משבר בשוק המשכנתאות בארה"ב - תופעה זמנית?
לאחר מספר ימים בהם נדמה היה כי התיקון המקומי שחל בסוף חודש פברואר בשוקי המניות בעולם עשוי להתפוגג לו מאליו שבו ונרשמו ירידות שערים במרבית המדדים המובילים בעולם.
דיווחים חדשים על הידרדרות במצבו של שוק המשכנתאות ללווים עם דירוג אשראי בארה"ב (סאב-פריים) והנגזרות שלו על הגבלת האשראי הזמין והזול שעומד לרשות הצרכנים בארה"ב המשיכו לפגוע בנכונות המשקיעים להשקיע בנכסים מסוכנים ובמקביל תמכו בהעדפת המשקיעים בנכסים בטוחים יותר כדוגמת האג"ח של ממשלת ארה"ב.
אז מדוע שוק המשכנתאות מרכז סביבו עניין כל כך גדול? התשובה לכך נעוצה בתפקידו המשמעותי בהענקת אשראי נוח וזמין עבור הצרכן האמריקאי. ההערכה היא שכ-50% מהתקבולים שקיבלו לווים, שביצעו מימון מחדש במהלך השניים האחרונות, הופנו לטובת צריכה. כשהוצאות הצרכנים מהוות כ-70% מהתמ"ג בארה"ב ברור שהקשחת מתן משכנתאות – בתחילה ללווים בעלי דירוג אשראי נמוך ומאוחר יותר גם ללויים בעלי דירוג אשראי גבוה – יוביל להאטה משמעותית במשק האמריקאי.
להתדרדרות בשוק המשכנתאות קיימת גם השפעה ישירה על שוקי הכספים. מרבית הגופים שמעניקים משכנתאות מבצעים איגוח של תיקי המשכנתאות שלהם ומוכרים אותם כנכסי השקעה המעניקים תזרים קבוע (אם כי לא בטוח) לגופים מוסדיים גדולים. הגופים הללו הם חברות פנסיה, חברות ביטוח ואף קרנות נאמנות המחזיקים באופן שוטף מרכיב מסוים של משכנתאות מאוגחות (MBS) כחלק מתמהיל ההשקעות שלהם. כמובן שעם ההחמרה במצבו של שוק המשכנתאות והמשך הדיווחים על חברות מהמגזר שפושטות את הרגל ערך תיקי המשכנתאות שבידי הגופים המוסדיים ילך וירד ויעיב על השווקים.
ההערכות הן כי שוק המשכנתאות לא יתאושש בקרוב וכי השפעתו הממתנת על הכלכלה האמריקאית כמו גם על שוקי הכספים בעולם תמשיך ללוות אותנו בשנה הקרובה. הדבר עורר שוב את הסברה כי הבנק המרכזי בארה"ב יידרש להקדים את הורדת הריבית במטרה למנוע מהמשק האמריקאי לגלוש אל תוך האטה עמוקה מדי.
בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והנתונים על הייצור התעשייתי שם. ראשי הבנק המרכזי של ארה"ב ושל יפן יתכנסו במטרה לקבל החלטה על גובה הריבית הקצרה שלהם. בארה"ב אין צפי להורדת ריבית בישיבה זו וביפן תיתכן העלאה בת 0.25%.
מאת : רן בן חמו, כלכלן בכיר, פסגות אופק.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
כמה זמן לוקח לקבל ויזת זהב?
זמן הטיפול משתנה: 60 יום ביוון, 8-12 חודשים בפורטוגל, 3-4 חודשים בקריביים. ב-2025, ממוצע גלובלי של 4-6 חודשים, כולל בדיקות רקע. בקשות דחויות בשל בעיות פליליות או כספים לא חוקיים מהוות 5%-10%. התהליך כולל הגשת מסמכים, אישור השקעה וראיון אם נדרש.
מי זכאי לויזת זהב?
זרים אמידים מגיל 18 ומעלה, ללא עבר פלילי, עם מקורות כספים לגיטימיים. כולל בני משפחה: בן/בת זוג, ילדים עד 26 וסבים. אין דרישת שפה ברוב המקרים. ב-2025, 35% מהבקשות מסין, 20% מרוסיה. בדיקות due diligence כוללות חיפוש פיננסי וביטחוני, עם שיעור אישור של 90%.
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
מה היתרונות של ויזת זהב?
יתרונות כוללים ניידות (כניסה ל-180 מדינות), אופטימיזציית מס (פטורים על הון), גישה לחינוך ובריאות אירופיים, ותכנון ירושה. למשפחות, כיסוי מלא; למשקיעים, תשואה של 4%-6% בנדל"ן. ב-2025, 60% מהמשתמשים רואים בה ביטוח נגד סיכונים גיאופוליטיים, עם עלייה של 15% בבקשות.
מה הסיכונים בויזת זהב?
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
