מלחמת הרגולטורים - האם ברקת מנסה להצר את צעדיה של יו"ר הרשות?
שולמית אשבול, המכהנת כדח"צ בחברת חד אסף תעשיות שיגרה מכתב לממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת באמצעות עורכי דינה, במטרה להעלות את הצורך להבהיר לציבור, לנושאי משרה בחברות המפוקחות ובפרט לדירקטורים ולדח"צים, אם אכן השינוי ב"כללי המשחק" נעשה כחלק מתוכנית סדורה ואם מדובר במהלך מתואם המתרחש על דעת כלל הרגולטורים הרלוונטיים בתחום זה. הבהרה זו נדרשת בדחיפות על מנת לאפשר לחברי הדירקטוריונים בחברות המפוקחות לבצע תפקידם נאמנה ועל פי החוק.
במסגרת הפניה, מציינים עורכי דינה כי לאשבל רקורד עשיר בתחום הממשל התאגידי, בין היתר על רקע השכלתה המקצועית וכהונתה כדירקטורית בחברות ציבוריות מהגדולות במשק ובהן הבנק לפיתוח התעשייה, חברת חשמל, אלקטרה מוצרי צריכה ועוד. בתקופות כהונתה בחברות השונות מרשתנו עסקה רבות בענייני ממשל תאגידי, ובין היתר כתבה קוד ממשל תאגידי לחברה ממשלתית גדולה.
אשבול הינה רואת חשבון ועורכת דין, והיא בעלת מומחיות, בין היתר, בביקורת. מתמחה בביקורת בתאגידים, ביקורת תהליכים וביקורת של גופים ממשלתיים.
לטענת אשבול, לאחרונה, התרחשו בשוק ההון מספר אירועים הקשורים בחברות ציבוריות שבבעלותן חברות ביטוח ואשר דומה כי יש בהם לערער על מושכלות יסוד של הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בארץ.
המבנה התאגידי של חברות הביטוח הגדולות בישראל הוא זה של חברת ביטוח שהינה חברה פרטית, הנשלטת בידי חברת אחזקות, שהיא חברה ציבורית, שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- האירוע שהקפיץ את השווקים במהלך מגפת הקורונה מה קרה היום לפני 68 שנה
- מי המניה הנמכרת בחסר ביותר ב-S&P 500?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת זו, ניתן להפנות לדוגמה למבנה התאגידי של "קבוצת כלל", לפיו חברת כלל החזקות עסקי ביטוח, הינה חברה ציבורית, בעוד חברת כלל עסקי ביטוח, הנמצאת בבעלותה המלאה, הינה חברה פרטית.
בעניין זה, הממונה על שוק ההון שלח מכתב לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח במסגרתו הודיע הממונה לדירקטוריונים אודות "הסדרים אשר יחולו על הפעלת אמצעי שליטה של חברת כלל החזקות בחברת כלל ביטוח, לרבות בעניין מינוי דירקטורים והשתתפות באסיפה כללית של כלל ביטוח".
אכן, מבנה זה של החזקות חברות הביטוח, על ידי חברות ציבוריות, מוביל לכך שפעילותן של חברות הביטוח הגדולות בישראל מפוקחת בידי שני גורמי פיקוח ואסדרה שונים: מחד, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בראשה עומד ברקת; מאידך, רשות ניירות ערך, בראשה עומדת יו"ר הרשות.
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
לטענת אשבול כל עוד הרגולטורים פועלים זה לצד זה בשום שכל, בתיאום, ובשקיפות, כשהם מכבדים את "גבולות הגזרה" ההדדיים, תוך כדי הפעלת שיקול דעת והתייעצות זה עם זה, ובראש ובראשונה – כשהם פועלים במטרה להגשים את התכליות שבשמן ניתנו להם סמכויות הפיקוח – להבדיל מרצון להפגין יתר סמכות, להגדיל ולהאדיר את כוחם – הפיקוח המקביל וההדדי, מתבצע על מי מנוחות ובצורה ראויה, לטובת שוק ההון בכלל וציבור המשקיעים בפרט.
אלא שלאחרונה, אגב עימות שהתרחש בין יו"ר דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, מר דני נווה, לבין מנכ"ל החברות האמורות, מר יורם נווה, נחשף הציבור לפעילות מוגברת מצידו של הממונה, בעניינה של "קבוצת כלל", המעלה חששות של השגת גבולות הפיקוח הנתונים לסמכות הממונה, תוך כדי "פלישה" לתחום סמכותה של יו"ר הרשות.
בשורה של פניות ומכתבים מהחודש האחרון, מצידו של הממונה אל חברי דירקטוריון כלל החזקות וחברי דירקטוריון כלל ביטוח, קבע הממונה שורה של דרישות והנחיות הנוגעות הן לפעילותה של כלל החזקות והן לפעילותה של כלל ביטוח.
על אף שדרישות והנחיות הממונה מתיימרות להכתיב כללי ממשל תאגידי, לא רק לחברות הביטוח עצמן, אלא אף לחברות הציבוריות השולטות בחברות הביטוח, לא מצא לנכון הממונה לכתב על פניותיו את יו"ר הרשות, ואף לא הודיע לגופים המפוקחים כי פניותיו והנחיותיו נמסרות להם על דעתה ובהסכמתה של יו"ר הרשות.
לעניין זה, להלן מגוון הדרישות וההנחיות שיצאו מתחת ידיו של הממונה בשבועות האחרונים, בפניות הבאות, שנעשו על ידו לדירקטוריונים ב"קבוצת כלל":
במכתבו של הממונה לחברי דירקטוריון כלל החזקות מיום 2.7.20, עמד הממונה על כוונתו לקבוע מנגנון מיוחד למינוי דירקטורים, וזאת לא רק ביחס לדירקטוריון כלל ביטוח, שהינה כאמור חברה פרטית הנמצאת בשליטתה ה(כמעט) מלאה של כלל החזקות, אלא גם ביחס לכלל החזקות עצמה, שהינה חברה ציבורית, הנתונה לפיקוח של רשות ניירות ערך.
באותו מכתב הודיע הממונה על התנגדותו לכך שדירקטורים בכלל החזקות יכהנו במקביל גם בכלל ביטוח. יצוין כי במכתב תשובה ששלח דירקטוריון כלל החזקות לממונה ביום 9.7.20, נכתב כי עמדה זו של הממונה אינה מתיישבת עם הנעשה בפועל בשוק הביטוח ובחברות המתחרות, וכי "נראה שאינה מעוגנת בהוראות הדין".
באותו מכתב דרש הממונה מכלל החזקות להבהיר לו מדוע כספים שגויסו על ידי כלל החזקות בדרך של הנפקת מניות בשלהי שנת 2019 לא הוזרמו כהון לכלל ביטוח. נזכיר בהקשר זה כי גיוס הכספים נעשה מכוח תשקיף שאושר על ידי רשות ניירות ערך, במסגרת תהליך שהוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ("חוק ניירות ערך") והתקנות מכוחו, חלים עליו במלוא עוזם.
במכתב הממונה מיום 21.7.20, ששלח הממונה לדירקטוריון כלל החזקות ולדירקטוריון כלל ביטוח, הודיע להם הממונה על ההסדרים שיחולו על הפעלת אמצעי השליטה של כלל החזקות בכלל ביטוח.
בין השאר, כלול במכתב זה איסור על קיום ישיבות משותפות של דירקטוריון כלל החזקות וכלל ביטוח, אלא באישור מראש של הממונה.
באותו מכתב, אסר הממונה על ביצוע שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח, וזאת מהטעם שהוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, טרם הוקמה.
לטענת אשבול, נראה כי בהתאם לעמדתו של הממונה, כיוון שעד היום – שבע שנים לאחר שנחקק סעיף 41י"ג לחוק הפיקוח – טרם מצאו לנכון שרי האוצר לדורותיהם למנות וועדה למינוי דירקטוריון במבטח ללא שולט, אין כל אפשרות לערוך שינויים כלשהם בדירקטוריון כלל ביטוח.
דא עקא, עמדה זו של הממונה טומנת בחובה קשיים משמעותיים בנוגע להתנהלותן של כלל ביטוח ושל כלל החזקות, וזאת, בין השאר, לאור העובדה שדירקטוריון כלל ביטוח קיבל את בקשתו של יו"ר דירקטוריון החברה, מר דני נווה, להקדים את מועד סיום כהונתו כיו"ר דירקטוריון כלל ביטוח, לאחר אישור הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני לשנת 2020, וזאת "בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון למנוי דירקטור בכלל ביטוח".
לאור עמדתו של הממונה, ומן הטעם שעד היום טרם הוקמה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח ללא שולט, נראה שלא ניתן יהיה למנות דירקטור בכלל ביטוח במקומו של יו"ר הדירקטוריון, באופן שלא יאפשר את סיום כהונתו בדירקטוריון כלל ביטוח.
הפניות החוזרות ונשנות, במהלך החודש האחרון, מצידו של הממונה אל דירקטוריון כלל החזקות, שרק על שתיים מהן עמדנו לעיל, תוך מתן הנחיות מדוקדקות בתחום הממשל התאגידי ובתחומים נושקים נוספים לתחומי הפיקוח של יו"ר הרשות, מעלים, כאמור, תהיות ותמיהות בנוגע לפלישה חריגה של הממונה, לתחום אחריותה וסמכותה של רשות ניירות ערך.
כל עוד היה ברור שהמניע המובהק שמדריך את הממונה בפניותיו אלה נעוץ בהגנה ובשמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים, נחה דעתה של אשבול כי פלישות אלה – ככל שהתבצעו – היו ענייניות ומקצועיות, ונעשו בתום לב מלא, ואגב מילוי תפקידו של הממונה.
אלא שלאחרונה, ולאור דברים מפורשים שנכתבו על ידי הממונה במסגרת פניותיו לדירקטוריון כלל החזקות, החל להיווצר הרושם שמא לא רק הגנה על עניינם של ציבור המבוטחים מדריכה את הממונה בהתנהלותו, אלא גם שיקולים אחרים ניצבים בבסיס פעילותו, שיקולים הנתונים בצורה מלאה ומוחלטת לסמכותה של יו"ר הרשות.
להלן תגובתו של הממונה על שוק ההון:

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש90 מיליון דולר בשלב הראשון: איי.סי.אל נכנסת עמוק יותר לרכיבי מזון עם ברטק
העסקה דו שלבית, עם אופציה להמשך לפי אבני דרך ב-2026, ומשקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף
איי.סי.אל איי.סי.אל 2.15% , חברה גלובלית הפועלת בתחום המינרלים המיוחדים ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב, מדווחים שחתמה על הסכם מחייב לרכישת ברטק אינגרידיאנטס מקנדה. בשלב הראשון איי.סי.אל צפויה להשקיע כ-90 מיליון דולר במזומן ולקבל כ-50% מהחברה, כאשר השלמת הרכישה תלויה בהמשך בעמידה ביעדים. לפי הערכות בשוק, העסקה משקפת לברטק שווי של כ-180 מיליון דולר אחרי הכסף. איי.סי.אל נשלטת בידי עידן עופר.
ברטק מייצרת רכיבי מזון פונקציונליים המבוססים על חומצה מאלית וחומצה פומארית בדרגת מזון, המשמשים חברות מזון ומשקאות לשיפור הטעם, הארכת חיי המדף ושיפור איכות המוצר. לתוספים אלה יש שימושים גם בתחומי הטיפוח והקוסמטיקה, שם הם תורמים לאיכות, בטיחות ויעילות של מוצרים.
מה ברטק מביאה לשולחן: ייצור בצפון אמריקה והרחבת כושר ב-2026
המטה של ברטק נמצא באונטריו, קנדה, והחברה מפיצה את מוצריה ליותר מ-40 מדינות. לפי הדיווח, ברטק היא היצרנית היחידה בצפון אמריקה שמחזיקה מתקני ייצור לחומצות מאלית ופומארית בדרגת מזון, כולל גישה לחומרי הגלם לאורך כל שרשרת הערך, מה שמעניק לה שליטה רחבה יותר על תהליכי הייצור והאספקה.
הפעילות של ברטק מניבה כיום הכנסות שנתיות של כ-65 מיליון דולר. במקביל, החברה מקימה מתקן ייצור חדש שבנייתו צפויה להסתיים במהלך שנת 2026. לפי הדיווח, עם השלמתו המתקן צפוי להרחיב משמעותית את כושר הייצור והתפוקה, ולתמוך בהגדלה משמעותית של המכירות בשוק רכיבי המזון הפונקציונליים העולמי, שמדווחים שצפוי להגיע להיקף של יותר מ-45 מיליארד דולר עד שנת 2030.
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה: סגירה בשני שלבים ובכפוף לאישורים
השלמת העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ולאישורים רגולטוריים, ותתבצע בשני שלבים. השלב הראשון, שצפוי להיסגר במהלך הרבעון הראשון של 2026, כולל השקעה במזומן של כ-90 מיליון דולר עבור רכישת כ-50% מברטק. העיתוי והיקף ההשקעה בשלב השני, שיביא לרכישת יתרת המניות, כפופים לעמידה באבני דרך עסקיות ותפעוליות מסוימות. איי.סי.אל מעסיקה מעל 12,000 עובדים ברחבי העולם, והכנסותיה לשנת 2024 הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר.
