אורי יהודאי פרוטרום
צילום: עדי לם

4 נקודות על המיזוג של פרוטרום עם IFF

על היעד של החברה הממוזגת, איך השוק מקבל עד כה את העסקה, קצת מספרים והיסטוריה של מזהמים
גיא בן סימון |

בהמשך לעסקת הענק למכירת פרוטרוםלחברת הטעמים האמריקאית International Flavors & Fragrances, ובהמשך לדיווח על הבונוסים שיחולקו (20 מיליון שקל לאורי יהודאי המנכ"ל ובונוס כולל של 10 מיליון שקל לעובדים), פרוטרום פרסמה היום מצגת למשקיעים שפורסמה על ידי IFF. 

החברה הממוזגת, כאמור, צפויה להיות החברה השנייה בגודלה בבורסה בתל אביב. הנה 5 דברים שכדאי להכיר על הפעילות:

(אני מחזיק מניות פרוטרום. מה אקבל אחרי הרישום של IFF? לכתבה המלאה)

1. המטרה - לפי המצגת של החברה, אמנם מיזוג החברות עדיין בחיתולים, אך כבר הוצב יעד עיקרי והוא להפוך לחברה הגדולה בעולם בתעשייה. נכון לעכשיו, המיזוג צפוי למצב את IFF הממוזגת כחברה השנייה בשוק הטעמים העולמי מבחינת השורה התחתונה, כך שהיעד לא נראה רחוק מדי. שילוב שתי החברות צפוי להניב לחברה הממוזגת בשנת 2018 הכנסות של 5.3 מיליארד דולר. לפרוטרום בלבד קצב הכנסות של יותר ממיליארד שקל בשנה. רק ברבעון הראשון של השנה רשמה פרוטרום עלייה של 27% בהכנסות ל-38 מיליון דולר - הכנסות שיא לחברה. מחזור המכירות של IFF עמד בשנת 2017 על כ-4.3 מיליארד דולר.

2. המשקיעים אוהבים את הרכישה? מתחילת השנה מניית IFF (הנסחרת בוול סטריט) איבדה כ-20%. נראה שהמשקיעים של IFF פחות אהבו את הרכישה כשעיקר הנפילה במניה הגיעה אחרי הדיווח על המיזוג. למעשה, למשקיעים יש סיבה טובה שלא לאהוב את הרכישה נוכח החוב שמגיע יחד עם החבילה. סוכנות הדירוג מודיס' הכניסה את חברת IFF לבחינת מעקב עם השלכות שליליות בעקבות רכישת פרוטרום וזאת נוכח החוב, בגובה 680 מיליון דולר, של פרוטרום המתווסף עם הרכישה. נזכיר כי, IFF  מתכננת לממן את המיזוג באמצעות גיוס חוב בהיקף של כ-3.1 מיליארד דולר והנפקת מניות בהיקף של כ-2.2 מיליארד דולר. IFF קבלה התחייבות למימון ביניים מבנק ההשקעות מורגן סטנלי על מנת להשלים את העסקה אך המיזוג אינו מותנה בהשגת המימון.

מנגד, מניית פרוטרום נושקת כיום למחיר של 354 שקלים בעוד שההסכם עם IFF נחתם לפי מחיר של 386 שקל למניה. מאז הודעת המיזוג ב-7 במאי מניית פרוטרום לא הדביקה את האפסייד ולמעשה נותרה ללא שינוי מהותי. 

3. על סביבה ומזהמים - ג'ון פרבר, בעל השליטה בפרוטרום, היה גם בעליה של תעשיות אלקטרוכימיות, אחת החברות המזהמות בישראל ששמה נקשר להטמנת חומרים מזהמים בקרקע ומה שהביא לזיהום מפרץ עכו. לזאת יש להוסיף את ההתנגדות של מועצה איזורית גלבוע להקמה של מפעל צמחים על ידי פרוטרום, אך זה הכסף הקטן לעומת ההאשמות החמורות על תמותת עובדים מסרטן וזיהום הים ודגי המאכל שבמפרץ עכו. עם זאת, החברה הרוכשת IFF מחזיקה במדיניות סביבתית. כך למשך, היעד לשנת 2020 כולל הפחתה של 20% בשימוש באנרגיה; הפחתת פליטות של גזי חממה ב-25%; הפחתת השימוש במים ב-50%; והפחתה של יצירת פסולת רעילה ב-25%. למעשה, IFF נבחרה לאחת מ-100 החברות הירוקות בדירוג של המגזין "NewsWeek".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.