IN ו-OUT בבורסה: גרסאת המלחמה החדשה

אורי פישמן, מנכ"ל אור גאפ ניהול תיקים סוקר את שוק המניות תחת אש ומציע במה להשקיע וממה לברוח
אורי פישמן |

בלב הלחימה בצפון, אורי פישמן, מנכ"ל אור גאפ ניהול תיקים סוקר אילו מניות IN ואילו OUT, במה להשקיע וממה לברוח.

בצד ה-IN

מניות הבנקים סבלו מירידות חריפות בתקופה האחרונה, והמחירים כרגע הם מאוד אטרקטיביים. למרות החששות של אי תשלום של לקוחות וסגירת סניפים רבים בצפון, הבנקים הם גוף חזק שההתאוששות שלו תהיה מהירה ומחירו היום נמוך מאוד ביחס לשוק.

מניות פועלות בישראל ומושפעות מפעילות עולמית

"גזית גלוב", "קרדן דרך חב' GTC", קבוצת "אפריקה ישראל", קבוצת "דלק" אלו הן חברות נדל"ן שרוב פעילותן בחו"ל. הירידות שהן ספגו בתקופה האחרונה היא תוצאה של מצב שוק ההון בישראל. משקיעים נלחצו ועשו פעולות אמוציונאליות. כששוק ההון יתיישר, מניות חברות הנדל"ן הללו יעלו בסופו של דבר, ללא שום קשר למצב במדינת ישראל.

אפשר להוסיף גם את "אורמת" ו"כיל" שכל הפעילות שלהן בחו"ל, וסביר כשהשוק ההון יתייצב גם הן יעלו בחזרה.

ב-OUT- מניות שלא כדאי להשקיע

מניות מוטות כלכלה ישראלית הן מניות שכרגע יש בהן סיכון גדול, כמו גם עם המניות הקטנות שלמרות שיכולות להיות מניות עם מחירים אטרקטיביים, סף ההתאוששות שלהן ארוך יותר, ויכול ולגרום להפסדים.

המצב בגבול הצפון בישראל שיבש לחלוטין את מצב שוק ההון. הניזוקות העיקריות מהמצב שנוצר, הן המניות מוטות הכלכלה הישראלית, כיוון שכרגע אף אחד לא יודע אם הלחימה בצפון תגמר בימים הקרובים או שתמשך לאורך זמן. המניות שלא כדאי להשקיע בהן כרגע הן:בחברות הקמעונות: "אוסם" שטראוס-עלית", "סופר סל" ו"ריבוע הכחול". בחברות הנדלן אפשר למצוא את: "אזורים".

מניות קטנות

מומלץ לא להיכנס לחברות קטנות כיוון שיכולת ההתאוששות של המניות הקטנות הוא קטן יותר, והן מתאוששות רק לאחר שהחברות הגדולות עושות את זה. מעבר לכך, חברות קטנות למרות שיש להן מחירים אטרקטיביים עכשיו, הן סחירות ברמה נמוכה, ובמידה והן לא יתאוששו יהיה קשה להפטר מהמניות וההפסד ילך ויגדל.

מקלטים – השקעות פיננסיות בטוחות יותר בעיתות מלחמה

המקלט הכי טוב הוא האיזון. לדעתי חובה לפזר את ההשקעות בשוקיי ההון הגלובליים, שזה אומר, עד כמה שהיינו אופטימיים לפני שבועיים, השבוע האחרון הזכיר לנו ששוק ההון הישראלי מושפע מהמיקום הגיאוגרפי שלו, וחייבים לפזר את ההשקעות ע"מ לאזן הפסדים כתוצאה מאירועים מסוג אלה. בנוסף, יש כמובן את הזהב, וההוכחה לכך היא שבאמת הזהב עלה בשבוע האחרון בגלל המצב, כמו גם הנפט.

דבר אחר שמתאפשר השנה לעשות הוא, שימור המט"ח שזה יכול להוות אופציית הגנה טובה, במיוחד בתקופה הזו שהדולר נמוך יחסית, והריבית בארה"ב ובישראל היא זהה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.


"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.



"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.