חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דרור סבג

אלקטרה פאוור מתכוונת לגייס 59 מיליון שקל בדיסקאונט של 9% ולדלל את המשקיעים

המחיר למניה  שנקבע במכרז הינו 31.76 שקלים בעוד שמחיר המניה ביום ההודעה היה 35 שקלים, מה שמהווה דיסקאונט של 9%., מי שיפסידו מכך, הם לא ראק המשקיעים, אלא גם אלקו ששולטת בחברה
עדן ספיר | (1)

אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור כי היא תבצע הנפקה של מניות רגילות של החברה. אמש קיימה החברה מכרז לקבלת התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מוסדיים בהקשר להנפקה.

במסגרת המכרז למשקיעים מוסדיים הוגשו הזמנות לרכישת 18,932 יחידות, בהיקף כספי כולל של כ-59 מיליון שקל. המחיר למניה  שנקבע במכרז הינו 31.76 שקלים בעוד שמחיר המניה ביום ההודעה היה 35 שקלים, מה שמהווה דיסקאונט של 9%. אלקטרה פאוור אמנם מנסה לגייס כסף אך פוגעת במשקיעים הקיימים בכך שמדללת אותם. מאז ההנפקה שלה אי שם ב-2020 - מנית החברה ירדה ב-57%.

אלקטרה פאוור- גרף מניה 5 שנים

אלקטרה פאוור- גרף מניה 5 שנים

המפסידים העיקריים הם לא רק הציבור הרחב, אלא במיוחד חברת אלקו, של האחים דניאל ומיכאל (דני ומייקי) זלקינד שרכשה את אלקטרה פאוור (62%) בנובמבר 2019. אז היא עוד נקראה סופרגז. אלקו קנתה את השליטה בחברה בתמורה לכ־817 מיליון שקל. חצי שנה אחר כך, הנפיקה אלקו את אלקטרה פאוור בבורסה המקומית, שבה גייסה 270 מיליון שקל לפי שווי של 1 מיליארד שקל, מהלך שייצר לאלקו הצפת ערך זריזה. נכון להיום, לאחר צניחת המניה, נסחרת אלקטרה פאוור בשווי של כ־526 מיליון שקל בלבד, כשמתחילת השנה נחתך מחיר המניה ב־46%.

הדוחות הכספיים שפרסמה לאחרונה אלקטרה פאוור חושפים כי הירידה בשווי אינה מקרית. כניסת החברה לפעילות הספקת החשמל והשינוי הארגוני שעברה הביאו אותה לרשום הפסד נקי של 7.5 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון השני עמדו על כ-156.8 מיליון שקל, קיטון של כ-11.4% ביחס לכ-177 מיליון שקל. הירידה במכירות מיוחסת בעיקר לירידה במחיר האנרגיה ולקיטון בהיקף העסקאות בתחום הגז הטבעי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דני 28/09/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
    האחים דניאל ומיכאל זלקינד קנו את כל מה שזז , מינפו את עצמם , הם פשוט צריכים להבין שהקניה זה השלב הקל , השבחה וניהול הנכסים זה המאמץ .
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: