בכירי ההון סיכון בתחזיות ל-2008: "גידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי"
קרנות הון הסיכון גדלו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית. תפקידם הוא להשקיע את הכסף בשלב הראשוני של העסק, בין אם בשלב היזמי או בין אם בתחילת הפעילות בחברה. כדי לשפוך יותר אור על השקעות קרנות הון הסיכון שוחחנו עם פעילים בענף.
אבי קרבס מנכ"ל קרן ההון הציבורית תעוזה: "צפוי גידול של בין 10%-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל. זאת מכיוון שהיום יש יותר כסף פנוי להשקעה. התחום החם של קרנות הון הסיכון הוא מדעי החיים ואנחנו צפויים לראות יותר השקעות מצד קרנות אלה, בתקופה הקרובה. הגידול בהשקעות בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים צפוי להיות מעל 12% בשנת 2008".
קרבס מציין, כי "הסיבה לכך שתחום מדעי החיים אמור להוות את הגידול המשמעותי בהשקעות קרנות הון הסיכון היא, כי הצרכים הרפואיים עדיין לא זכו למענה הולם. מסתמן כי העשורים הקרובים יהיו שייכים לתחום מדעי החיים". קרבס מוסיף, כי "היצוא בענף מדעי החיים בשנת 2006 הסתכם ב-4.7 מיליארד דולר והתחזית מדברת על כך שיוכפל בשנת 2009".
קרבס מוסר עוד, כי "על פי סקר חברת ivc, ההשקעות בתחום מדעי החיים עמדו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 על כ-300 מיליון דולר. יש פה גידול יפה ופוטנציאל בלתי נדלה. עם זאת ההובלה של חברה בתחום מדעי החיים היא איטית יותר מחברה העוסקת בתחום אחר וזאת בשל רישיונות ואישורים רבים שעליה לקבל, היות והיא עוסקת בחיי אדם". קרבס מציין, כי "לאחרונה אנחנו רואים יזמים המגיעים לחברות הון הסיכון כשם יותר 'מבושלים' מבעבר".
מנכ"ל תעוזה מציין ענפים נוספים בהם נראה השקעות קרנות הון סיכון בזמן הקרוב, "בענף התקשורת אנחנו צפויים לראות הרבה השקעות ככלל ובתחום האינטרנט בפרט. בנוסף זה הזמן להסתכל על השקעות במזרח הרחוק בתחומי הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה".
שאלנו את ליאון רקנאטי, באילו ענפים ישקיעו קרנות הון הסיכון שייכנסו לישראל ב-2008?
ליאון רקנאטי מציין, כי "ההשקעות יתמקדו בתחום האינטרנט -וידאו (משחקי וידאו) ותחום תוכנות ניהול ואבטחת המידע לארגונים".
כשנשאל רקנאטי האם אתה רואה גידול של ההשקעות בתחום מדעי החיים בישראל? מסר כי "הגידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי עם דגש על הסתיעות בטכנולוגיות הדמיה".
נואיימי שמאייר, ראש מחלקת חברות בינלאומיות והיי-טק במשרד עו"ד פירון, המייצג גופי השקעה מחו"ל מוסרת, כי "ככל הנראה תחום הקלינ-טק ימשוך הרבה השקעות. התחום ממשיך לשמור על התפתחות בארץ, אבל נציין כי קרנות הון סיכון בארה"ב התחילו להשקיע בתחום זה כבר לפני 4 שנים. בארץ ראינו 2 קרנות הון סיכון שנפתחו השנה בתחום הקלין-טק וזאת מעבר לגאון-אגרו".
המגמה השניה אותה צופה שמאייר, "היא מגמת החקלאות. בישראל ישנה חקלאות מאוד מפותחת ובעולם הולך ומסתמן צורך חזק יותר מבעבר במקורות מזון, נאמר כי מתפתחת בעולם מודעות הולכת וגוברת בצרכי המזון. השילוב בין ההיי-טק לחקלאות ייתן דחיפה משמעותית לקרנות הון הסיכון להשקיע בתחום החקלאות. כמו בתחום הקלינ-טק נראה כי המגמה של השקעות בתחום החקלאות כבר קיימת בארה"ב, אנחנו רק מייבאים מגמות עולמיות".
שמאייר מציינת מגמה נוספת וטוענת, כי "תחום הרשתות החברתיות צפוי להניב השקעות יותר משמעותיות בטווח הקרוב, זאת למרות כי בארץ אנחנו עדיין לא רואים זאת".
על פי שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי בתחום קרנות הון הסיכון ומנהל את קשרי המשקיעים של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, "משיחות עם מנהלי קרנות הון סיכון ובעלי הון עולה, כי תימשך המגמה שאפיינה את שנת 2007 להשקעות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות והמיכשור הרפואי, אך ביתר חשש. זאת בשל חוסר הבהירות לגבי עומק משבר האשראי בעולם".
פרץ מוסר, כי "בנוסף לטכנולוגיות הרפואיות נראה השקעות בתחום התעשיות הבטחוניות לצרכים אזרחיים וזאת בשל הצורך במענה לאיומי אל-קעידה והטרור האיסלאמי. כמו כן נראה עליה של השקעות בתחום דחיסת ומהירות המידע באינטרנט. המגמה של דחיסת קבצים ומידע למערכות מיחשוב שיתחרו בתכנים טלוויזיונים תורחב. ענפים נוספים בהם נראה גידול הם הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים אליהם".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
