הבעיה בעסקאות בעלי עניין, לרבות בעלי שליטה, ככלל ולא כעסקה ספציפית, היא שקיומן פוגע באמון המשקיעים. ורבותיי, אסור לנו להתייחס לאמון הציבור כמובן מאליו. כך אומר היום יו,ר רשות ני"ע, משה טרי, במפגש עם מבקרי פנים בחברות ציבוריות.

טרי אמר למבקרי הפנים, שכדי לבנות אמון בשוק ההון ולשמר אותו נדרשים מאמצים כבירים וממושכים בגזרה רחבה בשוק ההון, אך "די בעסקה בודדת אחת, או בארוע מקומי בחברה פלונית כדי לכרסם באמון בשוק כולו ולהסיגו לאחור". הוא מתריע היום, כי "די בחשש קל של המשקיעים שהתמורה בעסקה אינה הוגנת, או באי בהירות סביב תכלית העסקה, או גילוי חסר כדי לגרום לציבור להדיר רגליו מהשוק או להפחית מעורבותו. אומר אף מעבר לכך- אפילו ריבוי של עסקאות מסוג זה, גם אם הן מתוארות היטב- די בו כדי לפגום באמון המשקיעים בשחקנים בשוק וביושרה שלהם".

טרי סבור, כי אם לוקחים את ההיבט השלילי הזה שבעסקאות בעלי עניין, ומחברים אותו למאפייני הריכוזיות בשוק ההון שלנו - "הרי שאנחנו מקבלים תחום, אשר ללא ספק צריך להיות במוקד העניין שלנו.

הוא מדגיש, כי "רוב החברות הציבוריות בישראל נשלטות על ידי בעל שליטה בודד או מספר בעלי שליטה הפועלים יחד על פי הסכמות משותפות ביניהם. רק כדי לסבר את האוזן אומר כי לכ-87% מכ-580 התאגידים המדווחים קיים בעל שליטה אשר לו מעל ל-50% מהמניות, המקנות שליטה ברורה. אחוזי ההחזקה של בעלי השליטה נעים בד"כ סביב 70%, הרבה יותר מן המקובל בארה"ב למשל".

בדבריו, התייחס היום טרי לפרשת השכר וההטבות החריגות בבנקים - דיסקונט והפועלים. טרי אומר היום, כי בהמשך לפרשות אלה ואחרות - ולאחר שכבר ביצעה כמה מהלכים שנועדו למנוע אי גילוי מהסוגים הללו, עומדת הרשות לפרסם הנחיות (SLB) שיבהיור לחברות מהם הפרמטרים אשר לדעת הרשות על ועדת הביקורת ועל הדירקטוריון לבחון, בעת ההחלטה האם עסקה היא חריגה או לא, ובהתאם דורשת אישור מיוחד.