התביעה נגד דנקנר על הרכישה הכושלת של מעריב - "חשבנו שזו עסקה טובה"
החלטת דסק"ש לפני כשנתיים לרכוש את השליטה בחברת מעריב הגיעה הבוקר לבית המשפט, זאת לאחר ששני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש הגישו תביעה נגד החברה, בעל השליטה בה והדירקטורים. פרופ' ניב אחיטוב, האחראי על הביקורת בחברת דסק"ש, נחקר היום בבית המשפט המחוזי בלוד. עד המפתח העיד אצל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, וניסה להצדיק את העסקה הכושלת.
קשה להבין או להאמין, אך משפט המפתח של אחיטוב היה: "חשבנו שזאת עסקה טובה". יותר מזאת אמר "לא היה טעם בהערכת שווי של מעריב לפני העסקה". מעריב נזכיר היה במועד הרכישה עיתון עם הון עצמי שלילי והפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בתוך 3 שנים.
אחיטוב: "רכישת מעריב לא נעשתה כדי להפוך את העיתון לרווחי, אלא במסגרת אסטרטגיה של דסק"ש לבנות ענף תקשורת. זה התחיל במיזוג סלקום ונטוויז'ן וזה נראה מהלך טבעי ליצירת סינרגיה בין מספר חברות ליצירת חטיבת תקשורת גדולה בדסק"ש שנותנת מכלול של שירותים. לנו זה היה ברור, זה היה ממש מתבקש ואני אפילו לימדתי על זה אפילו באוניברסיטה".
אחיטוב (70) מכהן בתפקיד דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת של דסק"ש, מי שהיה אמור להזהיר מפני העסקה הגרועה. העובדה שלא הזהיר את דסק"ש מפני עסקת מעריב, הביאה את בית ההשקעות פסגות לנהל מאבק נגד מינויו מחדש בתחילת השנה לדח"צ בדסק"ש.
- סקר TGI: מעריב זינק - ואיך השפיעה פרשת NSO על כלכליסט?
- בזק תמכור את וואלה תמורת 65 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחיטוב: "בית ההשקעות פסגות נהג בי כאילו הוא תובע, שופט ונותן גזר דין -זאת שערוריה", כך אמר בהתייחס להכנסתו לרשימה שחורה של דירקטורים שבית ההשקעות מצביע נגד כהונתם".
בבית המשפט נחשף היום שנוחי דנקנר הודיע לדירקטוריון דסק"ש ב-24 במארס כי החברה כבר "התקשרה" (בלשון עבר) לרכישת השליטה במעריב. " נוחי דנקנר לא הקים את החברה כדי לגנוב סוסים, זאת הנחת הבסיס שלי וכך נהוג שקודם יש טיוטא ורק אח"כ נחתמת עסקה", הסביר אחיטוב.
לאחר מכן, יד ימינו של נוחי דנקנר, עמי אראל, הציג לדירקטוריון את הכדאיות הכלכלית ברכישת השליטה במעריב. אחיטוב הסביר שגם אם נוחי דנקנר אמר "נחתם הסכם", זה לא אומר שהעסקה גמורה, וכך נהוג בחברת החזקות.
- שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
ההחלטה המוזרה לרכוש את העיתון מעריב התקבלה על ידי דסק"ש בשנת 2011. ברקע - מסע תקשורתי שנוהל נגד דנקנר ע"י אחד העיתונים הגדולים. ההשקעה הכוללת ברכישת מניות ובהלוואות הסתכמה בכ-350 מיליון שקל, שירדו לטמיון, כשהעיתון הכושל מעריב הגיע אשתקד להקפאת הליכים.
התובעים, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, מצויידים בחוות דעת של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי: "מעריב אינה יכולה להוות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד חברת השקעות כגון דסק"ש".
אחיטוב: "מעריב היה אמור לספק תוכן שניתן אח"כ להפיץ בסלולר ובאינטרנט. מעריב זה מעין סטארט-אפ שיכול היה למלא כמה חוסרים בחטיבת התקשורת שלנו".
התובעים תהו כיצד ניתן להשוות חברה וותיקה לסטארט-אפ ושאלו מדוע לא בוצעה הערכת שווי. " אין אף מודל הערכת שווי שהתאים למעריב בגלל ההפסדים והפוטנציאל. קונים חברות מפסידות בכל העולם עם ציפיות, תראה איך קנו עכשיו את חברת בלאקברי", אמר אחיטוב.
אחיטוב: " זאת הייתה עסקה כדאית בכל מקרה. הובטח לנו שתוצג תוכנית עסקית בתוך חודשיים". את התוכנית העסקית של זקי רכיב לא טרחו הדירקטורים לבקש לפני שאישרו את העסקה במהירות מדהימה. אחיטוב וחבריו לדירקטוריון אישרו את העסקה ללא הערכת שווי וללא תוכנית עסקית.
אחיטוב: "סכום הרכישה לא משקף את השווי של מעריב. שווי דסק"ש היה באותה תקופה 6.5 מיליארד שקל עם רווח גבוה והסיכוי להצלחה היה מעל ומעבר להשקעה של 147 מיליון שקל. זאת השקעה סבירה מאוד מול הסיכויים גם בדיעבד אני חושב שזאת הייתה השקעה טובה".
התובע: האם דנקנר הסביר לכם כיצד יהפוך את מעריב לרווחי?
אחיטוב: "לא זכור לי, אבל ציפינו שבהמשך נקבל תוכנית עסקית. לא שאלתי אותו כי למול עינינו עמדה הסינרגיה לחטיבת התקשורת וחשבנו שזה מחיר מציאה וצריך להחליט מהר לפני שהעיתון ייסגר. היה ברור לנו שאם לא נאשר את העיסקה במהירות העיסקה תלך לאיבוד. דובר על התייעלות, מכירת בית הדפוס ומעבר מחיקוי של ידיעות אחרונות לעיתון עם דרך עצמאית. זאת הייתה נראית לנו הזדמנות פז ואמרו לנו שחייבים למהר. סמכנו על הנהלת דסק"ש שתצליח לשקם את מעריב. האמנתי שאפשר לשפר את מצב מעריב".
התובע: מדוע לבסוף מעריב נכשל?
אחיטוב: "המחאה החברתית פגעה ברווחיות שופרסל ובהיקף הפרסום - פגיעה ישירה במעריב. בנוסף, כניסת חברות הסלולר הקטנות נגסה בסלקום. שופרסל וסלקום לא יכלו להמשיך להעלות דיבידנדים. הרעיון של הקמת חטיבת תקשורת נדחה ועברנו למחשבה איך שומרים את מעריב בחיים עד שיעבור זעם".
התובע: למה המשכתם להזרים הון למעריב?
אחיטוב: "הנהלת מעריב הציגה לנו תוכנית עסקית שהתקבולים גדלים ובמקביל חיפשנו שותף חדש". הזרמות ההון הנוספות שנעשו בסוף שנת 2011 בדרך של הלוואות נעשה גם כן ללא תוכנית עסקית מסודרת. "לא זרקנו כסף, אלא הלוונו. אי הזרמה הייתה סוגרת את מעריב", הסביר אחיטוב.
התובע: מדוע רכשתם בחזרה אג"ח של מעריב ב-50 מ' ש' כולל משותפכם, הכשרת היישוב?
אחיטוב: "תכננו להפוך את מעריב לחברה פרטית ובשלב ראשון למחוק את האג"ח ואח"כ את המניות. בנוסף, מחזיקי האג"ח הפרטיים דרשו פירעון מוקדם".
ניב אחיטוב הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א - נורית אחיטוב
אחיטוב זוכה ליחס מיוחד, הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א נורית אחיטוב. התיק אמור היה להיות אצל השופטת רות רונן, קולגה של נורית אחיטוב, אך התובעים, ביקשו להעביר את התיק ממנה. סביר להניח שגם אחיטוב וגרוסקופף נפגשו באירועים שונים.
השופט: קניתם גוף גדול ומפסיד עם אלפי עובדים. איך חשבתם שתרוויחו?
אחיטוב: "התכנים של מעריב יכולים לעבור לטאבלט, אינטרנט וסמארט-פון ואז התקבולים מפרסומת גדלים. לזקי רכיב לא הייתה חברת סלולר או אינטרנט תחת ידו ולכן לנו היה יתרון".
דיסקונט השקעות, הנסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, היא חברה בת של אידיבי פיתוח והחברה האם של מרבית החברות הגדולות והחשובות בקבוצת אידיבי: כור, אלרון, גיוון, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין.
את דסק"ש, בעלי השליטה ונתבעים נוספים מייצגים עורכי דין רבים ומובילים מהמשרדים של רם כספי, צבי אגמון וגולדפרב-זליגמן.
- 4.משקיע 03/10/2013 00:12הגב לתגובה זודירקטוריון דסק"ש התנהל בחוסר אחריות מוחלטת.אני שלחתי מכתב בשמי ובשם מנכ"ל חברת היטק וגם ניסיתי לדבר איתם נתקלתי בהתנהלות חסרת אחריות.היה ברור כשמש שיגרם נזק אדיר לבעלי המניות של דסק"ש.הם טענו שהעסקה תעזור לדסק"ש ולכלל מבחינת פרסום.גם לטענתם לא יעלה על הדעת שבעלי המניות בדסק"ש יפסידו מאות מליונים והסכומים היו ידועים מראש.אם כבר היה צריך לקנות זאת דרך אי.די.בי.פיתוח ורק אחרי אזהרת המשקיעים שיהיה נזק של 150 מליון שקל לשנה.לא היה בעייה לקבל את כל המידע מבכירי מעריב מגולדשיין,מירי שטח,איתן פסח וכו'.
- 3.התשובות מביכות כי כל ילד הבין שזו עסקה לא כלכלית (ל"ת)לא בכדי ספגה ביקורות 01/10/2013 13:59הגב לתגובה זו
- 2.עיתון שמפסיד במשך שנים הוא עסקה טובה רק אם הדירקטור הוא (ל"ת)בובה מפלסטיק לא אדם 01/10/2013 12:59הגב לתגובה זו
- 1.מנהיג המהפכה 01/10/2013 12:57הגב לתגובה זוהציבור שותף של בעלי השליטה . לכן על הציבור מוטלת חובה למנות דירקטורים שיהיו אחראים על ועדת הביקורת ומינוי רו"ח . כך ישמר העיקרון שהמבוקר לא ממנה את המבקר .
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 5.05% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"
האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים
של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.
הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%,
הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של יעקב פיננסים -7.73% נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10
שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.66% נעה סביב המכפיל.
על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.
אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?
- יעקב פיננסים עם קפיצה של 52% בתיק האשראי ועלייה של 21% ברווח הנקי
- ״הבנקים מחזיקים את המשק; הכלכלה מפתיעה לטובה״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."
