בכירי ההון סיכון בתחזיות ל-2008: "גידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי"
קרנות הון הסיכון גדלו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית. תפקידם הוא להשקיע את הכסף בשלב הראשוני של העסק, בין אם בשלב היזמי או בין אם בתחילת הפעילות בחברה. כדי לשפוך יותר אור על השקעות קרנות הון הסיכון שוחחנו עם פעילים בענף.
אבי קרבס מנכ"ל קרן ההון הציבורית תעוזה: "צפוי גידול של בין 10%-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל. זאת מכיוון שהיום יש יותר כסף פנוי להשקעה. התחום החם של קרנות הון הסיכון הוא מדעי החיים ואנחנו צפויים לראות יותר השקעות מצד קרנות אלה, בתקופה הקרובה. הגידול בהשקעות בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים צפוי להיות מעל 12% בשנת 2008".
קרבס מציין, כי "הסיבה לכך שתחום מדעי החיים אמור להוות את הגידול המשמעותי בהשקעות קרנות הון הסיכון היא, כי הצרכים הרפואיים עדיין לא זכו למענה הולם. מסתמן כי העשורים הקרובים יהיו שייכים לתחום מדעי החיים". קרבס מוסיף, כי "היצוא בענף מדעי החיים בשנת 2006 הסתכם ב-4.7 מיליארד דולר והתחזית מדברת על כך שיוכפל בשנת 2009".
קרבס מוסר עוד, כי "על פי סקר חברת ivc, ההשקעות בתחום מדעי החיים עמדו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 על כ-300 מיליון דולר. יש פה גידול יפה ופוטנציאל בלתי נדלה. עם זאת ההובלה של חברה בתחום מדעי החיים היא איטית יותר מחברה העוסקת בתחום אחר וזאת בשל רישיונות ואישורים רבים שעליה לקבל, היות והיא עוסקת בחיי אדם". קרבס מציין, כי "לאחרונה אנחנו רואים יזמים המגיעים לחברות הון הסיכון כשם יותר 'מבושלים' מבעבר".
מנכ"ל תעוזה מציין ענפים נוספים בהם נראה השקעות קרנות הון סיכון בזמן הקרוב, "בענף התקשורת אנחנו צפויים לראות הרבה השקעות ככלל ובתחום האינטרנט בפרט. בנוסף זה הזמן להסתכל על השקעות במזרח הרחוק בתחומי הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה".
שאלנו את ליאון רקנאטי, באילו ענפים ישקיעו קרנות הון הסיכון שייכנסו לישראל ב-2008?
ליאון רקנאטי מציין, כי "ההשקעות יתמקדו בתחום האינטרנט -וידאו (משחקי וידאו) ותחום תוכנות ניהול ואבטחת המידע לארגונים".
כשנשאל רקנאטי האם אתה רואה גידול של ההשקעות בתחום מדעי החיים בישראל? מסר כי "הגידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי עם דגש על הסתיעות בטכנולוגיות הדמיה".
נואיימי שמאייר, ראש מחלקת חברות בינלאומיות והיי-טק במשרד עו"ד פירון, המייצג גופי השקעה מחו"ל מוסרת, כי "ככל הנראה תחום הקלינ-טק ימשוך הרבה השקעות. התחום ממשיך לשמור על התפתחות בארץ, אבל נציין כי קרנות הון סיכון בארה"ב התחילו להשקיע בתחום זה כבר לפני 4 שנים. בארץ ראינו 2 קרנות הון סיכון שנפתחו השנה בתחום הקלין-טק וזאת מעבר לגאון-אגרו".
המגמה השניה אותה צופה שמאייר, "היא מגמת החקלאות. בישראל ישנה חקלאות מאוד מפותחת ובעולם הולך ומסתמן צורך חזק יותר מבעבר במקורות מזון, נאמר כי מתפתחת בעולם מודעות הולכת וגוברת בצרכי המזון. השילוב בין ההיי-טק לחקלאות ייתן דחיפה משמעותית לקרנות הון הסיכון להשקיע בתחום החקלאות. כמו בתחום הקלינ-טק נראה כי המגמה של השקעות בתחום החקלאות כבר קיימת בארה"ב, אנחנו רק מייבאים מגמות עולמיות".
שמאייר מציינת מגמה נוספת וטוענת, כי "תחום הרשתות החברתיות צפוי להניב השקעות יותר משמעותיות בטווח הקרוב, זאת למרות כי בארץ אנחנו עדיין לא רואים זאת".
על פי שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי בתחום קרנות הון הסיכון ומנהל את קשרי המשקיעים של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, "משיחות עם מנהלי קרנות הון סיכון ובעלי הון עולה, כי תימשך המגמה שאפיינה את שנת 2007 להשקעות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות והמיכשור הרפואי, אך ביתר חשש. זאת בשל חוסר הבהירות לגבי עומק משבר האשראי בעולם".
פרץ מוסר, כי "בנוסף לטכנולוגיות הרפואיות נראה השקעות בתחום התעשיות הבטחוניות לצרכים אזרחיים וזאת בשל הצורך במענה לאיומי אל-קעידה והטרור האיסלאמי. כמו כן נראה עליה של השקעות בתחום דחיסת ומהירות המידע באינטרנט. המגמה של דחיסת קבצים ומידע למערכות מיחשוב שיתחרו בתכנים טלוויזיונים תורחב. ענפים נוספים בהם נראה גידול הם הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים אליהם".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
