עשור שיא בהיי-טק: 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של 111 מיליארד דולר
שנת 2019 הייתה לשנת שיא בכל הקשור לאקזיטים בענף ההיטק הישראלי, עם 138 אקזיטים, בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019, שפרסמו משרד עורכי הדין מיתר, וחברת המחקר IVC. בכך סיכמה השנה החולפת עשור של צמיחה מואצת בפעילות הענף. מהדו"ח עולה, כי בין השנים 2010-2019 נחתמו 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של מעל ל-111 מיליארד דולר. כך, השנה האחרונה מסכמת עשור פעילות אקזיטים מואצת בהיי-טק הישראלי, הן במונחי מספר העסקאות והן במונחי שווי.
הגידול בהיקף ובמספר האקזיטים בעשור האחרון (2010-2019)
מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
שנת 2019 - שנת שיא
עוד עולה כי, בנטרול עסקת מובילאיי שהעלתה את סכום העסקאות באופן חריג בשנת 2017, שנת 2019 בפרט הייתה לשנת שיא בעשור החולף מבחינת סכום העסקאות הכולל. בשנת 2019 נחתמו 138 אקזיטים (מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות), בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. זאת לעומת 122 אקזיטים (מתוכם 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף כולל של כ-12.6 מיליארד דולר בשנת 2018.
צמיחה בהיקף האקזיטים ובמספרם ב-2019
: מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמעל 100 מיליון דולר, זינק אף הוא בשנה החולפת, ועמד על מספר שיא של 26 עסקאות. זאת, לעומת 14 בשנת 2018 ו-18 בשנת 2017. במהלך 2019, סך עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) של חברות פרטיות וציבוריות בסכום של עד 5 מיליארד דולר שבר את שיא כל הזמנים, וטיפס ל-12.4 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-9 מיליארד דולר בשנת 2018. בנוסף, סך עסקאות האקזיט של חברות פרטיות בסכום של עד 5 מיליארד דולר הסתכם ב-10.3 מיליארד דולר לעומת כ-3.8 מיליארד דולר אשתקד.
מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019
בתוך כך, עסקת המיזוג בין Outbrain לטאבולה, הייתה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות. בדומה ל-2018, גם השנה חברות אמריקאיות ריכזו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן בממספר העסקאות, ועמד על 6% מכלל העסקאות.
- פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
- היום בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
שנת שיא גם בקרנות ההון סיכון ובגיוסים
שנת 2019 מסתמנת גם כשנה הטובה ביותר של קרנות ההון סיכון. במהלך השנה חל זינוק משמעותי בהיקף העסקאות של חברות מגובות הון-סיכון שהסתכם ב-7.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר אשתקד. מנגד, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר. בשנה החולפת בוצעו 66 עסקאות לעומת 70 ב-2018. נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. בשנת 2019 נרשם גידול במספר החברות אשר גייסו מעל 30 מיליון דולר ובהיקף הכולל של השקעות אלו, עם 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות.
חברות אלו נחשבות כעתודה העיקרית לאקזיטים בהיקפים גדולים, כאשר האתגר שלהן הוא ציפיית המשקיעים כי האקזיט ינוע בהיקפים של כ-500 מיליון דולר ומעלה לעסקה. במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארה"ב. נראה, כי למרות מספרן ההולך וגדל של חברות צמיחה, הנפקות לא היוו נתיב נפוץ לנזילות.
לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר: "במובנים רבים שנת 2019 הייתה שנת שיא לתעשייה, עם אקזיטים בשווי כולל של 21.7 מיליארד דולר. השוואה של שנת 2019 לשנת 2010 בה פתחנו את העשור, מלמדת על גידול של 50% במספר העסקאות וגידול של מעל 800% בשווי העסקאות".
"בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא של שווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של עסקאות אקזיט גדולות, השווי העולה וגדל של חברות וכמות חדי הקרן (חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר), המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות, וההחזרים המרשימים לקרנות הון הסיכון, מעידים על התבססות ההייטק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלו, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה, לבין מספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, בשנת 2019 עמד מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר על מספר שיא של 26 עסקאות, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. כך שניכר שכמות החברות אשר עוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאילו אשר יכולות להגיע לכדי מימוש".
לסיכום אמרה עזרן, "המספר המוגבל של כ-17 עסקאות רכישה (בממוצע לשנה) בשווי העולה על 100 מיליון דולר יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארה"ב, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקות buyout (קרנות מחליפות קרנות) ועסקאות Secondary (משקיעים ״חדשים״ קונים החוצה משקיעים "ותיקים"), שראינו השנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה בעסקת המיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית לשנת 2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה".
גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל, 111.3 מיליארד דולר ב-1,210 עסקאות. כצפוי, מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים בישראל הוא הרוכשים הזרים. תאגידים גלובליים מובילים כאינטל, גוגל ומיקרוסופט רכשו עשרות חברות ישראליות במיליארדי דולרים בעשור האחרון״.
- 1.גבי 14/01/2020 11:59הגב לתגובה זומעצמת הייטק בעשור ובני מכר למשטרה רעיון שלא קיים כלל אך עבד על משלמי במיסים.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
