מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock
דוחות

ברנד בדוחות חלשים - ההכנסות יציבות; שחיקה במדדי הרווחיות

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-16.3 מיליון - גידול במגזר האנרגיה שלא היה קיים וירידה בסכום דומה במגזר המערכות; הרווח הגולמי התכווץ ב-46% על רקע השינוי בתמהיל המכירות
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה ברנד

חברת ברנד, שלאחרונה התמזגה עם מרגל מערכות מדווחת על תוצאות חלשות לרבעון הראשון. ההכנסות נותרו יציבות על סך של כ-16 מיליון שקל. שאר מדדי הרווחיות התכווצו בחדות לאור ירידה ברווחיות הגולמית. הרווח נקי שולי הסתכם ב-38 אלף שקל.

הכנסות החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-16.3 מיליון ברבעון בדומה להכנסות ברבעון המקביל. מחזור המכירות ברבעון הראשון של 2021 כולל מחזור של 7.6 מיליון שקל במגזר האנרגיה שלא היה קיים אשתקד ומנגד ירידה בסכום דומה במגזר המערכות. הירידה במגזר המערכות נובעת בעיקר מהיקף פרויקטים משמעותי ברבעון הראשון של 2021 שנמצאים בשלבים התחלתיים או סופיים, בהם היקף התקדמות העבודה במהלך הרבעון נמוך יחסית.

הרווח הנקי ברבעון הראשון התכווץ לסך של 38 אלף שקל, בהשוואה לרווח של 1.97 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לקריאה נוספת:

ברנד: חוזים פוטנציאליים בהיקף של חצי מיליארד שקל

ברנד החדשה: עסקה בהיקף 112 מיליון שקל להקמת מתקנים סולאריים

ברנד החדשה - צופה מכירות של 230 מיליון שקל בשנה הבאה

כיווץ בשורת הרווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-2.7 מיליון שקל, ירידה 46% לעומת 5 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקר משיעורי הרווחיות במגזר האנרגיה בו חל גידול משמעותי במחזור המכירות אשר הינם נמוכים ביחס לשיעורי הרווחיות במגזר המערכות בו חלה ירידה במחזור המכירות.

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בסך כ-300 אלף שקל בהשוואה ל-3 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח התפעולי נובעת מהירידה ברווח הגולמי.

מניית החברה טיפסה ב-17% מתחילת השנה, השווי שוק של החברה נכון לסוף המסחר עומד על 271 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-137 מיליון שקל נכון לסוף הרבעון הראשון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.