מוסד ציבורי המשכיר נכס בתמורה זכאי לפטור ממס רכישה
ו"ע 1206/02 מכבי קרן נ. מס שבח תל אביב
העוררת הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1958 ומהווה חלק מ"קבוצת מכבי", המורכבת משלושה גופים: מכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי או קופת חולים מכבי), מכבי מגן אג"ש לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ והעוררת, גוף משלים ומסייע למכבי.
מטרות העוררת הנן להגיש עזרה וסיוע חומרי ואחר למכבי. העוררת הוכרה כמוסד ציבורי לענין סעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).
העוררת רכשה את המקרקעין נשוא הערר, משרדים, ביום 27.9.2000. העוררת החלה להשכיר את המקרקעין למכבי החל מיום 1.1.2001, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 74,092 ₪, בתוספת מע"מ.
בעקבות רכישת המקרקעין, הגישה העוררת שומה לפי סעיף 73(א)(2) לחוק, לה צירפה בקשה לפטור ממס רכישה בשל היותה מוסד ציבורי. המשיב לא הסכים ליתן לעוררת הפטור המבוקש, משום שסבר כי אינה עומדת בתנאי תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן - תקנות מס רכישה). השגת העוררת על השומה בפני המשיב נדחתה. על כך הערר.
ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה
דעת רוב (מר צ. פרידמן, רו"ח)
העוררת מהווה חלק מקבוצת מכבי. מטרות העוררת, כפי שבאו לידי ביטוי בתקנונה, הינן, בין היתר, להגיש בצורה כלשהי תמיכה, עזרה וסיוע חומרי ואחר לקופת חולים מכבי. תקנון העוררת מבהיר כי לשם השגת מטרותיה תהיה העוררת רשאית, בין היתר, לבצע שורה ארוכה של פעולות ובכלל זה לרכוש זכויות במקרקעין לשם מסירת השימוש בהם לקופת חולים מכבי.
תכליתה של תקנה 9 לתקנות מס רכישה, כמו גם תכליתו של סעיף 61 לחוק, הינה ליתן הקלה במס למוסד ציבורי הרוכש או מוכר זכות במקרקעין בהם נעשה שימוש (במישרין) לשם מטרתו הציבורית. בענייננו נעשה שימוש במישרין לשם המטרה הציבורית של העוררת, אף אם העוררת קיבלה תמורה בעד השכרת הנכס לקופת חולים מכבי.
העוררת ברכישת המקרקעין והשכרתן למכבי, עמדה במטרה הציבורית שלה במישרין, שכן מטרתה הציבורית הינה, בין היתר, לרכוש מקרקעין ולהעמידן לרשות מכבי.
השכרת המקרקעין בתמורה כלכלית מלאה למכבי אינה גורמת לכך שאין המדובר במימוש המטרה הציבורית של העוררת. בעמ"ה 50/90 ויזרע יצחק נ' פקיד שומה ירושלים, נגבו כספים עבור שירותים המוענקים על ידי מוסד ציבורי המנהל בית אבות במסגרת המטרה הציבורית שלו ובפסק הדין נקבע כי אין בגביית הכספים כדי להפקיע את האופי הציבורי של פעילות המוסד.
בנוסף, העוררת הינה חלק מקבוצת מכבי ובראייה כוללת של הקבוצה, לו היתה מכבי רוכשת בעצמה את המקרקעין, ממילא היתה זכאית אף היא לפטור חלקי ממס הרכישה בהיותה "מוסד ציבורי" לענין החוק.
גביית כספים עבור שירותים שנותנים מוסדות ציבוריים לשם השגת המטרה הציבורית אין בה, כשלעצמה, בכדי לגרוע ממעמדם של אותם גופים כמוסדות ציבוריים. אדרבא, אם גוף ציבורי פועל באופן יעיל לפי נורמות כדאיות כלכלית ואולם בראשות מעיניו מצויה "המטרה הציבורית" ולא הפקת רווחים - אין ספק כי גוף זה ראוי שבעתיים להקלות ממס.
דעת מיעוט (מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין)
בפסיקה שניתנה באשר לפירוש סעיף 61 לחוק ובאשר לתקנה 9 לתקנות מס רכישה, ברור כי השימוש על ידי המוסד הציבורי צריך להיות לצרכיו וליעדיו, ולא למשל, על ידי השכרה לצד שלישי, תוך שימוש בפירות הנכס בלבד לצרכיו הציבוריים, או על ידי מתן זכות שימוש בנכס למגורי עובד של המוסד הציבורי.
בענייננו, משבחרה העוררת להשכיר את הנכס נשוא הערר למכבי, בתמורה שאינה סמלית, הרי שאין משמעות לכך שמדובר בגופים קשורים זה לזה. מכבי יכלה לשכור נכס דומה מגורם חיצוני כלשהו, שבודאי לא היה זכאי להקלה הקבועה בתקנה 9 לתקנות מס רכישה. לאור האמור, צודק המשיב כי המקרקעין אינם משמשים את העוררת במישרין בלבד.
באשר לקנס הנובע מאיחור בהגשת הצהרה, מתקבלת טענת המשיב כי ההסכם שלפיו נרכשו המקרקעין על ידי העוררת נושא את התאריך 27.9.2000. העוררת לא הביאה כל ראיה לגבי מועד חתימת ההסכם על ידי המוכרת ועל כן רשאי היה המשיב להסתמך על ההסכם כפי שהוצג לו ולקבוע בהתאם את יום המכירה ליום חתימתו על ידי העוררת.
הערעור התקבל ברובו, ברוב דעות. ההחלטות באשר לקנסות שהוטלו על העוררת התקבלו פה אחד. המשיב חוייב בהוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום: 11.10.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ז' עמוס – יו"ר הוועדה, מר ד' מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.
ב"כ העוררת: עו"ד אלבוים עפר; ב"כ המשיב: עו"ד איריס בורשטין-מוזס.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
