נפט-גז

פסגות שורי: הקפיץ דרמטית את מחירי היעד למניות 'לוויתן' - צפו במספרים

האנליסט נעם פינקו משחרר היום עדכון המלצה דרמטי למניות הגז נפט הגדולות, ושורי על 'לוויתן'. ועדיין - מה הסיכון הגדול כעת?
אבי שאולי | (25)

יומיים אחרי הפקק שבג"צ שחרר עם אישור החלטת הממשלהבנוגע לייצוא הגז, גם בית ההשקעות פסגות מעלה המלצות למניות 'לוויתן'. "הפוטנציאל של לווייתן בייצוא אזורי הוא עצום ובמידה ויתממש יציף ערך רב בעתיד. במצב כזה מניית רציו יהש הינה המומלצת", כך כותב האנליסט נעם פינקו.

פינקו מקפיץ את מחיר היעד של רציו באופן דרמטי מ-38 אג' (המלצה מחודש יוני) ל-54 אג' את ההמלצה מעלה מ'החזק' לקניה'. את אבנר יהש פינקו מקפיץ ממחיר יעד של 2.7 שקלים והמלצת 'החזק' למחיר יעד 3.44 שקלים והמלצת קניה. האפסייד הגדול ביותר במניית רציו עם פער של 17% לעומת המחיר הבוקר.

לדבריו של פינקו, "השינוי המרכזי שחל מאז העבודה הקודמת שלנו הינו השיפור היחסי ביחסים הדיפלומטים עם טורקיה שהוביל לפתיחת מגעים בין שותפות לווייתן לשחקנים במשק הגז הטורקי על מנת לייצא גז לטורקיה".

פינקו: הסכם עם טורקיה יחסוך מיליארדי דולרים

פינקו ממשיך וכותב בעניין האופציה הטורקית, כי "במידה ויהיה ייצוא מ'לווייתן' לטורקיה, הטורקים יקימו את הצינור ועלויות היחידות שיחולו על השותפויות הן של ההפקה, מה שיחסוך מיליארדי דולרים. הייצוא יוכל להתחיל כבר בשנת 2017 ולהסתכם בכ-8-10 BCM בשנה במחירים של 9-10 דולר ל-MMBTU. יישום תוכנית זו מעלה משמעותית את שווי המאגר".

בשורה התחתונה, כותב פינקו כי "אנו סבורים כי הפוטנציאל של לווייתן בייצוא אזורי הוא עצום ובמידה ויתממש יציף ערך רב בעתיד ובמצב כזה מניית רציו הינה המומלצת. עם זאת נכון לעכשיו רמות הסיכון במניות לווייתן הן גבוהות בשל הסיבוכים הגיאופוליטים הקשורים בייצוא אזורי. במידה ולא נראה ייצוא אזורי אזי כל מניות לווייתן הינן יקרות ומניית רציו הינה הרגישה יותר כמובן".

מחירי היעד עלו ב-5% עד 42% לעומת מחירי היעד הקודמים

בחודש יוני ממשלת ישראל אישרה ייצוא גז כך שתישאר רזרבה שתספיק למשק המקומי ל-25 שנים, המוערכת בכ-540 BCM ושאר הגז יוכל להיות מיוצא בהתאם להחלטות וועדת צמח. עד היום נתגלו כ-900 BCM גז כך שניתן לאשר ייצוא גז בהיקף של כ-360 BCM.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    רעיון 24/10/2013 21:14
    הגב לתגובה זו
    הנהלה כושלת כנראה. תראו את הבוגרים שלהם בשמן ותבינו לבד.
  • 16.
    אחד המשקיעים 23/10/2013 21:13
    הגב לתגובה זו
    הקידוח הנוכחי, הצפי למועד סיומו, וכן הסבר מלא לגבי ההוצאה הבלתי צפויה בסך 2 מיליון דולר בתקופת התפר שבין מגד 5 למגד 6. הסכום נראה בלתי סביר לחלוטין! האם לא חלה בעניין זה טעות סופר? איזו הנהלה שפויה תשלם חצי מיליון דולר לחודש כפול 4 עבור השבתת מגדל קידוח???
  • 15.
    את לוויתן ואינה סופרת בינתיים את גבעות - לא לעולם חוסן. (ל"ת)
    פסגות מפמפמת כל הזמן 23/10/2013 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לא להתקרב לטורקים טיפשים יסגרו לנו הברז (ל"ת)
    תום 23/10/2013 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    קריסת בבילון היא רק דוגמית למה שמחכה יום לאחר פקיעת המע (ל"ת)
    gg 23/10/2013 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    gg 23/10/2013 14:49
    הגב לתגובה זו
    את המעוף שלא יקרוס לפני הפקיעה אתם רמאים ומכניסים למניות הגז את כספי הפנסיה של המבוטחים שאין להם שליטה על מה שאתם עושים את הרווחים מהאופציות אתם גוזרים לחשבונות הפרטיים ולחשבונות הנוסטרו משם נשאר לכם קופון יפה אני מאחל לכם בעוד כמה שנים וועדת חקירה כמו בארה"ב שתרדוף אתכם גם להונלולו
  • רציו לא במעוף (ל"ת)
    רציו 23/10/2013 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פול 23/10/2013 14:37
    הגב לתגובה זו
    בלי הטורקים. תפקידה של וודסייד בשותפות
  • 10.
    רעידת אדמה ראשונה והלך הכסף (ל"ת)
    אדם 23/10/2013 14:28
    הגב לתגובה זו
  • היום 50 ושימותו הקנאים (ל"ת)
    מאוכזב לפיד 23/10/2013 15:03
    הגב לתגובה זו
  • מה קשור רעידת אדמה לירידות בבורסה? (ל"ת)
    dd 23/10/2013 14:39
    הגב לתגובה זו
  • לא יהיה תמר ולוויתן הגז ידלוף למעמקים. (ל"ת)
    במקרה רעידה 23/10/2013 16:04
  • 9.
    אורן 23/10/2013 14:26
    הגב לתגובה זו
    כנראה פסגות פתחו פוזיציה בלוויתן אז עכשיו הם רוצים אותנו בפנים צריך לאסור על בתי השקעות להוציא המלצות כאלו זה ניגוד עיניינים בוטא
  • 8.
    רציו-נל 23/10/2013 14:24
    הגב לתגובה זו
    זו ההשקעה הכי טובה בבורסה לשנים הקרובות. מלכה אמיתית שים של דברים טובים סוללים את דרכה מעלה מעלה. סיכון נמוך ביותר ופוטנציאל ענק . מה יותר מזה צריך
  • 7.
    כלם מפמפמים את רציו.קבוצת דלק היחידה שעולה מעלה בביטחה (ל"ת)
    רן 23/10/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ממש דראמטי . שטויות במיץ עגבניות. (ל"ת)
    מני 23/10/2013 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל פ 23/10/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
    תיזהו הכרישים עושים עלכם קופה תברחו המניות עלו מאוד
  • 4.
    ניר 23/10/2013 14:05
    הגב לתגובה זו
    נעם אתה צודק בחלק מהדברים אך משום מה אינך מזכיר את הפוטנציאל של רציו בשדה גל וכמובן ההיסתברות לנפט בשני המאגריים. לעניות דעתי רציו יכולה לינסוק למחירים דימיוניים.!
  • נכון מאד הוא שכח הזכרת לו בהצלחה 70 עד סוף השנה (ל"ת)
    מאוכזב לפיד 23/10/2013 14:12
    הגב לתגובה זו
  • ניר 23/10/2013 14:31
    אני מבין שהוא יודע! אני מסביר לו שאנחנו לא כל כך מטומטמים אלא רק קצת.. ועל הדרך אני גם מאיר את עיניי המשקיעים החדשים. כל הכונות חיוביות...
  • 3.
    דני 23/10/2013 14:04
    הגב לתגובה זו
    1. לא ניתן לתזמן שוק 2. לקנות רק מדדי מניות ורק סחירים כמו ואנגרד, iShares 3. לא להקשיב ליועצים ולא לשלם על ניהול כסף.
  • 2.
    כיל יורדת מעל שתי אחוז (ל"ת)
    התאבדות 23/10/2013 13:58
    הגב לתגובה זו
  • רציו הנייר הכי טוב בבורסה בהצלחה לכולם היום50 (ל"ת)
    מושקע 23/10/2013 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הכל ייורד להתאבד הכי טוב (ל"ת)
    ביי ביי 23/10/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.