שוב טלטלה בוריפון: וולינגטון מכרה 650 מיליון ש' וחיסלה את ההחזקה
חברת וריפון לא מפסיקה למשוך את תשומת הלב וכנראה שלחלק מלבעלי העניין הגדולים בחברה הדבר די מפריע: ענקית ההשקעות האמריקנית, ולינגטון, מכרה את מלוא החזקותיה בחברה, כ-9% ממניות וריפון המסתכמים בכ-653.6 מיליון שקל.
ולינגטון, אחת מחברות ניהול הנכסים העצמאיות הגדולות בעולם המנהלת נכסים בהיקף כולל של מעל 542 מיליארד דולר, מכרה בתאריך ה-31 לדצמבר, 2007 כ-7,302,240 ממניות וריפון במחיר מוערך של 23.25 דולר למניה (שער סגירה), סכום המסתכם ל-169.7 מיליון דולר (653 מיליון שקל). כך עולה מדיווח שהוגש ל-SEC ב-10 לינואר.
נראה, כי תאריך המכירה לא נבחר במקרה - וריפון הודיעה באותו היום, כי לא תעמוד בתאריך פרסום הדוחות הראשוני אליו התחייבה, וכנראה שהדוחות המתוקנים יפורסמו רק בחודש מרץ השנה. כעת, ניתן להניח, שלבעלת העניין הגדולה בוריפון הדחייה "קצת" הפריעה.
מאידך, אולי הסיפור שעמד ברקע הינו פשוט יותר - "הפסד מס מוכר" - ולינגטון "נצלה" את הירידות החדות במניות החברה כדי להגיש החזרי מס. אחרי הכל לקרן שנוסדה בשנת 1928 והמנהלת נכסים אמריקאיים ובינלאומיים לכ-1,000 לקוחות מוסדיים ביותר מ-40 מדינות, עשויים היו להיווצר רווחי הון.
בעלת עניין חדשה
מאוחר יותר, בתאריך ה-14 לינואר, חשפה קרן ברוקסייד קפיטל (Brookside Capital), כי רכשה כ-4,609,000 ממניות וריפון בבורסה, בתאריך ה-11 לינואר השנה, בשער משוער של 17.64 דולר (שער סגירה). העסקה שמסתכמת בכ-81.3 מיליון דולר (305.7 מיליון שקל).
ברוקסייד, שניצלה ירידה של עוד כ-6 דולר מאז מכרה ולינגטון את אחזקותיה בוריפון, הפכה להיות בעלת עניין בחברה עם החזקה של 5.53%.
הסיפור שברקע
חברת וריפון המפתחת, מייצרת ומוכרת מסופים (טרמינלים) שמאפשרים קריאה של כרטיסי אשראי למיניהם (המכשירים עליהם "מגהצים" את הכרטיסים) קרובה מאוד לשוק הישראלי, מאז שרכשה, בשנת 2006, את חברת ליפמן הישראלית.
החברה, הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק, נכנסה לאחרונה חזק למוקד העניינים לאחר שבתחילת דצמבר הודיעה, כי חל רישום לא נכון ברישום המלאים שלה ובעקבות כך תצטרך החברה לדווח מחדש את תוצאותיה הפיננסיות על שלושת הרבעונים האחרונים.
בהמשך לכך, וריפון הודיעה באותה עת, כי היא דוחה את הדיווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מתאריך ה-6 לדצמבר למועד ה-14 לינואר, תאריך, כאמור, אותו דחתה החברה שוב בתחילת ינואר.
מניות החברה צנחו מאז בכ-61.5%, או 29 דולר, ונסחרות כיום סביב רמת ה-18.1 דולר.
ענקית הקרנות, פידליטי, הייתה הראשונה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
