אאורה נכנסת לתחום המגורים ברומניה

יוסף צליח, יו"ר אאורה: "רומניה אשר מצטרפת לאיחוד האירופי בחודש הבא היא המדינה הבולטת ביותר היום במזרח אירופה מבחינת הזדמנויות ההשקעה המצויות בה"
ליאור גוטליב |

חברת אאורה הודיעה היום (ג'), כי היא מרחיבה את תחומי פעילותה ברומניה ונכנסת גם לתחום הבניה למגורים. זאת, בנוסף לפרויקטים בהם היא מעורבת כיום בתחום מרכזי הקניות במדינה.

אאורה חתמה על הסכם לרכישת קרקע בעיר פלויישט (Ploiesti) בשטח של כ-18.5 דונם תמורת כ-13.2 מיליון שקל (כ-2.4 מיליון יורו), המיועדת להקמת פרויקט מגורים בן 385 יחידות דיור, עם היקף מכירות חזוי של כ-190 מיליון שקל (כ-34 מיליון יורו). חלקה של אאורה בעסקה עומד על 75%.

העיר פלויישט, בה יוקם הפרוייקט, היא עיר הבירה של מחוז פראחובה ברומניה, ממוקמת כ-60 ק"מ צפונית לבוקרשט ומתגוררים בה כ-300,000 תושבים. להערכת החברה, השלמת הפרוייקט, שההשקעה הכוללת בו מוערכת בכ-140 מיליון שקל (כ-25 מיליון יורו), תסתיים בתוך כ-3 שנים.

בנוסף לעסקה הנוכחית, דיווחה אתמול (ב') אאורה על פרויקט נוסף של בניה למגורים ברומניה. אאורה וחברת גירון הבורסאית יקימו בשותפות פרוייקט מגורים יוקרתי בעיירת הנופש הסמוכה לבוקרשט, זנגוב. זנגוב הינה עיירת נופש, שבתיה בנויים בסמוך לאגם זנגוב המרשים. לצורך הקמת הפרויקט, נרכשה קרקע בשטח של כ- 25 דונם בתמורה לכ- 8.5 מיליון שקל (1.6 מיליון יורו).

יוסף צליח, יו"ר אאורה, אמר היום: "רומניה אשר מצטרפת לאיחוד האירופי בחודש הבא היא המדינה הבולטת ביותר היום במזרח אירופה מבחינת הזדמנויות ההשקעה המצויות בה והיא נמצאת בין 25 המדינות המובילות בעולם מבחינת ההשקעות הזרות במדינה. אנו מזהים כי לאחר התפתחות עצומה שחלה בשוק הבניה למסחר ולמשרדים ברומניה החל ביקוש גדול לדירות מגורים חדשות ולכן ראינו לנכון להתרחב גם לתחום זה".

פרוייקט המגורים בזנגוב הוא הפרויקט השני לאאורה עם חברת גירון. שתי החברות הקימו יחד מרכז מסחרי בלב בוקרשט, שנפתח והושק לקהל הרחב בסוף השבוע האחרון. המרכז שהושק, מתווסף לרשת מרכזי המסחר ברומניה שמקימה כיום אאורה באמצעות חברת NCC (חברה בבעלות משותפת של קבוצת אאורה וקבוצת GTC) תחת המותג Galleria.

עד-כה החלה NCC בפרוייקטים להקמת מרכזי קניות בערים סו'צאבה ("Galleria Suceava"), פיאטרה נאמץ ("Galleria Piatra Neamt") ובוזאו ("Galleria Buzau") מרכזי קניות אלו נמצאים בתהליכי תכנון ובניה וצפויים להיפתח במהלך שנת 2008.

נזכיר, לאחרונה הודיעה אאורה על כניסתה לשוק הנדל"ן ההונגרי, עם חתימת הסכם להקמת פרויקט מגורים בן 270-360 יחידות דיור, בעיר אגר יחד עם הקבלן יונה בהרי. הפרוייקט יוקם בהשקעה כוללת המוערכת בכ- 92 מיליון שקל (כ- 16.7 מיליון יורו).

קבוצת אאורה מעורבת כיום בפרויקטים למגורים בישראל בהיקף של כ- 1 מיליארד שקל. מדובר ב- 15 פרויקטים ברחבי הארץ, הכוללים בסך הכל כ- 1,200 יחידות דיור. אאורה מעורבת בפרויקטים ברמות שונות, כאשר בחלקם היא פועלת כיזמית שרכשה את הקרקע (הפרויקטים הבולטים בהקשר זה הם בבאר יעקב וביהוד- מונוסון), ובאחרים כשותפה של יזמים אחרים (למשל, בפרויקטים בתלמי מנשה ובשוהם).

לאחרונה השלימה אאורה בהצלחה הנפקת אג"ח "סטרייט" ואג"ח להמרה בבורסת ת"א וגייסה 80 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.