איציק בנבנישתי פרטנר
צילום: יח"צ

פרטנר עברה לרווח של כ-19 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018

התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון הרביעי
ירדן סמדר |

חברת התקשורת פרטנר -0.77% דיווחה הבוקר (ד') על תצאותיה הכספיות לרבעון האחרון של לשנת 2018. התייעלות תפעולית וירידה מהותית בהוצאות המימון העבירו את החברה לרווחיות בשורה התחתונה, למרות ירידה של 2% בהכנסות הרבעון.

פרנטר מדווחת בדוחותיה על ירידה של כ-2% בהכנסות הרבעון הרביעי של 2018 שהסתכמו בכ-814 מיליון שקל בהשוואה לכ-834 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי של פרטנר ירד גם הוא בכ-2% והסתכם בכ-120 מיליון שקל לעומת 123 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2017. 

בשורה התחתונה פרטנר מדווחת על רווח נקי של כ-19 מיליון שקל, סכום זה גדול בכ-69 מיליון שקל ביחס לשורה התחתונה ברבעון אשתקד שהסתכם בהפסד של כ-50 מיליון שקל. 

אחד הגורמים שחיזק את דוחות פרנטר הינו ירידה של כ-87% בהוצאות המימון של החברה שהסתכמו בכ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2018 לעומת הוצאות מימון של כ-88 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2017.

תרומה מהותית נוספת לשורה התחתונה נרשמה בסעיף הוצאות התפעול אשר הסתכמו בכ-113 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018, ירידה של כ-14% (17 מיליון שקל) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ירידה זו איפשרה לחברת התקשורת להציג רווח תפעולי של כ-14 מיליון שקל (לעומת רווח תפעולי אפסי בתקופה המקבילה) וזאת למרות ירידה של כ-3 מיליון שקל ברווח הגולמי.

ההכנסות משירותים במגזר הסלולרי בשנת 2018 הסתכמו ב-1.8 מיליארד שקל, ירידה של כ-7% בהשוואה לכ-1.9 מיליארד שקל בשנת 2017. 

נכון לסוף 2018, בסיס מנויי הסלולר של החברה הסתכם בכ-2.65 מיליון מנויים, הכולל כ-2.36 מיליון מנויי post-paid המהווים כ-89% מבסיס המנויים, וכ-285 אלף מנויי pre-paid המהויים כ-11% מבסיס המנויים.

במהלך 2018 ירד בסיס מנויי הסלולר בכ-16 אלף מנויים. בסיס מנויי ה-pre-paud ירד בכ-69 אלף מנויים, מנגד בסיס מנויי ה-post-paid עלה בכ-53 אלף מנויים.

שיעור הנטישה השנתי של מנויי סלולר ב-2018 הסתכם ב-35%, ירידה של כ-3 נקודות בסיס בהשוואה לכ-38% בשנת 2017 וירידה של כ-5 נקודות בסיס בהשוואה לכ-40% בשנת 2016. שיעור הנטישה הרבעוני של מנויי הסלולר ברבעון הרביעי של 2018 הסתכם בכ-8.5%, בהשוואה לכ-9.9% ברבעון הרביעי של 2017.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.