מוסד ציבורי המשכיר נכס בתמורה זכאי לפטור ממס רכישה
ו"ע 1206/02 מכבי קרן נ. מס שבח תל אביב
העוררת הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1958 ומהווה חלק מ"קבוצת מכבי", המורכבת משלושה גופים: מכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי או קופת חולים מכבי), מכבי מגן אג"ש לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ והעוררת, גוף משלים ומסייע למכבי.
מטרות העוררת הנן להגיש עזרה וסיוע חומרי ואחר למכבי. העוררת הוכרה כמוסד ציבורי לענין סעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).
העוררת רכשה את המקרקעין נשוא הערר, משרדים, ביום 27.9.2000. העוררת החלה להשכיר את המקרקעין למכבי החל מיום 1.1.2001, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 74,092 ₪, בתוספת מע"מ.
בעקבות רכישת המקרקעין, הגישה העוררת שומה לפי סעיף 73(א)(2) לחוק, לה צירפה בקשה לפטור ממס רכישה בשל היותה מוסד ציבורי. המשיב לא הסכים ליתן לעוררת הפטור המבוקש, משום שסבר כי אינה עומדת בתנאי תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן - תקנות מס רכישה). השגת העוררת על השומה בפני המשיב נדחתה. על כך הערר.
ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה
דעת רוב (מר צ. פרידמן, רו"ח)
העוררת מהווה חלק מקבוצת מכבי. מטרות העוררת, כפי שבאו לידי ביטוי בתקנונה, הינן, בין היתר, להגיש בצורה כלשהי תמיכה, עזרה וסיוע חומרי ואחר לקופת חולים מכבי. תקנון העוררת מבהיר כי לשם השגת מטרותיה תהיה העוררת רשאית, בין היתר, לבצע שורה ארוכה של פעולות ובכלל זה לרכוש זכויות במקרקעין לשם מסירת השימוש בהם לקופת חולים מכבי.
תכליתה של תקנה 9 לתקנות מס רכישה, כמו גם תכליתו של סעיף 61 לחוק, הינה ליתן הקלה במס למוסד ציבורי הרוכש או מוכר זכות במקרקעין בהם נעשה שימוש (במישרין) לשם מטרתו הציבורית. בענייננו נעשה שימוש במישרין לשם המטרה הציבורית של העוררת, אף אם העוררת קיבלה תמורה בעד השכרת הנכס לקופת חולים מכבי.
העוררת ברכישת המקרקעין והשכרתן למכבי, עמדה במטרה הציבורית שלה במישרין, שכן מטרתה הציבורית הינה, בין היתר, לרכוש מקרקעין ולהעמידן לרשות מכבי.
השכרת המקרקעין בתמורה כלכלית מלאה למכבי אינה גורמת לכך שאין המדובר במימוש המטרה הציבורית של העוררת. בעמ"ה 50/90 ויזרע יצחק נ' פקיד שומה ירושלים, נגבו כספים עבור שירותים המוענקים על ידי מוסד ציבורי המנהל בית אבות במסגרת המטרה הציבורית שלו ובפסק הדין נקבע כי אין בגביית הכספים כדי להפקיע את האופי הציבורי של פעילות המוסד.
בנוסף, העוררת הינה חלק מקבוצת מכבי ובראייה כוללת של הקבוצה, לו היתה מכבי רוכשת בעצמה את המקרקעין, ממילא היתה זכאית אף היא לפטור חלקי ממס הרכישה בהיותה "מוסד ציבורי" לענין החוק.
גביית כספים עבור שירותים שנותנים מוסדות ציבוריים לשם השגת המטרה הציבורית אין בה, כשלעצמה, בכדי לגרוע ממעמדם של אותם גופים כמוסדות ציבוריים. אדרבא, אם גוף ציבורי פועל באופן יעיל לפי נורמות כדאיות כלכלית ואולם בראשות מעיניו מצויה "המטרה הציבורית" ולא הפקת רווחים - אין ספק כי גוף זה ראוי שבעתיים להקלות ממס.
דעת מיעוט (מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין)
בפסיקה שניתנה באשר לפירוש סעיף 61 לחוק ובאשר לתקנה 9 לתקנות מס רכישה, ברור כי השימוש על ידי המוסד הציבורי צריך להיות לצרכיו וליעדיו, ולא למשל, על ידי השכרה לצד שלישי, תוך שימוש בפירות הנכס בלבד לצרכיו הציבוריים, או על ידי מתן זכות שימוש בנכס למגורי עובד של המוסד הציבורי.
בענייננו, משבחרה העוררת להשכיר את הנכס נשוא הערר למכבי, בתמורה שאינה סמלית, הרי שאין משמעות לכך שמדובר בגופים קשורים זה לזה. מכבי יכלה לשכור נכס דומה מגורם חיצוני כלשהו, שבודאי לא היה זכאי להקלה הקבועה בתקנה 9 לתקנות מס רכישה. לאור האמור, צודק המשיב כי המקרקעין אינם משמשים את העוררת במישרין בלבד.
באשר לקנס הנובע מאיחור בהגשת הצהרה, מתקבלת טענת המשיב כי ההסכם שלפיו נרכשו המקרקעין על ידי העוררת נושא את התאריך 27.9.2000. העוררת לא הביאה כל ראיה לגבי מועד חתימת ההסכם על ידי המוכרת ועל כן רשאי היה המשיב להסתמך על ההסכם כפי שהוצג לו ולקבוע בהתאם את יום המכירה ליום חתימתו על ידי העוררת.
הערעור התקבל ברובו, ברוב דעות. ההחלטות באשר לקנסות שהוטלו על העוררת התקבלו פה אחד. המשיב חוייב בהוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום: 11.10.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ז' עמוס – יו"ר הוועדה, מר ד' מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.
ב"כ העוררת: עו"ד אלבוים עפר; ב"כ המשיב: עו"ד איריס בורשטין-מוזס.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
