שוב טלטלה בוריפון: וולינגטון מכרה 650 מיליון ש' וחיסלה את ההחזקה

ענקית ההשקעות האמריקנית המנהלת למעלה מ-540 מיליארד דולר נפטרה מ-9% החזקה. מנגד, בעלת עניין חדשה נכנסה לוריפון בהשקעה של כ-305 מיליון שקל
אריאל אטיאס |

חברת וריפון לא מפסיקה למשוך את תשומת הלב וכנראה שלחלק מלבעלי העניין הגדולים בחברה הדבר די מפריע: ענקית ההשקעות האמריקנית, ולינגטון, מכרה את מלוא החזקותיה בחברה, כ-9% ממניות וריפון המסתכמים בכ-653.6 מיליון שקל.

ולינגטון, אחת מחברות ניהול הנכסים העצמאיות הגדולות בעולם המנהלת נכסים בהיקף כולל של מעל 542 מיליארד דולר, מכרה בתאריך ה-31 לדצמבר, 2007 כ-7,302,240 ממניות וריפון במחיר מוערך של 23.25 דולר למניה (שער סגירה), סכום המסתכם ל-169.7 מיליון דולר (653 מיליון שקל). כך עולה מדיווח שהוגש ל-SEC ב-10 לינואר.

נראה, כי תאריך המכירה לא נבחר במקרה - וריפון הודיעה באותו היום, כי לא תעמוד בתאריך פרסום הדוחות הראשוני אליו התחייבה, וכנראה שהדוחות המתוקנים יפורסמו רק בחודש מרץ השנה. כעת, ניתן להניח, שלבעלת העניין הגדולה בוריפון הדחייה "קצת" הפריעה.

מאידך, אולי הסיפור שעמד ברקע הינו פשוט יותר - "הפסד מס מוכר" - ולינגטון "נצלה" את הירידות החדות במניות החברה כדי להגיש החזרי מס. אחרי הכל לקרן שנוסדה בשנת 1928 והמנהלת נכסים אמריקאיים ובינלאומיים לכ-1,000 לקוחות מוסדיים ביותר מ-40 מדינות, עשויים היו להיווצר רווחי הון.

בעלת עניין חדשה

מאוחר יותר, בתאריך ה-14 לינואר, חשפה קרן ברוקסייד קפיטל (Brookside Capital), כי רכשה כ-4,609,000 ממניות וריפון בבורסה, בתאריך ה-11 לינואר השנה, בשער משוער של 17.64 דולר (שער סגירה). העסקה שמסתכמת בכ-81.3 מיליון דולר (305.7 מיליון שקל).

ברוקסייד, שניצלה ירידה של עוד כ-6 דולר מאז מכרה ולינגטון את אחזקותיה בוריפון, הפכה להיות בעלת עניין בחברה עם החזקה של 5.53%.

הסיפור שברקע

חברת וריפון המפתחת, מייצרת ומוכרת מסופים (טרמינלים) שמאפשרים קריאה של כרטיסי אשראי למיניהם (המכשירים עליהם "מגהצים" את הכרטיסים) קרובה מאוד לשוק הישראלי, מאז שרכשה, בשנת 2006, את חברת ליפמן הישראלית.

החברה, הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק, נכנסה לאחרונה חזק למוקד העניינים לאחר שבתחילת דצמבר הודיעה, כי חל רישום לא נכון ברישום המלאים שלה ובעקבות כך תצטרך החברה לדווח מחדש את תוצאותיה הפיננסיות על שלושת הרבעונים האחרונים.

בהמשך לכך, וריפון הודיעה באותה עת, כי היא דוחה את הדיווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מתאריך ה-6 לדצמבר למועד ה-14 לינואר, תאריך, כאמור, אותו דחתה החברה שוב בתחילת ינואר.

מניות החברה צנחו מאז בכ-61.5%, או 29 דולר, ונסחרות כיום סביב רמת ה-18.1 דולר.

ענקית הקרנות, פידליטי, הייתה הראשונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות