גואטה ברקת
צילום: ענבל מרמרי ודוברות משרד האוצר

גואטה נגד ברקת - ככה לא פותרים את בעיית החוב הקונצרני

יו"ר הרשות לני"ע מסבירה לראש רשות שוק ההון שהוא לא יכול להציל את המצב לבדו בסוגיית החוב הקונצרני שהתפתחה במשבר הקורונה. לדבריה יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של כל הרגולטורים הפיננסיים
ערן סוקול | (6)

יו"ר הרשות לני"ע ענת גואטה מסבירה לד"ר משה ברקת העומד בראש רשות שוק ההון שהוא לא יכול להציל את המצב לבדו בסוגיית החוב הקונצרני שהתפתחה במשבר הקורונה. "אני עדיין בדעה כי יש לחתור לפתרון מערכתי על מנת להגיע לתוצאה המיטבית..." אך לדבריה יש לקיים התייעצות רחבה ולקדם הצהרה משותפת של כל הרגולטורים הפיננסיים - רשות שוק ההון, בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והרשות לני"ע.

הביקורת של הרשות לני"ע על רשות שוק ההון מגיעה במסגרת מכתב ששלחה היום גואטה לברקת, בתגובה להודעת רשות שוק ההון אשר הציעה לספק גלגל הצלה לשוק האג"ח הקונצרני ולאפשר מעין דחייה של תשלומים באגרות חוב קונצרניות, במטרה למנוע הסדרי חוב, כאשר בתמורה, החברות יצטרכו להעלות את הריבית למחזיקים (לכתבה המלאה).

לדעתה של גואטה התוכנית של ברקת מספקת פתרון למספר מועט מדי של חברות שנמצאות במצוקה, כאשר לתפיסתה יש צורך להרחיב את היריעה, כל עוד מדובר בחברות סולבנטיות שנקלעו לכשל תזרימי ארעי בלבד, כתוצאה ממשבר הקורונה.

אז מה בעצם מה מפריע לגואטה?

קווים מנחים במקום תנאי סף

בעוד במסגרת הצעתה הראשונית של רשות שוק ההון הוצע לקבוע תנאי סף למתן הקלות לחברות, ברשות לני"ע חושבים שיש להציע למוסדיים קווים מנחים בלבד. "בסוף היום האחריות לניהול החוב מוטלת על כתפיהם, והם יוכלו לשקול אותם בבואם לדון בבקשת דחיית פירעון על ידי חברה", מסבירים ברשות ני"ע ומדגישים כי הרוב המכריע של החברות בבורסה בכלל לא יעמדו בתנאי הסף המוגדרים במתווה שפורסם על ידי רשות שוק ההון.

דרישות דירוג ההשקעה מוגזמת

ברשות לני"ע סבורים כי אין הצדקה להגביל את מתן ההקלות לחברות בדירוג A ומעלה, שכן קיימות סדרות רבות המדורגות ב"דרגת השקעה" שלא יעמדו בתנאי זה. 

לא לסמן את בעלי השליטה

ברשות לני"ע סבורים כי יש לצמצם גם את המגבלה שהציעה רשות שוק ההון לגבי הסדר חוב קודם, לפיה לא תהיה חברה זכאית להקלות במידה והיה בחברה, אצל בעל השליטה בחברה או בחברה קשורה הסדר חוב ב-20 השנים האחרונות. לשיטת הרשות לני"ע רק חברה שביצעה הסדר חוב במשך השנים האחרונות (שנים בודדות) לא תהיה זכאית לקבל את ההקלות. 

אין גמישות במנגנון הפיצוי

לעמדת הרשות לני"ע ההצעה לפיה תמורת מתן ההקלות תעניק החברה ריבית נוספת כפיצוי לבעלי האג"ח, איננה מספקת גמישות נאותה לחברות ולנושים, אלא יש לאפשר מתן פיצוי גם בדרכים נוספות, למשל - חיזוק בטוחות. "אין זה מקומם של הרגולטורים להכתיב את אופן הפיצוי, אלא יש להותיר בידי הצדדים לנהל משא ומתן על גובה הפיצוי ומהותו", כותבת גואטה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעניין כמה כסף עשו הסופרים אונליין בתקופת קורונה (ל"ת)
    מעניין כמה כסף עשו.. 27/04/2020 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    CONRATS MOSHE YOU WON THR IGG NOBEL PRIZE (ל"ת)
    GUY 21/04/2020 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דירה=קורת גג 21/04/2020 21:13
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    עטו 21/04/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
    די כבר
  • 2.
    אנונימי 21/04/2020 16:56
    הגב לתגובה זו
    המהלך המוצע רק יגדיל את הסיכון שבעלי החברות ירשו לעצמם לקחת יותר סיכון בעסים שלהם בעתיד על חשבון מחזיקי החוב. חלק גדול מהחברות עליהן מדובר בכתבה עשו את זה במשך שנים ולא ראוי לתגמל אותם על זה .
  • 1.
    עומר 21/04/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
    להתחיל לעזור לתשובה ופתאל על חשבון הציבור הרחב, זה הזוי ,זה מסוכן. זה רק יעודד אנשי עסקים להמשיך לקחת עסקאות עם סיכון מטורף, כי הם יודעים שככה יצילו אותם בכול מצב!
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גורג חורש
צילום: תמר מצפי

יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל

ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש
יוניון החזקות, שבבעלות ג'ורג' חורש, תפעיל את רשת דקטלון בישראל תחת מודל זכיינות. דקטלון, שפעלה עד כה ישירות בארץ מאז כניסתה ב-2017, תעביר את הפעילות לידיים מקומיות, מהלך גלובלי של הרשת שמיושם כעת גם במדינות נוספות. חורש, שגבר על מתמודדים כמו קבוצת פוקס פוקס -0.62%   של הראל ויזל ומובמנט  (בעלת רשת בש־גל), צפוי להשקיע מעל 100 מיליון שקל ברכישת הפעילות המקומית, הכוללת את 11 הסניפים הקיימים, המלאי, זכויות השכירות והתשתיות. העסקה עדיין ממתינה לאישור רשות התחרות. לצד הרכישה, חורש מתכנן השקעות נרחבות: חידוש מראה הסניפים, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור חוויית הקנייה והרחבת פריסת הסניפים – מהלך שמסמן את כניסתו הרשמית של יוניון לעולם הספורט והוולנס, נוסף על פעילותו בתחומי האופנה, הרכב, הנדל"ן והפיננסים.

דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל. 

מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל. 

לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה. 

העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה בתנאים מסוימים אם יידרשו.