חשמל סולארי אנרגיה מתחדשת
צילום: אלירן כהן

קרן בירד תשקיע 7.5 מיליון דולר בפרויקטי אנרגיה מתחדשת

הקרן המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, תשקיע במיזמים משותפים בתחומי האנרגיה הנקייה; סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר
הפרטי

איתן גרסטנפלד |

קרן בירד אנרגיה, הפועלת לקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מודיעה כי משרד האנרגיה האמריקאי (DOE), משרד האנרגיה הישראלי, ורשות החדשנות הישראלית ישקיעו באמצעותה 7.5 מיליון דולר בחמישה פרויקטים משותפים לחברות משתי המדינות בתחומי האנרגיה הנקייה. סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר הפרטי. 

תוכנית בירד אנרגיה, הוקמה בשנת 2009 בעקבות חוק "העצמאות והביטחון האנרגטי" שאושר שנתיים קודם לכן על ידי הקונגרס האמריקאי. התכנית, מתמקדת בקידום טכנולוגיות אנרגיה ברות קיימא, במטרה לשפר את התחרותיות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה ולחזק את ביטחון האנרגיה. כל פרויקט שזוכה במענק, כולל שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית וישראלית, או חברה ואוניברסיטה, במטרה לפתח ולמסחר טכנולוגיות אנרגיה נקייה, לשפר את התחרותיות בשוק, ליצור מקומות עבודה ולקדם חדשנות טכנולוגית. 

הליך הבחירה של הפרויקטים מתבצע באמצעות תהליך בדיקה קפדני שמטרתו לבחור פרויקטים חדשניים בעלי סבירות גבוהה להצלחה מסחרית ולהשפעה חיובית על השוק. הפרויקטים נדרשים לשאת לפחות ב-50% מעלויותיהם, עם התחייבות להחזר המענק במקרה של הצלחה מסחרית. חמשת הפרויקטים שאושרו הם: חברת של Lucy Borchard Shipping הישראלית וחברת Newlight Marine Technologies שיפתחו מערכת המשלבת שימוש דו-דלקי במימן ובדיזל לשיפור יעילות מנועי ספינות; חברת Nitrofix הישראלית וחברת ENERGY 1S1 האמריקאית יפתחו את "הדור הבא של אמוניה ירוקה"; חברת OASIX Energy הישראלית וחברת EN-POWER GROUP האמריקאית, ישתפו פעולה בהדגמת מערכת הכוללת משאבת חום עם אגירת אנרגיה תרמית דואלית בבנייני מגורים; חברת פינרג'י הישראלית וחברת החשמל של ניו יורק (NYPA) יפתחו וידגימו גנרטורים למצבי חירום המבוססים על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר; וחברת Plasticback הישראלית ו-Freepoint Eco-Systems האמריקאית יפתחו וידגימו מערכת של מיחזור כימי של PVC. 


ד"ר אנדרו לייט, עוזר מזכיר האנרגיה לעניינים בינלאומיים במשרד האנרגיה האמריקאי: "הפרויקטים שנבחרו השנה מדגישים את עוצמת היחסים הבילטרליים בין ארה"ב לישראל ואת הגישות המשלימות לחדשנות בטכנולוגיות אנרגיה, באמצעות שיתופי פעולה בין חברות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות משתי המדינות. המסורת של תוכנית בירד אנרגיה במציאת דרכים ייחודיות להרחבת כלכלת האנרגיה הנקייה ממשיכה להוביל פתרונות לאתגרים בתחום האקלים וביטחון האנרגיה, לטובת שתי המדינות והעולם. משרד האנרגיה האמריקאי מברך על המשך שיתוף הפעולה הבילטרלי עם שותפינו
הישראלים במסגרת התוכנית״.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "תכנית בירד אנרגיה, הפועלת במסגרת שותפות ישראל-ארה"ב בנושאי אנרגיה וחדשנות, מובילה עשרות פרויקטים טכנולוגיים משותפים, אשר מסייעים ברמה המקומית והבינלאומית ליצירת משקי אנרגיה חדשניים ויעילים יותר. תכנית זו מייצרת אקוסיסטם משותף לישראל וארה"ב, אשר מאפשר לחברות אנרגיה ישראליות ואמריקאיות לבנות שיתופי פעולה משמעותיים ולהגיע למסחור ולשווקים חדשים. משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ולקידום יוזמות משותפות עם משרד האנרגיה לטובת חיזוק משק האנרגיה. אני מברך את הזוכים ומאחל להם הצלחה במימוש המיזמים וקידום עתיד מופחת פליטות".


ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד: "השנה במיוחד קרן בירד גאה להמשיך את פעילותה המבורכת בתחום האנרגיה המתחדשת בתמיכה בחמשת הפרויקטים המצוינים שנבחרו. הצוות של בירד מחוייב להמשיך לעבוד עם החברות הזוכות כדי להביא חדשנות יישומית לשוק לטובת הצרכנים והחברה בישראל ובארה"ב. אנו מאמינים בתועלת הגדולה של שיתופי הפעולה בין חברות משתי המדינות ובתרומה המיוחדת שלהם לצמיחה ולהצלחה המסחרית של שוק הפתרונות היצירתיים בתחום״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.