גלעד אלטשולר מדבר: "המשבר הנוכחי חמור יותר ומסוכן יותר ממשבר ההיי-טק ב-2000"

המנכ"ל המשותף באלטשולר-שחם בשיחה עם Bizportal: "בר סטרנס זה כלום, יכול להיות גרוע בהרבה"
ישראל הס |

ירידות השערים האחרונות רוקנו את כיסיהם של משקיעים רבים. משבר האשראי עדיין נותן את אותותיו כאשר חללים נוספים נמחצים תחת גלגליו הכבדים. לאחרונה הגיע תורן של חברות ההשקעות האמריקאיות, אך האם הרע מכל כבר מאחורינו? שוחחנו עם גלעד אלטשולר, מבעלי השליטה בבית ההשקעות אלטשולר-שחם.

מהי חומרת המשבר הנוכחי ביחס למשברי העבר?

"המשבר הנוכחי חמור יותר ומסוכן יותר ממשבר ההיי-טק שבו חווינו התפוצצות של הבועה שהגיעה כתוצאה ממחירים מנופחים ולא ריאליים של מניות הטכנולוגיה. המשבר הנוכחי הוא משבר פיננסי שיכול להביא לאפקט דומינו שיגרום לקריסה של כל המערכת הפיננסית. משבר ההיי-טק היה מאוד נקודתי והשפיע על ענף ספציפי אבל המשבר הנוכחי מאיים הרבה יותר מכיוון שהוא פוגע בכל ענפי הכלכלה."

בכל זאת, יכול להיות ששיא המשבר נמצא מאחורינו?

"ברגע שאף בנק גדול עדיין לא התמוטט, אלא רק בנק השקעות, המצב נראה יחסית סביר. ככל שעובר הזמן הסבירות להתמוטטותו של בנק גדול הולכת ופוחתת. תראה, הדינמיקה היא מאוד פשוטה, השמועות גורמות לשוק להגיב על ידי כך שהן מבריחות את המשקיעים וגורמות לפגמים המסתתרים מתחת לפני השטח לצוף ולהחשף. עם זאת, אתה יכול לראות כי למרות השמועות, אף בנק גדול עדיין לא קרס וזה סימן חיובי ומכאן שהסיכון לקריסה טוטאלית של המערכת הפיננסית פוחת ככל שעובר הזמן. לדוגמא, אם יהיו מספיק שמועות, גם בנק בסדר גודל של בנק הפועלים יכול לקרוס. בהתחלה המשקיעים עוזבים, אבל ככל שהשמועות מתגברות וגם הלקוחות מתחילים לעזוב."

"בניגוד לבר סטרנס, אם לג'י.פי.מורגן יקרה משהו אין גוף שיוכל להציל אותו. גם ה'פד' לא יכול להדפיס כספים עד אין קץ ולכן הוא לא יוכל להזרים מספיק כספים על מנת לממן רכישה של בנק גדול."

האם מדד המעו"ף יסגור את השנה בתשואה החיובית?

"אם נראה התאוששות ברבעון השני של השנה, אני משוכנע שמדד המעו"ף יסגור את שנת 2008 בתשואה חיובית. אם אף בנק גדול לא יקרוס אז נראה את הסוף של המשבר והשווקים יתחילו להגיב."

"כל העולם מסתכל על וול סטריט. השוק בארץ מגיב בהתאם לעליית החוזים ולהשפעות המקומיות ישנה השפעה מועטה. אף אחד לא מחכה לפישר שהחלטותיו אומנם משפיעות מאוד על האג"חים המקומיים אך משפיעות במידה מועטה על המסחר במט"ח ובמידה אפסית על שוק ההון."

איך אתה רואה את הפגיעה של השביתה בבורסה על שוק ההון?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות