"אם בנק ישראל היה בבורסה - היה נדרש להסביר את מחיקת המיליארדים"

ח"כ אראל מרגלית: "שע"ח של 3.5 שקלים - פיטורין של עשרות אלפי עובדים". על תקציב בנק ישראל: "לא היה עובר את מבחן פרסום הדוחות של הבורסה"
יעל גרונטמן | (6)

הבוקר בוועדת כספים התארחה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, אשר סקרה את המצב המאקרו כלכלי של ישראל ל 2014, וכן הציגה את תקציב בנק ישראל שנת 2014 לאישור הוועדה. ח"כ אראל מרגלית ממפלגת העבודה הנמנית על האופוזיציה תקף בחריפות את הנגידה, את מדיניות שער החליפין של הבנק, ואת התקציב והתריע מפני פיטורים המוניים.

ח"ר מרגלית פנה לנגידה וביקש את התייחסותה למדיניות שער החליפין והנזק החמור שנגרם לדבריו למשק הישראלי: "בנק ישראל נכשל בניסיונו להתמודד עם שער החליפין. משמעות שער החליפין של 3.5 שקלים בשנת 2014 הינה פיטורין של עשרות אלפי עובדים במשק הישראלי, הן בתעשיות המתקדמות והן בתעשיות המסורתיות".

"לקראת 2014 בנק ישראל חייב לנקוט במדיניות שונה ואנחנו מצפים לשינוי אסטרטגי" אמר מרגלית הוסיף: "אם בנק ישראל היה חברה בורסאית אין ספק כי בעלי המניות והמשקיעים היו דורשים הסבר על מחיקת מיליארדים עקב רכישת דולרים. האם אין כלים אחרים שבנק ישראל יכול או שוקל להפעיל על מנת לשפר את מאזן הסחר?".

נציין כי יתרות המט"ח שפורסמו אתמול הצביעו על כך שבדצמבר הן הגיעו לשיא של יותר מ-81 מיליארד דולר, שאת רובם רכש בנק ישראל בשערים גבוהים מהשער הנוכחי. מדובר בהפסדים של מיליארדי דולרים 'על הנייר', אולם נזכיר כי פעולותיו של בנק ישראל אינן מתבצעות לצרכי יצירת רווח אלא לצרכי איזון ויציבות של המשק הישראלי.

בסוגיית תקציב בנק ישראל התמקד ח"כ מרגלית ברמת השקיפות הנמוכה של התקציב: "בנק ישראל צריך להוביל ולתת דוגמא בכל הנוגע לשקיפות. התקציב כפי שהוגש לוועדה, לא היה עובר את מבחן פרסום הדוחות של הבורסה לניירות ערך. בכל שנה יש קרקס של פרסום מובילי השכר במגזר הציבורי; כמה כל נתב בנמל או מנתח לב משתכרים, מדוע בנק ישראל לא מוביל את השקיפות באמצעות פרסום שכרם של עובדיו ומנהליו ומה עלות הפנסיה החציונית?".

כתבות בעניין זה:

תכנית בנק ישראל לשנת 2014: רפורמה במערכת הפיננסית ושוק ההון

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    והם עוד מטיפים לנו מוסר.שודדים את הקופה הציבורית (ל"ת)
    אבי 06/01/2014 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הדולר חלש בכל העולם 06/01/2014 19:47
    הגב לתגובה זו
    כל הנסיונות מטופשים
  • 3.
    יועץ השקעות . 06/01/2014 19:10
    הגב לתגובה זו
    האמריקנים מדפיסים כסך וכל העולם כמו עדר קונה דולרים וכרגיל קרנית פלוג אחריהם . לאמריקנים אין את כמות הכסף שהם הדפיסו בזהב . לכן כל הדולרים הם לא יותר מסתם נייר!!!!
  • יועץ ???? 07/01/2014 10:37
    הגב לתגובה זו
    למי יש זהב לכסות על המטבע שלו??? ארה"ב היתה האחרונה שירדה מכך. שווי הוגן של מטבע קל לחשב באמצעות מדד יכולת הקניה למשל... לפי מדד זה הדולר שוה כ5-6 שקלים. אבל אין אינטרס אמיתי לפחת את הדולר. הכנסות המדינה מחברות ההי-טק צמודות לשקל ופיחות יביא להקטנת ההכנסות ובנוסף פיחות יגרום לאינפלציה. וכך נותרנו עם הברירה שכנראה הכי פשוטה שער קבוע (כמו בסין) של כנראה 3.60-3.80 למשך השנה הבאה
  • 2.
    לכי כבר הביתה את כשלון (ל"ת)
    פלוג 06/01/2014 18:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לקצץ! 06/01/2014 17:34
    הגב לתגובה זו
    לא צריך בניין. לא צריך שטרות חדשים. לא צריך פנסיה מופרזת לגמלאי עבר ושכר גבוה לעובדים גריאטריים. יש לבתע קיצוץ עמוק - בנק מרכזי ישראלי יכול להתסדר גם עם 200 מש"ח תקציב. אפשר לסגור ולפתוח את בנק ישראל מחדש. אולי זה המתווה הפשוט פה. בנק ישראל מונע תחרות בבנקאות עם עודף הרגולציה שלו. בגלל זה יקר ולא יעיל פה.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').