ליאו ליידרמן מוטרד: "מדינות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך אומר ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.
"מדובר כאן על משהו שונה ממיתון רגיל, זה יותר מבני ועמוק. קורים דברים מבניים כמו ההעלמות של בר סטרנס, ליהמן ברדרס והחזרה של הממשלות לשוק ההון ולכלכלה הפרטית. מדובר ברגרסיה, מהפכה ולכן לא מדובר בדבר הנמצא במחזור העסקים הרגיל", אומר ליידרמן.
ליידרמן סקר בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג את תחומי המשבר ואמר, כי התחומים העיקריים הם התחום הפיננסי והתחום הריאלי שבו אנחנו רואים בחודשים האחרונים הידרדרות קשה מאוד וחמורה מאוד.
"נכון, הודו וסין עדיין צומחות בקצב יפה אבל גם שם יש סיכונים", אמר ליידרמן. "אך, אנגליה שנראתה עד לפני כמה חודשים במצב מאוד טוב, פתאום נכנסה למיתון עמוק".
"בתחום הפיננסי הדעה שלנו היא שהרע ביותר עדיין לא מאחורינו. נכון, יצאו מהארון שלדים מאוד מכוערים כמו ליהמן ברדרס וקשה לחשוב על השלד הגדול הבא שיצטרכו להציל אותו. מצד שני, אי הודאות והתנודתיות עדיין נמצאים בעיצומם", אומר ליידרמן.
"מדינות כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"מדינות מרכזיות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל. זו סוגיה נוספת שתדרוש מקורות ממשלתיים", אמר ליידרמן והוסיף שכנראה תחום כרטיסי האשראי זה אחד התחומים שבו עוד לא ראינו את המילה האחרונה. כמו כן, בנדל"ן המסחרי אנחנו צפויים לראות החמרה בקרוב. בקיצור, "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו", אמר ליידרמן.
"מדד התנודתיות עלה לאחרונה לשיאים חדשים. הרצנו בדיקה היסטורית של המדד וראינו שבמשברים קודמים הוא עלה לרמה של 30-40, אולם בחודשים האחרונים הוא זינק מאוד", אמר ליידרמן. "כנראה שלא היו צריכים לתת לליהמן ברדרס ליפול, אך כעת שמדד התנודתיות נמצא ברמה של 50-60 ויותר זה אומר דבר אחד: פאניקה, פאניקה, פאניקה".
"אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".
בתחום החוב רואים את הזינוק במרווחים של האגרות הקונצרניות מול האגרות של הממשל, מרמה של 0.6 אחוז ב-2006 לרמה של 4-5 אחוזים היום. הדירוגים של היום זה לא מה שהיה פעם, אמר ליידרמן וסיכם ואמר כי בקטע הפיננסי, אנחנו עדיין בתוך תקופה של פחד ופאניקה ורואים את זה גם במחירי הסחורות והנפט שנפלו לרמות לא הגיוניות.
"צפויה ירידה של עוד 12%-15% במחירי הנדל"ן בארה"ב
לדבריו של ליידרמן, "הערכה היא שבשוק הנדל"ן האמריקני צפוי מיתון של עוד שנה לפחות עם ירידת מחירים נוספת של 12%-15%" אך בתוך כך הוא המוסיף, כי "למרות שהמיתון קשה ועמוק יותר, בגלל התגובה של קובעי המדיניות בארה"ב הוא יימשך רק שנה וחצי עד שנתיים ולא עשר שני".
בעניין מצב הנזילות בשווקים, אומר ליידרמן, כי "ברננקי פועל כל הזמן על מנת להוסיף נזילות למערכת, אבל בבוקר שאחרי המשבר לא נחזור בדיוק למצב שלפני המשבר אלא בעולם שבו הממשלות הלאימו חלק גדול מהפעילות, הגרעונות גדולים מאוד. זה עולם שבו העליה של האינפלציה אחרי הדפסות הכסף וההזרמות יכולה להיות אלימה מאוד".
"מדינות כמו רוסיה נמצאות במקום אחר לגמרי"
יש מדינה שנחשבה לכוכבת בשווקים המתעוררים וזו רוסיה אבל בחודשים האחרונים היא קיבלה כמה מכות כמו נפילת מחירי הנפט, בריחה של משקיעים זרים והמלחמה בגיאורגיה ולכן היום היא כבר במקום אחר לגמרי"
"הצמיחה בארה"ב ב-2009 תהיה שלילית, (ירידה של 1%). באנגליה, אירופה ויפן גם כן צמיחה שלילית של 1-2 אחוזים. לגבי העולם המתעורר המצב טוב יותר שם צופיה צמיחה של 5 וחצי אחוז".
לגבי ישראל אומר ליידרמן, כי "המשבר תפס את המשק המקומי במצב טוב יחסית ברמת המאקרו ולכן יש לנו סיכוי להפגע כמה שפחות מהמשבר העולמי. בכל זאת תהיה פגיעה והצמיחה בכלכלת ישראל תסתכם כנראה ב-2009 בכ-1.2%-1.5% בלבד".
"רשת הביטחון זה כאילו מסר חברתי אבל יכול מאוד להיות שלא תעלה שקל לממשלה"
לגבי רשת הבטחון, אומר ליידרמן, כי "אין כאן הרבה חדש. לעם ישראל ולמשק הישראלי למעשה יש כבר רשת בטחון ואלה אגרות החוב של ממשלת ישראל. מי שרוצה לחסוך ל-10 שנים יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות או לא צמודות שנותנות תשואות אטרקטיבות".
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.

- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
