מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock
דוחות

ברנד בדוחות חלשים - ההכנסות יציבות; שחיקה במדדי הרווחיות

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-16.3 מיליון - גידול במגזר האנרגיה שלא היה קיים וירידה בסכום דומה במגזר המערכות; הרווח הגולמי התכווץ ב-46% על רקע השינוי בתמהיל המכירות
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה ברנד

חברת ברנד, שלאחרונה התמזגה עם מרגל מערכות מדווחת על תוצאות חלשות לרבעון הראשון. ההכנסות נותרו יציבות על סך של כ-16 מיליון שקל. שאר מדדי הרווחיות התכווצו בחדות לאור ירידה ברווחיות הגולמית. הרווח נקי שולי הסתכם ב-38 אלף שקל.

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-16.3 מיליון ברבעון בדומה להכנסות ברבעון המקביל. מחזור המכירות ברבעון הראשון של 2021 כולל מחזור של 7.6 מיליון שקל במגזר האנרגיה שלא היה קיים אשתקד ומנגד ירידה בסכום דומה במגזר המערכות. הירידה במגזר המערכות נובעת בעיקר מהיקף פרויקטים משמעותי ברבעון הראשון של 2021 שנמצאים בשלבים התחלתיים או סופיים, בהם היקף התקדמות העבודה במהלך הרבעון נמוך יחסית.

הרווח הנקי ברבעון הראשון התכווץ לסך של 38 אלף שקל, בהשוואה לרווח של 1.97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לקריאה נוספת:

ברנד: חוזים פוטנציאליים בהיקף של חצי מיליארד שקל

ברנד החדשה: עסקה בהיקף 112 מיליון שקל להקמת מתקנים סולאריים

ברנד החדשה - צופה מכירות של 230 מיליון שקל בשנה הבאה

כיווץ בשורת הרווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-2.7 מיליון שקל, ירידה 46% לעומת 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקר משיעורי הרווחיות במגזר האנרגיה בו חל גידול משמעותי במחזור המכירות אשר הינם נמוכים ביחס לשיעורי הרווחיות במגזר המערכות בו חלה ירידה במחזור המכירות.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בסך כ-300 אלף שקל בהשוואה ל-3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח התפעולי נובעת מהירידה ברווח הגולמי.

מניית החברה טיפסה ב-17% מתחילת השנה, השווי שוק של החברה נכון לסוף המסחר עומד על 271 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-137 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים