בכירי ההון סיכון בתחזיות ל-2008: "גידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי"

כך אומר היום ל-Bizportal ליאון רקנאטי. אבי סקרבס, מנכ"ל תעוזה: "צפוי גידול של בין 10% ל-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל". שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי: "המגמה החיובית תימשך אך ביתר חשש וזאת על רקע המשבר בעולם"
ישראל הס |

קרנות הון הסיכון גדלו בתקופה האחרונה בצורה משמעותית. תפקידם הוא להשקיע את הכסף בשלב הראשוני של העסק, בין אם בשלב היזמי או בין אם בתחילת הפעילות בחברה. כדי לשפוך יותר אור על השקעות קרנות הון הסיכון שוחחנו עם פעילים בענף.

אבי קרבס מנכ"ל קרן ההון הציבורית תעוזה: "צפוי גידול של בין 10%-12% בהשקעות קרנות ההון סיכון בישראל. זאת מכיוון שהיום יש יותר כסף פנוי להשקעה. התחום החם של קרנות הון הסיכון הוא מדעי החיים ואנחנו צפויים לראות יותר השקעות מצד קרנות אלה, בתקופה הקרובה. הגידול בהשקעות בחברות העוסקות בתחום מדעי החיים צפוי להיות מעל 12% בשנת 2008".

קרבס מציין, כי "הסיבה לכך שתחום מדעי החיים אמור להוות את הגידול המשמעותי בהשקעות קרנות הון הסיכון היא, כי הצרכים הרפואיים עדיין לא זכו למענה הולם. מסתמן כי העשורים הקרובים יהיו שייכים לתחום מדעי החיים". קרבס מוסיף, כי "היצוא בענף מדעי החיים בשנת 2006 הסתכם ב-4.7 מיליארד דולר והתחזית מדברת על כך שיוכפל בשנת 2009".

קרבס מוסר עוד, כי "על פי סקר חברת ivc, ההשקעות בתחום מדעי החיים עמדו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2007 על כ-300 מיליון דולר. יש פה גידול יפה ופוטנציאל בלתי נדלה. עם זאת ההובלה של חברה בתחום מדעי החיים היא איטית יותר מחברה העוסקת בתחום אחר וזאת בשל רישיונות ואישורים רבים שעליה לקבל, היות והיא עוסקת בחיי אדם". קרבס מציין, כי "לאחרונה אנחנו רואים יזמים המגיעים לחברות הון הסיכון כשם יותר 'מבושלים' מבעבר".

מנכ"ל תעוזה מציין ענפים נוספים בהם נראה השקעות קרנות הון סיכון בזמן הקרוב, "בענף התקשורת אנחנו צפויים לראות הרבה השקעות ככלל ובתחום האינטרנט בפרט. בנוסף זה הזמן להסתכל על השקעות במזרח הרחוק בתחומי הסמיקונדקטור והאלקטרוניקה".

שאלנו את ליאון רקנאטי, באילו ענפים ישקיעו קרנות הון הסיכון שייכנסו לישראל ב-2008?

ליאון רקנאטי מציין, כי "ההשקעות יתמקדו בתחום האינטרנט -וידאו (משחקי וידאו) ותחום תוכנות ניהול ואבטחת המידע לארגונים".

כשנשאל רקנאטי האם אתה רואה גידול של ההשקעות בתחום מדעי החיים בישראל? מסר כי "הגידול יורגש בעיקר בתחום הציוד והמכשור הרפואי עם דגש על הסתיעות בטכנולוגיות הדמיה".

נואיימי שמאייר, ראש מחלקת חברות בינלאומיות והיי-טק במשרד עו"ד פירון, המייצג גופי השקעה מחו"ל מוסרת, כי "ככל הנראה תחום הקלינ-טק ימשוך הרבה השקעות. התחום ממשיך לשמור על התפתחות בארץ, אבל נציין כי קרנות הון סיכון בארה"ב התחילו להשקיע בתחום זה כבר לפני 4 שנים. בארץ ראינו 2 קרנות הון סיכון שנפתחו השנה בתחום הקלין-טק וזאת מעבר לגאון-אגרו".

המגמה השניה אותה צופה שמאייר, "היא מגמת החקלאות. בישראל ישנה חקלאות מאוד מפותחת ובעולם הולך ומסתמן צורך חזק יותר מבעבר במקורות מזון, נאמר כי מתפתחת בעולם מודעות הולכת וגוברת בצרכי המזון. השילוב בין ההיי-טק לחקלאות ייתן דחיפה משמעותית לקרנות הון הסיכון להשקיע בתחום החקלאות. כמו בתחום הקלינ-טק נראה כי המגמה של השקעות בתחום החקלאות כבר קיימת בארה"ב, אנחנו רק מייבאים מגמות עולמיות".

שמאייר מציינת מגמה נוספת וטוענת, כי "תחום הרשתות החברתיות צפוי להניב השקעות יותר משמעותיות בטווח הקרוב, זאת למרות כי בארץ אנחנו עדיין לא רואים זאת".

על פי שלמה פרץ, יועץ אסטרטגי בתחום קרנות הון הסיכון ומנהל את קשרי המשקיעים של קרנות הון סיכון ישראליות וזרות, "משיחות עם מנהלי קרנות הון סיכון ובעלי הון עולה, כי תימשך המגמה שאפיינה את שנת 2007 להשקעות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות והמיכשור הרפואי, אך ביתר חשש. זאת בשל חוסר הבהירות לגבי עומק משבר האשראי בעולם".

פרץ מוסר, כי "בנוסף לטכנולוגיות הרפואיות נראה השקעות בתחום התעשיות הבטחוניות לצרכים אזרחיים וזאת בשל הצורך במענה לאיומי אל-קעידה והטרור האיסלאמי. כמו כן נראה עליה של השקעות בתחום דחיסת ומהירות המידע באינטרנט. המגמה של דחיסת קבצים ומידע למערכות מיחשוב שיתחרו בתכנים טלוויזיונים תורחב. ענפים נוספים בהם נראה גידול הם הרשתות החברתיות והשירותים הנלווים אליהם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.