מי עדן: הוצאות המימון שחקו את הרווח הנקי ב-35%
חברת מי עדן שבשליטת משפחת נפתלי (רוני גיורא ויהודה - 47.87%) ותאגיד דנונה האירופאי (19.21%) פרסמה היום את הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי לשנת 2007. הדו"חות הכספיים של תוצאות החברה כוללים את תוצאות הפעילות בישראל כמו גם את חלק החברה בתוצאות מיזם עדן-דנונה.
הכנסות החברה בישראל הסתכמו בכ- 128 מיליון שקל, לעומת כ-121 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 5.5%. בסיכום הכנסות החברה ממיזם דנונה עולה כי מחזור המכירות באירופה הסתכם ב-158 מיליון אירו לעומת מחזור של 148 מיליון אירו ברבעון השלישי 2006 - גידול של 7%.
הרווח הגולמי הסתכם בכ- 81.3 מיליון שקל (כ- 64% מהמחזור) לעומת רווח גולמי של כ- 76.2 מיליון שקל (כ- 63% מהמחזור) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 6.6%.
הרווח התפעולי הסתכם בכ- 17.8 מיליון שקל (כ- 13.9% מהמחזור) לעומת רווח תפעולי של כ- 13.3 מיליון שקל (כ- 11% מהמחזור) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 33.2%. במיזם דנונה הסתכם הרווח התפעולי בכ-18 מיליון אירו לעומת כ-12 מיליון אירו בתקופה המקיבלה אשתקד - גידול של 50%.
בתוך כך, חלה ירידה של 35% בסעיף הרווח הנקי אשר הצטמצם מ-26 מיליון שקל ברבעון המקביל 2006 לרווח של כ-17.3 מיליון שקל ברבעון הנוכחי. בחברה הסבירו את הקיטון ברווח הנקי בעליה של כ- 1.1 מיליון שקל בהוצאות המימון, זאת לעומת הכנסות מימון של כ- 7.7 מיליון שקל שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד.
בנוסף, מי עדן זקפה הפסד של 5 מיליון שקל בגין חלקה במיזם דנונה האירופאי, זאת לעומת רווח של 14 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ההפסד נובע מהתאמת חשבון ההשקעה לחלקה בשווי ההון העצמי של המיזם. יחד עם זאת, בניטרול השפעת ירידת הערך הייתה החברה זוקפת רווח של 20 מיליון שקל. חלק החברה כולל רווח של 8 מיליון שקל בשיקלול התוצאות לעומת רווח של 9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
רענן זילברמן, מנכ"ל קבוצת מי עדן, מסר: "הפעילויות באירופה ובארץ ממשיכות להציג שיפור ניכר בכל הפרמטרים. בארץ הגדילה החברה את מכירותיה בכל מגזרי הפעילות. במגזר הכדים נמשך הגידול במספר מנויי החברה, ובמגזר הבקבוקים נמשכת מגמת הצמיחה כחלק מהתרחבותו של שוק המים המינרלים בישראל.באירופה ממשיכה החברה לשפר את ביצועיה והיא מציגה גידול מצטבר של למעלה מ 45% ברווח התפעולי הרבעוני אשר הסתכם ברבעון בכ- 40 מיליון ש"ח.
אנו בעיצומו של מהלך הכולל את גיוס המימון להשלמת רכישת חלקה של דנונה במיזם ,ובנוסף לכך לשיחלופם של קווי האשראי הנוכחים של החברה. לצורך כך בוחנת החברה גיוס אשראי מתאגידים בנקאים וזרים בסך של כ- 185-300 מיליון אירו. בנוסף בוחנת החברה הזרמת הון ממשקיע פוטנציאלי בסך של כ- 80-100 מיליון אירו תמורת מניות מיעוט בחברה הבת ההולנדית וזאת לצורך מימון פעילות הקבוצה בעתיד."
נזכיר, כי באפריל 2003 הקימה החברה עם קבוצת דנונה את המיזם המשותף - The Danone Springs of EDEN. דנונה החזיקה במיזם נתח של כ- 59% עם אופציה לרכישה מלאה של אחזקות מי עדן במיזם החל מינואר 2008.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי.
הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר.
ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית על 4.5%.
ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.
אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.
