ג'קי מצא: "סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם"
"אין ספק שככל שמשקיעי החוץ יגיעו לישראל כך סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם. התקנות החדשות בנושא מחירי ההעברה, שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, מסדירות את הטיפול בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים וקובעות את הדרכים שלפיהן יש לפעול", כך אמר מנהל רשות המיסים, ג'קי מצא, בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC בשיתוף עם פורום CFO בנושא "מחירי העברה- הלכה למעשה".
לדברי מצא, "שנת 2007, למרות המלחמה, מראה כי משקיעי החוץ ימשיכו להגיע לישראל וחברות ישראליות ירחיבו את פעילותן בחו"ל. רשות המיסים נגישה יותר מבעבר לפעילות משקיעי חוץ בישראל, ולכל נושא הרולינג מול הרשויות. כחלק מזה, מעודדת הרשות פנייה לצורך קבלת אישור מקדמי על מחירי העברה שנקבעו בעסקאות, כאשר אם זה לא ניתן תוך פרק זמן של 120 יום, ניתן יהיה לראות כאילו אושר על ידי הרשות." תקנות מחירי העברה אושרו לפני כחודש בועדת הכספים של הכנסת ונכנסו לתוקף כבר בסוף נובמבר 2006. תקנות אלו קובעות את השיטות לקביעת מחירי העברה - מחיר עסקאות בין חברות, המתבצעות עם צדדים קשורים תושבי חוץ. התקנות מתייחסות לקשת רחבה של עסקאות, בהן מתן שירותי מחקר ופיתוח; ייצור ושיווק; מכירה והפצה; מכירה או שימוש בנכסים מוחשיים ולא מוחשיים ועסקאות אשראי.
על פי תקנות אלו, יצטרכו חברות שלהן פעילות בינלאומית, להמציא על פי דרישה את חקר השוק (study) שערכו, ושעל פיו נקבעו מחירי ההעברה בעסקאות השונות שביצעו.
לדברי ג'רי זליגמן, שותף ומנהל מחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "תכנון ותיעוד מחירי העברה, מעבר להיותו מענה לדרישות מס הכנסה, הינו כלי לגיטימי המסייע אף לבחינת פעילות החברה ולהערכת הסיכונים הקיימים עבורה בסביבה העסקית. גיבוש מדיניות מחירי העברה על ידי החברות בצורה מושכלת, תוך התחשבות במדיניות הקיימת בשווקים השונים בהם הן פועלות, יסייע להפחתת החשיפה להתאמת הכנסות באופן רטרואקטיבי, אשר עשויה לגרום לכפל מס וקנסות."
זליגמן הוסיף כי "מחירי העברה הבנויים בצורה טובה, מאפשרים תכנון מראש של חבות המס של החברה ומסייעים ליצירת רושם חיובי מול רשויות המס במדינות השונות ומול רוכשים או שותפים פוטנציאליים."
לדברי ורד קירשנר, שותפה במחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "כל עסקה רב לאומית בין חברות קשורות הינה, מעצם מהותה, עסקה במחירי העברה. תכנון מדיניות מחירי העברה מחייב בשלב הראשון זיהוי נכון של העסקאות הבינלאומיות של החברה. זאת, על מנת למקסם את תוצאות המס של החברה באופן שיהיה תואם לפעילותה העסקית".
קירשנר הוסיפה, "חשוב לציין כי בשלב יישום המדיניות שנבחרה, המושפעת גם משיטת התמחור שננקטה, יש לשקול האם לפנות לרשויות המס הן המקומיות והן הזרות, לצורך קבלת אישור מקדמי (APA)."
גם עדי בנגל, מנהלת בתחום מחירי העברה בקסלמן וקסלמן PwC, מסרה כי "גם לאחר יישום מדיניות מחירי העברה, יש לערוך מעקב ובקרה, על מנת לוודא שההתנהלות העסקית והתנאים הכלליים הדינאמיים תואמים את המדיניות שנבחרה. לעיתים רבות המחקר (study) שהיווה בסיס לקביעת מחיר העסקה, משמש גם כבסיס לעסקאות דומות נוספות בטווח של עד כ-3 שנים מעריכתו, עם זאת, יש לבחון כל הזמן את התאמתו לתנאי השוק וליעדי החברה."
עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן, אשר התייחס בדבריו להיבטים משפטיים בתחום מחירי העברה, אמר כי "מחירי העברה אינו מדע מדויק, אלא תהליך המשתייך לקונטקסט החשבונאי הרחב. זאת בדומה לכללי ה- IFRS, המסתמכים יותר על טווחים ואומדנים".
בן רובי הוסיף כי "טבעה של עסקה בינלאומית הוא שמעורבות בה מספר ישויות ממדינות שונות עם שיטות משפטיות ושיטות מס שונות. לכן, יש לוודא שמערכת ההסכמים המתגבשת עבור העסקה הספציפית, לא תהווה מגבלה עבור עסקאות עתידיות ולא תיצור חשיפה לסיכונים בחלק מהמדינות המעורבות."
