קרן בירד תשקיע 7.5 מיליון דולר בפרויקטי אנרגיה מתחדשת
הקרן המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, תשקיע במיזמים משותפים בתחומי האנרגיה הנקייה; סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי
המגזר
הפרטי
קרן בירד אנרגיה, הפועלת לקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מודיעה כי משרד האנרגיה האמריקאי (DOE), משרד האנרגיה הישראלי, ורשות החדשנות הישראלית ישקיעו באמצעותה 7.5 מיליון דולר בחמישה פרויקטים משותפים לחברות משתי המדינות בתחומי האנרגיה הנקייה. סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר הפרטי.
תוכנית בירד אנרגיה, הוקמה בשנת 2009 בעקבות חוק "העצמאות והביטחון האנרגטי" שאושר שנתיים קודם לכן על ידי הקונגרס האמריקאי. התכנית, מתמקדת בקידום טכנולוגיות אנרגיה ברות קיימא, במטרה לשפר את התחרותיות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה ולחזק את ביטחון האנרגיה. כל פרויקט שזוכה במענק, כולל שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית וישראלית, או חברה ואוניברסיטה, במטרה לפתח ולמסחר טכנולוגיות אנרגיה נקייה, לשפר את התחרותיות בשוק, ליצור מקומות עבודה ולקדם חדשנות טכנולוגית.
הליך הבחירה של הפרויקטים מתבצע באמצעות תהליך בדיקה קפדני שמטרתו לבחור פרויקטים חדשניים בעלי סבירות גבוהה להצלחה מסחרית ולהשפעה חיובית על השוק. הפרויקטים נדרשים לשאת לפחות ב-50% מעלויותיהם, עם התחייבות להחזר המענק במקרה של הצלחה מסחרית. חמשת הפרויקטים שאושרו הם: חברת של Lucy Borchard Shipping הישראלית וחברת Newlight Marine Technologies שיפתחו מערכת המשלבת שימוש דו-דלקי במימן ובדיזל לשיפור יעילות מנועי ספינות; חברת Nitrofix הישראלית וחברת ENERGY 1S1 האמריקאית יפתחו את "הדור הבא של אמוניה ירוקה"; חברת OASIX Energy הישראלית וחברת EN-POWER GROUP האמריקאית, ישתפו פעולה בהדגמת מערכת הכוללת משאבת חום עם אגירת אנרגיה תרמית דואלית בבנייני מגורים; חברת פינרג'י הישראלית וחברת החשמל של ניו יורק (NYPA) יפתחו וידגימו גנרטורים למצבי חירום המבוססים על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר; וחברת Plasticback הישראלית ו-Freepoint Eco-Systems האמריקאית יפתחו וידגימו מערכת של מיחזור כימי של PVC.
ד"ר אנדרו
לייט, עוזר מזכיר האנרגיה לעניינים בינלאומיים במשרד האנרגיה האמריקאי: "הפרויקטים שנבחרו השנה מדגישים את עוצמת היחסים הבילטרליים בין ארה"ב לישראל ואת הגישות המשלימות לחדשנות בטכנולוגיות אנרגיה, באמצעות שיתופי פעולה בין חברות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות
משתי המדינות. המסורת של תוכנית בירד אנרגיה במציאת דרכים ייחודיות להרחבת כלכלת האנרגיה הנקייה ממשיכה להוביל פתרונות לאתגרים בתחום האקלים וביטחון האנרגיה, לטובת שתי המדינות והעולם. משרד האנרגיה האמריקאי מברך על המשך שיתוף הפעולה הבילטרלי עם שותפינו
הישראלים
במסגרת התוכנית״.
- קרן בירד אישרה השקעה של 9.6 מיליון דולר בחברות ישראליות
- ירון לוטן מונה למנהל קרן בירד; ד"ר איתן יודלביץ פורש אחרי 17 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "תכנית בירד אנרגיה, הפועלת במסגרת שותפות ישראל-ארה"ב בנושאי אנרגיה וחדשנות, מובילה עשרות פרויקטים טכנולוגיים משותפים, אשר מסייעים ברמה המקומית והבינלאומית ליצירת משקי אנרגיה חדשניים ויעילים יותר. תכנית זו מייצרת אקוסיסטם משותף לישראל וארה"ב, אשר מאפשר לחברות אנרגיה ישראליות ואמריקאיות לבנות שיתופי פעולה משמעותיים ולהגיע למסחור ולשווקים חדשים. משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ולקידום יוזמות משותפות עם משרד האנרגיה לטובת חיזוק משק האנרגיה. אני מברך את הזוכים ומאחל להם הצלחה במימוש המיזמים וקידום עתיד מופחת פליטות".
ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד: "השנה במיוחד קרן בירד גאה להמשיך את פעילותה המבורכת בתחום האנרגיה המתחדשת בתמיכה בחמשת הפרויקטים המצוינים שנבחרו. הצוות של בירד מחוייב להמשיך לעבוד עם החברות הזוכות כדי להביא חדשנות יישומית לשוק לטובת הצרכנים והחברה בישראל ובארה"ב. אנו מאמינים בתועלת הגדולה של שיתופי הפעולה בין חברות משתי המדינות ובתרומה המיוחדת שלהם לצמיחה ולהצלחה המסחרית של שוק הפתרונות היצירתיים בתחום״.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
