"לא פוליטייקאים צריכים להחליט על גובה העמלות"

בדיון שהתקיים בועידת העסקים לישראל התייחסו הבנקים להצעת החוק שנועדה להגביל את גובה העמלות שגובים הבנקים- מנכ"ל פועלים: ההחלטה על ייקור העמלות היא עניינית; יו"ר לאומי: "העלנו עמלות כדי לפצות על העלויות העצומות"; מנכ"ל מזרחי-טפחות: "רפורמת בכר פיספסה הזדמנות ליצור שינוי אמיתי בכל מה שנוגע לריכוזיות של הבנקים"
מעריב NRG |

"זה מאוד מדאיג שפוליטיקאים יקבעו את גובה העמלות. זו גישה בולשיבקית ואסור שזה יקרה", כך אומר היום יו"ר בנק לאומי, איתן רף, בדיון שהתקיים בועידת ישראל לעסקים. מחר אמורה הכנסת לדון במספר הצעות חוק שנועדו להגביל את גובה העמלות שגובים הבנקים, ולהגביר את הפיקוח בנושא. רף בנאומו דן ברפורמת בכר והמאבק בין הבנקים לחברות הביטוח.

בנושא העמלות, אשר מעורר עניין תקשורתי וביקורת ציבורית בשבועות האחרונים, אמר צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים, כי "ההחלטה על ייקור העמלות הייתה החלטה במסגרת הניהול השוטף של הבנק. זו הייתה החלטה עניינית". רף חיזק את דבריו ואמר כי לא קיים תיאום בין הבנקים בנוגע לעמלות. "העלויות של יישום באזל 2, המגיעות לעשרות מיליוני שקלים, נופלות על הבנקים. כך גם העלויות של החוק נגד הלבנת הון, שמגיעות לסכום דומה. העלנו עמלות כדי לפצות על העלויות העצומות שיש לנו", אמר רף.

אלי יונס, מנכ"ל מזרחי טפחות, הוסיף כי ההחלטה של בנקים קטנים ובינוניים שלא להעלות את העמלות, נובעת מרצון להגדיל את נתח השוק ולמשוך לקוחות של הבנקים הגדולים.

בנוגע לרפורמת בכר, התייחס צבי זיו להאשמות כי הייעוץ בבנקים הוסט לכיוון של מוצרים מובנים, וכי הכסף שיצא מקרנות הנאמנות עבר לפקדונות ומכשירים פיננסיים שנמצאים בבעלות הבנקים. "כל שוק המוצרים המובנים בישראל מהווה רק 2-3 אחוזים מהמערכת", אמר זיו, "כל מי שטוען כי חל גידול בפקדונות לא יודע לקרוא דו"ח בנקאי".

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל-פיננסים, לא התרשם מטענותיו של זיו ואמר: "יועץ ההשקעות בבנק אמור להיות אובייקטיבי, אבל הוא מונע בסופו של דבר משיקולי רווחיות עבור הבנק בו הוא עובד. 15 מיליארד שקלים הלכו למוצרים מובנים, בלי שאף אחד יודע על הסיכון הגלום במוצרים אלו, ואני חושש שאם לא יהיה שינוי, מגמה זו תימשך. אם הטענה על האובייקטיביות של היועצים נכונה, אז דווקא עכשיו, כשיש ירידה בריבית ואפיק הפקדונות הופך לפחות אטרקטיבי, אנו צריכים לצפות שאותם סכומים שיצאו מקרנות הנאמנות יחזרו אליהן. אם זה לא קורה, כנראה שיש בעיה קשה בייעוץ האובייקטיבי".

רפורמת בכר בעייתית

איתן רף אמר, כי צריך לאפשר לבנקים לשווק גם ביטוח: "אם על הבנקים להפוך למשווקים, תנו לנו לספק גם ביטוח. כך נהיה סופרמרקט שמוכר את כל המוצרים הפיננסיים – זה באמת ישלים את רפורמת בכר". איזי כהן, מנכ"ל מגדל, הסכים עם דברי רף ואמר אף הוא כי צריך לאפשר לבנקים למכור ביטוח.

אלי יונס אמר כי לטעמו רפורמת בכר פיספסה הזדמנות ליצור שינוי אמיתי בכל מה שנוגע לריכוזיות של הבנקים, בתוך המערכת הבנקאית עצמה. "צריך לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים לגדול" אמר יונס, "צריך ליצור איזון, ואיזון יוצרים על ידי מתן כלים לאלו שאין להם יכולת להתחרות".

ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון והביטוח באוצר, אמר כי הבעיה הגדולה ביותר בשוק ההון כיום היא כוח היתר שיש לבנקים אל מול הלקוחות. "הסוגיה המרכזית היא חוסר הסימטריה בין כוח הבנקים לכוח של הלקוחות. זאת בעיה שרפורמת בכר לא פתרה", אמר ענתבי. הוא הוסיף כי באוצר התאכזבו מהמספר המצומצם של גופים זרים שנכנסו לפעילות בשוק ההון בעקבות הרפורמה, והסביר עובדה זו במחירים הגבוהים שחברות הביטוח היו מוכנות לשלם תמורת קרנות הנאמנות וקופות הגמל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.