ג'קי מצא: "סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם"
"אין ספק שככל שמשקיעי החוץ יגיעו לישראל כך סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם. התקנות החדשות בנושא מחירי ההעברה, שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, מסדירות את הטיפול בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים וקובעות את הדרכים שלפיהן יש לפעול", כך אמר מנהל רשות המיסים, ג'קי מצא, בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC בשיתוף עם פורום CFO בנושא "מחירי העברה- הלכה למעשה".
לדברי מצא, "שנת 2007, למרות המלחמה, מראה כי משקיעי החוץ ימשיכו להגיע לישראל וחברות ישראליות ירחיבו את פעילותן בחו"ל. רשות המיסים נגישה יותר מבעבר לפעילות משקיעי חוץ בישראל, ולכל נושא הרולינג מול הרשויות. כחלק מזה, מעודדת הרשות פנייה לצורך קבלת אישור מקדמי על מחירי העברה שנקבעו בעסקאות, כאשר אם זה לא ניתן תוך פרק זמן של 120 יום, ניתן יהיה לראות כאילו אושר על ידי הרשות."
תקנות מחירי העברה אושרו לפני כחודש בועדת הכספים של הכנסת ונכנסו לתוקף כבר בסוף נובמבר 2006. תקנות אלו קובעות את השיטות לקביעת מחירי העברה - מחיר עסקאות בין חברות, המתבצעות עם צדדים קשורים תושבי חוץ. התקנות מתייחסות לקשת רחבה של עסקאות, בהן מתן שירותי מחקר ופיתוח; ייצור ושיווק; מכירה והפצה; מכירה או שימוש בנכסים מוחשיים ולא מוחשיים ועסקאות אשראי.
על פי תקנות אלו, יצטרכו חברות שלהן פעילות בינלאומית, להמציא על פי דרישה את חקר השוק (study) שערכו, ושעל פיו נקבעו מחירי ההעברה בעסקאות השונות שביצעו.
לדברי ג'רי זליגמן, שותף ומנהל מחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "תכנון ותיעוד מחירי העברה, מעבר להיותו מענה לדרישות מס הכנסה, הינו כלי לגיטימי המסייע אף לבחינת פעילות החברה ולהערכת הסיכונים הקיימים עבורה בסביבה העסקית. גיבוש מדיניות מחירי העברה על ידי החברות בצורה מושכלת, תוך התחשבות במדיניות הקיימת בשווקים השונים בהם הן פועלות, יסייע להפחתת החשיפה להתאמת הכנסות באופן רטרואקטיבי, אשר עשויה לגרום לכפל מס וקנסות."
זליגמן הוסיף כי "מחירי העברה הבנויים בצורה טובה, מאפשרים תכנון מראש של חבות המס של החברה ומסייעים ליצירת רושם חיובי מול רשויות המס במדינות השונות ומול רוכשים או שותפים פוטנציאליים."
לדברי ורד קירשנר, שותפה במחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "כל עסקה רב לאומית בין חברות קשורות הינה, מעצם מהותה, עסקה במחירי העברה. תכנון מדיניות מחירי העברה מחייב בשלב הראשון זיהוי נכון של העסקאות הבינלאומיות של החברה. זאת, על מנת למקסם את תוצאות המס של החברה באופן שיהיה תואם לפעילותה העסקית".
קירשנר הוסיפה, "חשוב לציין כי בשלב יישום המדיניות שנבחרה, המושפעת גם משיטת התמחור שננקטה, יש לשקול האם לפנות לרשויות המס הן המקומיות והן הזרות, לצורך קבלת אישור מקדמי (APA)."
גם עדי בנגל, מנהלת בתחום מחירי העברה בקסלמן וקסלמן PwC, מסרה כי "גם לאחר יישום מדיניות מחירי העברה, יש לערוך מעקב ובקרה, על מנת לוודא שההתנהלות העסקית והתנאים הכלליים הדינאמיים תואמים את המדיניות שנבחרה. לעיתים רבות המחקר (study) שהיווה בסיס לקביעת מחיר העסקה, משמש גם כבסיס לעסקאות דומות נוספות בטווח של עד כ-3 שנים מעריכתו, עם זאת, יש לבחון כל הזמן את התאמתו לתנאי השוק וליעדי החברה."
עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן, אשר התייחס בדבריו להיבטים משפטיים בתחום מחירי העברה, אמר כי "מחירי העברה אינו מדע מדויק, אלא תהליך המשתייך לקונטקסט החשבונאי הרחב. זאת בדומה לכללי ה- IFRS, המסתמכים יותר על טווחים ואומדנים".
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
