פרטנר עברה לרווח של כ-19 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018
חברת התקשורת פרטנר 2.96% דיווחה הבוקר (ד') על תצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של לשנת 2018. התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות בשורה התחתונה, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון.
פרנטר מדווחת בדוחותיה על ירידה של כ-2% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2018 שהסתכמו בכ-814 מיליון שקל בהשוואה לכ-834 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי של פרטנר ירד גם הוא בכ-2% והסתכם בכ-120 מיליון שקל לעומת 123 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2017.
בשורה התחתונה פרטנר מדווחת על רווח נקי של כ-19 מיליון שקל, סכום זה גדול בכ-69 מיליון שקל ביחס לשורה התחתונה ברבעון אשתקד שהסתכם בהפסד של כ-50 מיליון שקל.
אחד הגורמים שחיזק את דוחות פרנטר הינו ירידה של כ-87% בהוצאות המימון של החברה שהסתכמו בכ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018 לעומת הוצאות מימון של כ-88 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2017.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרומה מהותית נוספת לשורה התחתונה נרשמה בסעיף הוצאות התפעול אשר הסתכמו בכ-113 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, ירידה של כ-14% (17 מיליון שקל) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו איפשרה לחברת התקשורת להציג רווח תפעולי של כ-14 מיליון שקל (לעומת רווח תפעולי אפסי בתקופה המקבילה) וזאת למרות ירידה של כ-3 מיליון שקל ברווח הגולמי.
ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי בשנת 2018 הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל, ירידה של כ-7% בהשוואה לכ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2017.
נכון לסוף 2018, בסיס מנויי הסלולר של החברה הסתכם בכ-2.65 מיליון מנויים, הכולל כ-2.36 מיליון מנויי post-paid המהווים כ-89% מבסיס המנויים, וכ-285 אלף מנויי pre-paid המהויים כ-11% מבסיס המנויים.
במהלך 2018 ירד בסיס מנויי הסלולר בכ-16 אלף מנויים. בסיס מנויי ה-pre-paud ירד בכ-69 אלף מנויים, מנגד בסיס מנויי ה-post-paid עלה בכ-53 אלף מנויים.
שיעור הנטישה השנתי של מנויי סלולר ב-2018 הסתכם ב-35%, ירידה של כ-3 נקודות בסיס בהשוואה לכ-38% בשנת 2017 וירידה של כ-5 נקודות בסיס בהשוואה לכ-40% בשנת 2016. שיעור הנטישה הרבעוני של מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של 2018 הסתכם בכ-8.5%, בהשוואה לכ-9.9% ברבעון הרביעי של 2017.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
