הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
יום העצמאות דגל ישראל
צילום: IAC

עשור שיא בהיי-טק: 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של 111 מיליארד דולר

שנת 2019 חתמה עשור של צמיחה מואצת בפעילות האקזיטים בהיי-טק הישראלי; בשנה החולפת נרשמו 138 אקזיטים, בהיקף כולל של 21.7 מיליארד דולר
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה 2019 M&A אקזיטים

שנת 2019 הייתה לשנת שיא בכל הקשור לאקזיטים בענף ההיטק הישראלי, עם 138 אקזיטים, בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019, שפרסמו משרד עורכי הדין מיתר, וחברת המחקר IVC. בכך סיכמה השנה החולפת עשור של צמיחה מואצת בפעילות הענף. מהדו"ח עולה, כי בין השנים 2010-2019 נחתמו 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של מעל ל-111 מיליארד דולר. כך, השנה האחרונה מסכמת עשור פעילות אקזיטים מואצת בהיי-טק הישראלי, הן במונחי מספר העסקאות והן במונחי שווי.

הגידול בהיקף ובמספר האקזיטים בעשור האחרון (2010-2019)

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

שנת 2019 - שנת שיא

עוד עולה כי, בנטרול עסקת מובילאיי שהעלתה את סכום העסקאות באופן חריג בשנת 2017, שנת 2019 בפרט הייתה לשנת שיא בעשור החולף מבחינת סכום העסקאות הכולל. בשנת 2019 נחתמו 138 אקזיטים (מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות), בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. זאת לעומת 122 אקזיטים (מתוכם 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף כולל של כ-12.6 מיליארד דולר בשנת 2018. 

צמיחה בהיקף האקזיטים ובמספרם ב-2019

: מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

מספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמעל 100 מיליון דולר, זינק אף הוא בשנה החולפת, ועמד על מספר שיא של 26 עסקאות. זאת, לעומת 14 בשנת 2018 ו-18 בשנת 2017. במהלך 2019, סך עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) של חברות פרטיות וציבוריות בסכום של עד 5 מיליארד דולר שבר את שיא כל הזמנים, וטיפס ל-12.4 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-9 מיליארד דולר בשנת 2018. בנוסף, סך עסקאות האקזיט של חברות פרטיות בסכום של עד 5 מיליארד דולר הסתכם ב-10.3 מיליארד דולר לעומת כ-3.8 מיליארד דולר אשתקד.

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

בתוך כך, עסקת המיזוג בין Outbrain לטאבולה, הייתה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות. בדומה ל-2018, גם השנה חברות אמריקאיות ריכזו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן בממספר העסקאות, ועמד על 6% מכלל העסקאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שנת שיא גם בקרנות ההון סיכון ובגיוסים

שנת 2019 מסתמנת גם כשנה הטובה ביותר של קרנות ההון סיכון. במהלך השנה חל זינוק משמעותי בהיקף העסקאות של חברות מגובות הון-סיכון שהסתכם ב-7.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר אשתקד. מנגד, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר. בשנה החולפת בוצעו 66 עסקאות לעומת 70 ב-2018. נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. בשנת 2019 נרשם גידול במספר החברות אשר גייסו מעל 30 מיליון דולר ובהיקף הכולל של השקעות אלו, עם 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות.

חברות אלו נחשבות כעתודה העיקרית לאקזיטים בהיקפים גדולים, כאשר האתגר שלהן הוא ציפיית המשקיעים כי האקזיט ינוע בהיקפים של כ-500 מיליון דולר ומעלה לעסקה. במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארה"ב. נראה, כי למרות מספרן ההולך וגדל של חברות צמיחה, הנפקות לא היוו נתיב נפוץ לנזילות. 

לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר: "במובנים רבים שנת 2019 הייתה שנת שיא לתעשייה, עם אקזיטים בשווי כולל של 21.7 מיליארד דולר. השוואה של שנת 2019 לשנת 2010 בה פתחנו את העשור, מלמדת על גידול של 50% במספר העסקאות וגידול של מעל 800% בשווי העסקאות". 

"בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא של שווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של עסקאות אקזיט גדולות, השווי העולה וגדל של חברות וכמות חדי הקרן (חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר), המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות, וההחזרים המרשימים לקרנות הון הסיכון, מעידים על התבססות ההייטק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלו, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה, לבין מספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, בשנת 2019 עמד מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר על מספר שיא של 26 עסקאות, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. כך שניכר שכמות החברות אשר עוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאילו אשר יכולות להגיע לכדי מימוש".

לסיכום אמרה עזרן, "המספר המוגבל של כ-17 עסקאות רכישה (בממוצע לשנה) בשווי העולה על 100 מיליון דולר יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארה"ב, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקות buyout (קרנות מחליפות קרנות) ועסקאות Secondary (משקיעים ״חדשים״ קונים החוצה משקיעים "ותיקים"), שראינו השנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה בעסקת המיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית לשנת 2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה".

גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל, 111.3 מיליארד דולר ב-1,210 עסקאות. כצפוי, מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים בישראל הוא הרוכשים הזרים. תאגידים גלובליים מובילים כאינטל, גוגל ומיקרוסופט רכשו עשרות חברות ישראליות במיליארדי דולרים בעשור האחרון״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גבי 14/01/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
    מעצמת הייטק בעשור ובני מכר למשטרה רעיון שלא קיים כלל אך עבד על משלמי במיסים.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב

איי.סי.אל ובעלת השליטה חברת לישראל צנחו בשל החלטת העליון על הרחבת התשלום על המים שהם שואבים מים המלח; נופר אנרגיה זינקה אחרי הזכיה במכרז באיטליה; השקל התחזק מול הדולר ונסחר ברמה של 3.23 לדולר

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

אחרי מגמה חיובית בשעות הראשונות המדדים נעלו בטריטוריה אדומה.ת"א 35 ירד 0.8% אחרי שסגר אתמול בשיא של 3440 נק' ואפילו הצליח במהלך היום לעקוף את רף ה-3,500 נקודות אך לבסוף סגר ב-3,495 נק'. גם ת"א 90 נחלש ב-0.55%.

בהסתכלות ענפית - הבנקים ירדו 0.68%, בעוד מדד ת"א ביטוח הוסיף 0.50%. ת"א נדל"ן עלה 0.32% ואילו ת"א נפט וגז איבד 1.18% כשבו בלטו לשלילה ישראמקו יהש -3.26%  , ותמר פטרוליום -2.84%  . מחזור המסחר הסתכם ב-3.650 מיליארד שקל.


התחזקות מפתיעה בשקל היום. השקל קפץ היום ב-0.8% מול הדולר לרמת 3.22 שקלים, יש הרבה סיבות לתנודות במט"ח העיקרית שבהן היא גובה הריבית שנקבעת על ידי הבנק המרכזי. כבר היום אנחנו בפער חיובי מול ארצות הברית כשריבית הפד' כבר ירדה פעמיים ועומדת על 4% בעוד ריבית בנק ישראל עומדת על 4.25%. ב-9-10 לחודש יתכנסו קובעי המדיניות של הפד' להחלטה על הריבית והסיכויים שיפחיתו את הריבית ב-0.25 נ"ב נוספים עומדים על 89%. הכוונה להוריד עוד את הריבית כבר מחלישה את הדולר מול סל המטבעות המרכזיים כשמדד ה-DXY מאבד היום 0.3% ונע סביב 98.9. 


סיבה נוספת שמחזקת את המטבע הם המאמצים לייצב את הפסקת האש בצפון, אחרי שבביירות הודיעו על מינוי נציג אזרחי שישתתף בישיבת ועדת מנגנון הפיקוח. מדובר בצעד חריג בזירה הלבנונית, ובתגובה אליו הנחה נתניהו את מ"מ ראש המל"ל לשלוח נציג ישראלי לדיון שייערך היום בנאקורה. זהבניסיון ראשון לייצר בסיס למערכת יחסים ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ולבנון.


הבורסה בירידות, לאחר שפתחה חיובית. בחו"ל, וול סטריט סגרה אתמול בעליות קלות והחוזים העתידיים גם כעת בטריטוריה חיובית. שאלנו אתמול בפאנל ההשקעות בועידה הכלכלית את המומחים מה הם חושבים על השווקים - "אנחנו מצפים להמשך שיפור בכלכלה הישראלית. יש פער, סוג של פיגור בהשקעות שצברנו בשנתיים האחרונות והוא יתממש בהמשך. יחד עם רוח גבית של הטק ומגמות צריכה של ישראלים, אני אופטימי יחסית", אומר ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח ופיננסים בפאנל בהנחיית עורך ביזפורטל, אבישי עובדיה, על כלכלה והשקעות בוועידת הכלכלה של ביזפורטל בה השתתפו גם רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות וירון פרידמן מנהל יחידת המחקר של בנק הפועלים. 

להמשך הכתבה לחץ כאן