חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דרור סבג

אלקטרה פאוור מתכוונת לגייס 59 מיליון שקל בדיסקאונט של 9% ולדלל את המשקיעים

המחיר למניה  שנקבע במכרז הינו 31.76 שקלים בעוד שמחיר המניה ביום ההודעה היה 35 שקלים, מה שמהווה דיסקאונט של 9%., מי שיפסידו מכך, הם לא ראק המשקיעים, אלא גם אלקו ששולטת בחברה
עדן ספיר | (1)

אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור כי היא תבצע הנפקה של מניות רגילות של החברה. אמש קיימה החברה מכרז לקבלת התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מוסדיים בהקשר להנפקה.

במסגרת המכרז למשקיעים מוסדיים הוגשו הזמנות לרכישת 18,932 יחידות, בהיקף כספי כולל של כ-59 מיליון שקל. המחיר למניה  שנקבע במכרז הינו 31.76 שקלים בעוד שמחיר המניה ביום ההודעה היה 35 שקלים, מה שמהווה דיסקאונט של 9%. אלקטרה פאוור אמנם מנסה לגייס כסף אך פוגעת במשקיעים הקיימים בכך שמדללת אותם. מאז ההנפקה שלה אי שם ב-2020 - מנית החברה ירדה ב-57%.

אלקטרה פאוור- גרף מניה 5 שנים

אלקטרה פאוור- גרף מניה 5 שנים

המפסידים העיקריים הם לא רק הציבור הרחב, אלא במיוחד חברת אלקו, של האחים דניאל ומיכאל (דני ומייקי) זלקינד שרכשה את אלקטרה פאוור (62%) בנובמבר 2019. אז היא עוד נקראה סופרגז. אלקו קנתה את השליטה בחברה בתמורה לכ־817 מיליון שקל. חצי שנה אחר כך, הנפיקה אלקו את אלקטרה פאוור בבורסה המקומית, שבה גייסה 270 מיליון שקל לפי שווי של 1 מיליארד שקל, מהלך שייצר לאלקו הצפת ערך זריזה. נכון להיום, לאחר צניחת המניה, נסחרת אלקטרה פאוור בשווי של כ־526 מיליון שקל בלבד, כשמתחילת השנה נחתך מחיר המניה ב־46%.

הדוחות הכספיים שפרסמה לאחרונה אלקטרה פאוור חושפים כי הירידה בשווי אינה מקרית. כניסת החברה לפעילות הספקת החשמל והשינוי הארגוני שעברה הביאו אותה לרשום הפסד נקי של 7.5 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון השני עמדו על כ-156.8 מיליון שקל, קיטון של כ-11.4% ביחס לכ-177 מיליון שקל. הירידה במכירות מיוחסת בעיקר לירידה במחיר האנרגיה ולקיטון בהיקף העסקאות בתחום הגז הטבעי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דני 28/09/2023 18:03
    הגב לתגובה זו
    האחים דניאל ומיכאל זלקינד קנו את כל מה שזז , מינפו את עצמם , הם פשוט צריכים להבין שהקניה זה השלב הקל , השבחה וניהול הנכסים זה המאמץ .
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

אורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסףאורן הר נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"

אורן הר נבו ראש אגף החשבות והכספים של אל על מדבר בוועידה הכלכלית של ביזפורטל על הענף, על איך אל על ניצלה את תקופת הגאות כדי לחזק את המאזן; ולאן הוא חושב שהענף צועד "בעשור הקרוב נגיע לרף של 30 מיליון נוסעים, וזה הקיבולת המלאה של נתב״ג"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אורן הר נבו אל על

אל על אל על 1.36%   של סוף 2025 היא לא אותה חברת תעופה שהכרתם בעבר. מי שזוכר מבנה חוב כבד, יעילות נמוכה ואינסוף מאבקים תפעוליים, ופותח את הדוחות האחרונים מגלה חברה רזה יותר, חברה שניצלה את הגאות כדי לנקות חובות, חברה שהסתכלה קדימה והכינה את מבנה ההון שלה להתחרות בגל של החברות שנחת כאן בתום המערכה הארוכה.

אבל דווקא כשהחברה מגיעה לאחת התקופות היציבות ביותר שלה, מרחף מעליה איום חדש. טוב, אולי לא כל כך חדש כיוון שהדיבורים על הקמת בסיס מקומי לוויזאייר על השולחן כבר כמה חודשים. מנכ״ל החברה, ג'וזף וראדי, נחת פה לפני כמה ימים נפגש עם שרת התחבורה והדרג המקצועי, והצהיר שבהשקעה של כמיליארד דולר בשלוש שנים הם יקימו בסיס מקומי לקראת אפריל 2026. 

באותו יום המניות של אל על וישראייר נפלו. אבל אל על הספיקה לתקן מאז כנראה השוק יודע להבדיל בין הצהרות מפוצצות לבין המציאות התפעולית: עדיין אין כיום מספיק סלוטים, אין תשתית בשלה, וכמו שאמרנו אל על - לראשונה זה שנים - מגיעה למשחק עם אפס חוב ועם מועדון נוסעים שחצי מדינה מחוברת אליו. איך שלא מסתכלים על זה, החברה עצמה ממוקמת היום אחרת לחלוטין.

על הרקע הזה הגענו לשמוע את הזווית של אל על בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. בוועידה שעמדה בסימן ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים רצינו להבין אם הגאות בשווקים משתקפת גם בשטח. אחרי שסקרנו את המצב מהזוויות של הקמעונאות, מהזווית של אנשי הנדל"ן וגם בתי ההשקעות רצינו לקבל את התמונה של אחד הענפים שמחברים כמעט הכל ביחד צרכנות, תשתיות וביטחון לאומי: תעופה. 

אורן הר-נבו, ראש אגף החשבות והכספים של אל על, עלה לבמה והביא איתו מבט רחב ומדויק על מה שקורה בענף מהפערים בין ביקוש להיצע ועד מקומה של אל על במערכת שמנסה להמריא, אבל נתקעת שוב ושוב בחסמים מבניים.