מוסד ציבורי המשכיר נכס בתמורה זכאי לפטור ממס רכישה
ו"ע 1206/02 מכבי קרן נ. מס שבח תל אביב
העוררת הינה עמותה אשר הוקמה בשנת 1958 ומהווה חלק מ"קבוצת מכבי", המורכבת משלושה גופים: מכבי שירותי בריאות (להלן – מכבי או קופת חולים מכבי), מכבי מגן אג"ש לביטוח הדדי נגד מחלות בע"מ והעוררת, גוף משלים ומסייע למכבי.
מטרות העוררת הנן להגיש עזרה וסיוע חומרי ואחר למכבי. העוררת הוכרה כמוסד ציבורי לענין סעיף 61(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק).
העוררת רכשה את המקרקעין נשוא הערר, משרדים, ביום 27.9.2000. העוררת החלה להשכיר את המקרקעין למכבי החל מיום 1.1.2001, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך 74,092 ₪, בתוספת מע"מ.
בעקבות רכישת המקרקעין, הגישה העוררת שומה לפי סעיף 73(א)(2) לחוק, לה צירפה בקשה לפטור ממס רכישה בשל היותה מוסד ציבורי. המשיב לא הסכים ליתן לעוררת הפטור המבוקש, משום שסבר כי אינה עומדת בתנאי תקנה 9 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן - תקנות מס רכישה). השגת העוררת על השומה בפני המשיב נדחתה. על כך הערר.
ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה
דעת רוב (מר צ. פרידמן, רו"ח)
העוררת מהווה חלק מקבוצת מכבי. מטרות העוררת, כפי שבאו לידי ביטוי בתקנונה, הינן, בין היתר, להגיש בצורה כלשהי תמיכה, עזרה וסיוע חומרי ואחר לקופת חולים מכבי. תקנון העוררת מבהיר כי לשם השגת מטרותיה תהיה העוררת רשאית, בין היתר, לבצע שורה ארוכה של פעולות ובכלל זה לרכוש זכויות במקרקעין לשם מסירת השימוש בהם לקופת חולים מכבי.
תכליתה של תקנה 9 לתקנות מס רכישה, כמו גם תכליתו של סעיף 61 לחוק, הינה ליתן הקלה במס למוסד ציבורי הרוכש או מוכר זכות במקרקעין בהם נעשה שימוש (במישרין) לשם מטרתו הציבורית. בענייננו נעשה שימוש במישרין לשם המטרה הציבורית של העוררת, אף אם העוררת קיבלה תמורה בעד השכרת הנכס לקופת חולים מכבי.
העוררת ברכישת המקרקעין והשכרתן למכבי, עמדה במטרה הציבורית שלה במישרין, שכן מטרתה הציבורית הינה, בין היתר, לרכוש מקרקעין ולהעמידן לרשות מכבי.
השכרת המקרקעין בתמורה כלכלית מלאה למכבי אינה גורמת לכך שאין המדובר במימוש המטרה הציבורית של העוררת. בעמ"ה 50/90 ויזרע יצחק נ' פקיד שומה ירושלים, נגבו כספים עבור שירותים המוענקים על ידי מוסד ציבורי המנהל בית אבות במסגרת המטרה הציבורית שלו ובפסק הדין נקבע כי אין בגביית הכספים כדי להפקיע את האופי הציבורי של פעילות המוסד.
בנוסף, העוררת הינה חלק מקבוצת מכבי ובראייה כוללת של הקבוצה, לו היתה מכבי רוכשת בעצמה את המקרקעין, ממילא היתה זכאית אף היא לפטור חלקי ממס הרכישה בהיותה "מוסד ציבורי" לענין החוק.
גביית כספים עבור שירותים שנותנים מוסדות ציבוריים לשם השגת המטרה הציבורית אין בה, כשלעצמה, בכדי לגרוע ממעמדם של אותם גופים כמוסדות ציבוריים. אדרבא, אם גוף ציבורי פועל באופן יעיל לפי נורמות כדאיות כלכלית ואולם בראשות מעיניו מצויה "המטרה הציבורית" ולא הפקת רווחים - אין ספק כי גוף זה ראוי שבעתיים להקלות ממס.
דעת מיעוט (מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין)
בפסיקה שניתנה באשר לפירוש סעיף 61 לחוק ובאשר לתקנה 9 לתקנות מס רכישה, ברור כי השימוש על ידי המוסד הציבורי צריך להיות לצרכיו וליעדיו, ולא למשל, על ידי השכרה לצד שלישי, תוך שימוש בפירות הנכס בלבד לצרכיו הציבוריים, או על ידי מתן זכות שימוש בנכס למגורי עובד של המוסד הציבורי.
בענייננו, משבחרה העוררת להשכיר את הנכס נשוא הערר למכבי, בתמורה שאינה סמלית, הרי שאין משמעות לכך שמדובר בגופים קשורים זה לזה. מכבי יכלה לשכור נכס דומה מגורם חיצוני כלשהו, שבודאי לא היה זכאי להקלה הקבועה בתקנה 9 לתקנות מס רכישה. לאור האמור, צודק המשיב כי המקרקעין אינם משמשים את העוררת במישרין בלבד.
באשר לקנס הנובע מאיחור בהגשת הצהרה, מתקבלת טענת המשיב כי ההסכם שלפיו נרכשו המקרקעין על ידי העוררת נושא את התאריך 27.9.2000. העוררת לא הביאה כל ראיה לגבי מועד חתימת ההסכם על ידי המוכרת ועל כן רשאי היה המשיב להסתמך על ההסכם כפי שהוצג לו ולקבוע בהתאם את יום המכירה ליום חתימתו על ידי העוררת.
הערעור התקבל ברובו, ברוב דעות. ההחלטות באשר לקנסות שהוטלו על העוררת התקבלו פה אחד. המשיב חוייב בהוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתן ביום: 11.10.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ז' עמוס – יו"ר הוועדה, מר ד' מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.
ב"כ העוררת: עו"ד אלבוים עפר; ב"כ המשיב: עו"ד איריס בורשטין-מוזס.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
