לקראת פרסום דו"ח המלאים והשריפה בקנדה - הנפט מטפס 2%

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

יום המסחר הנוכחי מתאפיין בעליות מחירים בשוק הנפט כאשר מחיר חבית נפט עולה 1.7% למחיר של 44.2 דולר. העליות מגיעות לאור החיזוי כי שריפות הענק בקנדה יגרמו לשיבוש אספקת הנפט לשאר צפון אמריקה. נציין כי השריפות מתחוללות ליד מחוז אלברטה המפורסם בקידוחי הנפט שלו וההנחה היא שהפגיעה בסקטור במדינה מעכבת אספקה של 2.5 מיליון חביות. 

לאחר סיום המסחר בניו יורק ידווח סקר ארגון הנפט האמריקני (API) שיצביע על תחזית השינוי במלאי הנפט האמריקני. בשבוע שעבר הסקר הראה עליה בנפט הגולמי וירידה בדלקים המזוקקים. תוצאה שחזרה על עצמה בדו"ח המלאים הרשמי של משרד הנפט האמריקני.

מחוץ לארה"ב, חברות קרטל אופ"ק ממשיכות לשבור שיאי תפוקה. לאחר שערב הסעודית ורוסיה הודיעו על תוכניות להעלאת תפוקה כל אחת בתורה לשיא כל הזמנים (בין 11 ל-12 מיליון חביות ליום) הגיעה היום תורה של כווית. המדינה הקטנה, השוכנת לחוץ המפרץ הפרסי וגובלת עם עירק וערב הסעודית, הודיעה כי תגדיל את התפוקה היומית שלה לכדי 4 מיליון חביות ליום. לא רע בשביל מדינה עם אוכ' שמונה 2.7 מיליון בלבד. 

מדובר על העלאת התפוקה במדינה בשיעור של יותר מ-50% במשך ארבע השנים הקרובות. המדינה תנהג כך בכדי להגדיל את הצמיחה הכלכלית במדינה ולמרבה האירוניה להקטין את תלות המדינה בהכנסות ממכירת הזהב השחור. כווית מתכננת לייצב את קצב הקידוח האמור במשך עשור עד לשנת 2030. נציין כי בעקבות הירידה במחיר הנפט, המדינה הקטינה לאחרונה את כמות התפוקה לכדי 1.5 מיליון חביות בלבד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.