ביידן סוגר את הדלת לקידוחי נפט בחופי ארה"ב – אך משאיר מקום לגז במפרץ מקסיקו
החלטה דרמטית של הנשיא האמריקאי שאוטוטו עוזב את התפקיד, תעצור פיתוח נפט וגז ב-625 מיליון דונם באוקיינוס האטלנטי והפסיפי; מה המשמעויות?
נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, מתכוון להכריז על איסור קידוחי נפט וגז חדשים ב-625 מיליון דונם של שטחי חופים בארה"ב. ההכרזה תכלול אזורים נרחבים באוקיינוס האטלנטי, הפסיפי, ומזרח מפרץ מקסיקו. ההחלטה, שאמורה להיכנס לתוקף ביום שני הקרוב, נועדה להגן על קהילות חוף, מערכות אקולוגיות ימיות, ולהפחית את הסיכון לשפיכות נפט מסוכנות.
איזון בין שמירה על הסביבה לכלכלה
ביידן ממשיך את המדיניות הסביבתית המחמירה שלו, אך שומר על דלת פתוחה לפיתוח נפט וגז במרכז ובמערב מפרץ מקסיקו. אזורים אלו מהווים כ-14% מתפוקת הדלקים של ארה"ב ומשמשים כבסיס מרכזי לכלכלה האנרגטית במדינה.
בניגוד למהלכים אחרים שהיו נתונים להתנגדויות פוליטיות ומשפטיות, הצעד הנוכחי מבוסס על סעיף בן 72 שנים בחוק הפדרלי שמעניק לנשיא סמכות להסיר שטחי מים מהליכי קידוח ללא אישור לביטולם. הסמכות הזו שימשה נשיאים משתי המפלגות בעבר, כולל דונלד טראמפ וברק אובמה.
התגובות חלוקות
מצד אחד, ארגוני סביבה כמו Oceana משבחים את ביידן על "ניצחון אפי לאוקיינוסים" וטוענים שהצעד מחזק את המסורת הבין-מפלגתית להגנה על חופים. מנגד, תומכי תעשיית הנפט רואים במהלך זה פגיעה בכוח האנרגטי של ארה"ב, במיוחד בתקופה שבה הביקוש לחשמל צפוי לעלות בשל מרכזי נתונים, בינה מלאכותית ותעשיות מתקדמות.
למרות ההחלטה, חוקי ההגנה לא ישפיעו על חוזים קיימים, והם משאירים אפשרות למחוקקים רפובליקנים לקדם קידוחי נפט נוספים במרכז מפרץ מקסיקו. עם זאת, ניסיון עתידי של ממשל טראמפ להחזיר את המצב לקדמותו עשוי להיתקל במגבלות משפטיות.
שאלות ותשובות על החלטת ביידן והשלכותיה
למה ביידן הכריז על האיסור דווקא עכשיו?
איך האיסור משפיע על תעשיית הנפט בארה"ב?
- השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
האם מדובר באיסור קבוע?
מהן ההשלכות הכלכליות של ההחלטה?
מה יקרה לשטחי המפרץ שאינם כלולים באיסור?
איך ההחלטה משתלבת במאבק בשינויי האקלים?
מהן התגובות הפוליטיות להחלטה?
איך הצעד ישפיע על הצרכן האמריקאי?
האם מהלך דומה נעשה בעבר?
מה משמעות המהלך ברמה הגלובלית?
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
