הרפורמות שינו את תיק הנכסים: הציבור יצא מתוכניות החיסכון והגדיל את ההשקעה במניות

הרפורמות של השנים האחרונות בשוק ההון והצמיחה בכלכלה הישראלית חילחלו היטב גם למשקי הבית. בשנת 2004 עמדה כמות המזומן שבידי הציבור על 17.8 מיליארד שקל והיום על פי נתוני בנק ישראל לחודש יוני עומדת כמות המזומן על 25.8 מיליארד שקל. גם בהתחשב בגידול באוכלוסיה העלייה היא מרשימה מאוד.

הירידה בהנפקת איגרות חוב מיועדות הביאה את קרנות הפנסיה הותיקות והחדשות להפחית את ההחזקה באיגרות אלה על פי החוק ל-30%. לפיכך ירד היקף הנכסים באג"ח מיועדות מ-145.1 מיליארד ב-2004 ל-135.9 מיליארד ב-2008.

מנגד, הגדיל הציבור את ההחזקה במניות כאשר היקף הנכסים עלה מ-238 מיליארד שקל ל-471.7 מיליארד שקל ב-2008. היקף הנכסים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל עלה מ-42.9 מיליארד שקל ל-170.9 מיליארד שקל. החוק לאיסור המשיכה מקופות גמל והרפורמות האחרונות בפנסיה, כנראה ימשיכו להגדיל את היקף הנכסים המנוהלים בגופים אלה בצורה דרמטית גם בשנים הבאות.

חברות ביטוח החיים גם נהנו מהשינויים שבחיסכון הציבור ויותר ומהכפילו את הנכסים המנוהלים בידיהם - בשנת 2004 עמד היקף הנכסים המנוהל על 15.2 מיליארד שקל והיום עומד על 38.1 מיליארד שקל.

סולדים מהדולריות ומתוכניות החסכון

השינוי הבולט ביותר בשנה הנוכחית דווקא הוא העלייה הדרסטית בהשקעה באגרות חוב צמודות. בחודש ינואר השנה עמדה ההשקעה באג"ח צמודות על 244.4 מיליארד שקל בעוד שבחודש מאי עמד היקף הנכסים באג"ח צמודות על 263.8 מיליארד שקל. שינוי בולט נוסף הוא הסלידה של הציבור מאגרות חוב צמודות לדולר.

בתחילת 2007 עמד היקף ההחזקות של אג"ח צמודות דולר על 2.5 מיליארד שקל, ובסוף אותה שנה עלה ל-8.7 מיליארד שקל. אולם, הירידה החדה בשער הדולר הביאה לירידת הכדאיות שברכישת אותן איגרות חוב כך שבחודש מאי עמד היקף הכנסים באותן אגרות על 8.5 מיליארד שקל.

נתון מעניין נוסף נוגע לירידה בהיקף הנכסים שבתוכניות החיסכון שבידי הציבור. ב-2004 עמד על 52.5 מיליארד שקל ואילו נכון להיות עומד על 23.9 מיליארד שקל. התחרות הערה בשוק ההון שהתעצמה על רקע כניסת גופי השקעה מוסדיים יצרה מודעת רבה בקרב אזרחי ישראל לאפיקי השקעה נוספים מלבד הפקדונות בבנקים.