החלטת דסק"ש לפני כשנתיים לרכוש את השליטה בחברת מעריב הגיעה הבוקר לבית המשפט, זאת לאחר ששני בעלי מניות מיעוט בדסק"ש הגישו תביעה נגד החברה, בעל השליטה בה והדירקטורים. פרופ' ניב אחיטוב, האחראי על הביקורת בחברת דסק"ש, נחקר היום בבית המשפט המחוזי בלוד. עד המפתח העיד אצל השופט פרופ' עופר גרוסקופף, וניסה להצדיק את העסקה הכושלת.

קשה להבין או להאמין, אך משפט המפתח של אחיטוב היה: "חשבנו שזאת עסקה טובה". יותר מזאת אמר "לא היה טעם בהערכת שווי של מעריב לפני העסקה". מעריב נזכיר היה במועד הרכישה עיתון עם הון עצמי שלילי והפסדים מצטברים של יותר מ-300 מיליון שקל בתוך 3 שנים.

אחיטוב: "רכישת מעריב לא נעשתה כדי להפוך את העיתון לרווחי, אלא במסגרת אסטרטגיה של דסק"ש לבנות ענף תקשורת. זה התחיל במיזוג סלקום ונטוויז'ן וזה נראה מהלך טבעי ליצירת סינרגיה בין מספר חברות ליצירת חטיבת תקשורת גדולה בדסק"ש שנותנת מכלול של שירותים. לנו זה היה ברור, זה היה ממש מתבקש ואני אפילו לימדתי על זה אפילו באוניברסיטה".

אחיטוב (70) מכהן בתפקיד דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת של דסק"ש, מי שהיה אמור להזהיר מפני העסקה הגרועה. העובדה שלא הזהיר את דסק"ש מפני עסקת מעריב, הביאה את בית ההשקעות פסגות לנהל מאבק נגד מינויו מחדש בתחילת השנה לדח"צ בדסק"ש.

• סקר TGI: מעריב זינק - ואיך השפיעה פרשת NSO על כלכליסט?
• בזק תמכור את וואלה תמורת 65 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחיטוב: "בית ההשקעות פסגות נהג בי כאילו הוא תובע, שופט ונותן גזר דין -זאת שערוריה", כך אמר בהתייחס להכנסתו לרשימה שחורה של דירקטורים שבית ההשקעות מצביע נגד כהונתם".

בבית המשפט נחשף היום שנוחי דנקנר הודיע לדירקטוריון דסק"ש ב-24 במארס כי החברה כבר "התקשרה" (בלשון עבר) לרכישת השליטה במעריב. " נוחי דנקנר לא הקים את החברה כדי לגנוב סוסים, זאת הנחת הבסיס שלי וכך נהוג שקודם יש טיוטא ורק אח"כ נחתמת עסקה", הסביר אחיטוב.

לאחר מכן, יד ימינו של נוחי דנקנר, עמי אראל, הציג לדירקטוריון את הכדאיות הכלכלית ברכישת השליטה במעריב. אחיטוב הסביר שגם אם נוחי דנקנר אמר "נחתם הסכם", זה לא אומר שהעסקה גמורה, וכך נהוג בחברת החזקות.

• אלומיי קפיטל בחוזה חדש באיטליה של עד 180 מיליון אירו
• ארית נופלת 7%, טאואר מזנקת 4% - ת״א 35 מזנק 1% עם הפתיחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

ההחלטה המוזרה לרכוש את העיתון מעריב התקבלה על ידי דסק"ש בשנת 2011. ברקע - מסע תקשורתי שנוהל נגד דנקנר ע"י אחד העיתונים הגדולים. ההשקעה הכוללת ברכישת מניות ובהלוואות הסתכמה בכ-350 מיליון שקל, שירדו לטמיון, כשהעיתון הכושל מעריב הגיע אשתקד להקפאת הליכים.

התובעים, עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל, מצויידים בחוות דעת של הכלכלן ד"ר מאיר אמיר, שהעריך כי: "מעריב אינה יכולה להוות יעד אטרקטיבי לרכישה מצד חברת השקעות כגון דסק"ש".

אחיטוב: "מעריב היה אמור לספק תוכן שניתן אח"כ להפיץ בסלולר ובאינטרנט. מעריב זה מעין סטארט-אפ שיכול היה למלא כמה חוסרים בחטיבת התקשורת שלנו".

התובעים תהו כיצד ניתן להשוות חברה וותיקה לסטארט-אפ ושאלו מדוע לא בוצעה הערכת שווי. " אין אף מודל הערכת שווי שהתאים למעריב בגלל ההפסדים והפוטנציאל. קונים חברות מפסידות בכל העולם עם ציפיות, תראה איך קנו עכשיו את חברת בלאקברי", אמר אחיטוב.

אחיטוב: " זאת הייתה עסקה כדאית בכל מקרה. הובטח לנו שתוצג תוכנית עסקית בתוך חודשיים". את התוכנית העסקית של זקי רכיב לא טרחו הדירקטורים לבקש לפני שאישרו את העסקה במהירות מדהימה. אחיטוב וחבריו לדירקטוריון אישרו את העסקה ללא הערכת שווי וללא תוכנית עסקית.

אחיטוב: "סכום הרכישה לא משקף את השווי של מעריב. שווי דסק"ש היה באותה תקופה 6.5 מיליארד שקל עם רווח גבוה והסיכוי להצלחה היה מעל ומעבר להשקעה של 147 מיליון שקל. זאת השקעה סבירה מאוד מול הסיכויים גם בדיעבד אני חושב שזאת הייתה השקעה טובה".

התובע: האם דנקנר הסביר לכם כיצד יהפוך את מעריב לרווחי?

אחיטוב: "לא זכור לי, אבל ציפינו שבהמשך נקבל תוכנית עסקית. לא שאלתי אותו כי למול עינינו עמדה הסינרגיה לחטיבת התקשורת וחשבנו שזה מחיר מציאה וצריך להחליט מהר לפני שהעיתון ייסגר. היה ברור לנו שאם לא נאשר את העיסקה במהירות העיסקה תלך לאיבוד. דובר על התייעלות, מכירת בית הדפוס ומעבר מחיקוי של ידיעות אחרונות לעיתון עם דרך עצמאית. זאת הייתה נראית לנו הזדמנות פז ואמרו לנו שחייבים למהר. סמכנו על הנהלת דסק"ש שתצליח לשקם את מעריב. האמנתי שאפשר לשפר את מצב מעריב".

התובע: מדוע לבסוף מעריב נכשל?

אחיטוב: "המחאה החברתית פגעה ברווחיות שופרסל ובהיקף הפרסום - פגיעה ישירה במעריב. בנוסף, כניסת חברות הסלולר הקטנות נגסה בסלקום. שופרסל וסלקום לא יכלו להמשיך להעלות דיבידנדים. הרעיון של הקמת חטיבת תקשורת נדחה ועברנו למחשבה איך שומרים את מעריב בחיים עד שיעבור זעם".

התובע: למה המשכתם להזרים הון למעריב?

אחיטוב: "הנהלת מעריב הציגה לנו תוכנית עסקית שהתקבולים גדלים ובמקביל חיפשנו שותף חדש". הזרמות ההון הנוספות שנעשו בסוף שנת 2011 בדרך של הלוואות נעשה גם כן ללא תוכנית עסקית מסודרת. "לא זרקנו כסף, אלא הלוונו. אי הזרמה הייתה סוגרת את מעריב", הסביר אחיטוב.

התובע: מדוע רכשתם בחזרה אג"ח של מעריב ב-50 מ' ש' כולל משותפכם, הכשרת היישוב?

אחיטוב: "תכננו להפוך את מעריב לחברה פרטית ובשלב ראשון למחוק את האג"ח ואח"כ את המניות. בנוסף, מחזיקי האג"ח הפרטיים דרשו פירעון מוקדם".

ניב אחיטוב הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א - נורית אחיטוב

אחיטוב זוכה ליחס מיוחד, הוא בעלה של שופטת המחוזי בת"א נורית אחיטוב. התיק אמור היה להיות אצל השופטת רות רונן, קולגה של נורית אחיטוב, אך התובעים, ביקשו להעביר את התיק ממנה. סביר להניח שגם אחיטוב וגרוסקופף נפגשו באירועים שונים.

השופט: קניתם גוף גדול ומפסיד עם אלפי עובדים. איך חשבתם שתרוויחו?

אחיטוב: "התכנים של מעריב יכולים לעבור לטאבלט, אינטרנט וסמארט-פון ואז התקבולים מפרסומת גדלים. לזקי רכיב לא הייתה חברת סלולר או אינטרנט תחת ידו ולכן לנו היה יתרון".

דיסקונט השקעות, הנסחרת לפי שווי של 2 מיליארד שקל, היא חברה בת של אידיבי פיתוח והחברה האם של מרבית החברות הגדולות והחשובות בקבוצת אידיבי: כור, אלרון, גיוון, שופרסל, סלקום ונכסים ובנין.

את דסק"ש, בעלי השליטה ונתבעים נוספים מייצגים עורכי דין רבים ומובילים מהמשרדים של רם כספי, צבי אגמון וגולדפרב-זליגמן.