"לא פוליטייקאים צריכים להחליט על גובה העמלות"

בדיון שהתקיים בועידת העסקים לישראל התייחסו הבנקים להצעת החוק שנועדה להגביל את גובה העמלות שגובים הבנקים- מנכ"ל פועלים: ההחלטה על ייקור העמלות היא עניינית; יו"ר לאומי: "העלנו עמלות כדי לפצות על העלויות העצומות"; מנכ"ל מזרחי-טפחות: "רפורמת בכר פיספסה הזדמנות ליצור שינוי אמיתי בכל מה שנוגע לריכוזיות של הבנקים"
מעריב NRG |

"זה מאוד מדאיג שפוליטיקאים יקבעו את גובה העמלות. זו גישה בולשיבקית ואסור שזה יקרה", כך אומר היום יו"ר בנק לאומי, איתן רף, בדיון שהתקיים בועידת ישראל לעסקים. מחר אמורה הכנסת לדון במספר הצעות חוק שנועדו להגביל את גובה העמלות שגובים הבנקים, ולהגביר את הפיקוח בנושא. רף בנאומו דן ברפורמת בכר והמאבק בין הבנקים לחברות הביטוח.

בנושא העמלות, אשר מעורר עניין תקשורתי וביקורת ציבורית בשבועות האחרונים, אמר צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, כי "ההחלטה על ייקור העמלות הייתה החלטה במסגרת הניהול השוטף של הבנק. זו הייתה החלטה עניינית". רף חיזק את דבריו ואמר כי לא קיים תיאום בין הבנקים בנוגע לעמלות. "העלויות של יישום באזל 2, המגיעות לעשרות מיליוני שקלים, נופלות על הבנקים. כך גם העלויות של החוק נגד הלבנת הון, שמגיעות לסכום דומה. העלנו עמלות כדי לפצות על העלויות העצומות שיש לנו", אמר רף.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, הוסיף כי ההחלטה של בנקים קטנים ובינוניים שלא להעלות את העמלות, נובעת מרצון להגדיל את נתח השוק ולמשוך לקוחות של הבנקים הגדולים.

בנוגע לרפורמת בכר, התייחס צבי זיו להאשמות כי הייעוץ בבנקים הוסט לכיוון של מוצרים מובנים, וכי הכסף שיצא מקרנות הנאמנות עבר לפקדונות ומכשירים פיננסיים שנמצאים בבעלות הבנקים. "כל שוק המוצרים המובנים בישראל מהווה רק 2-3 אחוזים מהמערכת", אמר זיו, "כל מי שטוען כי חל גידול בפקדונות לא יודע לקרוא דו"ח בנקאי".

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל-פיננסים, לא התרשם מטענותיו של זיו ואמר: "יועץ ההשקעות בבנק אמור להיות אובייקטיבי, אבל הוא מונע בסופו של דבר משיקולי רווחיות עבור הבנק בו הוא עובד. 15 מיליארד שקלים הלכו למוצרים מובנים, בלי שאף אחד יודע על הסיכון הגלום במוצרים אלו, ואני חושש שאם לא יהיה שינוי, מגמה זו תימשך. אם הטענה על האובייקטיביות של היועצים נכונה, אז דווקא עכשיו, כשיש ירידה בריבית ואפיק הפקדונות הופך לפחות אטרקטיבי, אנו צריכים לצפות שאותם סכומים שיצאו מקרנות הנאמנות יחזרו אליהן. אם זה לא קורה, כנראה שיש בעיה קשה בייעוץ האובייקטיבי".

רפורמת בכר בעייתית

איתן רף אמר, כי צריך לאפשר לבנקים לשווק גם ביטוח: "אם על הבנקים להפוך למשווקים, תנו לנו לספק גם ביטוח. כך נהיה סופרמרקט שמוכר את כל המוצרים הפיננסיים – זה באמת ישלים את רפורמת בכר". איזי כהן, מנכ"ל מגדל, הסכים עם דברי רף ואמר אף הוא כי צריך לאפשר לבנקים למכור ביטוח.

אלי יונס אמר כי לטעמו רפורמת בכר פיספסה הזדמנות ליצור שינוי אמיתי בכל מה שנוגע לריכוזיות של הבנקים, בתוך המערכת הבנקאית עצמה. "צריך לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים לגדול" אמר יונס, "צריך ליצור איזון, ואיזון יוצרים על ידי מתן כלים לאלו שאין להם יכולת להתחרות".

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, אמר כי הבעיה הגדולה ביותר בשוק ההון כיום היא כוח היתר שיש לבנקים אל מול הלקוחות. "הסוגיה המרכזית היא חוסר הסימטריה בין כוח הבנקים לכוח של הלקוחות. זאת בעיה שרפורמת בכר לא פתרה", אמר ענתבי. הוא הוסיף כי באוצר התאכזבו מהמספר המצומצם של גופים זרים שנכנסו לפעילות בשוק ההון בעקבות הרפורמה, והסביר עובדה זו במחירים הגבוהים שחברות הביטוח היו מוכנות לשלם תמורת קרנות הנאמנות וקופות הגמל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.