יום העצמאות דגל ישראל
צילום: IAC

עשור שיא בהיי-טק: 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של 111 מיליארד דולר

שנת 2019 חתמה עשור של צמיחה מואצת בפעילות האקזיטים בהיי-טק הישראלי; בשנה החולפת נרשמו 138 אקזיטים, בהיקף כולל של 21.7 מיליארד דולר
איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה 2019 M&A אקזיטים

שנת 2019 הייתה לשנת שיא בכל הקשור לאקזיטים בענף ההיטק הישראלי, עם 138 אקזיטים, בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. כך עולה מנתוני דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019, שפרסמו משרד עורכי הדין מיתר, וחברת המחקר IVC. בכך סיכמה השנה החולפת עשור של צמיחה מואצת בפעילות הענף. מהדו"ח עולה, כי בין השנים 2010-2019 נחתמו 1,210 אקזיטים, בהיקף כולל של מעל ל-111 מיליארד דולר. כך, השנה האחרונה מסכמת עשור פעילות אקזיטים מואצת בהיי-טק הישראלי, הן במונחי מספר העסקאות והן במונחי שווי.

הגידול בהיקף ובמספר האקזיטים בעשור האחרון (2010-2019)

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

שנת 2019 - שנת שיא

עוד עולה כי, בנטרול עסקת מובילאיי שהעלתה את סכום העסקאות באופן חריג בשנת 2017, שנת 2019 בפרט הייתה לשנת שיא בעשור החולף מבחינת סכום העסקאות הכולל. בשנת 2019 נחתמו 138 אקזיטים (מתוכם 122 עסקאות מיזוגים ורכישות), בהיקף כולל של כ-21.7 מיליארד דולר. זאת לעומת 122 אקזיטים (מתוכם 106 עסקאות מיזוגים ורכישות) בהיקף כולל של כ-12.6 מיליארד דולר בשנת 2018. 

צמיחה בהיקף האקזיטים ובמספרם ב-2019

: מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

מספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמעל 100 מיליון דולר, זינק אף הוא בשנה החולפת, ועמד על מספר שיא של 26 עסקאות. זאת, לעומת 14 בשנת 2018 ו-18 בשנת 2017. במהלך 2019, סך עסקאות מיזוג ורכישה (M&A) של חברות פרטיות וציבוריות בסכום של עד 5 מיליארד דולר שבר את שיא כל הזמנים, וטיפס ל-12.4 מיליארד דולר. זאת, בהשוואה ל-9 מיליארד דולר בשנת 2018. בנוסף, סך עסקאות האקזיט של חברות פרטיות בסכום של עד 5 מיליארד דולר הסתכם ב-10.3 מיליארד דולר לעומת כ-3.8 מיליארד דולר אשתקד.

מקור: דו"ח האקזיטים בהיי-טק לשנת 2019

בתוך כך, עסקת המיזוג בין Outbrain לטאבולה, הייתה עסקת המיזוג הגדולה ביותר עד כה בין חברות פרטיות ישראליות. בדומה ל-2018, גם השנה חברות אמריקאיות ריכזו כ-80% מכלל הרכישות בעסקאות ה-M&A. חלקן של הרוכשות הישראליות נותר צנוע ויציב, הן במונחי שווי והן בממספר העסקאות, ועמד על 6% מכלל העסקאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שנת שיא גם בקרנות ההון סיכון ובגיוסים

שנת 2019 מסתמנת גם כשנה הטובה ביותר של קרנות ההון סיכון. במהלך השנה חל זינוק משמעותי בהיקף העסקאות של חברות מגובות הון-סיכון שהסתכם ב-7.1 מיליארד דולר, לעומת 2.7 מיליארד דולר אשתקד. מנגד, נתוני הדו"ח מצביעים על ירידה במספר האקזיטים של חברות פרטיות בסכומים שמתחת ל-20 מיליון דולר. בשנה החולפת בוצעו 66 עסקאות לעומת 70 ב-2018. נתון זה משקף את מגמת העלייה בשווי החברות הפרטיות. בשנת 2019 נרשם גידול במספר החברות אשר גייסו מעל 30 מיליון דולר ובהיקף הכולל של השקעות אלו, עם 5.1 מיליארד דולר ב-68 חברות.

חברות אלו נחשבות כעתודה העיקרית לאקזיטים בהיקפים גדולים, כאשר האתגר שלהן הוא ציפיית המשקיעים כי האקזיט ינוע בהיקפים של כ-500 מיליון דולר ומעלה לעסקה. במהלך השנה הושלמו ארבע הנפקות ראשונות (IPO) של חברות ישראליות בשווקי ההון בארה"ב. נראה, כי למרות מספרן ההולך וגדל של חברות צמיחה, הנפקות לא היוו נתיב נפוץ לנזילות. 

לדברי שירה עזרן, שותפה במשרד מיתר: "במובנים רבים שנת 2019 הייתה שנת שיא לתעשייה, עם אקזיטים בשווי כולל של 21.7 מיליארד דולר. השוואה של שנת 2019 לשנת 2010 בה פתחנו את העשור, מלמדת על גידול של 50% במספר העסקאות וגידול של מעל 800% בשווי העסקאות". 

"בהסתכלות על העשור החולף, השילוב של נתוני שיא של שווי האקזיטים הכולל, המספר היחסי של עסקאות אקזיט גדולות, השווי העולה וגדל של חברות וכמות חדי הקרן (חברות בשווי של למעלה ממיליארד דולר), המשך הגידול בעסקאות ההשקעה הגדולות, וההחזרים המרשימים לקרנות הון הסיכון, מעידים על התבססות ההייטק כתעשייה בעלת תשתית רחבה ושאיפות מרחיקות לכת. לצד הישגים מרשימים אלו, בולט הפער בין מספרם המוגבל יחסית של אקזיטים של חברות פרטיות בשווי גבוה, לבין מספרן הגדל של חברות פרטיות שמגייסות הון בשווי גבוה. אמנם, בשנת 2019 עמד מספר האקזיטים של חברות פרטיות בשווי העולה על 100 מיליון דולר על מספר שיא של 26 עסקאות, אולם בממוצע, בחמש השנים האחרונות, הוא עומד על כ-17 עסקאות בשנה. כך שניכר שכמות החברות אשר עוברות לשלבי צמיחה משמעותיים גדולה הרבה יותר מאילו אשר יכולות להגיע לכדי מימוש".

לסיכום אמרה עזרן, "המספר המוגבל של כ-17 עסקאות רכישה (בממוצע לשנה) בשווי העולה על 100 מיליון דולר יחד עם מיעוט במספר החברות המנפיקות בארה"ב, מחייבים חשיבה קדימה של מנהלים בתעשייה. כיוונים אפשריים, מלבד מכירה והנפקה, הינם עסקות buyout (קרנות מחליפות קרנות) ועסקאות Secondary (משקיעים ״חדשים״ קונים החוצה משקיעים "ותיקים"), שראינו השנה בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כיוון חשיבה אחר הוא קונסולידציה ואיחוד כוחות, כפי שנעשה בעסקת המיזוג בין טאבולה ואאוטבריין. בנוסף, בעוד שהצפי להנפקות בארצות הברית לשנת 2020 נותר חד סיפרתי, בשנים הקרובות יצטרכו עוד חברות לשקול אפיק זה לנזילות וצמיחה".

גיא הולצמן, מנכ"ל IVC: "דו"ח האקזיטים משקף עליה רצופה של עשור בפעילות האקזיטים בישראל, 111.3 מיליארד דולר ב-1,210 עסקאות. כצפוי, מניתוח הנתונים עולה שהכוח העיקרי המניע את הזינוק בפעילות האקזיטים בישראל הוא הרוכשים הזרים. תאגידים גלובליים מובילים כאינטל, גוגל ומיקרוסופט רכשו עשרות חברות ישראליות במיליארדי דולרים בעשור האחרון״.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גבי 14/01/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
    מעצמת הייטק בעשור ובני מכר למשטרה רעיון שלא קיים כלל אך עבד על משלמי במיסים.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים