יום רגוע בשוק המט"ח: "המשבר הפיננסי עוד לא קרוב לסיום"
יום המסחר בשוק המט"ח נפתח, ונמשך גם כעת, באווירה רגועה, המשך ישיר לתנודתיות הנמוכה יחסית של הימים האחרונים לעומת ההתרחשויות בחודשים האחרונים.
הדולר נסחר במשך מרבית היום כמעט ללא שינוי, ברמה 3.93-3.94 שקלים, ובנק ישראל קבע לפני זמן קצר את השער היציג בירידה של 0.1% לרמה של 3.931 שקלים. האירו שמר על יציבות סביב 5.06 שקלים.
בשווקים ממתינים כעת לנתוני מאקרו כלכלה שיתפרסמו בארה"ב בימים הקרובים ולהחלטת בנק ישראל בנוגע לשיעור הריבית במשק, אולי עוד השבוע. הנגיד סטנלי פישר צפוי להוריד את הריבית ב-0.5% לרמה של 2% עד סוף החודש.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "הקורולציה בין מחיר הדולר בעולם לבין מחירו בארץ הדוקה ביותר בשבועות האחרונים. מכיוון שלא צפויים להתפרסם השבוע נתונים כלכליים משמעותיים בארץ צפויה קורולציה זו להימשך. במידה ושער האירו מול הדולר יחצה משמעותית את רף ה- 1.30 אזי נראה התקרבות של הדולר מול השקל לשער של 3.80 שקלים לדולר".
"המשבר הרבה יותר עמוק ממה שציפינו. אפשר לומר שאף אחד לא צפה משבר כזה, לא קובעי המדיניות, לא כלכלנים ראשיים, פשוט אף אחד", כך
אתמול בערב
אולמרט הדגיש את עיקרי התוכנית: "ההגנה הפנסיונית תחול על החוסכים בני 57 ומעלה. ההצטרפות לרשת הבטחון תהיה באופן אוטומטי ולפי המלצו של הפרופסור, סטנלי פישר, תחול באופן מיידי, כאשר סך החסכון הפנסיוני שיוגן הוא השכר הממוצע במשק".
בעולם מתחזק הדולר ביותר מ-1% לרמה של 1.281 דולר לאירו ונחלש מול היין היפני לרמה של 92.68 יין לדולר. לאחר יום של עליות תלולות אתמול נרשמה היום מגמה מעורבת בבורסות אסיה, על רקע פרסום נתוני מאקרו כלכלה מאכזבים למדי ביפן ועליות חדות שנרשמו עם סגירת המסחר בוול סטריט אמש.
היום פורסם כי המשק היפני התכווץ ב-0.5% ברבעון השלישי, לעומת צפי מוקדם לנסיגה של 0.1%. שר האוצר היפני אמר בתגובה לנתונים כי ייתכן והממשלה היפנית תיאלץ להגדיל שוב את ההוצאה הציבורית על מנת למנוע גלישה למיתון חריף ב-2009 ולהחזיר אנשים למעגל העבודה.
הכלכלן האמריקאי, פול קרוגמן, נשא דברים אמש בשטוקהולם לקראת טקס הענקת פרס נובל לכלכלה לשנת 2008 שיתקיים מחר, (ד'). קרוגמן צופה מיתון שעלול להימשך אפילו עשור. לדבריו המצב היום דומה לעשור האבוד של
יפן בשנות ה- 90 כאשר המשק היפני נכנס למיתון מתמשך וחווה דיפלציה ארוכה תחת משטר של ריביות אפסיות וללא סימני התאוששות.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
