ג'קי מצא: "סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם"
"אין ספק שככל שמשקיעי החוץ יגיעו לישראל כך סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם. התקנות החדשות בנושא מחירי ההעברה, שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, מסדירות את הטיפול בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים וקובעות את הדרכים שלפיהן יש לפעול", כך אמר מנהל רשות המיסים, ג'קי מצא, בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC בשיתוף עם פורום CFO בנושא "מחירי העברה- הלכה למעשה".
לדברי מצא, "שנת 2007, למרות המלחמה, מראה כי משקיעי החוץ ימשיכו להגיע לישראל וחברות ישראליות ירחיבו את פעילותן בחו"ל. רשות המיסים נגישה יותר מבעבר לפעילות משקיעי חוץ בישראל, ולכל נושא הרולינג מול הרשויות. כחלק מזה, מעודדת הרשות פנייה לצורך קבלת אישור מקדמי על מחירי העברה שנקבעו בעסקאות, כאשר אם זה לא ניתן תוך פרק זמן של 120 יום, ניתן יהיה לראות כאילו אושר על ידי הרשות."
תקנות מחירי העברה אושרו לפני כחודש בועדת הכספים של הכנסת ונכנסו לתוקף כבר בסוף נובמבר 2006. תקנות אלו קובעות את השיטות לקביעת מחירי העברה - מחיר עסקאות בין חברות, המתבצעות עם צדדים קשורים תושבי חוץ. התקנות מתייחסות לקשת רחבה של עסקאות, בהן מתן שירותי מחקר ופיתוח; ייצור ושיווק; מכירה והפצה; מכירה או שימוש בנכסים מוחשיים ולא מוחשיים ועסקאות אשראי.
על פי תקנות אלו, יצטרכו חברות שלהן פעילות בינלאומית, להמציא על פי דרישה את חקר השוק (study) שערכו, ושעל פיו נקבעו מחירי ההעברה בעסקאות השונות שביצעו.
לדברי ג'רי זליגמן, שותף ומנהל מחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "תכנון ותיעוד מחירי העברה, מעבר להיותו מענה לדרישות מס הכנסה, הינו כלי לגיטימי המסייע אף לבחינת פעילות החברה ולהערכת הסיכונים הקיימים עבורה בסביבה העסקית. גיבוש מדיניות מחירי העברה על ידי החברות בצורה מושכלת, תוך התחשבות במדיניות הקיימת בשווקים השונים בהם הן פועלות, יסייע להפחתת החשיפה להתאמת הכנסות באופן רטרואקטיבי, אשר עשויה לגרום לכפל מס וקנסות."
זליגמן הוסיף כי "מחירי העברה הבנויים בצורה טובה, מאפשרים תכנון מראש של חבות המס של החברה ומסייעים ליצירת רושם חיובי מול רשויות המס במדינות השונות ומול רוכשים או שותפים פוטנציאליים."
לדברי ורד קירשנר, שותפה במחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "כל עסקה רב לאומית בין חברות קשורות הינה, מעצם מהותה, עסקה במחירי העברה. תכנון מדיניות מחירי העברה מחייב בשלב הראשון זיהוי נכון של העסקאות הבינלאומיות של החברה. זאת, על מנת למקסם את תוצאות המס של החברה באופן שיהיה תואם לפעילותה העסקית".
קירשנר הוסיפה, "חשוב לציין כי בשלב יישום המדיניות שנבחרה, המושפעת גם משיטת התמחור שננקטה, יש לשקול האם לפנות לרשויות המס הן המקומיות והן הזרות, לצורך קבלת אישור מקדמי (APA)."
גם עדי בנגל, מנהלת בתחום מחירי העברה בקסלמן וקסלמן PwC, מסרה כי "גם לאחר יישום מדיניות מחירי העברה, יש לערוך מעקב ובקרה, על מנת לוודא שההתנהלות העסקית והתנאים הכלליים הדינאמיים תואמים את המדיניות שנבחרה. לעיתים רבות המחקר (study) שהיווה בסיס לקביעת מחיר העסקה, משמש גם כבסיס לעסקאות דומות נוספות בטווח של עד כ-3 שנים מעריכתו, עם זאת, יש לבחון כל הזמן את התאמתו לתנאי השוק וליעדי החברה."
עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן, אשר התייחס בדבריו להיבטים משפטיים בתחום מחירי העברה, אמר כי "מחירי העברה אינו מדע מדויק, אלא תהליך המשתייך לקונטקסט החשבונאי הרחב. זאת בדומה לכללי ה- IFRS, המסתמכים יותר על טווחים ואומדנים".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
