MoneyTree: השקעות ההיטק בישראל נחתכו ב-19% ברבעון
חברות היי-טק המגובות קרן הון סיכון (חברות בהן אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) גייסו בישראל במהלך הרבעון השלישי של 2006 כ-253 מיליון דולר, ירידה של כ-19% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד בו עמד סך ההשקעה על כ- 311 מיליון דולר. כך על פי קסלמן וקסלמן PricewaterhouseCoopers המפרסמת היום את דו"ח ה-Money Tree השנתי. על פי הנתונים, ברבעון הנוכחי גייסו הון 66 חברות לעומת 85 חברות שגייסו הון ברבעון המקביל אשתקד. גובה ההשקעה הממוצעת ברבעון הנוכחי עמד על 3.8 מיליון דולר, לעומת 3.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
נתוני הדו"ח מצביעים על האטה בהשקעות בחברות ה-Start-Up, כאשר נראה, כי חל מעבר להשקעות בחברות בשלבי הביניים, ובמיוחד בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים להתפתחותן. 10 חברות הנמצאות בשלב מתקדם גייסו סכום שיא של כ-74.5 מיליון דולר. עבור רובן המכריע של הקרנות אשר השקיעו בחברות אלו, זוהי השקעת המשך בחברה בה השקיעה הקרן בעבר (Follow-on Investment).
יוסי פלוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC מציין, כי תוצאות הרבעון השלישי והתוצאות המצטברות לכל שנת 2006 מצביעות על החוסן בו מתאפיין סקטור ההון סיכון בישראל. מצד אחד, קיים שוק מפותח של חברות בשלבי התפתחות שונים, המהוות מוקד התעניינות לגורמי הון סיכון מהארץ ומחו"ל. מצד שני, ישנה זמינות של אמצעי השקעה מגוונים, העומדים לרשות חברות אלו. עובדה זו מאפשרת לסקטור ההון סיכון להציג רמות השקעה גבוהות - הן באופן מוחלט והן באופן יחסי למקובל במדינות אחרות. מגמה זו מתקיימת בעיצומו של תהליך שינוי מבני בשוק ההון סיכון הישראלי, במסגרתו חלק מהגופים המסורתיים שפעלו בו נעלמים וגורמים אחרים, בעיקר מחו"ל, מצטרפים אליו כמשקיעים.
אחוז הקרנות שלא ביצעו כלל השקעה
קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו ברבעון השלישי של 2006 כ-126 מיליון דולר, המהווים כ-50% מסך ההשקעות ברבעון זה, זאת לעומת כ- 178 מיליון דולר, שהיוו כ- 57% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד.
בנוסף להשקעה בחברות היי-טק המקיימות פעילות בארץ, השקיעו קרנות ההון סיכון המקומיות כ-19 מיליון דולר ב-10 חברות היי-טק אשר אין להן פעילות בארץ, זאת בהשוואה להשקעה של כ-19 מיליון דולר ב-14 חברות ברבעון המקביל אשתקד.
35 חברות, המהוות 53% מסך החברות אשר גייסו הון ברבעון השלישי של 2006, רשומות כישראליות. חברות אלה גייסו כ-115 מיליון דולר המהווים כ- 45% מסך כל ההשקעות. שאר החברות רשומות כזרות, רובן המכריע בארה"ב.
31 חברות, המהוות 47% מכלל החברות אשר גייסו הון ברבעון השלישי של 2006, נהנות מסיוע של המדען הראשי. כ-100 מיליון דולר מסך כל ההשקעות הוזרמו לחברות אלו.
התוכנה חוזרת להוביל
מגזר התוכנה מטפס למקום הראשון ברבעון זה, כאשר 19 חברות גייסו כ-88 מיליון דולר המהווים 35% מסך כל ההשקעות, סכום שיא למגזר זה בשנתיים האחרונות. זאת בהשוואה ל-17 חברות שגייסו כ-61 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ברבעון זה בוצעו 2 עסקאות גדולות בסך של כ-38 מיליון דולר, המהווים 43% מסך ההשקעות במגזר זה.
ההשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה עמדה על 4.6 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בניכוי 2 העסקאות הגדולות במגזר זה, ההשקעה הממוצעת בחברה עמדה על 2.9 מיליון דולר בלבד.
את העלייה בהשקעה הכוללת ובהשקעה הממוצעת במגזר זה ברבעון הנוכחי ניתן ליחס לשלב ההתפתחות בו נמצאות החברות המגייסות. מתוך 19 חברות השייכות למגזר זה, רק 4 חברות נמצאות בשלבים ההתחלתיים של התפתחותן ואילו יתרתן נמצאות בשלבים מתקדמים יותר המתאפיינים בהיקפי השקעה גדולים יחסית.
19 חברות ממגזר התקשורת והרשתות גייסו כ-55 מיליון דולר, המהווים 22% מסך ההשקעות לרבעון זה, הסכום הנמוך ביותר שמגזר זה גייס בשנתיים וחצי האחרונות. זאת לעומת כ-97 מיליון דולר שגויסו ע"י 30 חברות ברבעון המקביל אשתקד. ההשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה עמדה על 2.9 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.2 ברבעון המקביל אשתקד.
הירידה בביצועי מגזר זה נובעת מריבוי עסקאות בהלוואות גישור, המתאפיינות בהיקפי השקעה קטנים יחסית – 9 עסקאות, המהוות 47% ממספר העסקאות, אשר סכומן הכולל הסתכם לכ- 7 מיליון דולר בלבד.
מגזר מדעי החיים מתחזק - מגזר זה ריכז כ-64 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, הסכום הגבוה ביותר מזה כשנה, לעומת כ-60 מיליון דולר שגויסו ברבעון המקביל אשתקד. ההתחזקות של מגזר זה ברבעון הנוכחי נובעת מגידול בהיקפי העסקאות בתחום המכשור הרפואי, כאשר 10 חברות גייסו כ-47 מיליון דולר, לעומת 9 חברות שגייסו כ-19.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בסך ההשקעות בתחום זה נבע מהגידול במספר החברות שגייסו הון וכן מ-2 עסקאות גדולות שריכזו יחדיו כ- 28 מיליון דולר. גובה ההשקעה הממוצעת לחברה בתחום זה עמד על כ-4.7 מיליון דולר, לעומת 2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
3 חברות הפועלות בתחום הביוטכנולוגיה גייסו כ-17 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 7 חברות שגייסו כ-41 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מגזר המוליכים למחצה נחלש, כאשר 3 חברות גייסו כ-25 מיליון דולר, המהווים 10% מסך ההשקעות ברבעון הנוכחי, לעומת 5 חברות שגייסו כ-46 מיליון דולר, שהיוו 15% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד.
הגיוסים המוקדמים נחתכו
עסקאות ה-Early round - הסבב הראשון והשני יחד, ריכזו ברבעון הנוכחי את הסכום הנמוך ביותר זה חמישה רבעונים, כאשר 21 חברות גייסו בסבב זה כ-85 מיליון דולר, המהווים 33% מסך ההשקעות. זאת לעומת 24 חברות שגייסו כ-137.5 מיליון דולר, שהיוו 44% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד.
ממוצע ההשקעה לסבב זה עמד על 4 מיליון דולר לחברה ברבעון הנוכחי, לעומת 5.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ב-Third round - חברות גייסו בסבב זה כ-57 מיליון דולר, המהווים 23% מסך ההשקעות ברבעון הנוכחי, הסכום הגבוה ביותר זה שנה וחצי. זאת לעומת 10 חברות שגייסו כ-52 מיליון דולר, שהיוו 17% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד. כל החברות שגייסו הון בסבב זה ברבעון הנוכחי, נמצאות בשלב הביניים או בשלב התפתחות מאוחר יותר, שלבים המתאפיינים בהיקפי גיוס גדולים יחסית, מה שכאמור מסביר את הגידול בסך ההשקעות בסבב זה. ההשקעה הממוצעת לחברה בסבב זה עמדה על 8.1 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 5.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ה-Later round - שוק ההשקעות שבוצעו בסבבים מאוחרים (החל מהסבב הרביעי ועד לסבב ה- Mezzanine) ריכזו ברבעון הנוכחי 33% מסך ההשקעות, כאשר 16 חברות גייסו כ- 83 מיליון דולר, זאת לעומת 14 חברות שגייסו 73 מיליון דולר, אשר היוו 23% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה לסבב זה עמד על 5.2 מיליון דולר, הן ברבעון הנוכחי והן ברבעון המקביל אשתקד.
ב-Bridge Loans 22 - גייסו כ-28 מיליון דולר באמצעות הלוואות גישור ברבעון הנוכחי, לעומת 37 חברות שגייסו כ-49 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
ביצועים נמוכים בסטראט-אפ
חברות ה-Start-up מציגות ביצועים נמוכים לאחר השיא ברבעון הראשון של 2006 - 12 חברות גייסו כ- 36.5 מיליון דולר, המהווים 14% מסך ההשקעות ברבעון הנוכחי, לעומת 25 חברות שגייסו 84 מיליון דולר, שהיוו 27% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד.
ממוצע ההשקעה לחברה בשלב זה עמד על 3 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
בשלב הביניים (Early/Expansion Stage): מדובר ב-44 חברות בשלב הביניים שגייסו כ-142 מיליון דולר, המהווים 57% מסך ההשקעה ברבעון הנוכחי. זאת, לעומת 55 חברות שגייסו כ- 206 מיליון דולר, שהיוו 66% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה ברבעון זה עמד על 3.2 מיליון דולר, לעומת 3.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מניתוח פנימי של שלב זה, עולה כי ה-Early Stage הוא השלב המוביל ברבעון הנוכחי עם גיוס של כ- 103 מיליון דולר, המהווים 73% מסך ההשקעות בשלב הביניים.
בשלב מתקדם (Later Stage): מדובר היה ב-10 חברות הנמצאות בשלב מתקדם שגייסו ברבעון הנוכחי סכום שיא של כ- 74.5 מיליון דולר, המהווים 29% מסך ההשקעות, כאשר 2 עסקאות גדולות משכו יחדיו כ- 30 מיליון דולר. זאת לעומת 5 חברות שגייסו 21.5 מיליון דולר, שהיוו 7% מסך ההשקעות ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה ברבעון זה עמד על 7.4 מיליון דולר, לעומת 4.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
דו"ח ה-MoneyTree מבוצע באופן רבעוני על ידי קסלמן וקסלמן בישראל זו השנה העשירית, במקביל לעריכת הדו"ח בארה"ב ואירופה על ידי פירמת ראיית החשבון הגדולה בעולםPwC. ברבעון הנוכחי השתתפו בדו"ח 56 חברות הון סיכון.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
