ממשלת ישראל השקיעה 6.7 מיליארד שקל בפרויקטים פרטיים ב-2007; מחזיקה בהתחייבויות עתידיות של 1.28 טריליון ש'

מדוחות הממשלה ל-2007 עולה: המדינה מנהלת נכסים בכ-319 מיליארד שקלים
אריאל אטיאס |

תקציב הממשלה הסתכם בשנת 2007 בכ-321.5 מיליארדי שקלים ושיעור הביצוע הכללי עמד על 96% בעוד המדינה ניהלה נכסים בהיקף של 319 מיליארדי שקלים, כך עולה מהדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2007, שפורסמו היום ע"י החשב הכללי.

"הדוחות הכספיים לשנת 2007 מהווים גילוי נאות של פעילות הממשלה ומאפשרים השוואה אמיתית, בהתאם לכללים אחידים, בין נתוניה הכספיים של ממשלת ישראל לבין ממשלות אחרות בעולם", אמר החשב הכללי, שוקי אורן.

תקציב הממשלה בכללותו לשנת 2007, על שינויו, ברוטו, הסתכם לסך של 321.5 מיליארדי שקלים, כאשר שיעור הביצוע הכללי עמד על 96%. שיעורי ביצוע גבוהים נרשמו בעיקר במשרדי הממשלה הגדולים ואילו בחלק מהמקרים נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים יותר. שיעורי הביצוע הנמוכים יותר, נרשמו במקרים בהם משרדי ממשלה ביצעו התקשרויות אשר נחתמו במהלך שנת 2007 אולם טרם הגיע מועד פירעונם, או כתוצאה מביצוע פרויקטים ארוכי טווח אשר ההוצאה בגינם מתהווה ומשולמת בהתאם לקצב התקדמותם בפועל. במקרים אלו, קיים שימוש ב"מנגנון עודפים" בהתאם לחוק יסודות התקציב, לפיו רשאי משרד האוצר להעביר בתנאים מסוימים תקציב "מחויב" לשנת הכספים העוקבת.

בשנת 2007 הסתכמו נכסי המדינה בכ-319 מיליארדי שקלים, הכוללים בין השאר, נכסים שוטפים בסך של 47.7 מיליארדי שקלים, הלוואות לזמן ארוך שנתנה המדינה בסך של 47.3 מיליארדי שקלים, השקעות בחברות וישויות מוחזקות בסך של 62.5 מיליארדי שקלים ורכוש קבוע בסך של 150.3 מיליארדי שקלים.

יצוין כי מצבת הנכסים המוצגת בדוח אינה כוללת עדיין נכסים רבים ששוויים או עלותם מהותיים ביותר, כגון: נכסי תשתית, כל קרקעות המדינה, ועוד. כחלק מהטמעת הרפורמה בדיווח הכספי של משרדי הממשלה, פועל החשב הכללי להכלת כל נכסי המדינה בדוחות עתידיים וזאת בין השאר באמצעות סקרי נכסים ופיתוח מודלים להערכות שווי. מיפוי הנכסים והערכת שווים הינו תהליך ארוך ומורכב שיארך מספר שנים.

התחייבויות המדינה בשנת 2007 הסתכמו בכ-1,283 מיליארדי שקלים הכוללות בין השאר, התחייבויות שוטפות בסך של 111.5 מיליארדי שקלים, מלוות המדינה לזמן ארוך בסך של 444.3 מיליארדי שקלים, התחייבויות בגין קרנות הפנסיה הוותיקות וזכויות עובדים בסך של 483 מיליארדי שקלים ועתודות בגין אירועי ביטוח (בעיקר בגין המוסד לביטוח לאומי) בסך של 226 מיליארדי שקלים.

נתונים נוספים

למדינה תשתית מערכת הכבישים הבינעירוניים באורך של 4,895 ק"מ, הנפרסים על קרקע בשטח של 140,000 דונם, בהיקף של 68.9 מיליארדי שקלים.

לראשונה בדוחות מופו חלק מנכסי מערכת הביטחון לרבות נכסי צבא ונכסי יחידות הסמך והוצגו לראשונה נתונים חלקיים בדבר ציוד ביטחוני בהיקף של 59.7 מיליארדי שקלים.

מהדוחות עולה, כי סך ההפרשות מסתכמות ל-3.4 מיליארדי שקלים בגין תביעות משפטיות. בנוסף הוצגה התחייבות תלויה בסך של 20 מיליארדי שקלים בגין תביעות שתוצאותיהן אינן ניתנות להערכה מהימנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.