מוסד ציבורי המשכיר נכס בתמורה זכאי לפטור ממס רכישה

ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי פסקה, כי מוסד ציבורי אשר השכיר נכס בתמורה מלאה, במסגרת המטרה הציבורית שלו, זכאי לפטור ממס רכישה בגין רכישת הנכס.
עו"ד לילך דניאל |

ו"ע 1206/02 מכבי קרן נ. מס שבח תל אביב

העוררת הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1958 ומהווה חלק מ"קבוצת מכבי", המורכבת משלושה גופים: מכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי או קופת חולים מכבי), מכבי מגן אג"ש לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ והעוררת, גוף משלים ומסייע למכבי.

מטרות העוררת הנן להגיש עזרה וסיוע חומרי ואחר למכבי. העוררת הוכרה כמוסד ציבורי לענין סעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).

העוררת רכשה את המקרקעין נשוא הערר, משרדים, ביום 27.9.2000. העוררת החלה להשכיר את המקרקעין למכבי החל מיום 1.1.2001, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 74,092 ₪, בתוספת מע"מ.

בעקבות רכישת המקרקעין, הגישה העוררת שומה לפי סעיף 73(א)(2) לחוק, לה צירפה בקשה לפטור ממס רכישה בשל היותה מוסד ציבורי. המשיב לא הסכים ליתן לעוררת הפטור המבוקש, משום שסבר כי אינה עומדת בתנאי תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן - תקנות מס רכישה). השגת העוררת על השומה בפני המשיב נדחתה. על כך הערר.

ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה

דעת רוב (מר צ. פרידמן, רו"ח)

העוררת מהווה חלק מקבוצת מכבי. מטרות העוררת, כפי שבאו לידי ביטוי בתקנונה, הינן, בין היתר, להגיש בצורה כלשהי תמיכה, עזרה וסיוע חומרי ואחר לקופת חולים מכבי. תקנון העוררת מבהיר כי לשם השגת מטרותיה תהיה העוררת רשאית, בין היתר, לבצע שורה ארוכה של פעולות ובכלל זה לרכוש זכויות במקרקעין לשם מסירת השימוש בהם לקופת חולים מכבי.

תכליתה של תקנה 9 לתקנות מס רכישה, כמו גם תכליתו של סעיף 61 לחוק, הינה ליתן הקלה במס למוסד ציבורי הרוכש או מוכר זכות במקרקעין בהם נעשה שימוש (במישרין) לשם מטרתו הציבורית. בענייננו נעשה שימוש במישרין לשם המטרה הציבורית של העוררת, אף אם העוררת קיבלה תמורה בעד השכרת הנכס לקופת חולים מכבי.

העוררת ברכישת המקרקעין והשכרתן למכבי, עמדה במטרה הציבורית שלה במישרין, שכן מטרתה הציבורית הינה, בין היתר, לרכוש מקרקעין ולהעמידן לרשות מכבי.

השכרת המקרקעין בתמורה כלכלית מלאה למכבי אינה גורמת לכך שאין המדובר במימוש המטרה הציבורית של העוררת. בעמ"ה 50/90 ויזרע יצחק נ' פקיד שומה ירושלים, נגבו כספים עבור שירותים המוענקים על ידי מוסד ציבורי המנהל בית אבות במסגרת המטרה הציבורית שלו ובפסק הדין נקבע כי אין בגביית הכספים כדי להפקיע את האופי הציבורי של פעילות המוסד.

בנוסף, העוררת הינה חלק מקבוצת מכבי ובראייה כוללת של הקבוצה, לו היתה מכבי רוכשת בעצמה את המקרקעין, ממילא היתה זכאית אף היא לפטור חלקי ממס הרכישה בהיותה "מוסד ציבורי" לענין החוק.

גביית כספים עבור שירותים שנותנים מוסדות ציבוריים לשם השגת המטרה הציבורית אין בה, כשלעצמה, בכדי לגרוע ממעמדם של אותם גופים כמוסדות ציבוריים. אדרבא, אם גוף ציבורי פועל באופן יעיל לפי נורמות כדאיות כלכלית ואולם בראשות מעיניו מצויה "המטרה הציבורית" ולא הפקת רווחים - אין ספק כי גוף זה ראוי שבעתיים להקלות ממס.

דעת מיעוט (מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין)

בפסיקה שניתנה באשר לפירוש סעיף 61 לחוק ובאשר לתקנה 9 לתקנות מס רכישה, ברור כי השימוש על ידי המוסד הציבורי צריך להיות לצרכיו וליעדיו, ולא למשל, על ידי השכרה לצד שלישי, תוך שימוש בפירות הנכס בלבד לצרכיו הציבוריים, או על ידי מתן זכות שימוש בנכס למגורי עובד של המוסד הציבורי.

בענייננו, משבחרה העוררת להשכיר את הנכס נשוא הערר למכבי, בתמורה שאינה סמלית, הרי שאין משמעות לכך שמדובר בגופים קשורים זה לזה. מכבי יכלה לשכור נכס דומה מגורם חיצוני כלשהו, שבודאי לא היה זכאי להקלה הקבועה בתקנה 9 לתקנות מס רכישה. לאור האמור, צודק המשיב כי המקרקעין אינם משמשים את העוררת במישרין בלבד.

באשר לקנס הנובע מאיחור בהגשת הצהרה, מתקבלת טענת המשיב כי ההסכם שלפיו נרכשו המקרקעין על ידי העוררת נושא את התאריך 27.9.2000. העוררת לא הביאה כל ראיה לגבי מועד חתימת ההסכם על ידי המוכרת ועל כן רשאי היה המשיב להסתמך על ההסכם כפי שהוצג לו ולקבוע בהתאם את יום המכירה ליום חתימתו על ידי העוררת.

הערעור התקבל ברובו, ברוב דעות. ההחלטות באשר לקנסות שהוטלו על העוררת התקבלו פה אחד. המשיב חוייב בהוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.

ניתן ביום: 11.10.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ז' עמוס – יו"ר הוועדה, מר ד' מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.

ב"כ העוררת: עו"ד אלבוים עפר; ב"כ המשיב: עו"ד איריס בורשטין-מוזס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

תקומה
צילום: מסך

כאן צומחים!

לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל

נושאים בכתבה כלכלת ישראל

בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.

ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.

השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.

מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.

מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים

בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים: