הרפורמות שינו את תיק הנכסים: הציבור יצא מתוכניות החיסכון והגדיל את ההשקעה במניות

מאז 2004 ועד היום גדלה ההשקעה של תושבי ישראל במניות ביותר מפי שתיים
שהם לוי |

הרפורמות של השנים האחרונות בשוק ההון והצמיחה בכלכלה הישראלית חילחלו היטב גם למשקי הבית. בשנת 2004 עמדה כמות המזומן שבידי הציבור על 17.8 מיליארד שקל והיום על פי נתוני בנק ישראל לחודש יוני עומדת כמות המזומן על 25.8 מיליארד שקל. גם בהתחשב בגידול באוכלוסיה העלייה היא מרשימה מאוד. הירידה בהנפקת איגרות חוב מיועדות הביאה את קרנות הפנסיה הותיקות והחדשות להפחית את ההחזקה באיגרות אלה על פי החוק ל-30%. לפיכך ירד היקף הנכסים באג"ח מיועדות מ-145.1 מיליארד ב-2004 ל-135.9 מיליארד ב-2008. מנגד, הגדיל הציבור את ההחזקה במניות כאשר היקף הנכסים עלה מ-238 מיליארד שקל ל-471.7 מיליארד שקל ב-2008. היקף הנכסים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל עלה מ-42.9 מיליארד שקל ל-170.9 מיליארד שקל. החוק לאיסור המשיכה מקופות גמל והרפורמות האחרונות בפנסיה, כנראה ימשיכו להגדיל את היקף הנכסים המנוהלים בגופים אלה בצורה דרמטית גם בשנים הבאות. חברות ביטוח החיים גם נהנו מהשינויים שבחיסכון הציבור ויותר ומהכפילו את הנכסים המנוהלים בידיהם - בשנת 2004 עמד היקף הנכסים המנוהל על 15.2 מיליארד שקל והיום עומד על 38.1 מיליארד שקל. סולדים מהדולריות ומתוכניות החסכון השינוי הבולט ביותר בשנה הנוכחית דווקא הוא העלייה הדרסטית בהשקעה באגרות חוב צמודות. בחודש ינואר השנה עמדה ההשקעה באג"ח צמודות על 244.4 מיליארד שקל בעוד שבחודש מאי עמד היקף הנכסים באג"ח צמודות על 263.8 מיליארד שקל. שינוי בולט נוסף הוא הסלידה של הציבור מאגרות חוב צמודות לדולר. בתחילת 2007 עמד היקף ההחזקות של אג"ח צמודות דולר על 2.5 מיליארד שקל, ובסוף אותה שנה עלה ל-8.7 מיליארד שקל. אולם, הירידה החדה בשער הדולר הביאה לירידת הכדאיות שברכישת אותן איגרות חוב כך שבחודש מאי עמד היקף הכנסים באותן אגרות על 8.5 מיליארד שקל. נתון מעניין נוסף נוגע לירידה בהיקף הנכסים שבתוכניות החיסכון שבידי הציבור. ב-2004 עמד על 52.5 מיליארד שקל ואילו נכון להיות עומד על 23.9 מיליארד שקל. התחרות הערה בשוק ההון שהתעצמה על רקע כניסת גופי השקעה מוסדיים יצרה מודעת רבה בקרב אזרחי ישראל לאפיקי השקעה נוספים מלבד הפקדונות בבנקים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מס הכנסה
צילום: freepik

חשד לשחיתות חמורה ברשות המסים בנצרת: מיליוני שקלים הוזרמו במרמה לנישומים

כתבי אישום חמורים הוגשו נגד שני בכירים ברשות המסים ונגד שורת מתווכים, בגין הפעלת מנגנון הונאה מתוחכם שכלל שוחד, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי חקירה. הנזק לקופת המדינה נאמד במיליוני שקלים, והחקירה צפויה להיחשף בפרטי פרטים בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל

אדיר בן עמי |

פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה כתבי אישום חמורים נגד עובדי רשות המסים בנצרת, שמואשמים בהפעלת מערכת שחיתות מתוחכמת שגרמה לנזק של מיליוני שקלים. עורכי הדין רים סויד ונועם הירש הגישו את כתבי האישום נגד נג'וד אבו ליל ואסעד אבו שהואן, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרד, לצד רואה החשבון מאמון חמוד שמואשם בסיוע לשיבוש החקירה.


אבו ליל, בת 48, שהייתה ראש ענף במחלקת השירות, מואשמת בהפעלת מנגנון הונאה שבמסגרתו פתחה וקלטה תיקים ברשות המסים בניגוד לנהלים הקיימים. במסגרת הסכמים עם מתווכים, היא קיבלה בין 40% ל-80% מסכומי החזרי המס הבלתי חוקיים שהעבירה לנישומים. בסך הכל זרמו 880 אלף שקל לנישומים במרמה, מתוכם 340 אלף שקל הגיעו ישירות לכיסה של אבו ליל כשוחד.


המתווכים שפעלו עם אבו ליל הם מוניר זבן בן 53, בעל חנות צעצועים הידוע בקהילתו כ"שייח'", אמין אסדי בן 64 שעובד כמנהל חשבונות, ומחמוד עראבי בן 60 הפועל כרתך צנרת. הם קיבלו תשלומים ממשלמי המסים שהפנו אליהם ושילמו מתוך הכסף גם לאבו ליל. כתבי האישום נגדם הוגשו לבית משפט השלום בחיפה.


אבו שהואן, בן 63, שניהל את ענף השכירים, מואשם במימדי מרמה רחבים עוד יותר. הוא הזין מידע כוזב במערכות רשות המסים עבור כ-160 נישומים שונים, כולל נתונים פיקטיביים על שכר, ניכויי מס במקור ותרומות שלא ניתנו בפועל. פעולותיו הביאו להעברת כ-4 מיליון שקל בהחזרי מס, מתוכם 1.6 מיליון שקל שהתקבלו במרמה מוחלטת.


כאשר נודע לאבו שהואן על ביקורת פנימית שמתקיימת ברשות המסים, הוא פנה לרואה החשבון מאמון חמוד בן 56 וביקש את עזרתו בשיבוש ההליכים. חמוד, שייצג נישומים בפני מס הכנסה, התקשר בהוראת אבו שהואן לנישומים שקיבלו החזרי מס במרמה והדריך אותם כיצד לתת תשובות כוזבות אם ייחקרו על ידי הרשויות.


מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.