משבר בשוק המשכנתאות בארה"ב - תופעה זמנית?
לאחר מספר ימים בהם נדמה היה כי התיקון המקומי שחל בסוף חודש פברואר בשוקי המניות בעולם עשוי להתפוגג לו מאליו שבו ונרשמו ירידות שערים במרבית המדדים המובילים בעולם.
דיווחים חדשים על הידרדרות במצבו של שוק המשכנתאות ללווים עם דירוג אשראי בארה"ב (סאב-פריים) והנגזרות שלו על הגבלת האשראי הזמין והזול שעומד לרשות הצרכנים בארה"ב המשיכו לפגוע בנכונות המשקיעים להשקיע בנכסים מסוכנים ובמקביל תמכו בהעדפת המשקיעים בנכסים בטוחים יותר כדוגמת האג"ח של ממשלת ארה"ב.
אז מדוע שוק המשכנתאות מרכז סביבו עניין כל כך גדול? התשובה לכך נעוצה בתפקידו המשמעותי בהענקת אשראי נוח וזמין עבור הצרכן האמריקאי. ההערכה היא שכ-50% מהתקבולים שקיבלו לווים, שביצעו מימון מחדש במהלך השניים האחרונות, הופנו לטובת צריכה. כשהוצאות הצרכנים מהוות כ-70% מהתמ"ג בארה"ב ברור שהקשחת מתן משכנתאות – בתחילה ללווים בעלי דירוג אשראי נמוך ומאוחר יותר גם ללויים בעלי דירוג אשראי גבוה – יוביל להאטה משמעותית במשק האמריקאי.
להתדרדרות בשוק המשכנתאות קיימת גם השפעה ישירה על שוקי הכספים. מרבית הגופים שמעניקים משכנתאות מבצעים איגוח של תיקי המשכנתאות שלהם ומוכרים אותם כנכסי השקעה המעניקים תזרים קבוע (אם כי לא בטוח) לגופים מוסדיים גדולים. הגופים הללו הם חברות פנסיה, חברות ביטוח ואף קרנות נאמנות המחזיקים באופן שוטף מרכיב מסוים של משכנתאות מאוגחות (MBS) כחלק מתמהיל ההשקעות שלהם. כמובן שעם ההחמרה במצבו של שוק המשכנתאות והמשך הדיווחים על חברות מהמגזר שפושטות את הרגל ערך תיקי המשכנתאות שבידי הגופים המוסדיים ילך וירד ויעיב על השווקים.
ההערכות הן כי שוק המשכנתאות לא יתאושש בקרוב וכי השפעתו הממתנת על הכלכלה האמריקאית כמו גם על שוקי הכספים בעולם תמשיך ללוות אותנו בשנה הקרובה. הדבר עורר שוב את הסברה כי הבנק המרכזי בארה"ב יידרש להקדים את הורדת הריבית במטרה למנוע מהמשק האמריקאי לגלוש אל תוך האטה עמוקה מדי.
בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב והנתונים על הייצור התעשייתי שם. ראשי הבנק המרכזי של ארה"ב ושל יפן יתכנסו במטרה לקבל החלטה על גובה הריבית הקצרה שלהם. בארה"ב אין צפי להורדת ריבית בישיבה זו וביפן תיתכן העלאה בת 0.25%.
מאת : רן בן חמו, כלכלן בכיר, פסגות אופק.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
