לידר ושות' על אלווריון: לחכות - ולא לרוץ למכור!
האנליסט ערן יעקבי מבית ההשקעות לידר ושות' ממליץ למשקיעים להמתין למחצית השניה של 2005 ולא לרוץ למכור את מניות אלווריון, בעקבות אזהרת הרווח שפרסמה הבוקר. המשקיעים באחד העם כנראה שלא ממש מקשיבים, שכן המניה צוללת בשעה זו של צהרי המסחר ב-15.8%, תוך מחזור של 27 מיליון שקל - הגבוה באחד העם.
נזכיר, כי אלווריון הודיעה היום כי הכנסותיה לרבעון השני שיפורסמו ב-3 באוגוסט צפויות לנוע בטווח שבין 46 מיליון ל-47 מיליון דולר. החברה ציינה כי בטווח הכנסות זה, ההפסד למנייה על-פי US GAAP צפוי לנוע בין 6 סנט ל-8 סנט למניה, כאשר ההפסד למנייה על בסיס פרו-פורמה בנטרול סך של כמיליון דולר בגין הפחתת נכסים בלתי מוחשיים, הטבה חשבונאית הגלומה בהענקת אופציות והוצאות חד פעמיות, צפוי לנוע בטווח שבין 4 סנט ל-6 סנט למניה. בלידר ושות' חזו לחברה ברבעו זה הכנסות של כ-57.5 מיליון דולר ורווח למניה פרופורמה של 4 סנט.
האנליסט יעקבי לא מתרגש. הוא מזכיר, כי בלידר ושות' העלו בתום הרבעון הרביעי של 2004 את ההמלצה למניה לתשואת יתר עם מחיר יעד של 11 דולר וכתבו, כי המחצית הראשונה של השנה צפויה להיות מאכזבת, כך שהם לא ממש מופתעים.
ועם זאת, הם מציינים, כי תלו תקוות רבות במעבר לסטנדרט ה-WiMAX שצפוי לתפוס תאוצה במחצית השניה של השנה והמליצו לבעלי סבלנות ואורך רוח להתחיל ולהיכנס למניה.
בפועל, אומרים בבית ההשקעות, מחיר המניה רץ קדימה הרבה מעבר לציפיות, תוך ידיעה כי המניה צפויה לעוף ממדד ת"א 25 וכאמור תוך ידיעה כי המחצית הראשונה אינה צפויה להיות טובה. כעת שמחיר הסגירה בניו יורק בסוף השבוע שעבר עמד על 11.62 דולר, מעבר למחיר היעד שקבעו בלידר, הם לא רואים צורך להוריד את ההמלצה למניה, על אחת כמה וכמה כשמחיר המניה יורד בשיעור ניכר כרגע בת"א.
בשלב זה ממליצים בלידר ושות' לחכות לשיחות הועידה שאחת מהן תתקיים היום, אך יותר מכך לשיחת הועידה ב-3 באוגוסט, שכן גם לאחר אזהרת הרווח הנוכחית, הנהלת החברה ממשיכה לשדר אופטימיות לגבי ה-WiMAX במחצית השניה של השנה.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
