שוב טלטלה בוריפון: וולינגטון מכרה 650 מיליון ש' וחיסלה את ההחזקה
חברת וריפון לא מפסיקה למשוך את תשומת הלב וכנראה שלחלק מלבעלי העניין הגדולים בחברה הדבר די מפריע: ענקית ההשקעות האמריקנית, ולינגטון, מכרה את מלוא החזקותיה בחברה, כ-9% ממניות וריפון המסתכמים בכ-653.6 מיליון שקל.
ולינגטון, אחת מחברות ניהול הנכסים העצמאיות הגדולות בעולם המנהלת נכסים בהיקף כולל של מעל 542 מיליארד דולר, מכרה בתאריך ה-31 לדצמבר, 2007 כ-7,302,240 ממניות וריפון במחיר מוערך של 23.25 דולר למניה (שער סגירה), סכום המסתכם ל-169.7 מיליון דולר (653 מיליון שקל). כך עולה מדיווח שהוגש ל-SEC ב-10 לינואר.
נראה, כי תאריך המכירה לא נבחר במקרה - וריפון הודיעה באותו היום, כי לא תעמוד בתאריך פרסום הדוחות הראשוני אליו התחייבה, וכנראה שהדוחות המתוקנים יפורסמו רק בחודש מרץ השנה. כעת, ניתן להניח, שלבעלת העניין הגדולה בוריפון הדחייה "קצת" הפריעה.
מאידך, אולי הסיפור שעמד ברקע הינו פשוט יותר - "הפסד מס מוכר" - ולינגטון "נצלה" את הירידות החדות במניות החברה כדי להגיש החזרי מס. אחרי הכל לקרן שנוסדה בשנת 1928 והמנהלת נכסים אמריקאיים ובינלאומיים לכ-1,000 לקוחות מוסדיים ביותר מ-40 מדינות, עשויים היו להיווצר רווחי הון.
בעלת עניין חדשה
מאוחר יותר, בתאריך ה-14 לינואר, חשפה קרן ברוקסייד קפיטל (Brookside Capital), כי רכשה כ-4,609,000 ממניות וריפון בבורסה, בתאריך ה-11 לינואר השנה, בשער משוער של 17.64 דולר (שער סגירה). העסקה שמסתכמת בכ-81.3 מיליון דולר (305.7 מיליון שקל).
ברוקסייד, שניצלה ירידה של עוד כ-6 דולר מאז מכרה ולינגטון את אחזקותיה בוריפון, הפכה להיות בעלת עניין בחברה עם החזקה של 5.53%.
הסיפור שברקע
חברת וריפון המפתחת, מייצרת ומוכרת מסופים (טרמינלים) שמאפשרים קריאה של כרטיסי אשראי למיניהם (המכשירים עליהם "מגהצים" את הכרטיסים) קרובה מאוד לשוק הישראלי, מאז שרכשה, בשנת 2006, את חברת ליפמן הישראלית.
החברה, הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק, נכנסה לאחרונה חזק למוקד העניינים לאחר שבתחילת דצמבר הודיעה, כי חל רישום לא נכון ברישום המלאים שלה ובעקבות כך תצטרך החברה לדווח מחדש את תוצאותיה הפיננסיות על שלושת הרבעונים האחרונים.
בהמשך לכך, וריפון הודיעה באותה עת, כי היא דוחה את הדיווח לרבעון הרביעי ולשנת 2007 כולה, מתאריך ה-6 לדצמבר למועד ה-14 לינואר, תאריך, כאמור, אותו דחתה החברה שוב בתחילת ינואר.
מניות החברה צנחו מאז בכ-61.5%, או 29 דולר, ונסחרות כיום סביב רמת ה-18.1 דולר.
ענקית הקרנות, פידליטי, הייתה הראשונה
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
