נפט
צילום: iStock

מחיר הנפט יורד ב-1.7% ל-59.4 דולר; צניחה בייצוא מסין

נתונים על ירידה בייצור ובייצוא הסיני, לצד עלייה במלאי הנפט בארה"ב מורידים את מחיר הנפט; מלחמת הסחר כבר משפיעה על הנתונים הכלכליים

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה מחיר הנפט

מחיר הנפט יורד - חוזי WTI (West Texas Intermediate) מאבדים 1.7% ל-59.4 דולר לחבית.  החוזים איבדו מעל 14% מערכם במהלך החודש. הסיבה הפעם היא נתונים מהיום על צניחה בהזמנות היצוא של סין באפריל, כאשר פעילות הייצור במדינה הייתה החלשה ביותר זה יותר משנה. במקביל, נתונים מארצות הברית הראו כי אמון הצרכנים ממשיך להתדרדר על רקע חששות גוברים מהשפעת המכסים.  

במקביל, מלאי הנפט הגולמי בארצות הברית עלה ב-3.8 מיליון חביות בשבוע שעבר. אלו נתונים ראשוניים, נתונים רשמיים של מינהל המידע לאנרגיה (EIA) צפויים להתפרסם בהמשך ולהשפיע על השווקים. אם אכן יש עלייה במלאים, המשמעות היא שהצריכה של הנפט ירדה, וזה סימן להאטה שעשויה להוביל להמשך ירידות מחירים בנפט.


הירידות בחודש האחרון במחירי הנפט משקפות את ההשפעה הרחבה של מלחמת הסחר על הכלכלה העולמית. המכסים שהטיל ממשל טראמפ, בין היתר על סחורות מסין, הובילו להאטה בפעילות הכלכלית במדינות מרכזיות, ובהן סין וארצות הברית. הצניחה בהזמנות היצוא הסיניות והחולשה במגזר הייצור מצביעות על ירידה בביקוש לנפט, שכן פעילות תעשייתית מופחתת מפחיתה את הצריכה של דלקים.  

בארצות הברית, הירידה באמון הצרכנים מבטאת חששות מהשפעות המכסים על מחירי מוצרים ועל הכלכלה בכלל. השווקים ממתינים כעת לנתונים הרשמיים על צריכת הנפט ועל הצמיחה במדינות שונות בעולם לצד התחזיות קדימה שיבטאו את המשך הביקושים לנפט. על פי הכלכלנים וגופי מחקר הצמיחה תרד השנה לעומת התחזיות הקודמות, בעיקר בשל מלחמת הסחר, כשאי הוודאות הוודאות סביב הנושא גורמת לחברות ולצרכנים לעצור רכישות ומקשה עוד יותר על הכלכלה. 

וול סטריט אומנם החזירה את רוב הירידות בשבוע שעבר, אבל הסיכונים עדיין קיימים. ההשפעות של מלחמת הסחר מתבטאות בכלכלה, אבל כנראה שעדיין לא מתבטאות באופן מלא בשווקים, אם כי, טראמפ מגן בכל מחיר על שערי המניות. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 3.91%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.