בבורסה מסכמים את נובמבר: המחזור הממוצע ירד בכ-25% לעומת תחילת השנה לרמה של כ-1.5 מיליארד שקל

הקיפאון בגיוס הון נמשך ולא בוצעו הנפקות. בקרנות האג"ח נרשמו גם בנובמבר פדיונות ענק בהיקף של כ-4.8 מיליארד שקל
קובי ישעיהו |

על רקע הסערה בשווקים בשלושת החודשים האחרונים סיכמה הנהלת הבורסה של תל-אביב את הפעילות בחודש שעבר.

בנובמבר החריף המשבר בשוקי ההון בעולם ובישראל, בשל קריסת גופים פיננסים בינלאומיים נוספים וחשש מפני מיתון עולמי, ומדד ת"א-100 ירד בכ-20% בשלושת השבועות הראשונים. לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו עליות שערים, בין היתר בעקבות הורדת הריבית במשק ל-2.5% - השיעור הנמוך ביותר מאז קום המדינה, וההודעה על תוכניות האוצר לתמיכה בשוק ההון. בסיכום חודשי ירדו מדדי ת"א-100 ות"א-25 בכ-8%, והשלימו ירידה בשיעור של כ-49% ו-45% בהתאמה, מתחילת השנה.

ירידות שערים חדות אפיינו את כל מדדי המניות, כאשר מדדי נדל"ן-15 ויתר-50, שבלטו בנובמבר עם ירידה של כ-18%, צנחו מתחילת השנה בכ-75% ובכ-70%, בהתאמה.

מדד תל-בונד 60, המורכב מאיגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד הגדולות, עלה בנובמבר בכ-3%, לאחר ירידה של כ-15% מתחילת השנה. מאידך, מדד איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד ירד החודש בכ-1%, בגלל ירידה בשערי איגרות החוב הקטנות הכלולות במדד, והשלים ירידה של כ-15% מתחילת השנה בדומה למדדי התל-בונד.

איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח, המושפעות מהמשך התחזקות הדולר ביחס לשקל, עלו בכ-5% בנובמבר ונותרו נמוכות בכ-2% מהרמה בה היו בתחילת השנה. מאידך, איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד, שעלו בכ-3% וכ-1% בהתאמה, המשיכו לבלוט עם עלייה של כ-7% וכ-4% מתחילת השנה.

בנובמבר ירד מחזור המסחר במניות, לעומת החודש הקודם, והסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל - נמוך בכ-25% מהמחזור הממוצע מתחילת השנה. באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-315 אלף יחידות ביום, בדומה למחזור הממוצע השנה, מחזור הנמוך בכ-20% לעומת המחזור בשנת 2007.

הקיפאון בגיוס הון נמשך ולא בוצעו הנפקות לציבור כלל. בסיכום מתחילת השנה גויסו כ-5 מיליארד שקל במניות וכ-22 מיליארד שקל באג"ח, לעומת סכומי שיא בהיקף של כ-21 וכ-87 מיליארד שקל בהתאמה בשנת 2007.

בשוק מוצרי המדדים הונפקו שלוש תעודות בחסר חדשות על מדדי ת"א-25, יתר-50 ונדל"ן-15, ותעודה ממונפת פי 2 על מדד ת"א-25. כיום נסחרות בבורסה 348 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 76 אופציות כיסוי ו-33 תעודות בחסר. שווי החזקות הציבור בכל מוצרי המדדים ירד לכ-23 מיליארד שקל בסוף נובמבר, לעומת כ-26 מיליארד שקל בתחילת השנה.

הממשלה גייסה החודש בבורסה סכום של כ-6.5 מיליארד שקל, כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באג"ח צמודות מדד. מנגד, לא נרשמו פדיונות של קרן איגרות חוב בסכום מהותי. כלומר, סך הגיוס נטו של הממשלה בנובמבר הסתכם בכ-6.5 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם בסכום ענק של כ-33 מיליארד שקל.

בכל סוגי קרנות הנאמנות נמשכו בנובמבר הפדיונות, למעט הקרנות הכספיות שהושקו בתחילת השנה והמשיכו לבלוט עם יצירות בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל (מתחילת השנה יצירות בסך של כ-27 מיליארד שקל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.