התביעה נגד דנקנר על הרכישה הכושלת של מעריב - "חשבנו שזו עסקה טובה"

דסק"ש שרפה על ההשקעה הזו 350 מיליון שקל. כעת יו"ר ועדת הביקורת נחקר בביהמ"ש לגבי אותה עסקה - מה ההסברים שלו?
אבי שאולי | (4)

החלטת דסק"ש לפני כשנתיים לרכוש את השליטה בחברת מעריב הגיעה הבוקר לבית המשפט, זאת לאחר ששני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש הגישו תביעה נגד החברה, בעל השליטה בה והדירקטורים. פרופ' ניב אחיטוב, האחראי על הביקורת בחברת דסק"ש, נחקר היום בבית המשפט המחוזי בלוד. עד המפתח העיד אצל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, וניסה להצדיק את העסקה הכושלת.

קשה להבין או להאמין, אך משפט המפתח של אחיטוב היה: "חשבנו שזאת עסקה טובה". יותר מזאת אמר "לא היה טעם בהערכת שווי של מעריב לפני העסקה". מעריב נזכיר היה במועד הרכישה עיתון עם הון עצמי שלילי והפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בתוך 3 שנים.

אחיטוב: "רכישת מעריב לא נעשתה כדי להפוך את העיתון לרווחי, אלא במסגרת אסטרטגיה של דסק"ש לבנות ענף תקשורת. זה התחיל במיזוג סלקום ונטוויז'ן וזה נראה מהלך טבעי ליצירת סינרגיה בין מספר חברות ליצירת חטיבת תקשורת גדולה בדסק"ש שנותנת מכלול של שירותים. לנו זה היה ברור, זה היה ממש מתבקש ואני אפילו לימדתי על זה אפילו באוניברסיטה".

אחיטוב (70) מכהן בתפקיד דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת של דסק"ש, מי שהיה אמור להזהיר מפני העסקה הגרועה. העובדה שלא הזהיר את דסק"ש מפני עסקת מעריב, הביאה את בית ההשקעות פסגות לנהל מאבק נגד מינויו מחדש בתחילת השנה לדח"צ בדסק"ש.

אחיטוב: "בית ההשקעות פסגות נהג בי כאילו הוא תובע, שופט ונותן גזר דין -זאת שערוריה", כך אמר בהתייחס להכנסתו לרשימה שחורה של דירקטורים שבית ההשקעות מצביע נגד כהונתם".

בבית המשפט נחשף היום שנוחי דנקנר הודיע לדירקטוריון דסק"ש ב-24 במארס כי החברה כבר "התקשרה" (בלשון עבר) לרכישת השליטה במעריב. " נוחי דנקנר לא הקים את החברה כדי לגנוב סוסים, זאת הנחת הבסיס שלי וכך נהוג שקודם יש טיוטא ורק אח"כ נחתמת עסקה", הסביר אחיטוב.

לאחר מכן, יד ימינו של נוחי דנקנר, עמי אראל, הציג לדירקטוריון את הכדאיות הכלכלית ברכישת השליטה במעריב. אחיטוב הסביר שגם אם נוחי דנקנר אמר "נחתם הסכם", זה לא אומר שהעסקה גמורה, וכך נהוג בחברת החזקות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההחלטה המוזרה לרכוש את העיתון מעריב התקבלה על ידי דסק"ש בשנת 2011. ברקע - מסע תקשורתי שנוהל נגד דנקנר ע"י אחד העיתונים הגדולים. ההשקעה הכוללת ברכישת מניות ובהלוואות הסתכמה בכ-350 מיליון שקל, שירדו לטמיון, כשהעיתון הכושל מעריב הגיע אשתקד להקפאת הליכים.

התובעים, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, מצויידים בחוות דעת של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי: "מעריב אינה יכולה להוות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד חברת השקעות כגון דסק"ש".

אחיטוב: "מעריב היה אמור לספק תוכן שניתן אח"כ להפיץ בסלולר ובאינטרנט. מעריב זה מעין סטארט-אפ שיכול היה למלא כמה חוסרים בחטיבת התקשורת שלנו".

התובעים תהו כיצד ניתן להשוות חברה וותיקה לסטארט-אפ ושאלו מדוע לא בוצעה הערכת שווי. " אין אף מודל הערכת שווי שהתאים למעריב בגלל ההפסדים והפוטנציאל. קונים חברות מפסידות בכל העולם עם ציפיות, תראה איך קנו עכשיו את חברת בלאקברי", אמר אחיטוב.

אחיטוב: " זאת הייתה עסקה כדאית בכל מקרה. הובטח לנו שתוצג תוכנית עסקית בתוך חודשיים". את התוכנית העסקית של זקי רכיב לא טרחו הדירקטורים לבקש לפני שאישרו את העסקה במהירות מדהימה. אחיטוב וחבריו לדירקטוריון אישרו את העסקה ללא הערכת שווי וללא תוכנית עסקית.

אחיטוב: "סכום הרכישה לא משקף את השווי של מעריב. שווי דסק"ש היה באותה תקופה 6.5 מיליארד שקל עם רווח גבוה והסיכוי להצלחה היה מעל ומעבר להשקעה של 147 מיליון שקל. זאת השקעה סבירה מאוד מול הסיכויים גם בדיעבד אני חושב שזאת הייתה השקעה טובה".

התובע: האם דנקנר הסביר לכם כיצד יהפוך את מעריב לרווחי?

אחיטוב: "לא זכור לי, אבל ציפינו שבהמשך נקבל תוכנית עסקית. לא שאלתי אותו כי למול עינינו עמדה הסינרגיה לחטיבת התקשורת וחשבנו שזה מחיר מציאה וצריך להחליט מהר לפני שהעיתון ייסגר. היה ברור לנו שאם לא נאשר את העיסקה במהירות העיסקה תלך לאיבוד. דובר על התייעלות, מכירת בית הדפוס ומעבר מחיקוי של ידיעות אחרונות לעיתון עם דרך עצמאית. זאת הייתה נראית לנו הזדמנות פז ואמרו לנו שחייבים למהר. סמכנו על הנהלת דסק"ש שתצליח לשקם את מעריב. האמנתי שאפשר לשפר את מצב מעריב".

התובע: מדוע לבסוף מעריב נכשל?

אחיטוב: "המחאה החברתית פגעה ברווחיות שופרסל ובהיקף הפרסום - פגיעה ישירה במעריב. בנוסף, כניסת חברות הסלולר הקטנות נגסה בסלקום. שופרסל וסלקום לא יכלו להמשיך להעלות דיבידנדים. הרעיון של הקמת חטיבת תקשורת נדחה ועברנו למחשבה איך שומרים את מעריב בחיים עד שיעבור זעם".

התובע: למה המשכתם להזרים הון למעריב?

אחיטוב: "הנהלת מעריב הציגה לנו תוכנית עסקית שהתקבולים גדלים ובמקביל חיפשנו שותף חדש". הזרמות ההון הנוספות שנעשו בסוף שנת 2011 בדרך של הלוואות נעשה גם כן ללא תוכנית עסקית מסודרת. "לא זרקנו כסף, אלא הלוונו. אי הזרמה הייתה סוגרת את מעריב", הסביר אחיטוב.

התובע: מדוע רכשתם בחזרה אג"ח של מעריב ב-50 מ' ש' כולל משותפכם, הכשרת היישוב?

אחיטוב: "תכננו להפוך את מעריב לחברה פרטית ובשלב ראשון למחוק את האג"ח ואח"כ את המניות. בנוסף, מחזיקי האג"ח הפרטיים דרשו פירעון מוקדם".

ניב אחיטוב הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א - נורית אחיטוב

אחיטוב זוכה ליחס מיוחד, הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א נורית אחיטוב. התיק אמור היה להיות אצל השופטת רות רונן, קולגה של נורית אחיטוב, אך התובעים, ביקשו להעביר את התיק ממנה. סביר להניח שגם אחיטוב וגרוסקופף נפגשו באירועים שונים.

השופט: קניתם גוף גדול ומפסיד עם אלפי עובדים. איך חשבתם שתרוויחו?

אחיטוב: "התכנים של מעריב יכולים לעבור לטאבלט, אינטרנט וסמארט-פון ואז התקבולים מפרסומת גדלים. לזקי רכיב לא הייתה חברת סלולר או אינטרנט תחת ידו ולכן לנו היה יתרון".

דיסקונט השקעות, הנסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, היא חברה בת של אידיבי פיתוח והחברה האם של מרבית החברות הגדולות והחשובות בקבוצת אידיבי: כור, אלרון, גיוון, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין.

את דסק"ש, בעלי השליטה ונתבעים נוספים מייצגים עורכי דין רבים ומובילים מהמשרדים של רם כספי, צבי אגמון וגולדפרב-זליגמן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משקיע 03/10/2013 00:12
    הגב לתגובה זו
    דירקטוריון דסק"ש התנהל בחוסר אחריות מוחלטת.אני שלחתי מכתב בשמי ובשם מנכ"ל חברת היטק וגם ניסיתי לדבר איתם נתקלתי בהתנהלות חסרת אחריות.היה ברור כשמש שיגרם נזק אדיר לבעלי המניות של דסק"ש.הם טענו שהעסקה תעזור לדסק"ש ולכלל מבחינת פרסום.גם לטענתם לא יעלה על הדעת שבעלי המניות בדסק"ש יפסידו מאות מליונים והסכומים היו ידועים מראש.אם כבר היה צריך לקנות זאת דרך אי.די.בי.פיתוח ורק אחרי אזהרת המשקיעים שיהיה נזק של 150 מליון שקל לשנה.לא היה בעייה לקבל את כל המידע מבכירי מעריב מגולדשיין,מירי שטח,איתן פסח וכו'.
  • 3.
    התשובות מביכות כי כל ילד הבין שזו עסקה לא כלכלית (ל"ת)
    לא בכדי ספגה ביקורות 01/10/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עיתון שמפסיד במשך שנים הוא עסקה טובה רק אם הדירקטור הוא (ל"ת)
    בובה מפלסטיק לא אדם 01/10/2013 12:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנהיג המהפכה 01/10/2013 12:57
    הגב לתגובה זו
    הציבור שותף של בעלי השליטה . לכן על הציבור מוטלת חובה למנות דירקטורים שיהיו אחראים על ועדת הביקורת ומינוי רו"ח . כך ישמר העיקרון שהמבוקר לא ממנה את המבקר .
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: