איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ

פרטנר עברה לרווח של כ-19 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018

התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון הרביעי
ירדן סמדר |

חברת התקשורת פרטנר 2.96% דיווחה הבוקר (ד') על תצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של לשנת 2018. התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות בשורה התחתונה, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון.

פרנטר מדווחת בדוחותיה על ירידה של כ-2% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2018 שהסתכמו בכ-814 מיליון שקל בהשוואה לכ-834 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי של פרטנר ירד גם הוא בכ-2% והסתכם בכ-120 מיליון שקל לעומת 123 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2017. 

בשורה התחתונה פרטנר מדווחת על רווח נקי של כ-19 מיליון שקל, סכום זה גדול בכ-69 מיליון שקל ביחס לשורה התחתונה ברבעון אשתקד שהסתכם בהפסד של כ-50 מיליון שקל. 

אחד הגורמים שחיזק את דוחות פרנטר הינו ירידה של כ-87% בהוצאות המימון של החברה שהסתכמו בכ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018 לעומת הוצאות מימון של כ-88 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2017.

תרומה מהותית נוספת לשורה התחתונה נרשמה בסעיף הוצאות התפעול אשר הסתכמו בכ-113 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, ירידה של כ-14% (17 מיליון שקל) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו איפשרה לחברת התקשורת להציג רווח תפעולי של כ-14 מיליון שקל (לעומת רווח תפעולי אפסי בתקופה המקבילה) וזאת למרות ירידה של כ-3 מיליון שקל ברווח הגולמי.

ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי בשנת 2018 הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל, ירידה של כ-7% בהשוואה לכ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2017. 

נכון לסוף 2018, בסיס מנויי הסלולר של החברה הסתכם בכ-2.65 מיליון מנויים, הכולל כ-2.36 מיליון מנויי post-paid המהווים כ-89% מבסיס המנויים, וכ-285 אלף מנויי pre-paid המהויים כ-11% מבסיס המנויים.

במהלך 2018 ירד בסיס מנויי הסלולר בכ-16 אלף מנויים. בסיס מנויי ה-pre-paud ירד בכ-69 אלף מנויים, מנגד בסיס מנויי ה-post-paid עלה בכ-53 אלף מנויים.

שיעור הנטישה השנתי של מנויי סלולר ב-2018 הסתכם ב-35%, ירידה של כ-3 נקודות בסיס בהשוואה לכ-38% בשנת 2017 וירידה של כ-5 נקודות בסיס בהשוואה לכ-40% בשנת 2016. שיעור הנטישה הרבעוני של מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של 2018 הסתכם בכ-8.5%, בהשוואה לכ-9.9% ברבעון הרביעי של 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.