ביידן סוגר את הדלת לקידוחי נפט בחופי ארה"ב – אך משאיר מקום לגז במפרץ מקסיקו
החלטה דרמטית של הנשיא האמריקאי שאוטוטו עוזב את התפקיד, תעצור פיתוח נפט וגז ב-625 מיליון דונם באוקיינוס האטלנטי והפסיפי; מה המשמעויות?
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מתכוון להכריז על איסור קידוחי נפט וגז חדשים ב-625 מיליון דונם של שטחי חופים בארה"ב. ההכרזה תכלול אזורים נרחבים באוקיינוס האטלנטי, הפסיפי, ומזרח מפרץ מקסיקו. ההחלטה, שאמורה להיכנס לתוקף ביום שני הקרוב, נועדה להגן על קהילות חוף, מערכות אקולוגיות ימיות, ולהפחית את הסיכון לשפיכות נפט מסוכנות.
איזון בין שמירה על הסביבה לכלכלה
ביידן ממשיך את המדיניות הסביבתית המחמירה שלו, אך שומר על דלת פתוחה לפיתוח נפט וגז במרכז ובמערב מפרץ מקסיקו. אזורים אלו מהווים כ-14% מתפוקת הדלקים של ארה"ב ומשמשים כבסיס מרכזי לכלכלה האנרגטית במדינה.
בניגוד למהלכים אחרים שהיו נתונים להתנגדויות פוליטיות ומשפטיות, הצעד הנוכחי מבוסס על סעיף בן 72 שנים בחוק הפדרלי שמעניק לנשיא סמכות להסיר שטחי מים מהליכי קידוח ללא אישור לביטולם. הסמכות הזו שימשה נשיאים משתי המפלגות בעבר, כולל דונלד טראמפ וברק אובמה.
התגובות חלוקות
מצד אחד, ארגוני סביבה כמו Oceana משבחים את ביידן על "ניצחון אפי לאוקיינוסים" וטוענים שהצעד מחזק את המסורת הבין-מפלגתית להגנה על חופים. מנגד, תומכי תעשיית הנפט רואים במהלך זה פגיעה בכוח האנרגטי של ארה"ב, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לחשמל צפוי לעלות בשל מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות.
למרות ההחלטה, חוקי ההגנה לא ישפיעו על חוזים קיימים, והם משאירים אפשרות למחוקקים רפובליקנים לקדם קידוחי נפט נוספים במרכז מפרץ מקסיקו. עם זאת, ניסיון עתידי של ממשל טראמפ להחזיר את המצב לקדמותו עשוי להיתקל במגבלות משפטיות.
שאלות ותשובות על החלטת ביידן והשלכותיה
למה ביידן הכריז על האיסור דווקא עכשיו?
איך האיסור משפיע על תעשיית הנפט בארה"ב?
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
- מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
האם מדובר באיסור קבוע?
מהן ההשלכות הכלכליות של ההחלטה?
מה יקרה לשטחי המפרץ שאינם כלולים באיסור?
איך ההחלטה משתלבת במאבק בשינויי האקלים?
מהן התגובות הפוליטיות להחלטה?
איך הצעד ישפיע על הצרכן האמריקאי?
האם מהלך דומה נעשה בעבר?
מה משמעות המהלך ברמה הגלובלית?
נפט (גרוק)מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021
הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור
נפט מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.
חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.
במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.
הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן
בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
שותפויות הגז עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
