עכשיו בשיא - הזהרו מעסקאות בעלי העניין
"עסקת בעלי עניין" היא ביטוי שגור במדיה הכלכלית. במאמר זה אנסה להסביר בקצרה את מהות המושג, את מקורו ואת דרך הטיפול של המחוקק הישראלי בסוגיה.
סעיף 11 לחוק החברות הישראלי קובע מפורשות כי תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה כלומר המחוקק הישראלי היה ער לעובדה הברורה כי חברה היא עסק כלכלי, אשר עיקר מטרתו היא ייצור כסף. סעיף זה בחוק נכון לחברה פרטית או משפחתית והוא נכון שבעתיים בחברה ציבורית. בחברה ציבורית, בנוסף לבעלי השליטה ושדרת הניהול, מצויים בעלי המניות מקרב הציבור. אותם בעלי מניות רוכשים את מניות החברה ומחזיקים בהן מתוך ניתוח ותקווה ברורים כי הכנסותיה תגדלנה וערך המנייה הנסחרת יעלה בהתאם.
"עסקת בעל עניין" היא, בצורה המופשטת ביותר, עסקה של בעל מניות מהותי או בעל שליטה בחברה עם החברה. הדוגמאות לכך רבות. אתן שתיים לדוגמה: עסקה, במסגרתה משכירה החברה מבעל העניין קומה בבניין, השייך לו אישית, על מנת למקם את משרדיה או תנאי כהונה והעסקה של בעל העניין בחברה. מובן מאליו כי קם הצורך להגן על החברה ועל בעלי מניות מקרב הציבור בה מהסכנה שהעסקה אינה לטובת החברה אלא לטובתו האישית בלבד של בעל העניין.
למחוקק הישראלי הייתה ברורה הבעיה הפוטנציאלית, לכן הוא הקדיש לה פרק שלם בחוק החברות על מנת לטפל ולפקח על עסקאות בעלי העניין. הפרק מונה רשימת "עסקאות מסגרת" אשר תיחשבנה כעסקאות בעלי עניין. החוק לא אוסר כמובן על עסקאות בעל עניין ובמציאות העסקית יומיומית, ברור שהן מתקיימות חדשות לבקרים. לכן, בבסיס הפרק עומד הרעיון של "לפקח ולא לאסור". כלומר, במקרים בהם מתקיימת עסקת בעל עניין בחברה ציבורית, נדרש מנגנון אישור בתוך החברה על מנת להכשיר אותה ולהוציא אותה אל הפועל. לעיתים דרוש אישור הדירקטוריון בלבד ולעיתים נדרשים אישור הדירקטוריון וועדת הביקורת בחברה. הנוסחה פשוטה: ככל שהעסקה נוגעת יותר לבעל העניין או שיש לו אינטרס חזק יותר בקיומה, כך נדרשים יותר אישורים על מנת להכשירה.
דוגמה יפה לעניין זה היא הודעתה של חברת אוסיף באחד מימי חמישי האחרונים לאחר המסחר. בהודעה נמסר, כי החברה מנהלת מו"מ לגבי שלושה נכסים: אחד בתל אביב ושניים באזור מוסקבה. השווי המצרפי עמד על קרוב למיליארד דולר בעוד ששווי הנכס בתל אביב עמד על איזור ה-60 מליון דולר "בלבד" ואולם העסקה לגביו אמורה להתבצע במסגרת עסקת בעלי עניין. באותו סוף שבוע, הפורומים והבלוגים הכלכליים היו מלאים תגובות לפיהן המניה עומדת לנסוק ביום א'.
למרות זאת, המניה ירדה ביומיים שלאחר מכן, עד להבהרה מצד בעל העניין, לפיו הנכס עומד להימכר לחברה במחיר עלות. באותו הרגע, מחיר המניה החל להתייצב ואף לעלות. ראוי לציין כי תשומת הלב העיקרית (והכמעט בלעדית) של התקשורת הכלכלית הייתה נתונה לאותה עסקת בעלי עניין (ושוב, זאת על רקע העובדה כי שוויה היווה כ-10% משווי העסקאות כולן). דוגמה זו ממחישה את העובדה כי עסקאות אלה הן רגישות וניתנות להן תשומת לב מרבית.
במציאות העכשווית, כשהשווקים נמצאים בגבהים היסטוריים והמשקיעים יושבים דרוכים יותר ויותר, מקבלות עסקאות בעלי עניין חשיבות יתרה. שכן המשקיעים, המתוחים ממילא, עלולים לנתח כל עסקה שכזו כדרך להפיק רווח אישי מהחברה או חלילה "לרכוב" עליה בטרם ירד שער מנייתה.
חשוב לי להדגיש כי אין בסקירה זו כדי להטיל רפש בבעלי העניין, הקושרים עסקאות עם החברות הציבוריות. כמו כן, קצרה יריעה זו מלהכיל את מערכת החקיקה והפסיקה הענפה בנושא זה. כל שרציתי הוא לתת מושג ראשוני ולדרבן משקיעים לחקור ולהעמיק בנושא בד בבד עם בחינה מושכלת ואובייקטיבית של עסקאות העניין, הנערכות בחברות בהן הם משקיעים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
