פישר ובראון תמימי דעים: רשת הבטחון היא פתרון זמני, יש לבצע רפורמה במבנה שוק הפנסיה
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ושר האוצר רוני בר-און, אולי חלוקים בנוגע להיקף רשת הבטחון שצריך לפרוש לחוסכים המבוגרים לפנסיה ועיתוי הפעלת הרשת אבל הם תמימי דעים בעניין אחד: רשת הבטחון היא פתרון זמני ויש לבצע רפורמה מקיפה במבנה שוק הפנסיה בישראל. השניים דיברו היום בכנס של איגוד החברות הציבוריות בתל-אביב.
פישר אמר בין השאר כי "בנק ישראל תומך בהצעה שהציג אתמול ראש הממשלה אהוד אולמרט לגבי "רשת הבטחון", וגם בפריסה מיידית של ה"רשת". פישר הוסיף כי "אנחנו רואים ב"רשת הביטחון" פתרון זמני לעת הזו. חשוב להתחיל לחשוב על שינויים במבנה מערכת הפנסיה הישראלית כך שלא יהיה מצב שהחוסכים בפנסיה צוברת, לעומת החוסכים בפנסיה תקציבית, עלולים להפסיד, כאשר הם כבר קרובים לגיל פרישה, חלק ניכר מהפנסיה שצברו.
"על כן, חשוב שמערכת הפנסיה תהיה בנויה כך שהחוסכים יוכלו לקבל, בבוא העת, קצבה סבירה לשארית חייהם. אפשרות אחת למבנה מערכת הפנסיה שאפשר לאמץ היא "המודל הצ'יליאני" שבו מסלול החיסכון של מי שקרוב לגיל פרישה מופנה לאפיקים בעלי סיכון נמוך יחסית.
לצערי הרב, אומר פישר, "הצעדים האחרים שגובשו ע"י משרד האוצר - למרות שכבר אושרו ע"י ראש הממשלה - לא מתקדמים מול הכנסת ולא יוצאים אל הפועל. זהו בזבוז של זמן יקר שיכולנו לנצל לטובת המשק. במיוחד לגבי הצעדים המתייחסים לצד הפיננסי. עיכוב נוסף בביצוע הצעדים הללו עלול לשחוק את ההישגים של המשק בשנים האחרונות ואת היכולת שלנו להתגבר בהצלחה עם האתגרים שלפנינו.
"על כן, אין זה הזמן לדחות את המועד לקבלת החלטות. המשבר הפיננסי מתרחש ואינו ממתין לנו. הצעדים גובשו וכל מה שנותר הוא להתחיל במשימה הלא פשוטה של קבלת החלטות וביצוע. חשוב שבתקופה זו - תקופה של בחירות - נמשיך להיות ממוקדים ונפעל מתוך ראייה לטווח הבינוני והארוך. אם לא נעשה זאת, נשלם מכיר כבד".
פישר גם תומך במדיניות של בר און ופקידי משרד האוצר ואמר כי "יש לנקוט במדיניות תקציבית זהירה". כך, צפוי שב-2009, בהנחה שהצמיחה תהיה 1.5% יגיע הגירעון התקציבי לכ-3 אחוזי תמ"ג, על בסיס "המייצבים האוטומטיים" - כלומר, הירידה הצפויה בתקבולים ממסים, על רקע ההאטה בצמיחה, ועלייה מסוימת בהוצאות הממשלה, למשל, כתוצאה מעליה באבטלה. "לא כדאי שנאפשר גידול בגירעון בהרבה מעבר לכך - זאת אומרת, היכולת שלנו לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד מוגבלת".
עם זאת, אומר פישר, "באופן עקבי עם "המייצבים האוטומטיים", רצוי להפחית את שעורי המס ב-2009 - על פי התכנון. כמו כן, יש לבצע את חבילת הצעדים שגיבש משרד האוצר, יחד עם הרשות לניירות ערך ובשיתוף עם בנק ישראל. צעדים אלה עשויים לסייע למשק לעבור את תקופת המשבר במצב טוב יותר".
זאת ועוד, "חיוני, וכאן אני שם את הדגש, לטפל בצעדים המתייחסים לצד הפיננסי - בעיקר אלה המיועדים להגדיל את מצאי האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי לסקטור העסקי - ובכלל זה, לעסקים הקטנים והבינוניים - ואלה המיועדים לתמרץ השקעות זרות בשוק ההון הישראלי".
שר האוצר, רוני בר און, דיבר אחרי פישר והדגיש גם הוא את הצורך בביצוע רפורמה מקיפה במבנה שוק הפנסיה בישראל. "בתחום הרגולציה על שוק ההון אנו מקדמים מהלכים שמטרתם, להביא לשינוי התפיסות ביחס להגנה על כספי החוסכים הקרובים לגיל פרישה. בתוך שישה חודשים יעברו החסכונות הפנסיונים שינוי אמיתי, שינוי אשר יהווה טיפול שורש בעיקר ביחס לחוסכים העומדים לפני גיל פרישה, לא מענה נקודתי אלא טיפול מערכתי.
"נוביל רפורמה רגולטורית מקיפה שתגדיר מסלולי השקעה תלויי גיל, מסלולי השקעה שיביאו להקטנת הסיכון הגלום בתיק ההשקעות, באמצעות הגדלת משקלם של הרכיבים הסולידיים בתיק ההשקעות של עמיתים בני 60 ומעלה, ובכך ניצור מסלול עם רמת סיכון ותנודתיות נמוכה יותר".
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
