בכירי ההון סיכון בתחזיות ל-2008: "גידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי"
קרנות הון הסיכון גדלו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית. תפקידם הוא להשקיע את הכסף בשלב הראשוני של העסק, בין אם בשלב היזמי או בין אם בתחילת הפעילות בחברה. כדי לשפוך יותר אור על השקעות קרנות הון הסיכון שוחחנו עם פעילים בענף.
אבי קרבס מנכ"ל קרן ההון הציבורית תעוזה: "צפוי גידול של בין 10%-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל. זאת מכיוון שהיום יש יותר כסף פנוי להשקעה. התחום החם של קרנות הון הסיכון הוא מדעי החיים ואנחנו צפויים לראות יותר השקעות מצד קרנות אלה, בתקופה הקרובה. הגידול בהשקעות בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים צפוי להיות מעל 12% בשנת 2008".
קרבס מציין, כי "הסיבה לכך שתחום מדעי החיים אמור להוות את הגידול המשמעותי בהשקעות קרנות הון הסיכון היא, כי הצרכים הרפואיים עדיין לא זכו למענה הולם. מסתמן כי העשורים הקרובים יהיו שייכים לתחום מדעי החיים". קרבס מוסיף, כי "היצוא בענף מדעי החיים בשנת 2006 הסתכם ב-4.7 מיליארד דולר והתחזית מדברת על כך שיוכפל בשנת 2009".
קרבס מוסר עוד, כי "על פי סקר חברת ivc, ההשקעות בתחום מדעי החיים עמדו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 על כ-300 מיליון דולר. יש פה גידול יפה ופוטנציאל בלתי נדלה. עם זאת ההובלה של חברה בתחום מדעי החיים היא איטית יותר מחברה העוסקת בתחום אחר וזאת בשל רישיונות ואישורים רבים שעליה לקבל, היות והיא עוסקת בחיי אדם". קרבס מציין, כי "לאחרונה אנחנו רואים יזמים המגיעים לחברות הון הסיכון כשם יותר 'מבושלים' מבעבר".
מנכ"ל תעוזה מציין ענפים נוספים בהם נראה השקעות קרנות הון סיכון בזמן הקרוב, "בענף התקשורת אנחנו צפויים לראות הרבה השקעות ככלל ובתחום האינטרנט בפרט. בנוסף זה הזמן להסתכל על השקעות במזרח הרחוק בתחומי הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה".
שאלנו את ליאון רקנאטי, באילו ענפים ישקיעו קרנות הון הסיכון שייכנסו לישראל ב-2008?
ליאון רקנאטי מציין, כי "ההשקעות יתמקדו בתחום האינטרנט -וידאו (משחקי וידאו) ותחום תוכנות ניהול ואבטחת המידע לארגונים".
כשנשאל רקנאטי האם אתה רואה גידול של ההשקעות בתחום מדעי החיים בישראל? מסר כי "הגידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי עם דגש על הסתיעות בטכנולוגיות הדמיה".
נואיימי שמאייר, ראש מחלקת חברות בינלאומיות והיי-טק במשרד עו"ד פירון, המייצג גופי השקעה מחו"ל מוסרת, כי "ככל הנראה תחום הקלינ-טק ימשוך הרבה השקעות. התחום ממשיך לשמור על התפתחות בארץ, אבל נציין כי קרנות הון סיכון בארה"ב התחילו להשקיע בתחום זה כבר לפני 4 שנים. בארץ ראינו 2 קרנות הון סיכון שנפתחו השנה בתחום הקלין-טק וזאת מעבר לגאון-אגרו".
המגמה השניה אותה צופה שמאייר, "היא מגמת החקלאות. בישראל ישנה חקלאות מאוד מפותחת ובעולם הולך ומסתמן צורך חזק יותר מבעבר במקורות מזון, נאמר כי מתפתחת בעולם מודעות הולכת וגוברת בצרכי המזון. השילוב בין ההיי-טק לחקלאות ייתן דחיפה משמעותית לקרנות הון הסיכון להשקיע בתחום החקלאות. כמו בתחום הקלינ-טק נראה כי המגמה של השקעות בתחום החקלאות כבר קיימת בארה"ב, אנחנו רק מייבאים מגמות עולמיות".
שמאייר מציינת מגמה נוספת וטוענת, כי "תחום הרשתות החברתיות צפוי להניב השקעות יותר משמעותיות בטווח הקרוב, זאת למרות כי בארץ אנחנו עדיין לא רואים זאת".
על פי שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי בתחום קרנות הון הסיכון ומנהל את קשרי המשקיעים של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, "משיחות עם מנהלי קרנות הון סיכון ובעלי הון עולה, כי תימשך המגמה שאפיינה את שנת 2007 להשקעות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות והמיכשור הרפואי, אך ביתר חשש. זאת בשל חוסר הבהירות לגבי עומק משבר האשראי בעולם".
פרץ מוסר, כי "בנוסף לטכנולוגיות הרפואיות נראה השקעות בתחום התעשיות הבטחוניות לצרכים אזרחיים וזאת בשל הצורך במענה לאיומי אל-קעידה והטרור האיסלאמי. כמו כן נראה עליה של השקעות בתחום דחיסת ומהירות המידע באינטרנט. המגמה של דחיסת קבצים ומידע למערכות מיחשוב שיתחרו בתכנים טלוויזיונים תורחב. ענפים נוספים בהם נראה גידול הם הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים אליהם".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
