התביעה נגד דנקנר על הרכישה הכושלת של מעריב - "חשבנו שזו עסקה טובה"
החלטת דסק"ש לפני כשנתיים לרכוש את השליטה בחברת מעריב הגיעה הבוקר לבית המשפט, זאת לאחר ששני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש הגישו תביעה נגד החברה, בעל השליטה בה והדירקטורים. פרופ' ניב אחיטוב, האחראי על הביקורת בחברת דסק"ש, נחקר היום בבית המשפט המחוזי בלוד. עד המפתח העיד אצל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, וניסה להצדיק את העסקה הכושלת.
קשה להבין או להאמין, אך משפט המפתח של אחיטוב היה: "חשבנו שזאת עסקה טובה". יותר מזאת אמר "לא היה טעם בהערכת שווי של מעריב לפני העסקה". מעריב נזכיר היה במועד הרכישה עיתון עם הון עצמי שלילי והפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בתוך 3 שנים.
אחיטוב: "רכישת מעריב לא נעשתה כדי להפוך את העיתון לרווחי, אלא במסגרת אסטרטגיה של דסק"ש לבנות ענף תקשורת. זה התחיל במיזוג סלקום ונטוויז'ן וזה נראה מהלך טבעי ליצירת סינרגיה בין מספר חברות ליצירת חטיבת תקשורת גדולה בדסק"ש שנותנת מכלול של שירותים. לנו זה היה ברור, זה היה ממש מתבקש ואני אפילו לימדתי על זה אפילו באוניברסיטה".
אחיטוב (70) מכהן בתפקיד דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת של דסק"ש, מי שהיה אמור להזהיר מפני העסקה הגרועה. העובדה שלא הזהיר את דסק"ש מפני עסקת מעריב, הביאה את בית ההשקעות פסגות לנהל מאבק נגד מינויו מחדש בתחילת השנה לדח"צ בדסק"ש.
- סקר TGI: מעריב זינק - ואיך השפיעה פרשת NSO על כלכליסט?
- בזק תמכור את וואלה תמורת 65 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחיטוב: "בית ההשקעות פסגות נהג בי כאילו הוא תובע, שופט ונותן גזר דין -זאת שערוריה", כך אמר בהתייחס להכנסתו לרשימה שחורה של דירקטורים שבית ההשקעות מצביע נגד כהונתם".
בבית המשפט נחשף היום שנוחי דנקנר הודיע לדירקטוריון דסק"ש ב-24 במארס כי החברה כבר "התקשרה" (בלשון עבר) לרכישת השליטה במעריב. " נוחי דנקנר לא הקים את החברה כדי לגנוב סוסים, זאת הנחת הבסיס שלי וכך נהוג שקודם יש טיוטא ורק אח"כ נחתמת עסקה", הסביר אחיטוב.
לאחר מכן, יד ימינו של נוחי דנקנר, עמי אראל, הציג לדירקטוריון את הכדאיות הכלכלית ברכישת השליטה במעריב. אחיטוב הסביר שגם אם נוחי דנקנר אמר "נחתם הסכם", זה לא אומר שהעסקה גמורה, וכך נהוג בחברת החזקות.
- היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
ההחלטה המוזרה לרכוש את העיתון מעריב התקבלה על ידי דסק"ש בשנת 2011. ברקע - מסע תקשורתי שנוהל נגד דנקנר ע"י אחד העיתונים הגדולים. ההשקעה הכוללת ברכישת מניות ובהלוואות הסתכמה בכ-350 מיליון שקל, שירדו לטמיון, כשהעיתון הכושל מעריב הגיע אשתקד להקפאת הליכים.
התובעים, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, מצויידים בחוות דעת של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי: "מעריב אינה יכולה להוות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד חברת השקעות כגון דסק"ש".
אחיטוב: "מעריב היה אמור לספק תוכן שניתן אח"כ להפיץ בסלולר ובאינטרנט. מעריב זה מעין סטארט-אפ שיכול היה למלא כמה חוסרים בחטיבת התקשורת שלנו".
התובעים תהו כיצד ניתן להשוות חברה וותיקה לסטארט-אפ ושאלו מדוע לא בוצעה הערכת שווי. " אין אף מודל הערכת שווי שהתאים למעריב בגלל ההפסדים והפוטנציאל. קונים חברות מפסידות בכל העולם עם ציפיות, תראה איך קנו עכשיו את חברת בלאקברי", אמר אחיטוב.
אחיטוב: " זאת הייתה עסקה כדאית בכל מקרה. הובטח לנו שתוצג תוכנית עסקית בתוך חודשיים". את התוכנית העסקית של זקי רכיב לא טרחו הדירקטורים לבקש לפני שאישרו את העסקה במהירות מדהימה. אחיטוב וחבריו לדירקטוריון אישרו את העסקה ללא הערכת שווי וללא תוכנית עסקית.
אחיטוב: "סכום הרכישה לא משקף את השווי של מעריב. שווי דסק"ש היה באותה תקופה 6.5 מיליארד שקל עם רווח גבוה והסיכוי להצלחה היה מעל ומעבר להשקעה של 147 מיליון שקל. זאת השקעה סבירה מאוד מול הסיכויים גם בדיעבד אני חושב שזאת הייתה השקעה טובה".
התובע: האם דנקנר הסביר לכם כיצד יהפוך את מעריב לרווחי?
אחיטוב: "לא זכור לי, אבל ציפינו שבהמשך נקבל תוכנית עסקית. לא שאלתי אותו כי למול עינינו עמדה הסינרגיה לחטיבת התקשורת וחשבנו שזה מחיר מציאה וצריך להחליט מהר לפני שהעיתון ייסגר. היה ברור לנו שאם לא נאשר את העיסקה במהירות העיסקה תלך לאיבוד. דובר על התייעלות, מכירת בית הדפוס ומעבר מחיקוי של ידיעות אחרונות לעיתון עם דרך עצמאית. זאת הייתה נראית לנו הזדמנות פז ואמרו לנו שחייבים למהר. סמכנו על הנהלת דסק"ש שתצליח לשקם את מעריב. האמנתי שאפשר לשפר את מצב מעריב".
התובע: מדוע לבסוף מעריב נכשל?
אחיטוב: "המחאה החברתית פגעה ברווחיות שופרסל ובהיקף הפרסום - פגיעה ישירה במעריב. בנוסף, כניסת חברות הסלולר הקטנות נגסה בסלקום. שופרסל וסלקום לא יכלו להמשיך להעלות דיבידנדים. הרעיון של הקמת חטיבת תקשורת נדחה ועברנו למחשבה איך שומרים את מעריב בחיים עד שיעבור זעם".
התובע: למה המשכתם להזרים הון למעריב?
אחיטוב: "הנהלת מעריב הציגה לנו תוכנית עסקית שהתקבולים גדלים ובמקביל חיפשנו שותף חדש". הזרמות ההון הנוספות שנעשו בסוף שנת 2011 בדרך של הלוואות נעשה גם כן ללא תוכנית עסקית מסודרת. "לא זרקנו כסף, אלא הלוונו. אי הזרמה הייתה סוגרת את מעריב", הסביר אחיטוב.
התובע: מדוע רכשתם בחזרה אג"ח של מעריב ב-50 מ' ש' כולל משותפכם, הכשרת היישוב?
אחיטוב: "תכננו להפוך את מעריב לחברה פרטית ובשלב ראשון למחוק את האג"ח ואח"כ את המניות. בנוסף, מחזיקי האג"ח הפרטיים דרשו פירעון מוקדם".
ניב אחיטוב הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א - נורית אחיטוב
אחיטוב זוכה ליחס מיוחד, הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א נורית אחיטוב. התיק אמור היה להיות אצל השופטת רות רונן, קולגה של נורית אחיטוב, אך התובעים, ביקשו להעביר את התיק ממנה. סביר להניח שגם אחיטוב וגרוסקופף נפגשו באירועים שונים.
השופט: קניתם גוף גדול ומפסיד עם אלפי עובדים. איך חשבתם שתרוויחו?
אחיטוב: "התכנים של מעריב יכולים לעבור לטאבלט, אינטרנט וסמארט-פון ואז התקבולים מפרסומת גדלים. לזקי רכיב לא הייתה חברת סלולר או אינטרנט תחת ידו ולכן לנו היה יתרון".
דיסקונט השקעות, הנסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, היא חברה בת של אידיבי פיתוח והחברה האם של מרבית החברות הגדולות והחשובות בקבוצת אידיבי: כור, אלרון, גיוון, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין.
את דסק"ש, בעלי השליטה ונתבעים נוספים מייצגים עורכי דין רבים ומובילים מהמשרדים של רם כספי, צבי אגמון וגולדפרב-זליגמן.
- 4.משקיע 03/10/2013 00:12הגב לתגובה זודירקטוריון דסק"ש התנהל בחוסר אחריות מוחלטת.אני שלחתי מכתב בשמי ובשם מנכ"ל חברת היטק וגם ניסיתי לדבר איתם נתקלתי בהתנהלות חסרת אחריות.היה ברור כשמש שיגרם נזק אדיר לבעלי המניות של דסק"ש.הם טענו שהעסקה תעזור לדסק"ש ולכלל מבחינת פרסום.גם לטענתם לא יעלה על הדעת שבעלי המניות בדסק"ש יפסידו מאות מליונים והסכומים היו ידועים מראש.אם כבר היה צריך לקנות זאת דרך אי.די.בי.פיתוח ורק אחרי אזהרת המשקיעים שיהיה נזק של 150 מליון שקל לשנה.לא היה בעייה לקבל את כל המידע מבכירי מעריב מגולדשיין,מירי שטח,איתן פסח וכו'.
- 3.התשובות מביכות כי כל ילד הבין שזו עסקה לא כלכלית (ל"ת)לא בכדי ספגה ביקורות 01/10/2013 13:59הגב לתגובה זו
- 2.עיתון שמפסיד במשך שנים הוא עסקה טובה רק אם הדירקטור הוא (ל"ת)בובה מפלסטיק לא אדם 01/10/2013 12:59הגב לתגובה זו
- 1.מנהיג המהפכה 01/10/2013 12:57הגב לתגובה זוהציבור שותף של בעלי השליטה . לכן על הציבור מוטלת חובה למנות דירקטורים שיהיו אחראים על ועדת הביקורת ומינוי רו"ח . כך ישמר העיקרון שהמבוקר לא ממנה את המבקר .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה
איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו - הרמז של השוק
אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך. החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזים על ה-S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.
אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה.
דוראל במומנטום חיובי. אחרי התוצאות החזקות לרבעון השלישי דוראל אנרגיה 0% הודיעה על הגדלת ההחזקה בחברת הבת וזינקה כשהשוק מבין שההנפקה בוול סטריט קרובה מאוד, לפי ההערכות זה עשוי לקרות כבר בחצי שנה הקרובה. אתמול דוראל דיווחה גם על רכישת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב. כפי שכבר ניתחנו וציינו כאן בעבר, מי שמסתמן כאחד הנהנים המרכזיים מההנפקה הזאת הוא זה שנשכר כדי לקדם אותה - יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, שמכהן כדירקטור ב-Doral LLC. כהן קיבל ב-2021 חבילת אופציות לרכישת 37.4 אלף מניות של החברה-הבת במחיר מימוש של 802 דולר למניה, מחיר ששיקף באותו זמן שווי חברה של כמיליארד דולר. בגלל דילול שבוצע עם השנים, האופציות מגלמות כיום כ-1.8% מהחברה במקרה של מימוש אם נניח וההנפקה אכן תתבצע לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר, שווי המניות שכהן יוכל לקבל עומד על סביב 35 מיליון דולר כשהוא יצטרך להוסיף השקעה של 3 מיליון דולר, כלומר רווח אפשרי של כ-32 מיליון דולר. בנוסף נקבע עבורו מענק של 2 מיליון דולר במקרה של הנפקה, כך שהפוטנציאל הכולל עבורו עומד על כ-34 מיליון דולר - הנפקת Doral מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד
הסקירה
הזאת ממוקדת במה שקורה בשוק המקומי, אבל אפשר לחרוג במקרה הזה, בכל זאת, לא כל יום מניה ישראלית מזנקת מעבר לים בלמעלה מפי 50! מניית SMX משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות
נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך
מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב
אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא
התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו
התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים - המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
