלה הפרטית. מדובר ברגרסיה, מהפכה ולכן לא מדובר בדבר הנמצא במחזור העסקים הרגיל", אומר ליידרמן.
ליידרמן סקר בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג את תחומי המשבר ואמר, כי התחומים העיקריים הם התחום הפיננסי והתחום הריאלי שבו אנחנו רואים בחודשים האחרונים הידרדרות קשה מאוד וחמורה מאוד.
"נכון, הודו וסין עדיין צומחות בקצב יפה אבל גם שם יש סיכונים", אמר ליידרמן. "אך, אנגליה שנראתה עד לפני כמה חודשים במצב מאוד טוב, פתאום נכנסה למיתון עמוק".
"בתחום הפיננסי הדעה שלנו היא שהרע ביותר עדיין לא מאחורינו. נכון, יצאו מהארון שלדים מאוד מכוערים כמו ליהמן ברדרס וקשה לחשוב על השלד הגדול הבא שיצטרכו להציל אותו. מצד שני, אי הודאות והתנודתיות עדיין נמצאים בעיצומם", אומר ליידרמן.
"מדינות כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"מדינות מרכזיות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל. זו סוגיה נוספת שתדרוש מקורות ממשלתיים", אמר ליידרמן והוסיף שכנראה תחום כרטיסי האשראי זה אחד התחומים שבו עוד לא ראינו את המילה האחרונה. כמו כן, בנדל"ן המסחרי אנחנו צפויים לראות החמרה בקרוב. בקיצור, "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו", אמר ליידרמן.
"מדד התנודתיות עלה לאחרונה לשיאים חדשים. הרצנו בדיקה היסטורית של המדד וראינו שבמשברים קודמים הוא עלה לרמה של 30-40, אולם בחודשים האחרונים הוא זינק מאוד", אמר ליידרמן. "כנראה שלא היו צריכים לתת לליהמן ברדרס ליפול, אך כעת שמדד התנודתיות נמצא ברמה של 50-60 ויותר זה אומר דבר אחד: פאניקה, פאניקה, פאניקה".
"אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".
בתחום החוב רואים את הזינוק במרווחים של האגרות הקונצרניות מול האגרות של הממשל, מרמה של 0.6 אחוז ב-2006 לרמה של 4-5 אחוזים היום. הדירוגים של היום זה לא מה שהיה פעם, אמר ליידרמן וסיכם ואמר כי בקטע הפיננסי, אנחנו עדיין בתוך תקופה של פחד ופאניקה ורואים את זה גם במחירי הסחורות והנפט שנפלו לרמות לא הגיוניות.
"צפויה ירידה של עוד 12%-15% במחירי הנדל"ן בארה"ב
לדבריו של ליידרמן, "הערכה היא שבשוק הנדל"ן האמריקני צפוי מיתון של עוד שנה לפחות עם ירידת מחירים נוספת של 12%-15%" אך בתוך כך הוא המוסיף, כי "למרות שהמיתון קשה ועמוק יותר, בגלל התגובה של קובעי המדיניות בארה"ב הוא יימשך רק שנה וחצי עד שנתיים ולא עשר שני".
בעניין מצב הנזילות בשווקים, אומר ליידרמן, כי "ברננקי פועל כל הזמן על מנת להוסיף נזילות למערכת, אבל בבוקר שאחרי המשבר לא נחזור בדיוק למצב שלפני המשבר אלא בעולם שבו הממשלות הלאימו חלק גדול מהפעילות, הגרעונות גדולים מאוד. זה עולם שבו העליה של האינפלציה אחרי הדפסות הכסף וההזרמות יכולה להיות אלימה מאוד".
"מדינות כמו רוסיה נמצאות במקום אחר לגמרי"
יש מדינה שנחשבה לכוכבת בשווקים המתעוררים וזו רוסיה אבל בחודשים האחרונים היא קיבלה כמה מכות כמו נפילת מחירי הנפט, בריחה של משקיעים זרים והמלחמה בגיאורגיה ולכן היום היא כבר במקום אחר לגמרי"
"הצמיחה בארה"ב ב-2009 תהיה שלילית, (ירידה של 1%). באנגליה, אירופה ויפן גם כן צמיחה שלילית של 1-2 אחוזים. לגבי העולם המתעורר המצב טוב יותר שם צופיה צמיחה של 5 וחצי אחוז".
לגבי ישראל אומר ליידרמן, כי "המשבר תפס את המשק המקומי במצב טוב יחסית ברמת המאקרו ולכן יש לנו סיכוי להפגע כמה שפחות מהמשבר העולמי. בכל זאת תהיה פגיעה והצמיחה בכלכלת ישראל תסתכם כנראה ב-2009 בכ-1.2%-1.5% בלבד".
"רשת הביטחון זה כאילו מסר חברתי אבל יכול מאוד להיות שלא תעלה שקל לממשלה"
לגבי רשת הבטחון, אומר ליידרמן, כי "אין כאן הרבה חדש. לעם ישראל ולמשק הישראלי למעשה יש כבר רשת בטחון ואלה אגרות החוב של ממשלת ישראל. מי שרוצה לחסוך ל-10 שנים יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות או לא צמודות שנותנות תשואות אטרקטיבות".
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
