איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ

פרטנר עברה לרווח של כ-19 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018

התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון הרביעי
ירדן סמדר |

חברת התקשורת פרטנר -1.01% דיווחה הבוקר (ד') על תצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של לשנת 2018. התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות בשורה התחתונה, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון.

פרנטר מדווחת בדוחותיה על ירידה של כ-2% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2018 שהסתכמו בכ-814 מיליון שקל בהשוואה לכ-834 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי של פרטנר ירד גם הוא בכ-2% והסתכם בכ-120 מיליון שקל לעומת 123 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2017. 

בשורה התחתונה פרטנר מדווחת על רווח נקי של כ-19 מיליון שקל, סכום זה גדול בכ-69 מיליון שקל ביחס לשורה התחתונה ברבעון אשתקד שהסתכם בהפסד של כ-50 מיליון שקל. 

אחד הגורמים שחיזק את דוחות פרנטר הינו ירידה של כ-87% בהוצאות המימון של החברה שהסתכמו בכ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018 לעומת הוצאות מימון של כ-88 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2017.

תרומה מהותית נוספת לשורה התחתונה נרשמה בסעיף הוצאות התפעול אשר הסתכמו בכ-113 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, ירידה של כ-14% (17 מיליון שקל) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו איפשרה לחברת התקשורת להציג רווח תפעולי של כ-14 מיליון שקל (לעומת רווח תפעולי אפסי בתקופה המקבילה) וזאת למרות ירידה של כ-3 מיליון שקל ברווח הגולמי.

ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי בשנת 2018 הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל, ירידה של כ-7% בהשוואה לכ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2017. 

נכון לסוף 2018, בסיס מנויי הסלולר של החברה הסתכם בכ-2.65 מיליון מנויים, הכולל כ-2.36 מיליון מנויי post-paid המהווים כ-89% מבסיס המנויים, וכ-285 אלף מנויי pre-paid המהויים כ-11% מבסיס המנויים.

במהלך 2018 ירד בסיס מנויי הסלולר בכ-16 אלף מנויים. בסיס מנויי ה-pre-paud ירד בכ-69 אלף מנויים, מנגד בסיס מנויי ה-post-paid עלה בכ-53 אלף מנויים.

שיעור הנטישה השנתי של מנויי סלולר ב-2018 הסתכם ב-35%, ירידה של כ-3 נקודות בסיס בהשוואה לכ-38% בשנת 2017 וירידה של כ-5 נקודות בסיס בהשוואה לכ-40% בשנת 2016. שיעור הנטישה הרבעוני של מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של 2018 הסתכם בכ-8.5%, בהשוואה לכ-9.9% ברבעון הרביעי של 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: