קרן בירד תשקיע 7.5 מיליון דולר בפרויקטי אנרגיה מתחדשת
הקרן המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, תשקיע במיזמים משותפים בתחומי האנרגיה הנקייה; סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי
המגזר
הפרטי
קרן בירד אנרגיה, הפועלת לקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מודיעה כי משרד האנרגיה האמריקאי (DOE), משרד האנרגיה הישראלי, ורשות החדשנות הישראלית ישקיעו באמצעותה 7.5 מיליון דולר בחמישה פרויקטים משותפים לחברות משתי המדינות בתחומי האנרגיה הנקייה. סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר הפרטי.
תוכנית בירד אנרגיה, הוקמה בשנת 2009 בעקבות חוק "העצמאות והביטחון האנרגטי" שאושר שנתיים קודם לכן על ידי הקונגרס האמריקאי. התכנית, מתמקדת בקידום טכנולוגיות אנרגיה ברות קיימא, במטרה לשפר את התחרותיות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה ולחזק את ביטחון האנרגיה. כל פרויקט שזוכה במענק, כולל שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית וישראלית, או חברה ואוניברסיטה, במטרה לפתח ולמסחר טכנולוגיות אנרגיה נקייה, לשפר את התחרותיות בשוק, ליצור מקומות עבודה ולקדם חדשנות טכנולוגית.
הליך הבחירה של הפרויקטים מתבצע באמצעות תהליך בדיקה קפדני שמטרתו לבחור פרויקטים חדשניים בעלי סבירות גבוהה להצלחה מסחרית ולהשפעה חיובית על השוק. הפרויקטים נדרשים לשאת לפחות ב-50% מעלויותיהם, עם התחייבות להחזר המענק במקרה של הצלחה מסחרית. חמשת הפרויקטים שאושרו הם: חברת של Lucy Borchard Shipping הישראלית וחברת Newlight Marine Technologies שיפתחו מערכת המשלבת שימוש דו-דלקי במימן ובדיזל לשיפור יעילות מנועי ספינות; חברת Nitrofix הישראלית וחברת ENERGY 1S1 האמריקאית יפתחו את "הדור הבא של אמוניה ירוקה"; חברת OASIX Energy הישראלית וחברת EN-POWER GROUP האמריקאית, ישתפו פעולה בהדגמת מערכת הכוללת משאבת חום עם אגירת אנרגיה תרמית דואלית בבנייני מגורים; חברת פינרג'י הישראלית וחברת החשמל של ניו יורק (NYPA) יפתחו וידגימו גנרטורים למצבי חירום המבוססים על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר; וחברת Plasticback הישראלית ו-Freepoint Eco-Systems האמריקאית יפתחו וידגימו מערכת של מיחזור כימי של PVC.
ד"ר אנדרו
לייט, עוזר מזכיר האנרגיה לעניינים בינלאומיים במשרד האנרגיה האמריקאי: "הפרויקטים שנבחרו השנה מדגישים את עוצמת היחסים הבילטרליים בין ארה"ב לישראל ואת הגישות המשלימות לחדשנות בטכנולוגיות אנרגיה, באמצעות שיתופי פעולה בין חברות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות
משתי המדינות. המסורת של תוכנית בירד אנרגיה במציאת דרכים ייחודיות להרחבת כלכלת האנרגיה הנקייה ממשיכה להוביל פתרונות לאתגרים בתחום האקלים וביטחון האנרגיה, לטובת שתי המדינות והעולם. משרד האנרגיה האמריקאי מברך על המשך שיתוף הפעולה הבילטרלי עם שותפינו
הישראלים
במסגרת התוכנית״.
- קרן בירד אישרה השקעה של 9.6 מיליון דולר בחברות ישראליות
- ירון לוטן מונה למנהל קרן בירד; ד"ר איתן יודלביץ פורש אחרי 17 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "תכנית בירד אנרגיה, הפועלת במסגרת שותפות ישראל-ארה"ב בנושאי אנרגיה וחדשנות, מובילה עשרות פרויקטים טכנולוגיים משותפים, אשר מסייעים ברמה המקומית והבינלאומית ליצירת משקי אנרגיה חדשניים ויעילים יותר. תכנית זו מייצרת אקוסיסטם משותף לישראל וארה"ב, אשר מאפשר לחברות אנרגיה ישראליות ואמריקאיות לבנות שיתופי פעולה משמעותיים ולהגיע למסחור ולשווקים חדשים. משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ולקידום יוזמות משותפות עם משרד האנרגיה לטובת חיזוק משק האנרגיה. אני מברך את הזוכים ומאחל להם הצלחה במימוש המיזמים וקידום עתיד מופחת פליטות".
ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד: "השנה במיוחד קרן בירד גאה להמשיך את פעילותה המבורכת בתחום האנרגיה המתחדשת בתמיכה בחמשת הפרויקטים המצוינים שנבחרו. הצוות של בירד מחוייב להמשיך לעבוד עם החברות הזוכות כדי להביא חדשנות יישומית לשוק לטובת הצרכנים והחברה בישראל ובארה"ב. אנו מאמינים בתועלת הגדולה של שיתופי הפעולה בין חברות משתי המדינות ובתרומה המיוחדת שלהם לצמיחה ולהצלחה המסחרית של שוק הפתרונות היצירתיים בתחום״.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
הראל שליסלהביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.
