שאול אלוביץ' בזק
צילום: יח"צ

בי קום נערכת להיחלשות זרם הדיבידנדים: גייסה 240 מיליון שקל בהנחה של 1.5%

הגיוס יאפשר לבעלת השליטה בבזק לצלוח את התקופה הקרובה על רקע שינוי הבעלות, והאפשרות שהדיבידנדים יתמעטו
מערכת Bizportal |

חברת בי קומיוניקיישנס 0%  בעלת השליטה בבזק, ביצעה הנפקה פרטית של איגרות חוב מסדרה ג' לגופים מוסדיים במחיר של 1.037 שקלים לאיגרת חוב. מדובר במחיר המגלם הנחה של 1.5% ביחס למחיר השוק ביום ההנפקה.

ההנפקה בוצעה בשבוע שעבר, אולם רק היום פירטה החברה את המחיר לפיו בוצעה ההנפקה. איגרות חוב מסדרה ג' הן בעלות מח"מ של 5.5 שנים, והן נסחרות בתשואה של 2.8%. בי קום הנפיקה 240 מיליון איגרות בסכום של 250 מיליון שקל.

הגיוס יאפשר לבי קום אפשרות לצלוח את התקופה הקרובה שעלולה להיות מאתגרת. הנכס העיקרי של בי קום הוא השליטה בבזק -0.38% - 26.3% מהמניות. לבי קום חוב פיננסי של כ-1.9 מיליארד שקל, כאשר התזרים העיקרי שאמור לפרוע את החוב הוא זרם הדיבידנדים מבזק. שווי מניות בזק שמחזיקה בי קום עומד על 4.3 מיליארד שקל.

קבוצת בזק נמצאת מזה כחצי שנה תחת חקירה של רשות ני"ע. חשדות אלו נוגעות להשפעה במרמה על ועדות בלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות שבשליטת אלוביץ'. במקביל בעל השליטה בה - אלוביץ' - נמצא בהליכי הסדר חוב מול הבנקים.

לפני כשבועיים דיווחה קרן הגידור האקטיביסטית אליוט (Elliott) של המשקיע המיליארדר פול סינגר כי רכשה 4.8% ממניות בזק. אליוט דורשת לבצע שינויים בדירקטוריון ובממשל התאגידי.  יתכן כי קרן זו תבקש להמעיט את חלוקת  הדיבידנדים מבזק - מה שעלול לפגוע בתזרים כאמור של בי קום.

אלוביץ' החזיק בשליטה בבזק באמצעות פירדמיה של של 3 חברות. אלוביץ מחזיק בבזק באמצעות אינטרנט זהב (61%) שהיא חברה הנסחרת בבורסה. אינטרנט זהב מחזיקה ‭64.8%-ב‬ ממניות בי-קום, והאחרונה מחזיקה במניות בזק. 

מידרוג קובעת דירוג A1.il לאגרות החוב (סדרה ג') שתנפיק בי קומיוניקיישנס בסך של עד 250 מיליון שקל ערך נקוב. דירוג זה חל גם על איגרות החוב במחזור (סדרות ב' ו-ג') שהנפיקה החברה. אופק דירוג שלילי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.