הדולר השבוע: באגוד מעריכים - התנגדות קרובה ב-4.176
בשבוע החולף נחלש הדולר מול השקל, כאשר בסיכום שבועי נחלש השטר הירוק בכ-1.06% מול השקל ובכ-0.53% מול האירו. החלשות הדולר למול השקל היא חלק ממגמת החלשות הדולר למול המטבעות העיקריים בעולם. התחזקותו של השקל למול הדולר נובעת, בין השאר, מהציפיות להורדת ריבית בארה"ב ולהעלאת ריבית בישראל. ראוי לציין, כי המשקיעים האמריקנים ממשיכים לצפות להורדת ריבית ה'פד' בספטמבר, כמהלך משלים להפחתת ריבית הניכיון למערכת הבנקאית האמריקנית.
העלאת הריבית המוניטארית לחודש ספטמבר בארץ לרמה של 4%, יחד עם ציפיות המשקיעים להורדת ריבית בארה"ב עשויים להביא לצמצום פער הריבית השלילי בין ישראל לארה"ב העומד כיום על 1.25% לכדי 1% לאחר שזה כבר עמד לאחרונה על 1.5%.
כמו כן, השקל ממשיך לקבל תמיכה מחוזקו של המשק המקומי ונתונים מאקרו כלכליים טובים. בין הנתונים ניתן לכלול אתה העלייה של 1.1% במדד המשולב למצב המשק וכמו כן עדכון התוצר לנפש המתוקן לשקילות כוח הקנייה בישראל כלפי מעלה כמו גם חשיפתו הנמוכה יחסית של המשק (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר ה-SubPrime.
פינוטק
בחדר המסחר של פינוטק מעריכים, כי בשבוע הקרוב נטיית השווקים היא להתחזקותו של השקל כשהוא צפוי לבחון את את התמיכה המשמעותית סביב 4.1 , פריצה עשויה לשלוח את הצמד דרומה לכיוון רמה של 4 שקלים לדולר בה שהה בסוף חודש מאי האחרון. כמובן שכשלון פריצה יביא את הזוג לנוע בטווח שבין 4.1 לבין 4.18. כתוצאה ממהלכו של בנק ישראל מקבל השקל רוח גבית אל מול הדולר. הצמד צפוי להסחר ביציבות עם נטייה ברורה להתחזקותו של השקל בתקופה הקרובה.
בנק אגוד
בבנק אגוד מעריכים, כי הדולר ייסחר בשבוע הקרוב בטווח שבין 4.1 ל-4.176.
באגוד מציינים, כי נקודת תמיכה רחוקה נמצאת ברמה של 3.932, נקודת התנגדות קרובה נמצאת ב-4.176 והנקודה הבאה מצויה ב-4.251 שקל לדולר.
כלכלני בבנק מוסיפים כי ביומיים הבאים צפויים להתפרסם נתונים כלכליים חשובים בארה"ב אשר יקבעו את מגמת המסחר של הדולר בעולם, כמו הצריכה הפרטית ברבעון השני, מספר תביעות דמי אבטלה חדשות ומתמשכות באמצע החודש הנוכחי, ההכנסה וההוצאה הפרטית לחודש והחשוב מכולם מדד הליבה לחודש יולי אשר צפוי לעלות ב-2% .כאשר באגוד טוענים כי פרסום מדד זה יהווה נדבך חשוב בהחלטת הריבית של הפד בישיבתו הבאה ב 18 בספטמבר.
בנק הפועלים
המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע גם בתקופה הקרובה מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם. יחד עם זאת, הגורמים התומכים במגמת ההתחזקות של השקל עדיין תקפים, שכן המשקיעים הזרים צפויים להמשיך להשקיע בישראל, על רקע הציפיות כי הכלכלה המקומית תמשיך להפגין ביצועים טובים.
בנק לאומי
להערכת הבנק, חוסנו של השוק המקומי וחשיפתו הנמוכה יחסית (בהשוואה לארה"ב ולגוש האירו) להשפעות הישירות של משבר ה-SubPrime עשויים לתמוך במטבע המקומי בטווח הקצר. עם זאת, במידה ושווקי העולם יחזרו שוב לתוואי של ירידות, עלול תוואי זה לגרור מהלך יציאה משווקים מתעוררים ומעבר להשקעות בטוחות יותר, מה שעלול להוות משקל נגד למגמה זו.
פורקסיה הולדינגס
בפורקסיה מציינים, כי המשך זרימת נתונים חיוביים, לצד הרגיעה במשבר הפוקד את שווקי העולם, צפוי לתת דחיפה נוספת למטבע המקומי.בפורקסיה צופים כי ההידוק המוניטרי בחודש הקרוב הינו בסימן שאלה גדול, לאור התנהלות שע"ח בחודש החולף.כמו כן מציינים כלכלני פורסיה כי פריצת סביבת 4.10-4.11 תהווה איתות למגמת ייסוף חדה לעבר סביבת 4.00 שקלים. בבית המסחר מוסיפים כי לחברות בעלות התחייבויות דולריות הם מעריכים כי טווח 4-4.05 הינו כר נוח להגדלת המרכיב המט"חי. כמו כן הם מזכירים שחשוב לציין כי מגמה זו צפויה לאישרור עם היחלשות האמריקאי אל מעבר לים.
גאון בית השקעות
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
