ביידן סוגר את הדלת לקידוחי נפט בחופי ארה"ב – אך משאיר מקום לגז במפרץ מקסיקו
החלטה דרמטית של הנשיא האמריקאי שאוטוטו עוזב את התפקיד, תעצור פיתוח נפט וגז ב-625 מיליון דונם באוקיינוס האטלנטי והפסיפי; מה המשמעויות?
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מתכוון להכריז על איסור קידוחי נפט וגז חדשים ב-625 מיליון דונם של שטחי חופים בארה"ב. ההכרזה תכלול אזורים נרחבים באוקיינוס האטלנטי, הפסיפי, ומזרח מפרץ מקסיקו. ההחלטה, שאמורה להיכנס לתוקף ביום שני הקרוב, נועדה להגן על קהילות חוף, מערכות אקולוגיות ימיות, ולהפחית את הסיכון לשפיכות נפט מסוכנות.
איזון בין שמירה על הסביבה לכלכלה
ביידן ממשיך את המדיניות הסביבתית המחמירה שלו, אך שומר על דלת פתוחה לפיתוח נפט וגז במרכז ובמערב מפרץ מקסיקו. אזורים אלו מהווים כ-14% מתפוקת הדלקים של ארה"ב ומשמשים כבסיס מרכזי לכלכלה האנרגטית במדינה.
בניגוד למהלכים אחרים שהיו נתונים להתנגדויות פוליטיות ומשפטיות, הצעד הנוכחי מבוסס על סעיף בן 72 שנים בחוק הפדרלי שמעניק לנשיא סמכות להסיר שטחי מים מהליכי קידוח ללא אישור לביטולם. הסמכות הזו שימשה נשיאים משתי המפלגות בעבר, כולל דונלד טראמפ וברק אובמה.
התגובות חלוקות
מצד אחד, ארגוני סביבה כמו Oceana משבחים את ביידן על "ניצחון אפי לאוקיינוסים" וטוענים שהצעד מחזק את המסורת הבין-מפלגתית להגנה על חופים. מנגד, תומכי תעשיית הנפט רואים במהלך זה פגיעה בכוח האנרגטי של ארה"ב, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לחשמל צפוי לעלות בשל מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות.
למרות ההחלטה, חוקי ההגנה לא ישפיעו על חוזים קיימים, והם משאירים אפשרות למחוקקים רפובליקנים לקדם קידוחי נפט נוספים במרכז מפרץ מקסיקו. עם זאת, ניסיון עתידי של ממשל טראמפ להחזיר את המצב לקדמותו עשוי להיתקל במגבלות משפטיות.
שאלות ותשובות על החלטת ביידן והשלכותיה
למה ביידן הכריז על האיסור דווקא עכשיו?
איך האיסור משפיע על תעשיית הנפט בארה"ב?
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- "המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מלאי הנפט של סין הם "הפיל שבחדר"
האם מדובר באיסור קבוע?
מהן ההשלכות הכלכליות של ההחלטה?
מה יקרה לשטחי המפרץ שאינם כלולים באיסור?
איך ההחלטה משתלבת במאבק בשינויי האקלים?
מהן התגובות הפוליטיות להחלטה?
איך הצעד ישפיע על הצרכן האמריקאי?
האם מהלך דומה נעשה בעבר?
מה משמעות המהלך ברמה הגלובלית?
"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"
אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי
אנרגיה ירוקה
יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".
בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.
"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"
על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".
- סולאראדג' זינקה 120% בחודש; אנפייז צונחת לאחר תחזית חלשה לרבעון הקרוב
- פריים אנרג'י תרכוש מתקנים סולאריים ב-72 מיליון שקל; הכנסה שנתית של 35 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".
