אלקטרה פאוור מתכוונת לגייס 59 מיליון שקל בדיסקאונט של 9% ולדלל את המשקיעים
אלקטרה פאוור אלקטרה פאוור כי היא תבצע הנפקה של מניות רגילות של החברה. אמש קיימה החברה מכרז לקבלת התחייבויות מוקדמות ממשקיעים מוסדיים בהקשר להנפקה.
במסגרת המכרז למשקיעים מוסדיים הוגשו הזמנות לרכישת 18,932 יחידות, בהיקף כספי כולל של כ-59 מיליון שקל. המחיר למניה שנקבע במכרז הינו 31.76 שקלים בעוד שמחיר המניה ביום ההודעה היה 35 שקלים, מה שמהווה דיסקאונט של 9%. אלקטרה פאוור אמנם מנסה לגייס כסף אך פוגעת במשקיעים הקיימים בכך שמדללת אותם. מאז ההנפקה שלה אי שם ב-2020 - מנית החברה ירדה ב-57%.
אלקטרה פאוור- גרף מניה 5 שנים
המפסידים העיקריים הם לא רק הציבור הרחב, אלא במיוחד חברת אלקו, של האחים דניאל ומיכאל (דני ומייקי) זלקינד שרכשה את אלקטרה פאוור (62%) בנובמבר 2019. אז היא עוד נקראה סופרגז. אלקו קנתה את השליטה בחברה בתמורה לכ־817 מיליון שקל. חצי שנה אחר כך, הנפיקה אלקו את אלקטרה פאוור בבורסה המקומית, שבה גייסה 270 מיליון שקל לפי שווי של 1 מיליארד שקל, מהלך שייצר לאלקו הצפת ערך זריזה. נכון להיום, לאחר צניחת המניה, נסחרת אלקטרה פאוור בשווי של כ־526 מיליון שקל בלבד, כשמתחילת השנה נחתך מחיר המניה ב־46%.
הדוחות הכספיים שפרסמה לאחרונה אלקטרה פאוור חושפים כי הירידה בשווי אינה מקרית. כניסת החברה לפעילות הספקת החשמל והשינוי הארגוני שעברה הביאו אותה לרשום הפסד נקי של 7.5 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון השני עמדו על כ-156.8 מיליון שקל, קיטון של כ-11.4% ביחס לכ-177 מיליון שקל. הירידה במכירות מיוחסת בעיקר לירידה במחיר האנרגיה ולקיטון בהיקף העסקאות בתחום הגז הטבעי.
- אלקטרה נדל"ן גייסה 200 מיליון שקל בדיסקאונט של 7%; המניה יורדת
- אלקטרה נדל"ן מוכרת נכסים בפלורידה ב-300 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.דני 28/09/2023 18:03הגב לתגובה זוהאחים דניאל ומיכאל זלקינד קנו את כל מה שזז , מינפו את עצמם , הם פשוט צריכים להבין שהקניה זה השלב הקל , השבחה וניהול הנכסים זה המאמץ .
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
