יום העצמאות דגל ישראל
צילום: IAC

עשור שיא בהיי-טק: 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של 111 מיליארד דולר

שנת 2019 חתמה עשור של צמיחה מואצת בפעילות האקזיטים בהיי-טק הישראלי; בשנה החולפת נרשמו 138 אקזיטים, בהיקף כולל של 21.7 מיליארד דולר
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה 2019 M&A אקזיטים

שנת 2019 הייתה לשנת שיא בכל הקשור לאקזיטים בענף ההיטק הישראלי, עם 138 אקזיטים, בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019, שפרסמו משרד עורכי הדין מיתר, וחברת המחקר IVC. בכך סיכמה השנה החולפת עשור של צמיחה מואצת בפעילות הענף. מהדו"ח עולה, כי בין השנים 2010-2019 נחתמו 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של מעל ל-111 מיליארד דולר. כך, השנה האחרונה מסכמת עשור פעילות אקזיטים מואצת בהיי-טק הישראלי, הן במונחי מספר העסקאות והן במונחי שווי.

הגידול בהיקף ובמספר האקזיטים בעשור האחרון (2010-2019)

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

שנת 2019 - שנת שיא

עוד עולה כי, בנטרול עסקת מובילאיי שהעלתה את סכום העסקאות באופן חריג בשנת 2017, שנת 2019 בפרט הייתה לשנת שיא בעשור החולף מבחינת סכום העסקאות הכולל. בשנת 2019 נחתמו 138 אקזיטים (מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות), בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. זאת לעומת 122 אקזיטים (מתוכם 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף כולל של כ-12.6 מיליארד דולר בשנת 2018. 

צמיחה בהיקף האקזיטים ובמספרם ב-2019

: מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

מספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמעל 100 מיליון דולר, זינק אף הוא בשנה החולפת, ועמד על מספר שיא של 26 עסקאות. זאת, לעומת 14 בשנת 2018 ו-18 בשנת 2017. במהלך 2019, סך עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) של חברות פרטיות וציבוריות בסכום של עד 5 מיליארד דולר שבר את שיא כל הזמנים, וטיפס ל-12.4 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-9 מיליארד דולר בשנת 2018. בנוסף, סך עסקאות האקזיט של חברות פרטיות בסכום של עד 5 מיליארד דולר הסתכם ב-10.3 מיליארד דולר לעומת כ-3.8 מיליארד דולר אשתקד.

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

בתוך כך, עסקת המיזוג בין Outbrain לטאבולה, הייתה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות. בדומה ל-2018, גם השנה חברות אמריקאיות ריכזו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן בממספר העסקאות, ועמד על 6% מכלל העסקאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שנת שיא גם בקרנות ההון סיכון ובגיוסים

שנת 2019 מסתמנת גם כשנה הטובה ביותר של קרנות ההון סיכון. במהלך השנה חל זינוק משמעותי בהיקף העסקאות של חברות מגובות הון-סיכון שהסתכם ב-7.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר אשתקד. מנגד, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר. בשנה החולפת בוצעו 66 עסקאות לעומת 70 ב-2018. נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. בשנת 2019 נרשם גידול במספר החברות אשר גייסו מעל 30 מיליון דולר ובהיקף הכולל של השקעות אלו, עם 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות.

חברות אלו נחשבות כעתודה העיקרית לאקזיטים בהיקפים גדולים, כאשר האתגר שלהן הוא ציפיית המשקיעים כי האקזיט ינוע בהיקפים של כ-500 מיליון דולר ומעלה לעסקה. במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארה"ב. נראה, כי למרות מספרן ההולך וגדל של חברות צמיחה, הנפקות לא היוו נתיב נפוץ לנזילות. 

לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר: "במובנים רבים שנת 2019 הייתה שנת שיא לתעשייה, עם אקזיטים בשווי כולל של 21.7 מיליארד דולר. השוואה של שנת 2019 לשנת 2010 בה פתחנו את העשור, מלמדת על גידול של 50% במספר העסקאות וגידול של מעל 800% בשווי העסקאות". 

"בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא של שווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של עסקאות אקזיט גדולות, השווי העולה וגדל של חברות וכמות חדי הקרן (חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר), המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות, וההחזרים המרשימים לקרנות הון הסיכון, מעידים על התבססות ההייטק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלו, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה, לבין מספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, בשנת 2019 עמד מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר על מספר שיא של 26 עסקאות, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. כך שניכר שכמות החברות אשר עוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאילו אשר יכולות להגיע לכדי מימוש".

לסיכום אמרה עזרן, "המספר המוגבל של כ-17 עסקאות רכישה (בממוצע לשנה) בשווי העולה על 100 מיליון דולר יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארה"ב, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקות buyout (קרנות מחליפות קרנות) ועסקאות Secondary (משקיעים ״חדשים״ קונים החוצה משקיעים "ותיקים"), שראינו השנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה בעסקת המיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית לשנת 2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה".

גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל, 111.3 מיליארד דולר ב-1,210 עסקאות. כצפוי, מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים בישראל הוא הרוכשים הזרים. תאגידים גלובליים מובילים כאינטל, גוגל ומיקרוסופט רכשו עשרות חברות ישראליות במיליארדי דולרים בעשור האחרון״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גבי 14/01/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
    מעצמת הייטק בעשור ובני מכר למשטרה רעיון שלא קיים כלל אך עבד על משלמי במיסים.
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 3.94%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'

בגלל הורדת התחזיות -הורדת דירוג לתדיראן

מעלות מורידה את הדירוג של תדיראן בנוץ' אחד, ברקע הורדת התחזיות וביצועים תפעוליים שהיו נמוכים מהצפי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תדיראן דירוג

חברת תדיראן גרופ תדיראן גרופ סופגת מכה נוספת, והפעם היא מגיעה מכיוון שוק החוב. סוכנות הדירוג S&P מעלות (Maalot) הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-'ilA+'. הורדת הדירוג היא ירידה בנוץ' אחד מ-'ilAA-', כאשר תחזית הדירוג יציבה.

פעולת הדירוג מגיעה כהמשך ישיר לעדכוני התחזיות של החברה כלפי מטה. סוכנות הדירוג מציינת במפורש כי ההורדה נובעת בעיקר מהיחלשות הפרופיל הפיננסי של החברה, כמו גם התוצאות התפעוליות שהיו נמוכות מהצפי. 

נזכיר כי תדיראן הודיעה על קיצוץ משמעותי בתחזית ההכנסות ל-2026 ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, ירידה של 45% לעומת היעד המקורי של 4.5 מיליארד שקל שהוצג במאי 2024. העדכון נבע בין היתר מהערכה מחודשת של קצב הצמיחה המתון בשוק הסולארי באיטליה, מה שהוביל להפחתת מוניטין לא תזרימית של 73 מיליון שקל על חברת הבת VP Solar. בנוסף, מימוש הפוטנציאל בתחום מערכות האגירה בישראל נדחה לשלהי 2026 ולשנים מאוחרות יותר. מדובר בעדכון שלישי כלפי מטה בתוך שנה, המשקף פער עצום בין הצהרות ההנהלה למציאות העסקית בשווקי האנרגיה. להרחבה - תדיראן שוב מאכזבת את המשקיעים - מעדכנת תחזיות למטה

החולשה בפעילות ובפרופיל הפיננסי

השיקול המרכזי להורדה הוא פער משמעותי בין ציפיות הצמיחה המקוריות לבין הביצועים בפועל בתחומי הפעילות המרכזיים, קרי מוצרי צריכה ואנרגיה מתחדשת. S&P מעלות מציינת כי הביצועים היו נמוכים מהתחזיות, בין היתר בשל הסביבה המקרו-כלכלית, עליית הריבית והירידה החדה במחירי המוצרים בשל שינויים בשיטת התמריצים בשוק האיטלקי. בשנה החולפת, ההאטה בצמיחה והשחיקה ברווחיות בתחום האנרגיה באיטליה נבעו בין היתר מהסביבה המקרו כלכלית שכללה שיעורי אינפלציה וריבית גבוהים, מהצטברות מלאי גדול של מערכות סולאריות אצל יצרנים עולמיים שהובילה לירידה חדה במחירי המערכות באירופה, ומשינויים בשיטת התמריצים של ממשלת איטליה שהקטינו את כדאיות רכישתן עבור לקוחות הקצה.

היחלשות הפרופיל הפיננסי באה לידי ביטוי ביחסים המתואמים. יחס חוב ל-EBITDA המתואם עמד על כ-3.9x ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 ביוני 2025 , רמה שלטענת הסוכנות אינה הולמת את דירוג ה-'ilAA-' הקודם. בנוסף, סוכנות הדירוג נתנה משקל משמעותי להפחתת המוניטין המהותית שביצעה החברה. ההכרה בירידת ערך מוניטין של כ-73 מיליון שקל בפעילות האיטלקית (VP Solar) הובילה להפסד נקי של כ-52 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025.