האם אנחנו לפני השלב השני במפולת?

אייל זרביב, מנכ"ל משותף בפלא גלובל ניהול תיקי השקעות, במבט מודאג על מדד ה-S&P 500
אייל זרביב |

מכפיל הרווח של מדד ה-S&P 500 עלה בשבוע האחרון לרמה של כ-26, רמתו הגבוהה ביותר מזה 5 שנים וזאת כתוצאה מירידה חדה ברווחיות החברות המרכיבות את המדד ובעלייה קלה בשווי המניות. בפעם האחרונה שהמכפיל עלה לרמה גבוהה כזו, בשנת 2001, מדד ה-S&P 500 צנח בכ-38% וזאת בהמשך לירידה של כ-12% .מחירי מניות המדד מתמחרות עלייה ברווחיות החברות בצורה דרסטית של לפחות 50%, אך מנתוני המצב בארה"ב קשה לראות את זה קורה.

בנוסף, התחזקותו של הדולר בחודשים האחרונים אינו מיטיב עם הכלכלה האמריקאית. עד למחצית הראשונה של חודש יולי היחלשות הדולר תמכה בפעילותם של היצואנים האמריקאיים (תמונת ראי לקשיים של היצואנים הישראליים) ואכן ברבעון השני של השנה חלה הצטמצמות דרמטית בגרעון המסחרי האמריקאי. אך כיום נראה כי הדולר שינה כיון והוא מתחזק מול מרבית המטבעות בעולם.

התחזקות הדולר תפגע ביצואנים האמריקאים ותבוא לידי ביטוי גם בצמיחה נמוכה יותר של הכלכלה האמריקאית ברבעונים הקרובים. בנוסף, מדד המחירים עלה החודש ב- 0.8% נתון גבוה פי 2 מהציפיות אשר מכביד גם הוא על שוק המניות האמריקאי.

נתונים אלו יחד עם המשך ירידה במחירי הנדל"ן האמריקאי, הנגרמים בין היתר בגלל מלאי הבתים הריקים הגבוה מאד ובגלל מכירות חיסול של בנקים אשר "נתקעו" עם בתים לאחר שלוקחי המשכנתאות לא יכלו לעמוד בחובות ולכן הפסידו את בתיהם. , צפויים לבוא לידי ביטוי בירידות שערים חדות במדד ה-S&P 500.

ירידה שכזו במידה ואכן תתרחש תשפיע בחוזקה על שוק המניות הישראלי. אנו סבורים כי למרות המחירים הנמוכים בהן נסחרות המניות, אל למשקיעים להתפתות, עדיין מוקדם מידי להגדיל סיכונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל
הפרוטוקולים חושפים

האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?

הדיונים הסגורים של הוועדה המוניטרית מה-19-20 לאוגוסט חושפים: כל ששת החברים תמכו בהשארת הריבית על 4.5% - בשוק הכלכלנים חלוקים כשרבים ואפילו הרוב סברו שהגיע הזמן להפחתה - אז איך ייתכן שבתוך בנק ישראל כולם חושבים אותו דבר?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

בנק ישראל החליט לאחרונה להותיר את הריבית על כנה ברמה של 4.5% כשכל ששת חברי הועדה המוניטרית, כמו שמגלים הפרוטקולים, תמכו בהחלטה פה אחד. הדיונים של הועדה נערכו יום לפני ההחלטה וביום ההחלטה עצמו, גם בפורום רחב וגם בפורום מצומצם כשלחברים מוצגים כל נתוני המאקרו הרלוונטים כדי לאפשר להם לקבל החלטה מושכלת.

אמנם זה היה צפוי שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי, בבנק ישראל גם היסטורית מעדיפים לחכות (ולחקות) את מה שעושים בבנק הפדרלי האמריקאי והסיכויים אז להורדת ריבית בארה"ב באותו החודש היו נמוכים. אבל מה שכן מפתיע זו תמימות הדעים. זה שאפילו חבר אחד לא הביע התנגדות. התנגדות לכאן ולכאן, אנחנו רק רואים התיישרות למה שהנגיד מכווין, במה שנראה כמו סוג של דיקטטורה מחשבתית.

הנתונים שהוצגו לוועדה

אי אפשר לטעון שחברי הועדה לא נחשפו לנתונים, מדובר באנשי מקצוע שמעורים היטב בכלכלה המקומית וגם העולמית ובנוסף לזה הם קיבלו סקירה מלאה של המצב לפני שניגשו להצביע. הצבעה שבסופה כאמור הם החליטו "פה אחד" לא להוריד או להעלות ריבית.

הוועדה שהתכנסה ב-19 לאוגוסט דנה בסביבת האינפלציה שהסתכמה בחודש יולי ב־3.1%, קצת מעל לגבול היעד העליון של הבנק. גם הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה הם עדיין סביב מרכז היעד, כשלטווחים ארוכים יותר הן יציבות.  שהדאיג אולי את חברי הועדה זה בעיקר המתיחות והרחבת הלחימה שהחמירה את המצב הגיאופוליטי, כמו גם אפשרות להרעה מסוימת בתנאי הסחר העולמיים בעקבות מלחמות הסחר של טראמפ.

ברבעון השני נרשמה ירידה של 3.5% בתוצר הכולל ו־6.2% בתוצר העסקי. בבנק הדגישו שהמספרים הללו משקפים בראש ובראשונה את השיתוק הכלכלי שקרה במהלך מבצע "עם כלביא". ובאמת אחרי ההכרעה המהירה מול איראן, אפשר היה לראות התאוששות: הצריכה בכרטיסי אשראי חזרה לעלות, היבוא והיצוא גדלו, וגם סקרי המגמות של הלמ"ס במגזר העסקי הראו עלייה בציפיות להמשך שיפור.