משבר בשוק המשכנתאות בארה"ב - תופעה זמנית?
לאחר מספר ימים בהם נדמה היה כי התיקון המקומי שחל בסוף חודש פברואר בשוקי המניות בעולם עשוי להתפוגג לו מאליו שבו ונרשמו ירידות שערים במרבית המדדים המובילים בעולם.
דיווחים חדשים על הידרדרות במצבו של שוק המשכנתאות ללווים עם דירוג אשראי בארה"ב (סאב-פריים) והנגזרות שלו על הגבלת האשראי הזמין והזול שעומד לרשות הצרכנים בארה"ב המשיכו לפגוע בנכונות המשקיעים להשקיע בנכסים מסוכנים ובמקביל תמכו בהעדפת המשקיעים בנכסים בטוחים יותר כדוגמת האג"ח של ממשלת ארה"ב.
אז מדוע שוק המשכנתאות מרכז סביבו עניין כל כך גדול? התשובה לכך נעוצה בתפקידו המשמעותי בהענקת אשראי נוח וזמין עבור הצרכן האמריקאי. ההערכה היא שכ-50% מהתקבולים שקיבלו לווים, שביצעו מימון מחדש במהלך השניים האחרונות, הופנו לטובת צריכה. כשהוצאות הצרכנים מהוות כ-70% מהתמ"ג בארה"ב ברור שהקשחת מתן משכנתאות – בתחילה ללווים בעלי דירוג אשראי נמוך ומאוחר יותר גם ללויים בעלי דירוג אשראי גבוה – יוביל להאטה משמעותית במשק האמריקאי.
להתדרדרות בשוק המשכנתאות קיימת גם השפעה ישירה על שוקי הכספים. מרבית הגופים שמעניקים משכנתאות מבצעים איגוח של תיקי המשכנתאות שלהם ומוכרים אותם כנכסי השקעה המעניקים תזרים קבוע (אם כי לא בטוח) לגופים מוסדיים גדולים. הגופים הללו הם חברות פנסיה, חברות ביטוח ואף קרנות נאמנות המחזיקים באופן שוטף מרכיב מסוים של משכנתאות מאוגחות (MBS) כחלק מתמהיל ההשקעות שלהם. כמובן שעם ההחמרה במצבו של שוק המשכנתאות והמשך הדיווחים על חברות מהמגזר שפושטות את הרגל ערך תיקי המשכנתאות שבידי הגופים המוסדיים ילך וירד ויעיב על השווקים.
ההערכות הן כי שוק המשכנתאות לא יתאושש בקרוב וכי השפעתו הממתנת על הכלכלה האמריקאית כמו גם על שוקי הכספים בעולם תמשיך ללוות אותנו בשנה הקרובה. הדבר עורר שוב את הסברה כי הבנק המרכזי בארה"ב יידרש להקדים את הורדת הריבית במטרה למנוע מהמשק האמריקאי לגלוש אל תוך האטה עמוקה מדי.
בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והנתונים על הייצור התעשייתי שם. ראשי הבנק המרכזי של ארה"ב ושל יפן יתכנסו במטרה לקבל החלטה על גובה הריבית הקצרה שלהם. בארה"ב אין צפי להורדת ריבית בישיבה זו וביפן תיתכן העלאה בת 0.25%.
מאת : רן בן חמו, כלכלן בכיר, פסגות אופק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
