IN ו-OUT בבורסה: גרסאת המלחמה החדשה

אורי פישמן, מנכ"ל אור גאפ ניהול תיקים סוקר את שוק המניות תחת אש ומציע במה להשקיע וממה לברוח
אורי פישמן |

בלב הלחימה בצפון, אורי פישמן, מנכ"ל אור גאפ ניהול תיקים סוקר אילו מניות IN ואילו OUT, במה להשקיע וממה לברוח.

בצד ה-IN

מניות הבנקים סבלו מירידות חריפות בתקופה האחרונה, והמחירים כרגע הם מאוד אטרקטיביים. למרות החששות של אי תשלום של לקוחות וסגירת סניפים רבים בצפון, הבנקים הם גוף חזק שההתאוששות שלו תהיה מהירה ומחירו היום נמוך מאוד ביחס לשוק.

מניות פועלות בישראל ומושפעות מפעילות עולמית

"גזית גלוב", "קרדן דרך חב' GTC", קבוצת "אפריקה ישראל", קבוצת "דלק" אלו הן חברות נדל"ן שרוב פעילותן בחו"ל. הירידות שהן ספגו בתקופה האחרונה היא תוצאה של מצב שוק ההון בישראל. משקיעים נלחצו ועשו פעולות אמוציונאליות. כששוק ההון יתיישר, מניות חברות הנדל"ן הללו יעלו בסופו של דבר, ללא שום קשר למצב במדינת ישראל.

אפשר להוסיף גם את "אורמת" ו"כיל" שכל הפעילות שלהן בחו"ל, וסביר כשהשוק ההון יתייצב גם הן יעלו בחזרה.

ב-OUT- מניות שלא כדאי להשקיע

מניות מוטות כלכלה ישראלית הן מניות שכרגע יש בהן סיכון גדול, כמו גם עם המניות הקטנות שלמרות שיכולות להיות מניות עם מחירים אטרקטיביים, סף ההתאוששות שלהן ארוך יותר, ויכול ולגרום להפסדים.

המצב בגבול הצפון בישראל שיבש לחלוטין את מצב שוק ההון. הניזוקות העיקריות מהמצב שנוצר, הן המניות מוטות הכלכלה הישראלית, כיוון שכרגע אף אחד לא יודע אם הלחימה בצפון תגמר בימים הקרובים או שתמשך לאורך זמן. המניות שלא כדאי להשקיע בהן כרגע הן:בחברות הקמעונות: "אוסם" שטראוס-עלית", "סופר סל" ו"ריבוע הכחול". בחברות הנדלן אפשר למצוא את: "אזורים".

מניות קטנות

מומלץ לא להיכנס לחברות קטנות כיוון שיכולת ההתאוששות של המניות הקטנות הוא קטן יותר, והן מתאוששות רק לאחר שהחברות הגדולות עושות את זה. מעבר לכך, חברות קטנות למרות שיש להן מחירים אטרקטיביים עכשיו, הן סחירות ברמה נמוכה, ובמידה והן לא יתאוששו יהיה קשה להפטר מהמניות וההפסד ילך ויגדל.

מקלטים – השקעות פיננסיות בטוחות יותר בעיתות מלחמה

המקלט הכי טוב הוא האיזון. לדעתי חובה לפזר את ההשקעות בשוקיי ההון הגלובליים, שזה אומר, עד כמה שהיינו אופטימיים לפני שבועיים, השבוע האחרון הזכיר לנו ששוק ההון הישראלי מושפע מהמיקום הגיאוגרפי שלו, וחייבים לפזר את ההשקעות ע"מ לאזן הפסדים כתוצאה מאירועים מסוג אלה. בנוסף, יש כמובן את הזהב, וההוכחה לכך היא שבאמת הזהב עלה בשבוע האחרון בגלל המצב, כמו גם הנפט.

דבר אחר שמתאפשר השנה לעשות הוא, שימור המט"ח שזה יכול להוות אופציית הגנה טובה, במיוחד בתקופה הזו שהדולר נמוך יחסית, והריבית בארה"ב ובישראל היא זהה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.