אקזיט ענק: חברת הביומד הישראלית נוירודרם נמכרת תמורת 1.1 מיליארד דולר

הרוכשת היא חברת מיצובישי טנאבה היפנית. עוד טרם העסקה זינקה מניית נוירודרם ב-90% בשנה האחרונה
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה נוירודרם

חברת הפארמה הישראלית נוירודרם (סימול: NDRM), שנמצאת בשלבים קליניים מתקדמים, הודיעה היום (ב') כי תירכש על ידי תאגיד מיצובישי טנאבה היפני, בתמורה ל-39 דולר למניה במזומן, מה שמשקף לחברה ערך של כ-1.1 מיליארד דולר. המניה מזנקת כעת ב-15% בשלב של טרום הפתיחה בוול סטריט.

ל-Bizportal נודע כי כל אחד מעובדי החברה צפוי ליהנות מבונוס מכירה כתוצאה מהעסקה. בין בעלי המניות הגדולים שצפויים ליהנות מהעסקה כתוצאה מהחזקה ישירה במניותיה של נוירודרם, ניתן למצוא את קרן סקופיה, אחריה את יו"ר החברה רוברט טאוב, פרופ' שמואל קבילי ומנורה מבטחים. המפסידה העיקרית מהעסקה זו הבורסה הישראלית, והציבור, לאחר שבשנת 2011 נוירודרם משכה את התשקיף שהגישה בניסיון להנפיק בת"א.

נזכיר כי נוירודרם דיווחה במארס האחרון על הצלחה בניסוי הקליני שלב 2 ב-ND0612H, התרופה במינון גבוה לחולים בשלבים מתקדמים של מחלת הפרקינסון. לאחר ההצלחה המניה זינקה ביותר מ-26% באותו היום, ושלושה חודשים לאחר מכן פתחה חדר מצב לקראת מכירה. כפי שנחשף ב-Bizportal, החברה שכרה בנק השקעות לקראת המכירה.

העסקה אושרה פה אחד על ידי דירקטוריון נוירודרם ומשקפת לחברה שווי שוק של 1.1 מיליארד דולר. ההצעה, של 39 דולר למניה במזומן, מייצגת פרמיה של 79% על מחיר מניותיה הרגילות של נוירודרם בנאסד"ק ב-9 ביוני 2017, יום המסחר האחרון לפני פרסום השמועות על מכירתה באמצעי התקשורת ופרמיה של 17% על מחיר הסגירה של המניה ב-21 ביולי 2017. אסיפה מיוחדת לאישור העסקה צפויה להתקיים בסתיו. בהנחה, שהאישורים הרגולטוריים ואישור בעלי המניות יתקבלו בלוח הזמנים המקובל לעסקאות מסוג זה, נוירודרם צופה שהעסקה תושלם ברבעון הרביעי של 2017.

ד"ר עודד ליברמן, מנכ"ל נוירודרם: "אנו מאמינים שהעסקה תניב יתרונות חשובים לבעלי המניות של נוירודרם ולחולי מחלת פרקינסון הזקוקים בדחיפות לטיפולים חדשניים. מיצובישי טנאבה, הפגינה מומחיות בפיתוח ומסחור בתחום הנוירולוגי ואנו בטוחים ששילוב משאביהם והנתונים החזקים התומכים ב-ND0612, התרופה המתקדמת שלנו למחלת פרקינסון והנמצאת בניסוי שלב III, יסייע להפוך את הטיפול החדש והחשוב הזה לזמין במהירות האפשרית. העסקה גם מעניקה לבעלי המניות שלנו תשואה משמעותית על השקעתם בנוירודרם ומשקפת את הערך שכבר יצרנו".

העסקה כפופה לאישור בעלי המניות של נוירודרם כמו גם לאישורים, פקיעה או סיום של תקופות המתנה על פי חוקי ההגבלים העסקיים החלים ומילוי תנאי קלוזינג מקובלים אחרים. העסקה תבוצע באמצעות מיזוג על פי חוק החברות הישראלי. הסכמי הצבעה ותמיכה התומכים בעסקה נחתמו על ידי בעלי המניות של נוירודרם שגם משמשים כדירקטורים ומחזיקים מניות אשר במצטבר מהוות כ-34% מהון המניות הרגילות שטרם נפרעו של נוירודרם המזכות את בעליהם בזכות הצבעה על אישור העסקה.

נוירודם מפתחת תכשירים שמטרתם לשפר את דרך צריכת הטיפולים התרופתיים למחלות במערכת העצבים המרכזית. המוצר המוביל של החברה, NDO612, זו משאבה לצורך מתן לוודופה קרבידופה (Levodopa Carbidopa) - החומר הפעיל בתרופה המובילה לטיפול בתסמינים של מחלת פרקינסון בחולים בשלב מתקדם של המחלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

סנטרוויו פרטנרס (Centerview Partners LLS) משמשת כיועצת הפיננסית, ווייט & קייס (White & Case LLP) ומיתר, ליקוורניק, גבע, לשם טל משמשים כיועצים משפטיים של חברת נוירודרם.

נזכיר כי בסוף השבוע האחרון בדויטשה בנק החלו לסקר את המניה בהמלצת קנייה עם אפסייד של יותר מ-40%. (לכתבה המלאה)

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גבי 24/07/2017 09:39
    הגב לתגובה זו
    מתאים שבריינסטורם תזנק בעקבות המכירה.כמו שפורסייט זינקה בעקהות מכירת מובילאיי
  • בינתיים פורסייט מדממת (ל"ת)
    אולי 24/07/2017 13:20
    הגב לתגובה זו
  • גבי 24/07/2017 14:12
    וכן בריינסטורם תגיע לגדולות!!
  • בריינסטרום מפתחת תרופה לals לא לפרקינסון (ל"ת)
    אבי3 24/07/2017 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יש יש 24/07/2017 09:24
    הגב לתגובה זו
    =10 מיליון דולר!!!!
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון

תמיר חכמוף |

חברת אוגווינד אוגווינד 0%  עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.

עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.

כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.

החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.

בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.