גואטה ברקת
צילום: ענבל מרמרי ודוברות משרד האוצר

מלחמת הרגולטורים - האם ברקת מנסה להצר את צעדיה של יו"ר הרשות?

דירקטורית בחד אסף תעשיות פונה לממונה על שוק ההון, במטרה להעלות את הצורך להבהיר לציבור, לנושאי משרה בחברות המפוקחות ובפרט לדירקטורים ולדח"צים, האם אכן השינוי ב"כללי המשחק" נעשה כחלק מתוכנית סדורה?
ערן סוקול |

שולמית אשבול, המכהנת כדח"צ בחברת חד אסף תעשיות שיגרה מכתב לממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת באמצעות עורכי דינה, במטרה להעלות את הצורך להבהיר לציבור, לנושאי משרה בחברות המפוקחות ובפרט לדירקטורים ולדח"צים, אם אכן השינוי ב"כללי המשחק" נעשה כחלק מתוכנית סדורה ואם מדובר במהלך מתואם המתרחש על דעת כלל הרגולטורים הרלוונטיים בתחום זה. הבהרה זו נדרשת בדחיפות על מנת לאפשר לחברי הדירקטוריונים בחברות המפוקחות לבצע תפקידם נאמנה ועל פי החוק.

במסגרת הפניה, מציינים עורכי דינה כי לאשבל רקורד עשיר בתחום הממשל התאגידי, בין היתר על רקע השכלתה המקצועית וכהונתה כדירקטורית בחברות ציבוריות מהגדולות במשק ובהן הבנק לפיתוח התעשייה, חברת חשמל, אלקטרה מוצרי צריכה ועוד. בתקופות כהונתה בחברות השונות מרשתנו עסקה רבות בענייני ממשל תאגידי, ובין היתר כתבה קוד ממשל תאגידי לחברה ממשלתית גדולה.

אשבול הינה רואת חשבון ועורכת דין, והיא בעלת מומחיות, בין היתר, בביקורת. מתמחה בביקורת בתאגידים, ביקורת תהליכים וביקורת של גופים ממשלתיים.

לטענת אשבול, לאחרונה, התרחשו בשוק ההון מספר אירועים הקשורים בחברות ציבוריות שבבעלותן חברות ביטוח ואשר דומה כי יש בהם לערער על מושכלות יסוד של הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בארץ.

המבנה התאגידי של חברות הביטוח הגדולות בישראל הוא זה של חברת ביטוח שהינה חברה פרטית, הנשלטת בידי חברת אחזקות, שהיא חברה ציבורית, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

במסגרת זו, ניתן להפנות לדוגמה למבנה התאגידי של "קבוצת כלל", לפיו חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, הינה חברה ציבורית, בעוד חברת כלל עסקי ביטוח, הנמצאת בבעלותה המלאה, הינה חברה פרטית.

בעניין זה, הממונה על שוק ההון שלח מכתב לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח במסגרתו הודיע הממונה לדירקטוריונים אודות "הסדרים אשר יחולו על הפעלת אמצעי שליטה של חברת כלל החזקות בחברת כלל ביטוח, לרבות בעניין מינוי דירקטורים והשתתפות באסיפה כללית של כלל ביטוח".

אכן, מבנה זה של החזקות חברות הביטוח, על ידי חברות ציבוריות, מוביל לכך שפעילותן של חברות הביטוח הגדולות בישראל מפוקחת בידי שני גורמי פיקוח ואסדרה שונים: מחד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשה עומד ברקת; מאידך, רשות ניירות ערך, בראשה עומדת יו"ר הרשות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לטענת אשבול כל עוד הרגולטורים פועלים זה לצד זה בשום שכל, בתיאום, ובשקיפות, כשהם מכבדים את "גבולות הגזרה" ההדדיים, תוך כדי הפעלת שיקול דעת והתייעצות זה עם זה, ובראש ובראשונה – כשהם פועלים במטרה להגשים את התכליות שבשמן ניתנו להם סמכויות הפיקוח – להבדיל מרצון להפגין יתר סמכות, להגדיל ולהאדיר את כוחם – הפיקוח המקביל וההדדי, מתבצע על מי מנוחות ובצורה ראויה, לטובת שוק ההון בכלל וציבור המשקיעים בפרט.

אלא שלאחרונה, אגב עימות שהתרחש בין יו"ר דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, מר דני נווה, לבין מנכ"ל החברות האמורות, מר יורם נווה, נחשף הציבור לפעילות מוגברת מצידו של הממונה, בעניינה של "קבוצת כלל", המעלה חששות של השגת גבולות הפיקוח הנתונים לסמכות הממונה, תוך כדי "פלישה" לתחום סמכותה של יו"ר הרשות.

בשורה של פניות ומכתבים מהחודש האחרון, מצידו של הממונה אל חברי דירקטוריון כלל החזקות וחברי דירקטוריון כלל ביטוח, קבע הממונה שורה של דרישות והנחיות הנוגעות הן לפעילותה של כלל החזקות והן לפעילותה של כלל ביטוח.

על אף שדרישות והנחיות הממונה מתיימרות להכתיב כללי ממשל תאגידי, לא רק לחברות הביטוח עצמן, אלא אף לחברות הציבוריות השולטות בחברות הביטוח, לא מצא לנכון הממונה לכתב על פניותיו את יו"ר הרשות, ואף לא הודיע לגופים המפוקחים כי פניותיו והנחיותיו נמסרות להם על דעתה ובהסכמתה של יו"ר הרשות.

לעניין זה, להלן מגוון הדרישות וההנחיות שיצאו מתחת ידיו של הממונה בשבועות האחרונים, בפניות הבאות, שנעשו על ידו לדירקטוריונים ב"קבוצת כלל":

במכתבו של הממונה לחברי דירקטוריון כלל החזקות מיום 2.7.20, עמד הממונה על כוונתו לקבוע מנגנון מיוחד למינוי דירקטורים, וזאת לא רק ביחס לדירקטוריון כלל ביטוח, שהינה כאמור חברה פרטית הנמצאת בשליטתה ה(כמעט) מלאה של כלל החזקות, אלא גם ביחס לכלל החזקות עצמה, שהינה חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח של רשות ניירות ערך.

באותו מכתב הודיע הממונה על התנגדותו לכך שדירקטורים בכלל החזקות יכהנו במקביל גם בכלל ביטוח. יצוין כי במכתב תשובה ששלח דירקטוריון כלל החזקות לממונה ביום 9.7.20, נכתב כי עמדה זו של הממונה אינה מתיישבת עם הנעשה בפועל בשוק הביטוח ובחברות המתחרות, וכי "נראה שאינה מעוגנת בהוראות הדין". 

באותו מכתב דרש הממונה מכלל החזקות להבהיר לו מדוע כספים שגויסו על ידי כלל החזקות בדרך של הנפקת מניות בשלהי שנת 2019 לא הוזרמו כהון לכלל ביטוח. נזכיר בהקשר זה כי גיוס הכספים נעשה מכוח תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך, במסגרת תהליך שהוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ("חוק ניירות ערך") והתקנות מכוחו, חלים עליו במלוא עוזם.

במכתב הממונה מיום 21.7.20, ששלח הממונה לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח, הודיע להם הממונה על ההסדרים שיחולו על הפעלת אמצעי השליטה של כלל החזקות בכלל ביטוח.

בין השאר, כלול במכתב זה איסור על קיום ישיבות משותפות של דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, אלא באישור מראש של הממונה.

באותו מכתב, אסר הממונה על ביצוע שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח, וזאת מהטעם שהוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, טרם הוקמה.

לטענת אשבול, נראה כי בהתאם לעמדתו של הממונה, כיוון שעד היום – שבע שנים לאחר שנחקק סעיף 41י"ג לחוק הפיקוח – טרם מצאו לנכון שרי האוצר לדורותיהם למנות וועדה למינוי דירקטוריון במבטח ללא שולט, אין כל אפשרות לערוך שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח.

דא עקא, עמדה זו של הממונה טומנת בחובה קשיים משמעותיים בנוגע להתנהלותן של כלל ביטוח ושל כלל החזקות, וזאת, בין השאר, לאור העובדה שדירקטוריון כלל ביטוח קיבל את בקשתו של יו"ר דירקטוריון החברה, מר דני נווה, להקדים את מועד סיום כהונתו כיו"ר דירקטוריון כלל ביטוח, לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני לשנת 2020, וזאת "בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למנוי דירקטור בכלל ביטוח".

לאור עמדתו של הממונה, ומן הטעם שעד היום טרם הוקמה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, נראה שלא ניתן יהיה למנות דירקטור בכלל ביטוח במקומו של יו"ר הדירקטוריון, באופן שלא יאפשר את סיום כהונתו בדירקטוריון כלל ביטוח.

הפניות החוזרות ונשנות, במהלך החודש האחרון, מצידו של הממונה אל דירקטוריון כלל החזקות, שרק על שתיים מהן עמדנו לעיל, תוך מתן הנחיות מדוקדקות בתחום הממשל התאגידי ובתחומים נושקים נוספים לתחומי הפיקוח של יו"ר הרשות, מעלים, כאמור, תהיות ותמיהות בנוגע לפלישה חריגה של הממונה, לתחום אחריותה וסמכותה של רשות ניירות ערך.

כל עוד היה ברור שהמניע המובהק שמדריך את הממונה בפניותיו אלה נעוץ בהגנה ובשמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים, נחה דעתה של אשבול כי פלישות אלה – ככל שהתבצעו – היו ענייניות ומקצועיות, ונעשו בתום לב מלא, ואגב מילוי תפקידו של הממונה.

אלא שלאחרונה, ולאור דברים מפורשים שנכתבו על ידי הממונה במסגרת פניותיו לדירקטוריון כלל החזקות, החל להיווצר הרושם שמא לא רק הגנה על עניינם של ציבור המבוטחים מדריכה את הממונה בהתנהלותו, אלא גם שיקולים אחרים ניצבים בבסיס פעילותו, שיקולים הנתונים בצורה מלאה ומוחלטת לסמכותה של יו"ר הרשות.

להלן תגובתו של הממונה על שוק ההון:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי.