ענף הביטוח יושב על הרים של מזומנים – האם הדיבידנדים בדרך?
מחירי המניות בענף הביטוח הפכו בשנים האחרונות לחולשה שהמשקיעים למדו לחיות איתה, אם כי ההתאוששות בחצי השנה האחרונה מרשימה; חלוקה של דיבידנד תוכל לחפות על תשואת מניה מאכזבת לאורך זמן ולהטיב עם יכולת גיוס החוב של החברות בעתיד
משבר הקורונה כנראה מאחורינו וחברות הביטוח הגדולות נמצאות רגע לפני פרסום הדוח לרבעון השלישי, כשהדוחות שפורסמו בינתיים היו טובים. נראה שברבעון הנוכחי ישנו ההנהלות את מדיניות הדיבידנד שלהן ויהפכו אותה לברורה, קבועה ונדיבה יותר. אחרי הכל, מדובר בדרך המהירה והיעילה ביותר שלהן לחפות על התמחור הנחשב נמוך של החברות בשוק ההון ומכפיל ההון הנמוך למדי של הענף. התשואה של מניות חברות הביטוח הגדולות בשנים האחרונות היתה מאכזבת (בעיקר של מגדל ביטוח -3.08% ו כלל עסקי ביטוח -3.33% ), ולמרות התיקון המרשים של החצי שנה האחרונה, לאורך זמן התשואה שלהן עדיין נמוכה.
עם הסימנים הראשונים של הקורונה, החליטו בענף הביטוח לעצור את הדיבידנדים. ביולי השנה פרסמה מחלקת המחקר של הבורסה סקירה על מדיניות חלוקת הדיבידנד על פי ענפים. מבין הענפים העיקריים בשוק ההון, ענף הביטוח הוא היחיד שלא חילק דיבידנדים ב-2020, זה המצב כאשר אין לך מדיניות קבועה. למעשה, חברות הביטוח לא הכריזו על חלוקת דיבידנד במזומן מאז אוגוסט 2019.
הבנקים, לעומת זאת, חילקו 813 מיליון שקל כדיבידנד במחצית הראשונה של 2020. יובל צוק, שערך את המחקר ציין בדבריו כי "חברות רבות נוהגות להכריז מדי שנה על חלוקת דיבידנד סמוך למועד פרסום הדוח הכספי השנתי של החברה בחודש מרץ, בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד שלהן אשר לרוב הינה שיעור מסוים מהרווח הנקי השנתי. בהתאם, ברבעון השני של כל שנה מחולקים סך הדיבידנדים הרב ביותר". בהפוך על הפוך, בעקבות השפעות הקורונה ברבעון השני, חברות הביטוח החליטו לסגור את ברז הדיבידנד.
משבר הקורונה אינו פוטר את החברות מהדרישה של השוק לנקוט במדיניות חלוקת דיבידנד קבועה וברורה כשיעור מהרווחים. פרסום דוחות הרבעון השלישי של השנה, שיאופיינו, ככל הנראה, ברווחים נאים לחברות, הוא זמן מעולה להכריז על אותה מדיניות.
- סלע נדל״ן: רווח נקי תפעולי של 62 מיליון שקל - החברה הכריזה על דיבידנד
- מחירי הדלק יישארו ללא שינוי בחודש אוקטובר - למרות התחזקות הדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנהלות של סנטרברידג' וגלאטין, שתי קרנות ההשקעה שרכשו בשנה שעברה את הפניקס -3.39% , זיהו את הצורך של הגדלת הוודאות בחלוקת דיבידנד על ידי החברה. החברה הודיעה בבורסה כי היא מאמצת מדיניות דיבידנד חדשה. בכוונת החברה לחלק דיבידנד שנתי בשיעור שלא יפחת משיעור של 30% מהרווח הכולל של החברה הניתן לחלוקה על פי הדוחות הכספיים המאוחדים השנתיים של החברה בשנה הרלוונטית.
החל משנת 2021 בכוונת הפניקס חברה לביטוח לחלק דיבידנד שנתי בשיעור שינוע בין 30% ל-50% מהרווח הכולל של הפניקס הניתן לחלוקה על פי הדוחות הכספיים המאוחדים השנתיים של חברת הביטוח. מאז הודעת הנהלת החברה בסוף אוקטובר, מנייתה כבר עלתה יותר מ-13% אך היא עדיין נסחרת במכפיל הון של 0.74.
לעומת הפניקס, איידיאיי ביטוח -2.61% (ביטוח ישיר), שהחזיקה במדיניות דיבידנד של חלוקת 50% מהרווחים של החברה, הודיעה על ביטול מדיניות הדיבידנד לנוכח משבר הקורונה. החברה אמנם הודיעה במקביל לפרסום הדוחות הטובים (הרחבה כאן) על דיבידנד נוסף בסך של 40 מיליון שקל אך עתיד המדיניות לוט בערפל.
- עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
- ויקטור וקרט ממונה למנכ"ל לאומי פרטנרס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
האתגר העיקרי של חברות הביטוח באימוץ מדינות חלוקת דיבידנד הוא להציג בפני רשות שוק ההון את יציבותן על רקע אותה חלוקה. נציין, כי במצב הקיים חברות הביטוח הפכו ל"יותר מדי יציבות" נתון שתומך מאוד בחלוקת דיבידנד. זאת כאשר הן מציגות יחס כושר פירעון ממוצע של 163%.
יחס כושר הפירעון הוא היחס שהממונה על הביטוח דורש מחברות הביטוח להציג כדי להבטיח שהן איתנות פיננסית ויכולות לעמוד בכל ההתחייבות שלהן למול המבוטחים. לאחרונה, הממונה על הביטוח הקטין את דרישות מתוך מטרה להקל על החברות ולאפשר להן לפעול ביותר גמישות מתוך כך עברו החברות ליחס כושר פירעון בשיעור ממוצע של 161% שהינו משמעותית גבוה לעומת הדרישה של הממונה (בהתחשב בזמן הפריסה), כאשר היעד עומד בערך סביב ה-105% ברוב החברות. אחת מהפרשנויות לאותה גמישות יכולה בהחלט להיות קביעת מדיניות חלוקת דיבידנד קבועה. ההפרש בין כושר הפירעון המיועד לבין כושר הפירעון הקיים צריך למצוא את עצמו בכיסי המשקיעים ובעלי המניות של החברה ששרדו איתה את התקופות הקשות.
מכפיל הון נמוך בענף הביטוח הפך בשנים האחרונות לסוג של חולשה בתמחור המניות שהמשקיעים למדו לחיות איתה. סיבות רבות נהגו לתת כדי להסביר את התמחור הנמוך בינן, צפי לירידה ברווחים, אי אמון בהנהלה, חוסר עניין לציבור בפעילות החברה ורגולציה מכבידה. חברות הביטוח נפגעות מהתמחור הנמוך משום שהן לא יכולות לגייס הון בשווי הכלכלי שלהן (גידול בשווי היה מביא להקטנה בריבית) אך אותו תמחור הוא אינו כורח המציאות וניתן לטפל בו.
מכפילי הון ורווח של חברות הביטוח
הדרך הטובה ביותר להילחם בפער היא חלוקת דיבידנד. חלוקה של חלק מההון שנסחר מתחת לשוויו, למעשה מזכה את בעלי המניות בתשואה "מובטחת". לדוגמה, כאשר חברה נסחרת ב-80 אגורות על כל שקל שהיא מחזיקה (מכפיל הון של 0.8), אז עם חלוקת אותו השקל, המשקיעים מרוויחים מיידית תשואה של 25% על השקעתם (ההפרש שבין 80 אגורות לשקל חלקי 80 אגורות). לכן, חלוקת דיבידנד אמורה להגדיל את האטרקטיביות של המניה ובסופו של דבר לחסל בתוך זמן קצר את הפערים במכפיל.
- 5.שיחזירו לציבור המבוטחים את הכסף שגונבים מהם (ל"ת)אפק 24/11/2020 19:38הגב לתגובה זו
- 4.יריב 24/11/2020 14:08הגב לתגובה זוחברות הביטוח זולות אך חלוקת דיבידנד לא תשנה זאת. הזמן ישעה את שלו והן עוד ייסחרו בגובה ההון ואפילו יותר כשהתשואה להון תעלה עם עליית הריבית בעוד שנתיים-שלוש.
- 3.נתנאל 24/11/2020 13:48הגב לתגובה זואם המחיר נמוך שיקנו מניות
- 2.נחום 24/11/2020 09:39הגב לתגובה זו"ולהטיב עם יכולת גיוס החוב של החברות בעתיד". איך חלוקת דיוידנד משפיעה על היכולת לגייס חוב ? מה הקשר ?
- 1.אורי גוטמן 24/11/2020 08:35הגב לתגובה זואין משמעות לכל המספרים היפים הללו ללא התייחסות להתאמתן לסולבנסי II.

הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים
המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו
יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח" את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%.
העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל.
בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.
ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- דמרי ביביסט - אז מה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.