ליאו ליידרמן מוטרד: "מדינות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך אומר ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק פועלים, בכנס פורום שוק החוב של מידרוג.
"מדובר כאן על משהו שונה ממיתון רגיל, זה יותר מבני ועמוק. קורים דברים מבניים כמו ההעלמות של בר סטרנס, ליהמן ברדרס והחזרה של הממשלות לשוק ההון ולכלכלה הפרטית. מדובר ברגרסיה, מהפכה ולכן לא מדובר בדבר הנמצא במחזור העסקים הרגיל", אומר ליידרמן.
ליידרמן סקר בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג את תחומי המשבר ואמר, כי התחומים העיקריים הם התחום הפיננסי והתחום הריאלי שבו אנחנו רואים בחודשים האחרונים הידרדרות קשה מאוד וחמורה מאוד.
"נכון, הודו וסין עדיין צומחות בקצב יפה אבל גם שם יש סיכונים", אמר ליידרמן. "אך, אנגליה שנראתה עד לפני כמה חודשים במצב מאוד טוב, פתאום נכנסה למיתון עמוק".
"בתחום הפיננסי הדעה שלנו היא שהרע ביותר עדיין לא מאחורינו. נכון, יצאו מהארון שלדים מאוד מכוערים כמו ליהמן ברדרס וקשה לחשוב על השלד הגדול הבא שיצטרכו להציל אותו. מצד שני, אי הודאות והתנודתיות עדיין נמצאים בעיצומם", אומר ליידרמן.
"מדינות כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל"
"מדינות מרכזיות בארה"ב כמו קליפורניה ואילינוי נמצאות ממש בפשיטת רגל. זו סוגיה נוספת שתדרוש מקורות ממשלתיים", אמר ליידרמן והוסיף שכנראה תחום כרטיסי האשראי זה אחד התחומים שבו עוד לא ראינו את המילה האחרונה. כמו כן, בנדל"ן המסחרי אנחנו צפויים לראות החמרה בקרוב. בקיצור, "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיומו", אמר ליידרמן.
"מדד התנודתיות עלה לאחרונה לשיאים חדשים. הרצנו בדיקה היסטורית של המדד וראינו שבמשברים קודמים הוא עלה לרמה של 30-40, אולם בחודשים האחרונים הוא זינק מאוד", אמר ליידרמן. "כנראה שלא היו צריכים לתת לליהמן ברדרס ליפול, אך כעת שמדד התנודתיות נמצא ברמה של 50-60 ויותר זה אומר דבר אחד: פאניקה, פאניקה, פאניקה".
"אין שום הגיון בתמחור של החברות היום. אפקט הפסיכולוגי הוא הרבה יותר משמעותי. המבחן הראשון לסיום המשבר הוא ירידה מסויימת של מדד התנודתיות, מדד הפחד, לרמות של 30-35 כתחנה ראשונה בדרך למטה".
בתחום החוב רואים את הזינוק במרווחים של האגרות הקונצרניות מול האגרות של הממשל, מרמה של 0.6 אחוז ב-2006 לרמה של 4-5 אחוזים היום. הדירוגים של היום זה לא מה שהיה פעם, אמר ליידרמן וסיכם ואמר כי בקטע הפיננסי, אנחנו עדיין בתוך תקופה של פחד ופאניקה ורואים את זה גם במחירי הסחורות והנפט שנפלו לרמות לא הגיוניות.
"צפויה ירידה של עוד 12%-15% במחירי הנדל"ן בארה"ב
לדבריו של ליידרמן, "הערכה היא שבשוק הנדל"ן האמריקני צפוי מיתון של עוד שנה לפחות עם ירידת מחירים נוספת של 12%-15%" אך בתוך כך הוא המוסיף, כי "למרות שהמיתון קשה ועמוק יותר, בגלל התגובה של קובעי המדיניות בארה"ב הוא יימשך רק שנה וחצי עד שנתיים ולא עשר שני".
בעניין מצב הנזילות בשווקים, אומר ליידרמן, כי "ברננקי פועל כל הזמן על מנת להוסיף נזילות למערכת, אבל בבוקר שאחרי המשבר לא נחזור בדיוק למצב שלפני המשבר אלא בעולם שבו הממשלות הלאימו חלק גדול מהפעילות, הגרעונות גדולים מאוד. זה עולם שבו העליה של האינפלציה אחרי הדפסות הכסף וההזרמות יכולה להיות אלימה מאוד".
"מדינות כמו רוסיה נמצאות במקום אחר לגמרי"
יש מדינה שנחשבה לכוכבת בשווקים המתעוררים וזו רוסיה אבל בחודשים האחרונים היא קיבלה כמה מכות כמו נפילת מחירי הנפט, בריחה של משקיעים זרים והמלחמה בגיאורגיה ולכן היום היא כבר במקום אחר לגמרי"
"הצמיחה בארה"ב ב-2009 תהיה שלילית, (ירידה של 1%). באנגליה, אירופה ויפן גם כן צמיחה שלילית של 1-2 אחוזים. לגבי העולם המתעורר המצב טוב יותר שם צופיה צמיחה של 5 וחצי אחוז".
לגבי ישראל אומר ליידרמן, כי "המשבר תפס את המשק המקומי במצב טוב יחסית ברמת המאקרו ולכן יש לנו סיכוי להפגע כמה שפחות מהמשבר העולמי. בכל זאת תהיה פגיעה והצמיחה בכלכלת ישראל תסתכם כנראה ב-2009 בכ-1.2%-1.5% בלבד".
"רשת הביטחון זה כאילו מסר חברתי אבל יכול מאוד להיות שלא תעלה שקל לממשלה"
לגבי רשת הבטחון, אומר ליידרמן, כי "אין כאן הרבה חדש. לעם ישראל ולמשק הישראלי למעשה יש כבר רשת בטחון ואלה אגרות החוב של ממשלת ישראל. מי שרוצה לחסוך ל-10 שנים יכול להשקיע באג"ח ממשלתיות צמודות או לא צמודות שנותנות תשואות אטרקטיבות".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
