חשמל סולארי אנרגיה מתחדשת
צילום: אלירן כהן

קרן בירד תשקיע 7.5 מיליון דולר בפרויקטי אנרגיה מתחדשת

הקרן המקדמת שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, תשקיע במיזמים משותפים בתחומי האנרגיה הנקייה; סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר
הפרטי

איתן גרסטנפלד |

קרן בירד אנרגיה, הפועלת לקידום שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות, מודיעה כי משרד האנרגיה האמריקאי (DOE), משרד האנרגיה הישראלי, ורשות החדשנות הישראלית ישקיעו באמצעותה 7.5 מיליון דולר בחמישה פרויקטים משותפים לחברות משתי המדינות בתחומי האנרגיה הנקייה. סך ההשקעה הכוללת בפרויקטים יעמוד על כ-16 מיליון דולר, מתוכם 8.5 מיליון דולר ימומנו על ידי המגזר הפרטי. 

תוכנית בירד אנרגיה, הוקמה בשנת 2009 בעקבות חוק "העצמאות והביטחון האנרגטי" שאושר שנתיים קודם לכן על ידי הקונגרס האמריקאי. התכנית, מתמקדת בקידום טכנולוגיות אנרגיה ברות קיימא, במטרה לשפר את התחרותיות הכלכלית, ליצור מקומות עבודה ולחזק את ביטחון האנרגיה. כל פרויקט שזוכה במענק, כולל שיתוף פעולה בין חברה אמריקאית וישראלית, או חברה ואוניברסיטה, במטרה לפתח ולמסחר טכנולוגיות אנרגיה נקייה, לשפר את התחרותיות בשוק, ליצור מקומות עבודה ולקדם חדשנות טכנולוגית. 

הליך הבחירה של הפרויקטים מתבצע באמצעות תהליך בדיקה קפדני שמטרתו לבחור פרויקטים חדשניים בעלי סבירות גבוהה להצלחה מסחרית ולהשפעה חיובית על השוק. הפרויקטים נדרשים לשאת לפחות ב-50% מעלויותיהם, עם התחייבות להחזר המענק במקרה של הצלחה מסחרית. חמשת הפרויקטים שאושרו הם: חברת של Lucy Borchard Shipping הישראלית וחברת Newlight Marine Technologies שיפתחו מערכת המשלבת שימוש דו-דלקי במימן ובדיזל לשיפור יעילות מנועי ספינות; חברת Nitrofix הישראלית וחברת ENERGY 1S1 האמריקאית יפתחו את "הדור הבא של אמוניה ירוקה"; חברת OASIX Energy הישראלית וחברת EN-POWER GROUP האמריקאית, ישתפו פעולה בהדגמת מערכת הכוללת משאבת חום עם אגירת אנרגיה תרמית דואלית בבנייני מגורים; חברת פינרג'י הישראלית וחברת החשמל של ניו יורק (NYPA) יפתחו וידגימו גנרטורים למצבי חירום המבוססים על טכנולוגיית אלומיניום-אוויר; וחברת Plasticback הישראלית ו-Freepoint Eco-Systems האמריקאית יפתחו וידגימו מערכת של מיחזור כימי של PVC. 


ד"ר אנדרו לייט, עוזר מזכיר האנרגיה לעניינים בינלאומיים במשרד האנרגיה האמריקאי: "הפרויקטים שנבחרו השנה מדגישים את עוצמת היחסים הבילטרליים בין ארה"ב לישראל ואת הגישות המשלימות לחדשנות בטכנולוגיות אנרגיה, באמצעות שיתופי פעולה בין חברות, מכוני מחקר ואוניברסיטאות משתי המדינות. המסורת של תוכנית בירד אנרגיה במציאת דרכים ייחודיות להרחבת כלכלת האנרגיה הנקייה ממשיכה להוביל פתרונות לאתגרים בתחום האקלים וביטחון האנרגיה, לטובת שתי המדינות והעולם. משרד האנרגיה האמריקאי מברך על המשך שיתוף הפעולה הבילטרלי עם שותפינו
הישראלים במסגרת התוכנית״.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות: "תכנית בירד אנרגיה, הפועלת במסגרת שותפות ישראל-ארה"ב בנושאי אנרגיה וחדשנות, מובילה עשרות פרויקטים טכנולוגיים משותפים, אשר מסייעים ברמה המקומית והבינלאומית ליצירת משקי אנרגיה חדשניים ויעילים יותר. תכנית זו מייצרת אקוסיסטם משותף לישראל וארה"ב, אשר מאפשר לחברות אנרגיה ישראליות ואמריקאיות לבנות שיתופי פעולה משמעותיים ולהגיע למסחור ולשווקים חדשים. משרד האנרגיה והתשתיות רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם ארצות הברית לפיתוח טכנולוגיות חדשניות ולקידום יוזמות משותפות עם משרד האנרגיה לטובת חיזוק משק האנרגיה. אני מברך את הזוכים ומאחל להם הצלחה במימוש המיזמים וקידום עתיד מופחת פליטות".


ירון לוטן, מנכ"ל קרן בירד: "השנה במיוחד קרן בירד גאה להמשיך את פעילותה המבורכת בתחום האנרגיה המתחדשת בתמיכה בחמשת הפרויקטים המצוינים שנבחרו. הצוות של בירד מחוייב להמשיך לעבוד עם החברות הזוכות כדי להביא חדשנות יישומית לשוק לטובת הצרכנים והחברה בישראל ובארה"ב. אנו מאמינים בתועלת הגדולה של שיתופי הפעולה בין חברות משתי המדינות ובתרומה המיוחדת שלהם לצמיחה ולהצלחה המסחרית של שוק הפתרונות היצירתיים בתחום״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.