בכירי ההון סיכון בתחזיות ל-2008: "גידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי"
קרנות הון הסיכון גדלו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית. תפקידם הוא להשקיע את הכסף בשלב הראשוני של העסק, בין אם בשלב היזמי או בין אם בתחילת הפעילות בחברה. כדי לשפוך יותר אור על השקעות קרנות הון הסיכון שוחחנו עם פעילים בענף.
אבי קרבס מנכ"ל קרן ההון הציבורית תעוזה: "צפוי גידול של בין 10%-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל. זאת מכיוון שהיום יש יותר כסף פנוי להשקעה. התחום החם של קרנות הון הסיכון הוא מדעי החיים ואנחנו צפויים לראות יותר השקעות מצד קרנות אלה, בתקופה הקרובה. הגידול בהשקעות בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים צפוי להיות מעל 12% בשנת 2008".
קרבס מציין, כי "הסיבה לכך שתחום מדעי החיים אמור להוות את הגידול המשמעותי בהשקעות קרנות הון הסיכון היא, כי הצרכים הרפואיים עדיין לא זכו למענה הולם. מסתמן כי העשורים הקרובים יהיו שייכים לתחום מדעי החיים". קרבס מוסיף, כי "היצוא בענף מדעי החיים בשנת 2006 הסתכם ב-4.7 מיליארד דולר והתחזית מדברת על כך שיוכפל בשנת 2009".
קרבס מוסר עוד, כי "על פי סקר חברת ivc, ההשקעות בתחום מדעי החיים עמדו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 על כ-300 מיליון דולר. יש פה גידול יפה ופוטנציאל בלתי נדלה. עם זאת ההובלה של חברה בתחום מדעי החיים היא איטית יותר מחברה העוסקת בתחום אחר וזאת בשל רישיונות ואישורים רבים שעליה לקבל, היות והיא עוסקת בחיי אדם". קרבס מציין, כי "לאחרונה אנחנו רואים יזמים המגיעים לחברות הון הסיכון כשם יותר 'מבושלים' מבעבר".
מנכ"ל תעוזה מציין ענפים נוספים בהם נראה השקעות קרנות הון סיכון בזמן הקרוב, "בענף התקשורת אנחנו צפויים לראות הרבה השקעות ככלל ובתחום האינטרנט בפרט. בנוסף זה הזמן להסתכל על השקעות במזרח הרחוק בתחומי הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה".
שאלנו את ליאון רקנאטי, באילו ענפים ישקיעו קרנות הון הסיכון שייכנסו לישראל ב-2008?
ליאון רקנאטי מציין, כי "ההשקעות יתמקדו בתחום האינטרנט -וידאו (משחקי וידאו) ותחום תוכנות ניהול ואבטחת המידע לארגונים".
כשנשאל רקנאטי האם אתה רואה גידול של ההשקעות בתחום מדעי החיים בישראל? מסר כי "הגידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי עם דגש על הסתיעות בטכנולוגיות הדמיה".
נואיימי שמאייר, ראש מחלקת חברות בינלאומיות והיי-טק במשרד עו"ד פירון, המייצג גופי השקעה מחו"ל מוסרת, כי "ככל הנראה תחום הקלינ-טק ימשוך הרבה השקעות. התחום ממשיך לשמור על התפתחות בארץ, אבל נציין כי קרנות הון סיכון בארה"ב התחילו להשקיע בתחום זה כבר לפני 4 שנים. בארץ ראינו 2 קרנות הון סיכון שנפתחו השנה בתחום הקלין-טק וזאת מעבר לגאון-אגרו".
המגמה השניה אותה צופה שמאייר, "היא מגמת החקלאות. בישראל ישנה חקלאות מאוד מפותחת ובעולם הולך ומסתמן צורך חזק יותר מבעבר במקורות מזון, נאמר כי מתפתחת בעולם מודעות הולכת וגוברת בצרכי המזון. השילוב בין ההיי-טק לחקלאות ייתן דחיפה משמעותית לקרנות הון הסיכון להשקיע בתחום החקלאות. כמו בתחום הקלינ-טק נראה כי המגמה של השקעות בתחום החקלאות כבר קיימת בארה"ב, אנחנו רק מייבאים מגמות עולמיות".
שמאייר מציינת מגמה נוספת וטוענת, כי "תחום הרשתות החברתיות צפוי להניב השקעות יותר משמעותיות בטווח הקרוב, זאת למרות כי בארץ אנחנו עדיין לא רואים זאת".
על פי שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי בתחום קרנות הון הסיכון ומנהל את קשרי המשקיעים של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, "משיחות עם מנהלי קרנות הון סיכון ובעלי הון עולה, כי תימשך המגמה שאפיינה את שנת 2007 להשקעות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות והמיכשור הרפואי, אך ביתר חשש. זאת בשל חוסר הבהירות לגבי עומק משבר האשראי בעולם".
פרץ מוסר, כי "בנוסף לטכנולוגיות הרפואיות נראה השקעות בתחום התעשיות הבטחוניות לצרכים אזרחיים וזאת בשל הצורך במענה לאיומי אל-קעידה והטרור האיסלאמי. כמו כן נראה עליה של השקעות בתחום דחיסת ומהירות המידע באינטרנט. המגמה של דחיסת קבצים ומידע למערכות מיחשוב שיתחרו בתכנים טלוויזיונים תורחב. ענפים נוספים בהם נראה גידול הם הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים אליהם".
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
