בבורסה מסכמים את נובמבר: המחזור הממוצע ירד בכ-25% לעומת תחילת השנה לרמה של כ-1.5 מיליארד שקל
על רקע הסערה בשווקים בשלושת החודשים האחרונים סיכמה הנהלת הבורסה של תל-אביב את הפעילות בחודש שעבר.
בנובמבר החריף המשבר בשוקי ההון בעולם ובישראל, בשל קריסת גופים פיננסים בינלאומיים נוספים וחשש מפני מיתון עולמי, ומדד ת"א-100 ירד בכ-20% בשלושת השבועות הראשונים. לאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו עליות שערים, בין היתר בעקבות הורדת הריבית במשק ל-2.5% - השיעור הנמוך ביותר מאז קום המדינה, וההודעה על תוכניות האוצר לתמיכה בשוק ההון. בסיכום חודשי ירדו מדדי ת"א-100 ות"א-25 בכ-8%, והשלימו ירידה בשיעור של כ-49% ו-45% בהתאמה, מתחילת השנה.
ירידות שערים חדות אפיינו את כל מדדי המניות, כאשר מדדי נדל"ן-15 ויתר-50, שבלטו בנובמבר עם ירידה של כ-18%, צנחו מתחילת השנה בכ-75% ובכ-70%, בהתאמה.
מדד תל-בונד 60, המורכב מאיגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד הגדולות, עלה בנובמבר בכ-3%, לאחר ירידה של כ-15% מתחילת השנה. מאידך, מדד איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד ירד החודש בכ-1%, בגלל ירידה בשערי איגרות החוב הקטנות הכלולות במדד, והשלים ירידה של כ-15% מתחילת השנה בדומה למדדי התל-בונד.
איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המט"ח, המושפעות מהמשך התחזקות הדולר ביחס לשקל, עלו בכ-5% בנובמבר ונותרו נמוכות בכ-2% מהרמה בה היו בתחילת השנה. מאידך, איגרות החוב הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" ואיגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד, שעלו בכ-3% וכ-1% בהתאמה, המשיכו לבלוט עם עלייה של כ-7% וכ-4% מתחילת השנה.
בנובמבר ירד מחזור המסחר במניות, לעומת החודש הקודם, והסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל - נמוך בכ-25% מהמחזור הממוצע מתחילת השנה. באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו כ-315 אלף יחידות ביום, בדומה למחזור הממוצע השנה, מחזור הנמוך בכ-20% לעומת המחזור בשנת 2007.
הקיפאון בגיוס הון נמשך ולא בוצעו הנפקות לציבור כלל. בסיכום מתחילת השנה גויסו כ-5 מיליארד שקל במניות וכ-22 מיליארד שקל באג"ח, לעומת סכומי שיא בהיקף של כ-21 וכ-87 מיליארד שקל בהתאמה בשנת 2007.
בשוק מוצרי המדדים הונפקו שלוש תעודות בחסר חדשות על מדדי ת"א-25, יתר-50 ונדל"ן-15, ותעודה ממונפת פי 2 על מדד ת"א-25. כיום נסחרות בבורסה 348 סדרות של מוצרי מדדים, ביניהן 76 אופציות כיסוי ו-33 תעודות בחסר. שווי החזקות הציבור בכל מוצרי המדדים ירד לכ-23 מיליארד שקל בסוף נובמבר, לעומת כ-26 מיליארד שקל בתחילת השנה.
הממשלה גייסה החודש בבורסה סכום של כ-6.5 מיליארד שקל, כ-87% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח לא צמודות וכ-13% באג"ח צמודות מדד. מנגד, לא נרשמו פדיונות של קרן איגרות חוב בסכום מהותי. כלומר, סך הגיוס נטו של הממשלה בנובמבר הסתכם בכ-6.5 מיליארד שקל ומתחילת השנה הסתכם בסכום ענק של כ-33 מיליארד שקל.
בכל סוגי קרנות הנאמנות נמשכו בנובמבר הפדיונות, למעט הקרנות הכספיות שהושקו בתחילת השנה והמשיכו לבלוט עם יצירות בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל (מתחילת השנה יצירות בסך של כ-27 מיליארד שקל).
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
