ג'קי מצא: "סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם"

ג'רי זליגמן, שותף ומנהל מחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC: "תכנון ותיעוד מחירי העברה - כלי לגיטימי המסייע לבחינת פעילות החברה ולהערכת הסיכונים הקיימים עבורה בסביבה העסקית"

ליאור גוטליב | 17/12/2006 10:12

"אין ספק שככל שמשקיעי החוץ יגיעו לישראל כך סוגיית מחירי ההעברה תלך ותתעצם. התקנות החדשות בנושא מחירי ההעברה, שנכנסו לתוקף בחודש שעבר, מסדירות את הטיפול בעסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים וקובעות את הדרכים שלפיהן יש לפעול", כך אמר מנהל רשות המיסים, ג'קי מצא, בכנס שערכה בשבוע שעבר פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC בשיתוף עם פורום CFO בנושא "מחירי העברה- הלכה למעשה".

לדברי מצא, "שנת 2007, למרות המלחמה, מראה כי משקיעי החוץ ימשיכו להגיע לישראל וחברות ישראליות ירחיבו את פעילותן בחו"ל. רשות המיסים נגישה יותר מבעבר לפעילות משקיעי חוץ בישראל, ולכל נושא הרולינג מול הרשויות. כחלק מזה, מעודדת הרשות פנייה לצורך קבלת אישור מקדמי על מחירי העברה שנקבעו בעסקאות, כאשר אם זה לא ניתן תוך פרק זמן של 120 יום, ניתן יהיה לראות כאילו אושר על ידי הרשות."

תקנות מחירי העברה אושרו לפני כחודש בועדת הכספים של הכנסת ונכנסו לתוקף כבר בסוף נובמבר 2006. תקנות אלו קובעות את השיטות לקביעת מחירי העברה - מחיר עסקאות בין חברות, המתבצעות עם צדדים קשורים תושבי חוץ. התקנות מתייחסות לקשת רחבה של עסקאות, בהן מתן שירותי מחקר ופיתוח; ייצור ושיווק; מכירה והפצה; מכירה או שימוש בנכסים מוחשיים ולא מוחשיים ועסקאות אשראי.

על פי תקנות אלו, יצטרכו חברות שלהן פעילות בינלאומית, להמציא על פי דרישה את חקר השוק (study) שערכו, ושעל פיו נקבעו מחירי ההעברה בעסקאות השונות שביצעו.

לדברי ג'רי זליגמן, שותף ומנהל מחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "תכנון ותיעוד מחירי העברה, מעבר להיותו מענה לדרישות מס הכנסה, הינו כלי לגיטימי המסייע אף לבחינת פעילות החברה ולהערכת הסיכונים הקיימים עבורה בסביבה העסקית. גיבוש מדיניות מחירי העברה על ידי החברות בצורה מושכלת, תוך התחשבות במדיניות הקיימת בשווקים השונים בהם הן פועלות, יסייע להפחתת החשיפה להתאמת הכנסות באופן רטרואקטיבי, אשר עשויה לגרום לכפל מס וקנסות."

זליגמן הוסיף כי "מחירי העברה הבנויים בצורה טובה, מאפשרים תכנון מראש של חבות המס של החברה ומסייעים ליצירת רושם חיובי מול רשויות המס במדינות השונות ומול רוכשים או שותפים פוטנציאליים."

לדברי ורד קירשנר, שותפה במחלקת המיסים בקסלמן וקסלמן PwC, "כל עסקה רב לאומית בין חברות קשורות הינה, מעצם מהותה, עסקה במחירי העברה. תכנון מדיניות מחירי העברה מחייב בשלב הראשון זיהוי נכון של העסקאות הבינלאומיות של החברה. זאת, על מנת למקסם את תוצאות המס של החברה באופן שיהיה תואם לפעילותה העסקית".

קירשנר הוסיפה, "חשוב לציין כי בשלב יישום המדיניות שנבחרה, המושפעת גם משיטת התמחור שננקטה, יש לשקול האם לפנות לרשויות המס הן המקומיות והן הזרות, לצורך קבלת אישור מקדמי (APA)."

גם עדי בנגל, מנהלת בתחום מחירי העברה בקסלמן וקסלמן PwC, מסרה כי "גם לאחר יישום מדיניות מחירי העברה, יש לערוך מעקב ובקרה, על מנת לוודא שההתנהלות העסקית והתנאים הכלליים הדינאמיים תואמים את המדיניות שנבחרה. לעיתים רבות המחקר (study) שהיווה בסיס לקביעת מחיר העסקה, משמש גם כבסיס לעסקאות דומות נוספות בטווח של עד כ-3 שנים מעריכתו, עם זאת, יש לבחון כל הזמן את התאמתו לתנאי השוק וליעדי החברה."

עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן, אשר התייחס בדבריו להיבטים משפטיים בתחום מחירי העברה, אמר כי "מחירי העברה אינו מדע מדויק, אלא תהליך המשתייך לקונטקסט החשבונאי הרחב. זאת בדומה לכללי ה- IFRS, המסתמכים יותר על טווחים ואומדנים".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן